זיקה משפחתית חברתית - סולברג למברגר

חשיפה: סולברג דן לפני שלושה שבועות בעתירה נגד למברגר , אמיר לוי | 19/12/2019 , מידה
שופט העליון שפסל את עצמו אתמול מלדון בעניין מינוי פרקליט המדינה בשל “זיקה משפחתית”, ישב רק לאחרונה בהרכב שדן בעתירה נגד למברגר


שופט העליון נעם סולברג (מימין) ומשנה לפרקליט המדינה שלמה למברגר - בקשר משפחתי חברתי באותו אולם דיונים
שופט העליון נעם סולברג (מימין) ומשנה לפרקליט המדינה שלמה למברגר - בקשר משפחתי חברתי באותו אולם דיונים

אתמול בבוקר (רביעי) החליט (בג"ץ 8410/19) השופט נעם סולברג, ששימש כשופט התורן בבית המשפט העליון, לפסול את עצמו מדיון בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד מינויה של אורלי בן ארי לממלאת מקום פרקליט המדינה, משום שהוא נמצא ב”זיקה חברתית ומשפחתית” עם שלמה למברגר, מי שנחשב למועמד המועדף לתפקיד. סולברג העביר את ההחלטה לשופט הבא בסדר התורנות, מני מזוז, שהוציא צו ביניים המעכב את מינוי בן ארי, ולמעשה מונע את כניסתה לתפקיד.

למרות זאת, רק כשלושה שבועות לפני כן דן השופט סולברג (בג"ץ 5693/19) (יחד עם ג’ורג’ קרא ויעל וילנר) בעתירה שהוגשה ישירות נגד שלמה למברגר, שי ניצן והיועמ”ש מנדלבליט, ופסק כי יש למחוק אותה. זאת הוא עשה מבלי שום הודעה ודיווח על ניגוד עניינים אפשרי בדיון שעניינו החלטותיו המקצועיות ושיקול דעתו של למברגר, שאיתו הוא עומד בקשרים “חברתיים-משפחתיים”, ועוד בנושא רגיש הנוגע לשופט אחר.

בעתירה פנתה הפעילה החברתית אורי נחמן בבקשה לבטל הודעה שנמסרה לה מטעם לשכתו של למברגר, על דחיית בקשתה לפתוח בחקירה פלילית נגד שופט מכהן. הרכב השופטים בראשות סולברג פסק בעד דחיית העתירה. לשאלת ‘מידה’ האם יידע את הצדדים בדבר אותה “זיקה חברתית ומשפחתית” בינו לבין למברגר, השיבו הבוקר במערכת המשפט בשלילה, בטענה כי “לא דומה עניין שבו מייצג עו”ד למברגר את המדינה, לעניין שבו על הפרק עניין אישי שלו, כמועמד לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה”. בהקשר זה יש לציין כי סעיף 77א’ לחוק בתי המשפט אינו עורך הבחנה כזו וקובע כי: “שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה: צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת”.

שאלות חמורות

בשיחה שערכנו עם העותרת נחמן היא סיפרה כי השופט סולברג לא הזכיר בשום שלב בדיון את הזיקה הקיימת בינו ובין למברגר. “הוא לא ציין דבר כזה, ובכלל לא הרחיב או נתן נימוקים להחלטה”. פרקליטה של נחמן, עו”ד דוד לוי, אמר ל’מידה’ כי “אם אכן סולברג נמצא בניגוד עניינים מול למברגר, נשקול לפעול לפסילת ההחלטה שנתן”.

כזכור, עו”ד שלמה למברגר, המשמש כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, היה המועמד המועדף על היועמ”ש מנדלבליט לתפקיד ממלא מקומו של שי ניצן הפורש, אך שר המשפטים אוחנה בחר לבסוף באורלי בן ארי שכעת מינויה מוקפא. ברשימת ניגודי העניינים האחרונה של שופטי העליון שפורסמה על ידי ‘דה מרקר’ בחודש מאי בשנה שעברה, לא ציין השופט סולברג שום מקרה בו הוא נמצא בניגוד עניינים עם אדם או גוף כלשהו. למעשה, סולברג היה השופט היחיד מבין כל שופטי בג”ץ הנוכחיים שלא ציין אפילו מקרה אחד של ניגוד עניינים. לבקשתנו לקבלת רשימת ניגוד העניינים המעודכנת של השופט סולברג השיבו בדוברות הרשות השופטת כי “אין רשימת מניעויות ולא הסדר ניגוד עניינים”.

עורך הדין זאב לב, מנהל תחום המחקר בתנועה למשילות ודמוקרטיה, אמר ל’מידה’ כי “תמוה בעיני מדוע בעתירה הנוגעת למינויה של אורלי בן ארי לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה, עתירה שלמברגר כלל אינו צד לה, בחר השופט סולברג לפסול עצמו מטעמים של “קרבה משפחתית”, בעוד שבעתירה בה למברגר הוא משיב לעתירה, גם אם שולי, כלל לא טרח כבוד השופט לעדכן את הצדדים בנוגע לאותה הקרבה”. לדברי עו”ד לב, “חשוב להבין כי עניינו של למברגר בתוצאות העתירה נגד מינויה של בן ארי הינו שולי ביותר, מאחר וגם אם תתקבל העתירה אין כל מחויבות לשר המשפטים למנות דווקא אותו או כל מועמד אחר מתוך השמות שנשמעו”.

