פקידת סעד אלונה לוי מציגה סחר בילדים על ידי רשויות הרווחה

פברואר 2015 - "המערכת" עם מיקי חיימוביץ - פקידת סעד לחוק הנוער אלונה לוי מציגה מאפייני סחר בילדים על ידי רשויות הרווחה.
בכתבה מתוארת משפחה שבה האב חלה. העובדת הסוציאלית שלוותה את המשפחה דווחה לפקידת הסעד על מחלתו של האב, ומכאן הבן נשלח בכפייה לפנימייה. פקידת הסעד אלונה טוענת כי האם ובנה היו צריכים לעבור "טיפולים" אך מאחר שלא צלחו, הבן הושם בכפייה בפנימייה.

ביטוח לאומי: הנזקקת לא בבית? אז אין קצבה

ביטוח לאומי: הנזקקת לא בבית? אז אין קצבה , ynet , אוגוסט 2014

בית דין אזורי לעבודה תל אביב-יפו - 13165-09-12 - 13/08/2014  -  חוקר נשלח לביתה של אם לשלושה בלוד כדי לבדוק אם היא עדיין זכאית להשלמת הכנסה. כשאף אחד לא ענה לו, הוא החליט לשלול לה את הקצבה - מערכת PsakDin

חוקר מטעם ביטוח לאומי הגיע לביקור פתע בביתה של אם חד-הורית מלוד על מנת לבדוק אם היא עדיין זכאית לתשלומי הבטחת הכנסה. בדו"ח החקירה שלו, שבעקבותיו נשללה הגמלה מהאישה, כתב החוקר שהיא לא שיתפה עמו פעולה ולא פתחה לו את דלת ביתה. האישה נאלצה להיגרר להליך משפטי נגד הביטוח הלאומי, ורק בסופו קבע בית הדין כי היה מחדל בחקירה.

בפברואר 2012 הגיע חוקר מטעם ביטוח לאומי לביתה של אישה קשת יום, אם חד-הורית לשלושה המתגוררת בלוד. מאחר שאיש לא ענה לו בדירה, הסתמך החוקר על שיחה אקראית עם שכן שאמר לו שהאישה עזבה, ולפיכך נשללה זכאותה לקבל הבטחת הכנסה.

כשהתברר לה העניין פנתה האישה לביטוח לאומי והסבירה שבביתה התגלתה רטיבות ולכן עברה להתגורר אצל אמה למשך שבוע ימים. בשל כך, כעבור זמן מה נשלח החוקר לביקור שני, והפעם הוא טען שהאישה סירבה לפתוח לו את הדלת. על כן, ההחלטה לשלילת הבטחת ההכנסה של האישה נשארה על כנה.

בעקבות זאת הגישה האישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה באמצעות עו"ד איתן ליברמן. היא טענה שהחלטת הביטוח הלאומי פגעה קשות בה ובילדיה: נמנעה ממנה הכנסה משמעותית, היא נאלצה להוציא את ילדיה ממעונות, ובוטלו ההטבות שקיבלה כאם חד-הורית, בהן סיוע בשכר הדירה.

התובעת הכחישה שאי-פעם סירבה לפתוח את דלת ביתה בפני החוקר, והדגישה שגם אין כל היגיון שתעשה דבר כזה, משום שהיא וילדיה תלויים בגמלה וזקוקים לה. היא צירפה חוזה שכירות המוכיח כי היא אכן מתגוררת בדירה שעליה הצהירה. התובעת הסבירה שאפשר שהייתה שקועה בשינה עמוקה בעת הביקור השני ולא שמעה את הדפיקות בדלת, אך היא תמהה מדוע החוקר לא התקשר אליה לסלולרי.

החוקר מטעם ביטוח לאומי עמד על גרסתו שהתובעת סירבה לפתוח את דלת ביתה. לאחר שנשאל בעדותו מדוע לא התקשר לתובעת כדי לוודא שהיא נמצאת בבית, הוא השיב שאינו נוהג להתקשר לטלפונים סלולריים, כיוון שכך מבוטחים יכולים "לעבוד עליו" שאינם בבית. לדבריו, הוא בדרך כלל מתקשר לטלפונים נייחים, אבל לתובעת אין כזה.

