‏הצגת רשומות עם תוויות גמלת השלמת הכנסה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גמלת השלמת הכנסה. הצג את כל הרשומות

ביטוח לאומי: הנזקקת לא בבית? אז אין קצבה


ביטוח לאומי: הנזקקת לא בבית? אז אין קצבה , ynet , אוגוסט 2014

בית דין אזורי לעבודה תל אביב-יפו - 13165-09-12 - 13/08/2014  -  חוקר נשלח לביתה של אם לשלושה בלוד כדי לבדוק אם היא עדיין זכאית להשלמת הכנסה. כשאף אחד לא ענה לו, הוא החליט לשלול לה את הקצבה - מערכת PsakDin

חוקר מטעם ביטוח לאומי הגיע לביקור פתע בביתה של אם חד-הורית מלוד על מנת לבדוק אם היא עדיין זכאית לתשלומי הבטחת הכנסה. בדו"ח החקירה שלו, שבעקבותיו נשללה הגמלה מהאישה, כתב החוקר שהיא לא שיתפה עמו פעולה ולא פתחה לו את דלת ביתה. האישה נאלצה להיגרר להליך משפטי נגד הביטוח הלאומי, ורק בסופו קבע בית הדין כי היה מחדל בחקירה.

בפברואר 2012 הגיע חוקר מטעם ביטוח לאומי לביתה של אישה קשת יום, אם חד-הורית לשלושה המתגוררת בלוד. מאחר שאיש לא ענה לו בדירה, הסתמך החוקר על שיחה אקראית עם שכן שאמר לו שהאישה עזבה, ולפיכך נשללה זכאותה לקבל הבטחת הכנסה.

כשהתברר לה העניין פנתה האישה לביטוח לאומי והסבירה שבביתה התגלתה רטיבות ולכן עברה להתגורר אצל אמה למשך שבוע ימים. בשל כך, כעבור זמן מה נשלח החוקר לביקור שני, והפעם הוא טען שהאישה סירבה לפתוח לו את הדלת. על כן, ההחלטה לשלילת הבטחת ההכנסה של האישה נשארה על כנה.

בעקבות זאת הגישה האישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה באמצעות עו"ד איתן ליברמן. היא טענה שהחלטת הביטוח הלאומי פגעה קשות בה ובילדיה: נמנעה ממנה הכנסה משמעותית, היא נאלצה להוציא את ילדיה ממעונות, ובוטלו ההטבות שקיבלה כאם חד-הורית, בהן סיוע בשכר הדירה.

התובעת הכחישה שאי-פעם סירבה לפתוח את דלת ביתה בפני החוקר, והדגישה שגם אין כל היגיון שתעשה דבר כזה, משום שהיא וילדיה תלויים בגמלה וזקוקים לה. היא צירפה חוזה שכירות המוכיח כי היא אכן מתגוררת בדירה שעליה הצהירה. התובעת הסבירה שאפשר שהייתה שקועה בשינה עמוקה בעת הביקור השני ולא שמעה את הדפיקות בדלת, אך היא תמהה מדוע החוקר לא התקשר אליה לסלולרי.

החוקר מטעם ביטוח לאומי עמד על גרסתו שהתובעת סירבה לפתוח את דלת ביתה. לאחר שנשאל בעדותו מדוע לא התקשר לתובעת כדי לוודא שהיא נמצאת בבית, הוא השיב שאינו נוהג להתקשר לטלפונים סלולריים, כיוון שכך מבוטחים יכולים "לעבוד עליו" שאינם בבית. לדבריו, הוא בדרך כלל מתקשר לטלפונים נייחים, אבל לתובעת אין כזה.

השופטת הדס יהלום בחרה להעדיף את גרסתה של התובעת. טענתו שלפיה אינו נוהג להתקשר לסלולריים לא התקבלה, ונקבע כי זו לא סיבה מספקת למחדל בחקירתו.

לפי השופטת יהלום, אם החוקר היה מתקשר לתובעת, הוא יכול היה לוודא שהיא נמצאת בבית שעליו דיווחה או לאשש את טענותיו כי אינה מתגוררת שם. לנוכח חוזה השכירות שהמציאה התובעת, אישרה השופטת שהתובעת מתגוררת במקום שעליו שהצהירה.

השופטת ציינה בפסק הדין כי בסופו של דבר ביטוח לאומי אישר לתובעת את הגמלה ולכן לא ניתן סעד אופרטיבי. עם זאת, התביעה התקבלה וההחלטות שהסתמכו על דו"ח החוקר החסר – בוטלו.

ביטוח לאומי עובר על החוק ומתעלם מאדם שנפצע

בירוקרטיה: ביטוח לאומי עובר על החוק ומתעלם מאדם שנפצע , דב גיל-הר , המגזין , ערוץ 10 , ינואר 2013

ד"ר מיכאל שיין נפגע בברכו במהלך ניתוח אבל הוא אינו מקבל את השלמת ההכנסה המגיעה לו על פי תקנה שנקבעה לפני 11 שנים. הסיבה: סכסוך בין העובדים וההנהלה. "זה אולי נשמע מפגר אבל אין לנו מספיק עובדים לטפל בתקנה", אומרים הפקידים



האם בביטוח לאומי עוברים על החוק? כשמדובר באזרח והדוקטור מיכאל שיין, וטרינר של חיות גדולות, התשובה היא כן. לפני 11 שנים נקבעה תקנה מספר 17 הקובעת כי אדם הנפצע במהלך עבודותו, זכאי להשלמת הכנסה אם שכרו ירד בשל הפציעה.