השאלות העולות ממקרה זה חמורות. ראשית, הכיצד יכול להיות שסולברג דן בתיק המשליך ישירות על למברגר, מבלי להצהיר על ניגוד העניינים? הטענה שמדובר בעניין מקצועי ולא אישי איננה מתקבלת על הדעת, משום שכל ניגודי העניינים במהותם עניינם קשר אישי שעשוי להשליך על הקשר המקצועי. זהו תירוץ דחוק, שסולברג כשופט היה דוחה בכל תיק שהוא דן בו. שנית, מדוע לא עודכנה רשימת ניגודי העניינים של סולברג כמתחייב מכל עובד מדינה, ומשופט על אחת כמה וכמה, וכאשר מדובר בניגוד עניינים עם בכיר בפרקליטות, עוד יותר מכך? ושלישית, יש לשאול, האם יכול להיות שסולברג, כשופט שמרן, לא רצה לפסול את בן ארי מתוך הבנה שאין כאן עילה להתערבות בית המשפט, אך הבין שאם יפסול את עצמו, מני מזוז יעשה עבור למברגר, שאיתו כאמור עומד סולברג בקשר “חברתי-משפחתי”, את העבודה?


בג"ץ 5693 - השופט נעם סולברג דן בעניין המשיב שלמה למברגר שלהם זיקה משפחתית חברתית
בג"ץ 5693 - השופט נעם סולברג דן בעניין המשיב שלמה למברגר שלהם זיקה משפחתית חברתית


שופט העליון נעם סולברג (מימין) ומשנה לפרקליט המדינה שלמה למברגר - בקשר משפחתי חברתי באותו אולם דיונים
שופט העליון נעם סולברג (מימין) ומשנה לפרקליט המדינה שלמה למברגר - בקשר משפחתי חברתי באותו אולם דיונים


חשיפה: סולברג דן לפני שלושה שבועות בעתירה נגד למברגר , אמיר לוי | 19/12/2019 , מידה



תלונה נגד השופט נעם סולברג - משוא פנים

20.12.2019 - תלונה הוגשה נגד שופט בית המשפט העליון נעם סולברג בגין הארכת מעצרה של חשודה מרכזית בתיק פלילי מתוקשר שהפרקליט המחוז שלמה למברגר שניהל התיק הנו בעל קשרים משפחתיים וחברתיים עם סולברג.

בתלונה נטען כי כנגד לורי שם טוב נפתח תיק פלילי הידוע בשם "פרשת הבלוגרים" או "טרור רשתי" שעניינו פרסומים מכפישים על עובדי ציבור באינטרנט. התיק נוהל על ידי פרקליט מחוז תל אביב שלמה למברגר ולורי שם טוב היא החשודה המרכזית בתיק. הפרקליט למברגר הנו בעל קשרים משפחתיים וחברתיים עם כב' השופט סולברג .
הקשר המשפחתי והחברתי של השופט סולברג לא מנע ממנו להחליט החלטות בענייני מעצרה של החשודה המרכזית לורי שם טוב בפרשה ידועה שבה למברגר ניהל. בתאריך 03.03.2017 כתב כבוד השופט סולברג בהחלטתו בש"פ 1999/17 מיום 03.03.2017 על שם טוב ציטוט מספר משלי (סעיף 9): "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ד). כלומר השופט סולברג השווה את שם טוב לאשת זנונים, פתיינית ואפיקורסית. ובתאריך 09.10.2018 האריך מעצרה של שם טוב ב- 150 יום בפעם הרביעית בש"פ 6589/19 .

הנציב התבקש לברר כיצד השופט סולברג בעל קשרים משפחתיים וחברתיים עם הפרקליט מחוז למברגר דן בענייני מעצרה של חשודה מרכזית לורי שם טוב בתיק תקשורתי וידוע אותו הפרקליט למברגר מנהל החקירה.

פרקליטות המדינה היא היא אשת הזנונים הפתיינית והאפיקורסית

בשולי הדברים צוין בתלונה כי אשת הזנונים הפתיינית והאפיקורסית היא פרקליטות המדינה ורק פרקליטות המדינה ושהשופט סולברג מודע היטב להתנהלותה הואיל ועבד בה כפרקליט מספר שנים והנו בעל קשרים משפחתיים וחברתיים עם בכיר בה.

1. פרקליטות המדינה היא אם האכיפה בררנית על מנת לשרת את אג'נדה שלה להתעלל באזרחים מוחלשים. בינואר 2019 הגיש בן זוגה של שם טוב בשמה תלונה במשטרה על פעולות במרשתת נגד שם טוב של ריבוי עבירות הכוללות לשון הרע, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, הסתה לרצח, איומים ברצח, והודעה על כוונה לרצוח.
להלן מקצת הפרסומי במרשתת נגד שם טוב עליהם נסובה התלונה (מצורפים צילומי מקצת הפרסומים):
- "הייתי מרביץ לה גם עד שהייתה נכה. מכות רצח היא צריכה לקבל.. באמת שאם
רואה אותה עושה את זה הופך אותה לנכה".
- "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש
בו על לורי שם טוב",
- "היא תירצח בקרוב מילה שלי",
- "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת",
- "להוריד לה אלה של בייסבול על הראש עד שיתפצח",
- "לשלוח אותה לעבודות שירות בכלא רמלה בתור כוס וחור תחת",
- "אישה שטן.. שתירקב בכלא",
- "פרצוף דוחה של חולת נפש יימח שמה וזכרה כך שיבעטו בה עד שתצא נשמתה
השחורה והטמאה... חלאה מקוללת שחורה שתישרף בגיהנום",
- "היא תשתלב יפה מאוד עם דאעש לקחת אותה למנהרות בצפון להכניס אותה
ולסגור אחריה בפתח",
- "לורי שם טוב שמתעללת בחסר ישע. חתול. שתינמק בכלא. מנוולת. לא לרחם עליה.
גזר דין מוו
ת".