השופטת הדס יהלום בחרה להעדיף את גרסתה של התובעת. טענתו שלפיה אינו נוהג להתקשר לסלולריים לא התקבלה, ונקבע כי זו לא סיבה מספקת למחדל בחקירתו.

לפי השופטת יהלום, אם החוקר היה מתקשר לתובעת, הוא יכול היה לוודא שהיא נמצאת בבית שעליו דיווחה או לאשש את טענותיו כי אינה מתגוררת שם. לנוכח חוזה השכירות שהמציאה התובעת, אישרה השופטת שהתובעת מתגוררת במקום שעליו שהצהירה.

השופטת ציינה בפסק הדין כי בסופו של דבר ביטוח לאומי אישר לתובעת את הגמלה ולכן לא ניתן סעד אופרטיבי. עם זאת, התביעה התקבלה וההחלטות שהסתמכו על דו"ח החוקר החסר – בוטלו.

מרגל מביטוח לאומי צילם בבית משפחה וקצבת הנכות קוצצה בחצי

הכתבה למה ביטוח לאומי צילם בחשאי בבית שלי? , מרינה גולן , mynet , נובמבר 2012

שרה בראשי מנתניה הופתעה לגלות שהבחור הצעיר שנכנס לביתה וביקש קפה הוא בעצם נציג של הביטוח הלאומי, שצילם אותה ללא ידיעתה. כשהתבשרה שקיצבת הנכות שהוענקה לה תקוצץ בחצי, היא הגישה נגד המוסד תביעה

כשיום בהיר אחד בחור צעיר עם כיפה על ראשו נקש על דלתה של שרה בראשי, בת 60 מנתניה וביקש להיכנס לדירתה הצנועה, היא לא תיארה לעצמה שהיא בעצם מכניסה לביתה סוכן חשאי של ביטוח לאומי, שבא במטרה לצלם אותה במצלמה נסתרת. אפילו המכתב שהגיע לביתה של בראשי מביטוח לאומי שלושה חודשים לאחר מכן, לא הדליק אצלה נורה אדומה.

במכתב היא התבשרה שקיצבת הנכות שהוענקה לה מביטוח הלאומי, תקוצץ בחצי, וזה בעקבות בירור שהעלה כי בראשי לא חולה כפי שהיא מתארת. "הייתי בשוק כשקיבלתי את המכתב", מספרת בראשי ל"ידיעות נתניה". "לא הבנתי למה לקחו לי את הקיצבה. בעלי לקח אותי לעורך דין ורק אחרי שסיפרתי לו על הביקור של הבחור הנחמד עם הכיפה, הכול התברר".

בראשי פנתה לבית המשפט, שבשבוע שעבר פסק כי קלטת לא יכולה לשמש כראיה נגדה והחזיר לה את מלוא הקיצבה שקיבלה מהביטוח הלאומי.

הנכד נחנק

שרה ובעלה יעקב מתגוררים בשכונת דורה שבנתניה. לפני כ-15 שנה, חלתה שרה במחלה קשה ומצבה הנפשי והפיזי, לדבריה, הידרדר במהירות. כבר אז ניסו בני הזוג בראשי לקבל קיצבה מביטוח לאומי, אך ללא הצלחה. לפני כארבע שנים מצבה הרפואי של שרה הידרדר עוד, באופן ניכר, בעקבות מותו הטראגי של נכדה האהוב נתנאל. בחודש אוקטובר 2008 נתנאל בן השלוש נחנק למוות מחגורת הבטיחות ברכב ההסעות, שהסיע אותו מגן הילדים לביתו. "הזעזוע הנפשי הכריע אותי", שיחזרה בראשי. "מאוד אהבתי אותו. הוא היה ילד שמח וחייכן והמוות שלו פשוט הרג אותי מבפנים. המצב הרפואי שלי הידרדר במהרה. התחלתי לסבול מחרדות קשות. לא יכולתי להישאר לבד בבית. לא יכולתי ללכת, בקושי הצלחתי לקום מהמיטה. כל פעם שניסיתי לקום, קיבלתי סחרחורת ונפלתי.

"כל המחלות שלי התפרצו בבת אחת והפכתי לנכה נפשית ופיזית. כעבור כמה חודשים, אחרי שהתאוששנו קצת ממותו של נתנאל, הלכתי שוב לביטוח לאומי לבקש קיצבת נכות. אז כבר ידעתי שבלי עורך דין, אין לי שום סיכוי נגדם ופניתי ליהודה אדרי, כדי שייצג אותי בוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי".


