‏הצגת רשומות עם תוויות משפחה חד הורית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות משפחה חד הורית. הצג את כל הרשומות

ביצוע חקירה בנוכחות קטינים - מדו"ח שנתי 34 נציבות תלונות הציבור

התלונה

המתלוננת, עולה מרוסיה, אם חד-הורית לשתי ילדות, הגישה ללשכת הנציבות בבאר שבע תלונה על המוסד לביטוח לאומי ובה טענה כי בעקבות חקירה בעניינה שביצעו חוקרי המוסד קבע המוסד שהיא מתגוררת עם ידוע בציבור ולכן אינה זכאית לגמלת השלמת הכנסה ששילם לה המוסד ממרס 2004 ועליה להחזירה לו.
לטענתה, חוקרי המוסד שהגיעו לדירה שגרה בה ביצעו בה חיפוש כדי לגלות אם היא מתגוררת עם בעל הדירה וכן גבו ממנה עדות בעניין זה. המתלוננת הלינה על שנשאלה בנוכחות שתי בנותיה (בנות 5 ו-13) שאלות אינטימיות על הקשרים בינה ובין בעל הדירה.

בירור התלונה

1. הואיל והמתלוננת הגישה לבית הדין לעבודה תובענה נגד החלטת המוסד לשלול את זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה, לא הייתה הנציבות מוסמכת לברר את התלונה בעניין זה, נוכח הוראת סעיף 38(5) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב], הקובעת שהנציבות לא תברר "תלונה בעניין התלוי ועומד בבית משפט או בבית דין או שבית משפט או בית דין הכריע בו לגופו". בירור התלונה התמקד אפוא בטענותיה של המתלוננת הנוגעות לביצוע החקירה בנוכחות בנותיה.
2. (א) המוסד המציא לנציבות את פרוטוקול החקירה של המתלוננת ואת דוח סיכום החקירה. מהפרוטוקול עלה שהמתלוננת נשאלה מי הם אבותיהן של בנותיה ואילו יחסים יש בינה ובין בעל הבית. בדוח סיכום החקירה נרשם כי בדירה "נכחו התובעת ושתי בנותיה".
(ב) החוקרים מסרו לנציבות כי הבנות אכן שהו בדירה בעת החקירה, אולם החקירה לא נעשתה בנוכחותן מאחר שלפני תחילת החקירה התבקשה המתלוננת להכניס את בנותיה לאחד מחדרי הבית, ולכן הן לא נחשפו לחלק האינטימי שבעדותה. ואולם בדוח החקירה ובפרוטוקול לא צוינה עובדה זו.

(ג) בירור שעשתה הנציבות בלשכה המשפטית ובאגף החקירות של המוסד (להלן - אגף החקירות) העלה כי אין למוסד נוהל כתוב העוסק בביצוע חקירות בנוכחות ילדים. בכללי האתיקה שהפיץ ראש אגף החקירות בקרב החוקרים נאמר כי "על החוקר לנהוג ברגישות מיוחדת בכל הקשור לחקירת קטינים", אולם לא נאמר בהם במפורש כי אסור לבצע חקירה בנוכחותם.

תוצאות הבירור

1. נציב תלונות הציבור קבע כי התלונה מוצדקת, וכי על המוסד להסדיר בנוהל את נושא חקירת מבוטחים בנוכחות קטינים. הנציב העיר למוסד שהיה על החוקרים לתעד בפרוטוקול ובדוח סיכום החקירה את גרסתם ולפיה המתלוננת התבקשה להעביר את בנותיה לחדר סגור ואף מילאה את הבקשה.
2. מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי הודיע לנציבות כי בעקבות הערת הנציב הופץ בקרב החוקרים "חוזר רענון" ובו נאמר במפורש כי יש להימנע מחקירת מבוטחים בנוכחות קטינים, וכי אם הנסיבות אינן מאפשרות זאת, אין לחקור את הנחקר בביתו אלא יש לזמנו לחקירה בסניף המוסד. עוד נקבע בחוזר בעקבות הערת הנציב כי על החוקר לתעד בדוח החקירה את כל האמצעים שננקטו כדי להימנע מחקירת מבוטחים בנוכחות קטינים.