כעבור 8 חודשים קיבלה שם טוב הודעה ממערכת מנ"ע כי התלונה נסגרה עקב חוסר עניין לציבור. ערר הוגש לפרקליטות המדינה ומתנהל בעצלתיים עד עצם היום הזה.
כיצד ביד אחת פרקליטות המדינה סוגרת תלונה על ריבוי לשון הרע, ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, ריבוי הסתה לרצח, ריבוי איומים ברצח, וריבוי הודעה על כוונה לרצוח את הגב' שם טוב, במרשתת, ואילו ביד השנייה הפרקליטות מבקשת לעצור את הגב' שם טוב שם טוב עד תום ההליכים על ריבוי עבירות שבסיסן העלבת עובדי ציבור.
2. פרקליטות המדינה היא אם שיבוש מהלכי המשפט והטיית משפט לקדם את האג'נדה שלה. בתאריך 02.08.2018 נאם פרקליט המדינה (מצורף סרטון) בכנס פרידה מהשופט אורי שהם, דברי הסתה והטעייה נגד לורי שם טוב בפני שופטי בית המשפט העליון הדנים בעניינה של שם טוב ועוד נכבדי מערכת המשפט בעוד משפטה תלוי ועומד. פרקליט המדינה שי ניצן אמר:
"עיקרון חשוב נוסף נקבע בהחלטתו (של כב' השופט שהם) בעניין לורי שם טוב, בו עסק בתופעה הקשה שאנו חווים לצערנו, של השמצה גסה ופוגענית דרך האינטרנט של עובדי ציבור, בהחלטתו לאשר את מעצרה עד תום ההליכים של החשודה בתיק קבע השופט כי פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפרסמה החשודה הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר, ואין להמעיט בחומרת המעשים רק משום שאין מדובר באלימות פיזית. החלטה זו תורמת לטעמי רבות לחיזוק המאבק בתקיפות המילוליות החריפות אשר רבו לצערי לאחרונה נגד עובדי ציבור רבים העושים מלאכתם נאמנה ובמסירות למען לא יוטל עליהם מורא ולמען יוכלו לעשות תפקידם ללא מורא וללא חת לטובת הציבור. לצד קביעות חשובות אלו ורבות אחרות בתחום הפלילי".
פרקליט המדינה המדינה שי ניצן הטעה בנאומו שפורסם בתקשורת את שופטי בית המשפט העליון שטען כי לתפיסתו פרסומיה הלכאוריים של שם טוב שבסיסם העלבת עובדי ציבור הנם כאלימות פיסית. אילו לתפיסת פרקליט המדינה שי ניצן פרסומיה הלכאוריים הנם כאלימות פיסית ודאי לא היה סוגר כלאחר יד תלונה על ריבוי פרסומים של איומים ברצח נגד שם טוב כלאחר יד.
אדם במעמד פרקליט המדינה הנו בעל סמכות מקצועית עליונה בפלילים ברשות המבצעת בעיני שופטי העליון והם רואים מחשיבים ביותר את דבריו. דברי פרקליט המדינה אינו בגדר "שמועה" סתם או אמירה בעלמא מפי הדיוט. בסיטואציה שנוצרה ספק אם שופטי העליון כשירים לשפוט את הגב' שם טוב.
פרקליטות המדינה פועלת בחוסר תום לב ומנהל מסע ציד נגד שם טוב.
3. פרקליטות המדינה היא אם הפגיעות החוקתיות בכבודם, חירותם, קניינם, פרטיותם, וצנעת חייהם של האזרחים כשיטה. הפרקטיקה של פרקליטות המדינה לאורך כל ההליך השיפוטי נגד הבלוגרים הנה פרקטיקה של פגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, קניינו, צנעתו, ופרטיותו וזאת ניתן לראות בכל דבר ועניין ובכל הליך לרבות הליך תפיסת הרכוש דנן:
א. צווי חיפוש לקויים ולקוניים ללא הנמקה מדוע נתפס הרכוש והנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים ועוד ליקויים רבים .
ב. חיפוש בתוך דברי המחשב ללא נוכחות החשודים או מי מטעמם ללא הנמקה לכך מה שמאפשר לפרקליטות המדינה לשתול ראיות כרצונה.
ג. החזקת הרכוש על פי החלטה לקויה ולקונית ("כמבוקש" על חפצים יקרי ערך) בניגוד לחוק של כב' השופטת כוחן שניתנה במעמד צד אחד ללא מתן אפשרות לחשוד או מי מטעמו לקבל יומו בבית המשפט. החלטת השופט כוחן להחזקת הרכוש עד תום ההליכים טרם הוגש כתב האישום הנה בניגוד לחוק.
ד. החזקת הרכוש היקר מעל שנתיים וחצי שלא לצורך.
ה. פגיעה בפרטיותם של החשודים שרכושם בדרך של הפצת חומר מחשב שאינו קשור לתיק הפלילי בתוך חומר החקירה גלוי לעיניהם של הנאשמים, באי כוחם, והשופט. מדובר בהפצת, תסקירי סעד אישיים, תעודות גירושין, מסמכים רפואיים, תלושי משכורת, שיחות אינטימיות מוקלטות ועוד שלל פגיעה בפרטיות ברף החומרה הגבוה ביותר.