שרה בראשי בביתה (צילום: מור כוכבי)

לאחר כמה שנים של ועדות רפואיות ומאבקים משפטיים, קיבלה בראשי מביטוח לאומי קיצבת נכות בסדר גודל של 2,800 שקלים לחודש, כשחצי מהסכום מוגדר "כשירותים מיוחדים".

ביקור בית

במשך כחצי שנה קיבלה בראשי את הקיצבה מביטוח לאומי, עד שיום אחד הכול נגמר. "יום אחד, זה היה בחורף שנה שעברה, הייתי בבית ואז שמעתי דפיקות על הדלת", שיחזרה בראשי. "זה היה בשעות הבוקר, ובעלי יעקב עדיין ישן. אני שכבתי על הספה בסלון. כששמעתי נקישות, קראתי לבעלי שיפתח, אבל הוא לא שמע ואז ניסיתי בעצמי לקום ולפתוח את הדלת. זה לקח לי כמה דקות עד שפתחתי את הדלת, וראיתי לפניי בחור צעיר עם כיפה. הוא היה לבוש בפשטות, לא חיכה להזמנה ופשוט נכנס לתוך הסלון והתיישב על הכורסה. הוא אמר שהוא מעוניין לקנות את הדירה של השכנה שלי ולכן הוא רוצה לראות את הדירה שלי. הוא אמר לי: 'בואי תקומי, תראי לי את החדרים בדירה שלך'. הכול היה נראה לי קצת מוזר, אבל לא חשדתי בכלום. בקושי קמתי, אחזתי במקל הליכה והראיתי לו את החדרים. אחרי זה הוא שאל: 'גברת, את יכולה לעשות לי קפה?'. גם זה היה מוזר, אבל הרגשתי לא נעים לסרב לאורח, אז הלכתי למטבח והכנתי לו קפה. אחרי זה, בדיעבד, נזכרתי שכל הזמן הזה הוא החזיק בידו טלפון נייד, ואחר כך הבנתי גם שהוא צילם אותי במצלמת וידיאו.

"אחרי שהכנתי לו את הקפה, הוא אמר: 'תעירי את בעלך, תביאי אותו לסלון, נשב ונדבר'. אבל יעקב ישן חזק ובסוף האיש הלך. הוא אפילו לא שתה את הקפה שהכנתי לו. עברו כמה חודשים וכבר הספקתי לשכוח מהביקור המוזר הזה, עד שיום אחד קיבלתי הביתה מכתב מביטוח לאומי על כך שמבטלים לי חצי מהקיצבה. לא הבנתי מה קרה, מאוד נלחצתי וישר התקשרתי לעורך הדין שלי".

"כששרה הגיעה אליי ואמרה לי שהיא זומנה מחדש לוועדה רפואית כדי לבדוק את הזכאות שלה לקיצבה, זה נשמע לי מאוד תמוה", סיפר עו"ד יהודה אדרי. "מיד הלכתי לביטוח הלאומי ושם אמרו לי שישנה קלטת שבה שרה מצולמת. אחרי שצפיתי בה, לא הבנתי בכלל על מה המהומה. רואים בה אישה מבוגרת וחולה שבקושי מסתובבת בביתה, לבושה בחלוק בית. אבל מעבר לכך, היה כאן עניין עקרוני. הקלטת הזאת צולמה שלא כדין והחלטתי להוכיח את זה בבית משפט".

עבודה שיטתית

בראשי מספרת כי היא לא האמינה בתחילה שאותו ביקור מוזר היה בעצם התחזות לנציג של ביטוח לאומי. "יהודה כעס על זה שהכנסתי אדם שאני לא מכירה, הביתה", ממשיכה בראשי. "אבל איך יכולתי לדעת? לא תיארתי לעצמי שמישהו מביטוח לאומי יכול להתחזות לאדם אחר, לעמוד מולי, לשקר לי בעיניים, לעשות עליי מניפולציות ציניות וכל זה כדי לגרום לי להסתובב בבית ואחרי זה לצלם אותי במצלמת וידיאו, כדי שאחר כך יוכלו להגיד שלא מגיעה לי הקיצבה. זה פשוט בלתי נתפס. זה לא שצילמו אותי רוקדת במסיבה, או הולכת למכולת לקנות מצרכים. פשוט לא ייאמן שזאת שיטת העבודה של הביטוח הלאומי. הרגשתי רע עם עצמי ובכיתי כל היום. הרגשתי שחדרו לי לפרטיות, שעבדו עליי".