ד"ר שיין נפצע לפני ארבע שנים בברכו במהלך ניתוח שביצע בפרה ברפת, אך עד היום הוא לא קיבל את המגיע לו מביטוח לאומי. למה? כי סכסוך ישן בין עובדי המוסד והנהלתו מונע את יישום תקנה 17.

יצאנו לביטח לאומי כדי לבדוק את המצב האבסורדי. "ידינו כבולות. זה נשמע מפגר אבל זה בירוקרטיה. במסגרת זו של כוח אדם אנחנו לא יכולים להתמודד עם תקנה 17", מסבירים הפקידים. "אף פעם לא התעסקנו בתקנה הזאת. תפנו למנכ"ל החדש", משלחת אותנו מנהלת ביטוח לאומי בסניף רחובות שהיא במקרה גם חברת ועד.

החלטתנו לסייע ביישוב המחלוקת בין ההנהלה לעובדים, אבל הצעתנו לא ממש התקבלה בברכה. "אנחנו דורשים כוח אדם נוסף. לא נעשה מש ומתן בטלוויזיה", מסבירה יושב ראש ועד העובדים בשיחת טלפון. אז מה יהיה על ד"ר שיין? הוא ימשיך לנסות לקבל את המגיע לו על פי חוק.

מהוועד הארצי של עובדי ביטוח לאומי נמסר כי "ההנהלה לא מקצה את משאבי כוח האדם הדרושים ליישום תקנה 17. כל מי שמבקש לממש את זכויותיו, מעביר את החומרים הרלבנטיים בדואר או במייל למשרדי ההנהלה הראשית". הנהלת הביטוח הלאומי מוסרת: "אנו מקווים שבזמן הקרוב וכתוצאה מדיונים עם ועד העובדים, התקנה אכן תיושם על ידינו".

ביצוע חקירה בנוכחות קטינים - מדו"ח שנתי 34 נציבות תלונות הציבור

התלונה

המתלוננת, עולה מרוסיה, אם חד-הורית לשתי ילדות, הגישה ללשכת הנציבות בבאר שבע תלונה על המוסד לביטוח לאומי ובה טענה כי בעקבות חקירה בעניינה שביצעו חוקרי המוסד קבע המוסד שהיא מתגוררת עם ידוע בציבור ולכן אינה זכאית לגמלת השלמת הכנסה ששילם לה המוסד ממרס 2004 ועליה להחזירה לו.
לטענתה, חוקרי המוסד שהגיעו לדירה שגרה בה ביצעו בה חיפוש כדי לגלות אם היא מתגוררת עם בעל הדירה וכן גבו ממנה עדות בעניין זה. המתלוננת הלינה על שנשאלה בנוכחות שתי בנותיה (בנות 5 ו-13) שאלות אינטימיות על הקשרים בינה ובין בעל הדירה.

בירור התלונה

1. הואיל והמתלוננת הגישה לבית הדין לעבודה תובענה נגד החלטת המוסד לשלול את זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה, לא הייתה הנציבות מוסמכת לברר את התלונה בעניין זה, נוכח הוראת סעיף 38(5) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב], הקובעת שהנציבות לא תברר "תלונה בעניין התלוי ועומד בבית משפט או בבית דין או שבית משפט או בית דין הכריע בו לגופו". בירור התלונה התמקד אפוא בטענותיה של המתלוננת הנוגעות לביצוע החקירה בנוכחות בנותיה.
2. (א) המוסד המציא לנציבות את פרוטוקול החקירה של המתלוננת ואת דוח סיכום החקירה. מהפרוטוקול עלה שהמתלוננת נשאלה מי הם אבותיהן של בנותיה ואילו יחסים יש בינה ובין בעל הבית. בדוח סיכום החקירה נרשם כי בדירה "נכחו התובעת ושתי בנותיה".
(ב) החוקרים מסרו לנציבות כי הבנות אכן שהו בדירה בעת החקירה, אולם החקירה לא נעשתה בנוכחותן מאחר שלפני תחילת החקירה התבקשה המתלוננת להכניס את בנותיה לאחד מחדרי הבית, ולכן הן לא נחשפו לחלק האינטימי שבעדותה. ואולם בדוח החקירה ובפרוטוקול לא צוינה עובדה זו.

(ג) בירור שעשתה הנציבות בלשכה המשפטית ובאגף החקירות של המוסד (להלן - אגף החקירות) העלה כי אין למוסד נוהל כתוב העוסק בביצוע חקירות בנוכחות ילדים. בכללי האתיקה שהפיץ ראש אגף החקירות בקרב החוקרים נאמר כי "על החוקר לנהוג ברגישות מיוחדת בכל הקשור לחקירת קטינים", אולם לא נאמר בהם במפורש כי אסור לבצע חקירה בנוכחותם.

תוצאות הבירור

1. נציב תלונות הציבור קבע כי התלונה מוצדקת, וכי על המוסד להסדיר בנוהל את נושא חקירת מבוטחים בנוכחות קטינים. הנציב העיר למוסד שהיה על החוקרים לתעד בפרוטוקול ובדוח סיכום החקירה את גרסתם ולפיה המתלוננת התבקשה להעביר את בנותיה לחדר סגור ואף מילאה את הבקשה.
2. מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי הודיע לנציבות כי בעקבות הערת הנציב הופץ בקרב החוקרים "חוזר רענון" ובו נאמר במפורש כי יש להימנע מחקירת מבוטחים בנוכחות קטינים, וכי אם הנסיבות אינן מאפשרות זאת, אין לחקור את הנחקר בביתו אלא יש לזמנו לחקירה בסניף המוסד. עוד נקבע בחוזר בעקבות הערת הנציב כי על החוקר לתעד בדוח החקירה את כל האמצעים שננקטו כדי להימנע מחקירת מבוטחים בנוכחות קטינים.