התנהלות פרקליטות המדינה חמורה עשרות מונים מכתב האישום כולו שבסיסו העלבת עובדי ציבור. מדובר בהתנהלות נוסח "המטרה מקדשת את כל האמצעים" שתכליתה חיסול אזרחים במצב סוציואקונומי חלש באופן ממוקד.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.

מצורפים:
- התלונה שהוגשה בגין משוא פנים נגד שופט בית המשפט העליון נעם סולברג לנציבות תלונות הציבור על שופטים - 20.12.2019.
- קטע מהחלטת סולברג בש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 שבה משווה כב' השופט סולברג את החשודה המרכזית בפרשת פרסומים באתרי ג'נק במרשתת לורי שם טוב לאשת זנונים פתיינית ואפיקורסית.
- החלטת השופט נעם סולברג שבה הוא מודיע שהוא בעל קשרים משפחתיים וחברתיים עם פרקליט מחוז תל אביב שלמה למברגר (בג"ץ 8410/19 , 18.12.2019).
- קטע מהחלטת סולברג בש"פ 6589/19 מה- 09.10.2019 שבה הוא מאריך מעצרה של שם טוב ב- 150 יום בפעם הרביעית על פרסומים מכפישים במרשתת נגד עובדי ציבור.
- קטע ממסמך 3740 מחקירה לורי טוב בתיק פרשת הבלוגרים מתאריך 14.2.17 חתום על ידי שלמה למברגר כמנהל החקירה.
- דוגמאות לריבוי איומים ברצח, לשון הרע, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות שהופנו נגד שם טוב ואשר התיק נסגר עקב "חוסר עניין לציבור".



התלונה שהוגשה בגין משוא פנים נגד שופט בית המשפט העליון נעם סולברג לנציבות תלונות הציבור על שופטים - 20.12.2019.
התלונה שהוגשה בגין משוא פנים נגד שופט בית המשפט העליון נעם סולברג לנציבות תלונות הציבור על שופטים - 20.12.2019.

התלונה שהוגשה בגין משוא פנים נגד שופט בית המשפט העליון נעם סולברג לנציבות תלונות הציבור על שופטים - 20.12.2019.


התלונה שהוגשה בגין משוא פנים נגד שופט בית המשפט העליון נעם סולברג לנציבות תלונות הציבור על שופטים - 20.12.2019.

החלטת השופט נעם סולברג שבה הוא מודיע שהוא בעל קשרים משפחתיים וחברתיים עם פרקליט מחוז תל אביב שלמה למברגר (בג"ץ 8410/19 , 18.12.2019)
החלטת השופט נעם סולברג שבה הוא מודיע שהוא בעל קשרים משפחתיים וחברתיים עם פרקליט מחוז תל אביב שלמה למברגר (בג"ץ 8410/19 , 18.12.2019)










דרושה: מדיניות חדשה להעמדה לדין

דרושה: מדיניות חדשה להעמדה לדין , פרופ. בועז סנג'רו , 20.12.2019 , ישראל היום

גם אני אינני שמח על בחירת שר המשפטים בעו"ד אורלי בן ארי לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה. הפרקליטות היא גוף חשוב, עתיר כוח, וטעון ריענון ושיפור. מינוי פרקליט המדינה מתוכו אינו מבשר רפורמה ושינוי. הצורך בשיפור בולט בתחומים רבים.

''יש להקפיד יותר על גילוי מלוא חומר החקירה לסנגורים; לצמצם את הסחבת בטיפול בתיקים; לשנות מדיניות ולבקש פחות מאסרים מבתי המשפט"

יש להתוות מדיניות חדשה באשר להעמדה לדין, כך שלא על כל עבירה מיותרת, מתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ירדפו אנשים ויבזבזו משאבים ציבוריים; מדיניות חדשה שתביא להפחתה דרסטית במספר המעצרים - ניתן וצריך לחקור גם בלי לעצור; יש לגבש מדיניות ראויה באשר לשימוש בעסקאות הטיעון, שמצד אחד תצמצם את היקף השימוש בכלי זה, כך שיתקיימו יותר משפטי הוכחות שבהם מנסים לעשות צדק, ומצד שני, כל עוד מתקיימת תעשיית עסקאות הטיעון, תכיר בזכות הנאשמים לקבלת הצעה הוגנת, שתמנע שרירות ואפליה; יש להדק את הפיקוח של הפרקליטות על החקירה המשטרתית, כך שתצומצם התופעה של הפרות חוק על ידי חוקרים להוטים; יש להקפיד יותר על גילוי מלוא חומר החקירה לסנגורים; יש לצמצם את הסחבת בטיפול בתיקים; יש לשנות מדיניות ולבקש פחות מאסרים מבתי המשפט, במיוחד נוכח פליליות-יתר וכליאת-יתר, שהוליכו לצפיפות בלתי אנושית בבתי הסוהר; יש להילחם בהדלפות לתקשורת; יש לחזק את ההכשרות שמקבלים התובעים, ובין היתר לטפח אתוס של סיוע לבית המשפט להגיע לחקר האמת ולדכא להט להשגת הרשעה בכל מחיר; ועוד.