עו"ד אדרי פנה מיד ללשכה המשפטית של ביטוח לאומי. "ביקשתי לדעת על סמך מה המוסד לביטוח הלאומי צילם את התובעת בביתה הפרטי", הוא מספר. "הרי מדובר כאן בהפרה בוטה של החוק להגנת הפרטיות. כעבור זמן מה קיבלתי תשובה מבולבלת ולא עניינית ואז החלטתי להעמיד את העניין הזה לפסיקת בית דין במטרה לפסול את הקלטת הזאת, שלא תשמש כראיה בוועדה הרפואית של שרה".

במהלך דיון בית הדין לענייני עבודה בתל אביב, השופטת חנה טרכטינגוט הודיעה לנציג הביטוח הלאומי כי הראיה שהציגו אינה חוקית מכיוון שהקלטת צולמה בביתה הפרטי של התובעת ולכן לא תוכל לשמש כראיה נגדה. "לא נצא ידי חובה אם לא נעיר כי לא היה מקום לשלילת הגימלה, ככל שאכן נשללה בטרם התקבלה החלטה כלשהי", הוסיפה טרכטינגוט בהחלטתה.

מהמוסד לביטוח לאומי נמסר: "חוקרי הביטוח הלאומי פועלים מכוח סמכות שמוקנית להם בחוק, לבצע חקירות כולל צילום, מעקב, גביית עדות ואיסוף ראיות, בכל מה שקשור לעבירות על חוק הביטוח הלאומי. אין פגם בעצם הצילום שכן זכותו החוקית ואף חובתו הציבורית של הביטוח הלאומי לאפשר לוועדות הרפואיות לקבל מידע עובדתי ברור נכון אמין ומדוייק. מכל מקום לא היה בכוונת הביטוח הלאומי לפגוע כהוא זה בפרטיותה של הגב' בראשי".

קישורים:

• המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – אגף החקירות של המוסד לקיפוח לאומי - פשעי המוסד לקיפוח לאומי של משרד הרווחה – המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – אגף החקירות של המוסד לקיפוח לאומי - 7 ימים ידיעות אחרונות 17.8.12 – שוש מולא - ברוכים הבאים למקום הכי סודי במוסד לביטוח לאומי: אגף החקירות.- כאן נמצאים 130 חוקרים, שתפקידם ללכוד זייפנים, רמאים וסתם ישראלים שמנסים לקבל כספי ציבור שלא מגיעים להם.... 
• המוסד לקיפוח לאומי של משרד הרווחה - המנגנון המשפיל, המייגע, המייאש והאטום שנגדו זעק משה סילמן ז"ל - תחקיר ידיעות אחרונות 7 ימים, המוסד לקיפוח לאומי - סילמנים של שחיקה, שחר גינוסר, אוגוסט 2012 -אחרי שמשה סילמן הצית את עצמו, החליטו כמה עובדים לשעבר בביטוח לאומי שהם לא יכולים לשתוק עוד. עכשיו הם מספרים ל"7ימים" איך פועל מבפנים המנגנון האטום והשוחק שביותר מידי מקרים דורס דווקא את האזרחים הכי חלשים במדינה...

אי-משלוח פרוטוקולים של ועדות רפואיות - מתוך דוח נת"צ 38 לשנת 2011

המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) מופקד על תשלום גמלאות שונות למבוטחים הסובלים מנכויות שונות, ובהן גמלת נכות כללית, גמלת נכות מעבודה, גמלת ילד נכה, קצבת שירותים מיוחדים וקצבת ניידות. הזכאות לגמלה ושיעורה נקבעים על ידי ועדות רפואיות הבודקות את המבוטחים. לפי החוק, על החלטות הוועדה הרפואית ניתן לערער לפני ועדות ערר, ועל החלטות ועדות הערר אפשר לערער לפני בית הדין לעבודה.

הוועדות הרפואיות וועדות הערר אמורות לנהל פרוטוקול שבו יתועדו הליך הבדיקה והחלטות הוועדה. לפי נוהלי המוסד, יש לצרף להודעה הנשלחת למבוטחים בעניין החלטת הוועדה הרפואית בעניינם את פרוטוקול הוועדה, כדי שיהיו לפניהם הנתונים שעליהם התבססה ההחלטה וכן שיקולי הוועדה.