תשלום גמלת הבטחת הכנסה להורה יחיד הלומד במוסד אקדמי - מדו"ח שנתי מס' 36 של נציבות תלונות הציבור

המתלוננת, אם למשפחה חד-הורית, מקבלת מינואר 2006 גמלת הבטחת הכנסה כדורשת עבודה[*] . לטענתה, התברר לה כי בעקבות תיקון מיולי 2008 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן - התיקון לחוק), הורה יחיד הלומד לימודים אקדמיים זכאי לגמלת הבטחת הכנסה. היא פנתה לסניף המוסד בבאר שבע כדי לוודא שלא תישלל זכאותה לגמלה אם תלמד במוסד להשכלה גבוהה, ולאחר שלטענתה נענתה בחיוב, החלה ללמוד באוקטובר 2008.
בינואר 2009, לאחר שהגישה למוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד), על פי בקשתו, אישורים על לימודיה, הודיע לה המוסד כי מאחר שהיא לומדת בשעות הבוקר היא אינה זכאית לגמלה. כתוצאה מכך נשללה זכאותה לגמלה למפרע ממועד תחילת לימודיה, ונזקף לחובתה סך של 6,096 ש"ח בגין הגמלה ששולמה לה מאז החלה ללמוד.
בירור התלונה העלה כי עד לתיקון לחוק, מי שלמד במוסד להשכלה גבוהה לא היה זכאי לגמלת הבטחת הכנסה. בתיקון לחוק נקבע כי בהתמלא תנאים מסוימים, זכאותו של הורה יחיד לגמלת הבטחת הכנסה לא תישלל בשל לימודים אקדמיים. עוד נקבע בתיקון כי אין בו כדי לשנות את תנאי הזכאות הקבועים בחוק, שאחד מהם הוא שעל דורש עבודה להיות זמין לעבודה.
המוסד הסביר לנציבות כי לפי פרשנותו לתיקון לחוק, ככל שהוא נוגע למקבלי גמלת הבטחת הכנסה בעילה שהם דורשי עבודה, התיקון חל רק על מי שלומד לימודי ערב, שכן מי שלומד בשעות היום אינו יכול להיות זמין לעבודה כנדרש בחוק. מאחר שהמתלוננת לומדת יום אחד בשבוע בשעות הבוקר, נשללה זכאותה לגמלה.

המתלוננת טענה כי אינה יכולה ללמוד בשעות הערב הן משום שהיא אם למשפחה חד-הורית המגדלת לבד את ילדיה והן נוכח אופי לימודיה, וכי האיסור על לימודים בשעות הבוקר מרוקן למעשה את התיקון לחוק מתוכן.
עמדת הנציבות הייתה כי פרשנותו של המוסד אינה עולה בקנה אחד עם תכלית התיקון לחוק - עידוד הורים יחידים חסרי תעסוקה לרכוש השכלה גבוהה כדי לשפר את סיכוייהם להשתלב במעגל העבודה. על פי הפרשנות של המוסד, מי שייהנו מן התיקון לא יהיו דורשי העבודה אלא מי שזכאים לגמלת הבטחת הכנסה בעילות שאינן מחייבות התייצבות בלשכת התעסוקה (כגון הורה יחיד שבהחזקתו הבלעדית ילד שלא מלאו לו שנתיים, או הורה יחיד המטפל בהורה שלו או בילדו החולה הזקוקים להשגחה מתמדת). יתרה מזו, פרשנות המוסד תגרום לכך שהורה יחיד דורש עבודה יידרש לעבוד ביום וללמוד בערב, וזאת כאשר הוא מטפל בכוחות עצמו בילדיו. הדבר יטיל עליו, ללא ספק, מעמסה כבדה ועלול להרתיעו מלרכוש השכלה.
נוכח עמדת הנציבות, ולאחר בחינה מחודשת של הנושא החליט המוסד שלא לשלול את זכאותם לגמלה של הורים יחידים העומדים בתנאים שנקבעו בתיקון לחוק, אף אם הם לומדים בשעות היום. בעקבות זאת נמחק חובה של המתלוננת למוסד וזכאותה לגמלה נשמרה.
(תלונות 400777, 412112)

* דורש עבודה זכאי לגמלה בתנאי שהוא מתייצב בלשכת התעסוקה בתדירות שנקבעה וזמין לעבודה.