כדי שניתן יהיה לבצע שיפורים כאלה בפרקליטות, כלל לא הייתי ממנה אדם פנימי, אלא דווקא מישהו מבחוץ, כגון השופטת (בדימוס) הילה גרסטל, שבתפקידה כנציבת הביקורת על הפרקליטות ניסתה לשפר, עד שמנעו זאת ממנה.

השר אוחנה בחר במינוי שמרני, מתוך הפרקליטות, של בעלת תפקיד ניהולי - משנה לפרקליט מחוז. לפי הפרסומים, היועמ"ש הטיל את מלוא כובד משקלו כנגד המינוי. לדעתו יש למנות רק מי ששימש משנה לפרקליט המדינה או פרקליט מחוז, ואין די במשנה לפרקליט מחוז. ליתר דיוק, עמדתו היא שיש למנות דווקא את עו"ד שלמה למברגר, וזאת נוכח ניסיונו הרב יותר בתפקידי ניהול בפרקליטות. אם שמחים במצב הקיים ולא מעוניינים בשיפור, אולי מפתה לשכפל את פרקליט המדינה תוך מינוי בעל תפקיד בכיר. אך אז כבר לא מדובר ב"מתחם הסבירות" כפי שמנומקת החלטת היועץ, אלא, אולי, ב"מתחם השכפול", שהגיע לשיאו המצומצם בקביעה שיש למנות דווקא את עו"ד למברגר.

אינני מכיר את עו"ד בן ארי, אך מקוממות בעיניי הטענות המועלות כנגדה, שאיננה די בכירה ושהתמודדה שלוש פעמים על תפקידים בכירים בפרקליטות ולא נבחרה. גם לפי נימוקי היועמ"ש אין מחלוקת שהיא בעלת מומחיות בתחום המשפט הפלילי, וותק רב של כשלושה עשורים בפרקליטות. גם לבתי המשפט נבחרו שופטים שלא נבחרו בסיבוב קודם. העובדה שאדם לא נבחר, כשלעצמה, איננה מלמדת דבר לחובתו. הבחירה היא בדרך כלל פרי שיקולים רבים ומאבקי כוח - גם במינוי לשפיטה וגם במינוי לפרקליט המדינה.

לבסוף, קשה בעיניי קביעתו של היועמ"ש כי חרף העובדה שסמכות המינוי היא לפי החוק בידי שר המשפטים, בכל זאת עליו לא רק להיוועץ ביועמ"ש, אלא, בעצם, לקבל את בחירתו, וכי "מינויה של עו"ד בן ארי לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות, ולפיכך קיימת מניעה משפטית לאשרו". מבחינה אנושית ניתן אולי להבין את תחושת היועץ, כי אם לא מקבלים את המלצתו - הדבר בלתי סביר, אך מבחינת המינהל התקין, גישה זו מוליכה לניהול המדינה על ידי פקידים ולא על ידי נבחרי הציבור.

פרופ' סנג'רו מלמד במכללה האקדמית ספיר ובמרכז האקדמי למשפט ולעסקים ומייסד האתר "ביקורת מערכת המשפט הפלילי"

דרושה: מדיניות חדשה להעמדה לדין , פרופ. בועז סנג'רו , 20.12.2019 , ישראל היום
דרושה: מדיניות חדשה להעמדה לדין , פרופ. בועז סנג'רו , 20.12.2019 , ישראל היום


נציב תלונות הציבור: נציגי המשטרה בדיוני מעצרים משקרים כדבר של יום ביומו

נציב תלונות הציבור: נציגי המשטרה בדיוני מעצרים משקרים כדבר של יום ביומו , יהושע (ג'וש) בריינר ,  19.12.2019 , הארץ
נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס דוד רוזן, אמר כי לעתים לטועני המשטרה בבית המשפט אין עילה כדי לבקש הארכת מעצר, אך הם גורמים לשופט להאמין שיש הליך חקירתי שהם רוצים לבצע. "זה בלוף אחד גדול", אמר
נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס דוד רוזן, מתח היום (חמישי) ביקורת על נציגי המשטרה שמופיעים בדיוני הארכות מעצר בבתי המשפט, ואמר: "טועני מעצרים משקרים כדבר של יום ביומו". בדברים שנשא בכנס לשכת עורכי הדין במלון גלילון שבאגמון החולה אמר רוזן כי לעתים לטוען אין די ראיות, אז הוא מעביר לשופט מסר סודי על הליך חקירתי מסוים - רק כדי לקבל הארכת מעצר. "לא אחת אנחנו רואים שאין להם תיק, אז הטוען בפתק כותב לשופט 'אנחנו מכניסים מדובב או שוקלים להכניס מדובב'", אמר.