למרות הנוהל האמור התקבלו בנציבות תלונות הציבור כמה תלונות ולפיהן להודעות בדבר ההחלטות לא צורף פרוטוקול הדיון של הוועדה, ובשל כך לא היו לפני המתלוננים מלוא הנתונים שלפיהם יוכלו להחליט אם להגיש ערר על החלטת הוועדה ובאיזו עילה:

· בתלונה אחת הלינה מתלוננת כי להודעה בדבר ההחלטה לדחות את תביעת בתה לגמלת ילד נכה, ששלחה לה הוועדה הרפואית לעררים שבסניף המוסד בבני ברק, לא צורף פרוטוקול הדיון של הוועדה. התלונה נמצאה מוצדקת, ובעקבות פניית הנציבות נשלח למתלוננת הפרוטוקול המבוקש.

· בתלונה אחרת הלין מתלונן כי להחלטה שנשלחה אליו בנוגע לשלילת זכאותו לקצבת שירותים מיוחדים לא צורף דוח ביקור הבית שנערך לו ופרוטוקול הדיון שבמסגרתו קיבלה הוועדה הרפואית החלטה בעניינו.

הבירור העלה כי בניגוד להנחיות המוסד, להודעה על דחיית התביעה שסניף המוסד בנהרייה שלח למתלונן לא צורפו המסמכים האמורים. בעקבות הבירור נשלחו למתלונן המסמכים המבוקשים, ולפי פניית הנציבות נתן המוסד למתלונן ארכה להגשת הערר, באופן שמניין 90 הימים שנקצבו להגשתו יחל ביום שבו קיבל המתלונן את המסמכים ולא ביום שקיבל את החלטת הוועדה.

· בתלונה נוספת הלין מתלונן כי סניף המוסד בקריות לא שלח אליו את פרוטוקול הדיון של הוועדה הרפואית לעררים - שבמסגרתו החליטה הוועדה לדחות את תביעת בנו לגמלת ילד נכה - בצירוף החלטת הוועדה. בעקבות הבירור נשלח למתלונן הפרוטוקול המבוקש.

נציבות תלונות הציבור הפנתה את תשומת לבה של הנהלת המוסד לתלונות האמורות, והנהלת המוסד השיבה לנציבות כי נוכח החשיבות הרבה של שקיפות הטיפול במבוטחים, רואה המוסד בחומרה רבה מקרים שבהם לא נשלח פרוטוקול הוועדה למבוטחים, וכי בעקבות התלונות הוציא המוסד הוראת ריענון לכל סניפי המוסד על מנת למנוע הישנות מקרים מסוג זה.

(601998, 605112, 610099)

עובדת סוציאלית מרשויות הרווחה דופקת בדלת ביתך

ינואר 2012 - עובדים סוציאלים ופקידי סעד מטעם הרשויות הם הצד המכוער והאלים במדינה דמוקרטית. הם מסמלים תאוות הבצע של עסקנים פוליטים, עמותות רווחה, פנימיות, אומנה, מטפלים ומאבחנים, שופטי משפחה ונוער רשלנים.
מטרתה של העו"סית מטעם המדינה היא לנער אחריות המדינה מסיוע לחוסים, ילדים וקשישים ולהעבירם למלכ"ר תאב בצע עלום, תוך הרס התא המשפחתי.
האמצעי המרכזי בו משתמשת העו"סית הוא הפצת הבלים דברי בלע והררי מילות ארס נגד החוסה ומשפחתו.
מדיניות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער לתת לעו"סית את מלוא הגיבוי להשגת מטרותיה.
.

.
שלום, אני פקידת סעד מלשכת הרווחה.
אני עובדת למען צוות לרכישת מוצרים של תעשיית פקידות סעד.
קיבלנו דיווח ממקור אנונימי כי אתה מתעלל או מזניח את הילד שלך.
נשלחתי לכאן כדי לחקור.
יש לך רק את הזכות לשתף פעולה.
התנגדותך חסרת כל ערך.
ואין לך שום ברירה אחרת, אלא מלתת לי לעשות את עבודתי.
אתה חייב לענות לכל שאלותיי.
וחייב להגיד לי מה שאני רוצה לשמוע.
אם אתה מתנגד או מסרב, אלך לבית המשפט, אקח מהשופט צו הרחקה, דבר שכמובן אעשה בכל מקרה.
עדיף להיות בטוח מאשר להצטער כמובן.
אתה תחויב ותוכרח לחתום על טפסים, כדי לתת לי את הזכות לעסוק בחקירותיי.
כולל לדבר עם הרופאים שלך,
מורי ילדך, מטפלי ילדך,
או כל מי שנראה לי שיודע כל דבר עליך ועל משפחתך.
אתה גם תחתום על טפסים שנותנים לי רשות לגשת לבתי הספר של ילדיך ולדבר
אליהם ללא נוכחות הפרעה מהורים.
אני יכולה להתייצב בכל שעה
ללא הודעה מוקדמת ולקחת את ילדך.
ללא כל הוכחות או ראיות של הזנחה.
אתה כבר נמצא בידיי.
ואני כבר לא סובלת אותך.
אני יכולה לקחת את ילדיך
ולגרום שלא תראה אותם יותר לעולם.
מה אתה חושב על זה?!
ולי אין כל אחריות אישית!
ולא משנה כמה אני מחרבשת לך את החיים
כי לי יש חסינות מכל תביעה,
והשופט ישים את החתימת גומי שלו על כל נייר שאני חושבת להגיש לו,
אז אין לך אפילו שמץ של סיכוי.
אז איפה נתחיל?
למה לא תגיד לי כל מה שאני רוצה לשמוע.
בינתיים אחטט ואפשפש בביתך לחיפוש לענייני בטיחות על פי החלטותי.
אני חושבת שאתה הורה גרוע ביותר.
אתה מרביץ לילדך, נכון?
'לא' אתה אומר?
אני ממש לא מאמינה לך.
אקח את ילדך ואזרוק אותו למשפחה אומנת, ואז אגרום לך לקחת סדרה של בדיקות שכוללות:
בדיקות סמים, אומדן פסיכולוגי, וקורסים להורות נכונה.
כל ההצהרות של גורמים אלו יעזרו לי לתפור ולסלף את התיק שלי נגדך.
ולא משנה כמה ומה שתנסה לעשות, לא יעזור לך כלום. אני רק אייצר ראיות אחרות לשימוש נגדך, ואמשיך להוסיף עוד ועוד ראיות נגדך.
טוב, אני חושבת שזה מספיק להיום.

קישורים:

• הונאות משרד הרווחה: הפרטת פנימיות הרווחה – המודל העסקי
• הונאות משרד הרווחה: הוצאת ילדים מהבית על מנת למלא מכסות במוסדות, כדי שלא להפסיד תקציבים. , רוני אלוני סדובניק , נובמבר 2009 , nrg
• יעקב אליה מדבר על הרחקת ילדים מבתיהם ע"י רשויות הרווחה
• בג"ץ בית הכלא - מעט מידי ומאוחר מידי , ynet , אריאנה מלמד , נובמבר 2009
  
• ראיון עם פרופ. סלונים נבו על מדיניות משרד הרווחה להוצאת ילדים מהבית
• הונאות משרד הרווחה - מדיניות מכוונת של הוצאת ילדים מהבית למשפחות אומנה, פנימיות פרטיות, מלכ"רים
• פקידי סעד לחוק הנוער - מלכודות, מחטפים, והתנהלות לקויה מול הורים בקבלת החלטות על גורל ילדיהם

דחיית תביעה לגמלת סיעוד ללא ביצוע בדיקת תלות - מדוח שנתי 37 נציבות תלונות הציבור

המתלונן הלין על שהמוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) דחה תביעה לגמלת סיעוד שהגישה אמו, בלי שהתקיים אצלה ביקור בית כדי לבחון את תפקודה. לטענתו אמו, שהיא קשישה ניצולת שואה, מתגוררת בגפה וזקוקה לעזרה ולסיוע לצורך תפקודה היומיומי.

לפי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, הזכאות לגמלת סיעוד מותנית במידת התלות של התובע בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום-יום והיא נבדקת על ידי אנשי מקצוע בביתו של התובע.