לדברי רוזן, "מצד אחד נמצא פה האדם הטוב, המשטרה, ומצד השני זה האיש הרע, העבריין, וטוען המעצרים אומר 'מה אני מבקש, בסך הכל עוד חמישה ימים'. זה בלוף אחד גדול". רוזן הוסיף כי ישנם מקרים שבהם החשוד טוען כי יש לו אליבי, אך המשטרה לא בודקת זאת כלל – והסנגורים לא יודעים מכיוון שהם לא מקבלים את החומר הסודי שמוגש לשופט.

בשנה שעברה גילתה בדיקה של רוזן כי מדי יום נמצאים עשרות אנשים במעצר לא חוקי, מאחר וטועני המעצרים סורקים למערכת בקשות ריקות וממלאים אותן בדיעבד - בניגוד לנהלים. בעקבות הבדיקה ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה הורה לטוענים להפסיק עם הנוהל הפסול.

בחודש יולי האחרון פרסם רוזן ביקורת חריפה על טוען מעצרים של המשטרה וקבע כי שיקר לאחר שביצע מעצר על סמך צו שיפוטי - זאת על אף שהמשטרה לא קיבלה צו כלל. באותו מקרה, במהלך ערר שהגישה המשטרה לבית המשפט המחוזי על דחיית בקשתה להמשך מעצרו, הוסיפה המשטרה עבירות נוספות שלא נכללו בבקשה המקורית.

לצד זאת, רוזן ביקר בחריפות גם את התנהלות הפרקליטות, וטען כי היא מנסה למנוע ממנו לעשות את עבודתו. "מדי שנה אני מקבל מאות תלונות ואין התייחסות אחת של הפרקליטות שלא נפתחת בכך שאני מנוע על פי חוק מלטפל. במאה אחוז מהתיקים".

דבריו של רוזן היום מגיעים לאחר נאום הפרידה של פרקליט המדינה היוצא, שי ניצן, שהתייחס אתמול לרוזן ואמר: "הפרקליטות היום היא גוף מבוקר הרבה יותר מבעבר. נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, מקבל מדי שנה מאות תלונות ובודק אותן. כשליש מהן נמצאות מוצדקות. את ממצאיו הוא מעביר אלינו ואנו בוחנים כל החלטה והחלטה ומפיקים לקחים. שיתוף הפעולה שלנו עימו הוא שלם ומוחלט. לא תמיד אנו רואים עמו עין בעין, אך תמיד אנו קשובים לדבריו ומקבלים עלינו את הדין. ואם אינכם מאמינים - שאלו אותו".

מהמשטרה נמסר בתגובה: "הדברים נגועים בהכללה פסולה ומעוותת של עשרות טועני המעצרים המשרתים במשטרת ישראל ופועלים מדי יום במסירות, במקצועיות וללא משוא פנים בייצוג המשטרה בבימ״ש נגד אלו הנחשדים בביצוע עבירות פליליות. שלילת חירותו של אדם מתבצעת רק כשיש הכרח לכך וכשצורך החקירה מחייב זאת, ולראיה מרבית החשודים בפלילים אינם מובאים כלל לבית המשפט להארכת מעצרם אלא רק המקרים המתאימים לכך בהתאם למכלול הנסיבות".

עוד נמסר: "נדגיש כי בכל בקשה להאריך את מעצרו של חשוד בביצוע עבירה פלילית, פונה המשטרה לבית המשפט שהוא הסמכות הבלעדית להורות על הארכת מעצרו של חשוד. מכוח סמכותו, בית המשפט בוחן את הבקשה על פי מבחני החוק והפסיקה, מפקח ומבקר על בקשות המשטרה ועל התקדמות החקירה. לצד ביקורת לגיטימית שראויה להישמע, הרי שצר לנו על התבטאות משתלחת ומכלילה מעין זו שרחוקה מהאמת מרחק שנות אור".


נציב תלונות הציבור: נציגי המשטרה בדיוני מעצרים משקרים כדבר של יום ביומו , יהושע (ג'וש) בריינר ,  19.12.2019 , הארץ
נציב תלונות הציבור: נציגי המשטרה בדיוני מעצרים משקרים כדבר של יום ביומו , יהושע (ג'וש) בריינר ,  19.12.2019 , הארץ


שגה שגיא

15.12.2019 - ערעור הוגש לבית המשפט העליון (תיק ע"פ 8306/19) על החלטת שופט המחוזי תל אביב בני שגיא שלא לפסול עצמו מלדון בתיק פרשת הבלוגרים.

בקשת פסילת השופט שגיא הוגשה על ידי לורי שם טוב בעילת משוא פנים. בערעור נטען כי השופט שגיא התנהג כלפי כלפי שם טוב במהלך דיון בקשת הפסילה בקוצר רוח ובזלזול.

ואלה נימוקי הערעור :
שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 בחשד לפרסום פרסומי "שיימינג" באתרי ג'נק במרשתת נגד עובדי ציבור. מעצרה של שם טוב מאחורי סורג ובריח עקב חשד לריבוי "שיימינג" באתרי ג'נק במרשתת נמשך כשנתיים וחודשיים עד מאי 2019 ומאז כחצי שנה שם טוב במעצר בית ומגבלות נוספות.