הבירור העלה כי במשך השנים הגישה אמו של המתלונן כמה תביעות לגמלת סיעוד וכולן נדחו. ב-1.9.09, בעקבות תביעה נוספת שהגישה, נעשתה לאם בדיקת תלות ובה היא צברה 0 נקודות בלבד (לעומת 2.5 נקודות שהן הניקוד המינימלי המזכה בגמלה), מאחר שנמצאה עצמאית בכל פעולות היום-יום. בעקבות זאת נשלחה לאם ב-21.9.09 הודעה על דחיית התביעה, ובה צוין כי היא זכאית על פי חוק לערער על ההחלטה לפני הוועדה לעררים לעניין מצב תפקודי.
לפי תקנה 14 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ"ח-1998, אם נדחתה תביעה לגמלת סיעוד מסיבה כלשהי, רשאי התובע בכל עת להגיש תביעה חדשה. לפי תקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (בדיקה מחדש של מידת התלות בעזרת הזולת של זכאי לגמלת סיעוד), התשמ"ח-1988, הזכאות לביצוע בדיקת תלות חדשה מותנית בכך שהמבקש ימציא מסמכים המעידים על שינויים שחלו בתפקודו מאז בוצעה הבדיקה הקודמת.
ב-1.2.10 הגישה האם תביעה חדשה לגמלת סיעוד. על פי חוות דעת של היועצת לענייני סיעוד בסניף המוסד שאליו הוגשה התביעה, לא נמצאו במסמכים שצורפו לתביעה ראיות המלמדות על שינוי כלשהו במצבה של האם לעומת מצבה בעת הגשת התביעה הקודמת בספטמבר 2009, ועל כן נדחתה התביעה על הסף, בלי שנעשתה לאם בדיקת תלות.

הבירור העלה כי אגף סיעוד בהנהלת המוסד קבע נוהל בעניין הטיפול בבקשות לבדיקה מחדש או לתביעה חוזרת, ובו צוין באילו מקרים ניתן לדחות תביעה חוזרת לגמלת סיעוד בלי לעשות בדיקה מחדש. על פי הנוהל, אם המסמכים הרפואיים אינם מעידים על שינוי משמעותי שעשוי להשפיע על הזכאות ואם במהלך השנה שקדמה להגשת הבקשה הנוכחית הוגשו יותר משתי בקשות ובבדיקה האחרונה היה הפרש של נקודה אחת לפחות בין הניקוד שנצבר ובין הניקוד הנדרש לקביעת הזכאות או לשינוי ברמת הזכאות, ניתן לדחות את התביעה על הסף.

לטענת המוסד, בשנה שקדמה להגשת הבקשה לבדיקה מחדש הגישה אמו של המתלונן לפחות שתי בקשות נוספות, ובבדיקת התלות האחרונה שנעשתה לה היה הפרש של יותר מנקודה בין הניקוד שנצבר בבדיקה (0) ובין הניקוד המינימלי הנדרש לקביעת הזכאות (2.5 נקודות) או לשינוי ברמת הזכאות. בנסיבות אלה, ובהתאם לנוהל, נדחתה התביעה על הסף.

ואולם בניגוד לטענת המוסד מצאה הנציבות כי אמו של המתלונן הגישה רק תביעה אחת בשנה שקדמה להגשת התביעה בפברואר 2010. נוסף על כך, באישור הרפואי שצורף לתביעה החדשה צוין כי האם סובלת ממחלת פרקינסון, והדבר לא צוין בתעודה הרפואית שצורפה לתביעה הקודמת. אשר על כן פנתה הנציבות לממונה בכיר אגף סיעוד במוסד וביקשה שישקול שוב אם אין מקום לעשות בדיקת תלות חדשה לאם בעקבות הגשת תביעתה האחרונה.

הממונה אישר כי בהתאם לנוהל היה מקום לבצע בדיקת תלות חוזרת, ולכן דחיית התביעה על הסף בטעות יסודה. בעקבות זאת נעשתה לאם באוקטובר 2010 בדיקת תלות חדשה ובה נמצא כי היא תלויה בעזרת הזולת בביצוע רוב פעולות היום-יום ונקבעה לה זכאות בשיעור 91%, המזכה אותה בגמלת סיעוד של 9.75 שעות טיפול שבועיות. זכאותה של האם נקבעה למפרע ממרס 2010, בהתאם לתאריך הגשת התביעה שנדחתה על הסף.

הממונה אף התנצל לפני המתלונן ואמו על החלטתו המוטעית של המוסד.

(תיק 505525)