הערעור נטען כי שגיא שגה שכתב בהחלטתו כי זוהי בקשה פסילה נוספת בסדרה של בקשות. מדובר בבקשת פסילה ראשונה של שם טוב לפסילת השופט שגיא מיום הגשת כתב האישום לפני כשנתיים וחצי ביום 06.04.2017 .
עוד נטען כי שגיא שגה שכתב בהחלטתו שבקשת הפסילה היא ניסיון לערער את אשר נקבע על ידו. בקשת הפסילה הנה על תוכן ומשמעות החלטת שגיא והאופן שבו ניתנה באשר לסוגיית ייצוג שם טוב בעוד המשפט בתחילתו. החלטה שכמוה קביעה כי שם טוב תורשע מלכתחילה.

עוד נטען כי שגיא שגה שהתעלם בהחלטתו מטענת שם טוב שהאופציה שקבע ששם טוב תייצג עצמה אינה ראלית וכמוה סיכול ממוקד של שם טוב, הואיל ואין לשם טוב השכלה משפטית והיא הנאשמת בתיק אדיר ממדים של 120 סעיפי אישום והיקף אדיר של חומרי חקירה, ותביעה אימתנית כפרקליטות המדינה. קביעת אופציה זו כמוה לבקש מאדם שאין לו ידע ברפואת שיניים לעשות לעצמו שיפוץ פה הכולל שתלים, עקירות, כתרים, ועוד. ברור מה תהיה התוצאה. יתרה מכך, רופא שיניים מומחה לא יעשה לעצמו טיפול שיניים. אופציה זו שהוחלטה על ידי שגיא כמוה כהובלת שה לטבח.

עוד נטען כי שגיא שגה שהתעלם בהחלטתו מטענת שם טוב שהאופציה שקבע שהוצאות הגנת שם טוב יהיו 500,000 שקלים אינה ראלית וכמוה סיכול ממוקד של שם טוב. כפי שצוין לעיל התיק הפלילי נגד שם טוב הנו אדיר ממדים, הן בהיקף כתב האישום בן 120 סעיפי אישום ולכל סעיף תתי סעיפים, חומר חקירה בהיקף של כ- 50,000 דפים, כ- 500 דיסקים של קבצי טקסט וידאו ואודיו, ודיסק של 4 טרה שקול בגודלו לכ- 6,000 דיסקים. בנוסף בתיק כ- 300 עדים. מדובר בסכום לא ראלי. חישוב קל מראה כי לכל אישום המורכב ממספר תתי סעיפי אישום יוקצו לסנגור כ- 4,000 שקל, 120 פעמים. הקצאת סכום כזה בערעור פלילי כמוה להקצות לאדם 100 שקלים לקנות מכונית. אופציה זו שהוחלטה על ידי שגיא כמוה להעמיד את שם טוב וסנגורה (שלא נמצא עדיין) במופע אמפיתאטרון של רומי העתיקה כשהתוצאה ברורה, ועל כן ביקשה המערערת לפסול את שגיא.

עוד נטען כי שגיא שגה שהתעלם בהחלטתו מטענת שם טוב כי בהחלטתו הוא מפלה אותה לרעה ביחס לנאשם 2 , שבעוד נאשם 2 שלו פחות ממחצית האישומים שיש נגד שם טוב מקבל 720,000 שקלים הוצאות הגנה על פי חישוב של שגיא בעצמו . על פי מפתח זה שם טוב אמורה הייתה לקבל כמיליון וחצי שקלים הוצאות הגנה. שגיא מפלה את שם טוב באופן מהותי ביחס לנאשם 2.

עוד נטען כי שגיא שגה שלא אפשר לשם טוב במהלך דיון הפסילה שהתקיים ב- 12.12.2019 לשאת דברים מעבר ל- 2 דקות, בתואנה כי היא משתלחת בפרקליטות ואין זה קשור לבקשת פסילת בית המשפט. שם טוב לא השתלחה בפרקליטות, והפרקליטות קשורה בחבל הטבור לבקשת הפסילה הואיל והפרקליטות היא התובעת בתיק. הפרקליטות הנה גוף אימתני הפועל נגד המערערת בדרך של אכיפה בררנית, הסתה, ופגיעות חוקתיות, בעוד שם טוב חסרת כל השכלה משפטית ובמצב סוציואקונומי קשה ביותר, ולכך משמעויות מבחינת שמירת עיקרון השוויון ומשוא פנים.

עוד יטען כי שגיא שגה שהשמיט דבריו שנאמרו במהלך הדיון מהפרוטוקול הואיל ומדבריו שהושמטו מובן בבירור כי הסכום שקבע לייצוג שם טוב על פי שיקולי יכולת הגורם המשלם להקצות הוצאות הגנה, ולא על פי צרכי ההגנה הנדרשים למשפט זה.

בערעור צוין כי העדר ייצוג שם טוב עקב התפטרות הסנגוריה מייצוגה באוגוסט 2018 נובע מכך ששגיא קבע דיונים צפופים רוויי עדי תביעה שהסנגור מטעם הסנגוריה לא יכל לייצג במסגרת התקציב שהוקצה לו ולכן התפטר. שגיא ממשיך באופן "טריקי" להכשיל כל אפשרות של ייצוג ראוי לשם טוב .

מצורפים:
- הערעור שהוגש לפסילת השופט בני שגיא , ע"פ 8306/19 מה- 15.12.2019.
- קטע מפרוטוקול ת"פ 14615-04-17 מה- 18.06.2018 בפני כב' השופט שגיא שבו סנגורה שם טוב מודיע כי לא ייצג אותה במתכונת צפיפות הדיונים שקבע כב' השופט שגיא, ותשובת כב' השופט שגיא: "תפעלו כראות עינכם... זה המשפט אלה השעות נקודה".

הערעור שהוגש לפסילת השופט בני שגיא , ע"פ 8306/19 מה- 15.12.2019.
הערעור שהוגש לפסילת השופט בני שגיא , ע"פ 8306/19 מה- 15.12.2019.

הערעור שהוגש לפסילת השופט בני שגיא , ע"פ 8306/19 מה- 15.12.2019.
הערעור שהוגש לפסילת השופט בני שגיא , ע"פ 8306/19 מה- 15.12.2019.


קטע מפרוטוקול ת"פ 14615-04-17 מה- 18.06.2018 בפני כב' השופט שגיא שבו סנגורה שם טוב מודיע כי לא ייצג אותה במתכונת צפיפות הדיונים שקבע כב' השופט שגיא, ותשובת כב' השופט שגיא: "תפעלו כראות עינכם... זה המשפט אלה השעות נקודה".
קטע מפרוטוקול ת"פ 14615-04-17 מה- 18.06.2018 בפני כב' השופט שגיא שבו סנגורה שם טוב מודיע כי לא ייצג אותה במתכונת צפיפות הדיונים שקבע כב' השופט שגיא, ותשובת כב' השופט שגיא: "תפעלו כראות עינכם... זה המשפט אלה השעות נקודה".

בני שגיא - שופט במשפט העיקרי בפרשת הבלוגרים



אילה חסון: "פרקליט המדינה לא רק יהיר, אלא גם נקמן ומניפולטור"

מתוך 103 fm - 16.12.2019, שיחה על פרקליט המדינה שי ניצן והפרקטיקה של פרקליטות המדינה:
אילה חסון: "אני רוצה לתרום את התובנה שלי לשיחה הזאת. אני מתחברת למה שאמרתם, שהוא איש חכם וידען. אני רוצה להגיד שהוא לא רק יהיר אלא גם נקמן ומניפולטור ברמה הגבוהה ביותר שהכרתי. הוא לוקח מידע ועושה בו מניפולציה בהתאם לצרכים המשרתים את האג'נדה שלו באותו קייס. ראיתי זאת לנגד עיני כשהוא התמודד עם ראיות פורנזיות ועדות מפוברקת של עדה בפרשה של מוות של ילד בן 16 והוא עשה את המניפולציה הכי נבזית בחקירה שאפשר להעלות על הדעת. אבא של גל בק אמר לי את המשפט הכי מצמרר ששמעתי. שהוא קם כל בוקר ומקלל את שי ניצן על מה שהוא עשה לנו אך הוא רוצה שהוא יסלק את נתניהו ולכן הוא שותק עכשיו".



עו"ד רוטמן: "המשפט האחרון שלך הוא מאוד מאפיין. במידה מסוימת היה קונצנזוס מאוד רחב מימין ומשמאל שהפרקליטות היא גוף חולה. הדוגמא שאת הבאת והביקורת של גרסטל, למרות כל הדברים הטובים שאפשר לומר על הפרקליטות, היא גוף חולה. שי ניצן אמר שאיבדו את האמון במערכת המשפט כי הפוליטיקאים תוקפים אותנו. ההיפך הוא הנכון. הסיבה היחידה שיש עוד אנשים שנותנים אמון בפרקליטות זה כי היא משרתת אותם פוליטית כי הם נפטרים מהיריב הפוליטי מספר אחת שלהם – בנימין נתניהו. הרבה מאוד אנשים מהמרכז ומהשמאל היו שמחים לעשות טיפול שורש בפרקליטות רק הם אומרים שזה לא הזמן כי הפרקליטות עושה בשבילם את העבודה כרגע ונפטרת מנתניהו. אני חושב שהדבר הזה חמור, הוא משחית את המערכת הפוליטית שלנו כשאי אפשר לנהל דיון לגופם של דברים על הכשלים, בין היתר גם בחקירות נתניהו. המערכת פוליטית התקשורתית נותנת הנחות סלב מטורפות לפרקליטות על המון כשלים כי היא מטפלת להם בנתניהו כרגע".

דיון מוטי לייבל במחוזי ירושלים על מחאה בשכונת פקידת אימוץ בכירה

12.12.2019 - 16.12.2019 - דיון הזוי התקיים בבית משפט מחוזי בירושלים בעניין ערעור פרקליטות המדינה על זיכויו של מוטי לייבל.



מדובר במחאה בשכונתה של פקידת סעד בכירה ממשרד הרווחה שערך לייבל עקב לקיחת ילד מאימו בכפייה ומסירתו לאימוץ.
הפרקליט טען כי מילים כמו "טיפשה" או "חוטפת ילדים" הנם העלבת עובד ציבור ולשון הרע. בנוסף טען הפרקליט כי שימוש בתמונת פקידת הסעד על שלט מהווה פגיעה בפרטיות.
מדובר בטענות תמוהות שכן שימינג נגד אזרחים במרשתת, נבחרי ציבור וקרוביהם, ועובדי ציבור נפוץ מאוד בעיתונות וברשתות החברתיות.