‏הצגת רשומות עם תוויות שקיפות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שקיפות. הצג את כל הרשומות

מישאל חשין חושף טיוח פשעי שופטים

מישאל חשין - טיוח פשעי שופטים
המאמר תיבת הפנדורה של מישאל חשין , רוני אלוני סדובניק , ynet , יוני 2006

על אלו מקרים חמורים מזיוף פרוטוקולים הוא מדבר - קבלת שוחד, גניבה, הטיית משפט למקורבים? הציבור כבר לא יידע

יש להודות לשופט העליון מישאל חשין על שפתח למעננו את תיבת הפנדורה של שופטי ישראל. ראיונות הפרישה עם השופט הפורש חשפו דעות אפלות, שהוחבאו מעין הציבור ומחזקים את התחושה שהנוהג לפיו שופטים בישראל אינם מתראיינים בתקופת כהונתם לא רק ארכאי, אלא אף מסוכן לדמוקרטיה.

כל מי שקרא ולו פסק דין אחד פרי עטו של השופט חשין, אינו יכול שלא להעריץ את השובבות והאומץ שאפיינו הן את מהות דעתו והן את תכליתה. יחד עם זאת, נחשפה במלוא כיעורה קשת דעות שבבסיסן האמונה כי יש כאלה השווים יותר, וגם אם סרחו, אסור לשפוט אותם. אלו מורמים מעם, גילדת השופטים.

חשין נשאל מה דעתו על פיטוריה של השופטת הילה כהן, שנתפסה בזיוף פרוטוקולים. תשובתו מדהימה ומקוממת: "ישבתי במשפטי משמעת קודמים. הם פשוט לא הודלפו. היו מקרים יותר גרועים מזה, שעברו בלא כלום, נגמרו באזהרה ואף אחד לא יודע, לא שומע. ככה צריכים להיגמר דברים, כי ברגע שאתה מפרסם דבר כזה - באותו הרגע השופט נשרף".

מדברים ברורים אלו עולה כי יש שופטים בישראל שמאמינים שהם מעל לחוק. הוא מעיד בעצמו כי על שולחן בית-הדין למשמעת של השופטים נידונו מקרים רבים קשים וחמורים בהרבה מזיוף פרוטוקולים. מה יכול להיות חמור יותר משופט שמזייף מסמכים? קבלת שוחד? הטיית משפט למקורבים? שופט שגנב? או אולי שופט שברח ממקום בו ביצע תאונת דרכים?

השיטה הרצויה ביותר, לדעת חשין, היא למנוע שקיפות ציבורית של מעשי השחיתות של שופטים. הרי אם המקרים החמורים נגמרו באזהרה מוועדת השופטים, משמע שהיו דברים בגו, ואותו שופט אכן עשה את מה שעשה. האם אין זכות לציבור לדעת את הדברים?

בזכות הפה חסר הרסן של השופט חשין, נפתחה עבורנו סוף-סוף תיבת הפנדורה של שופטי ישראל. החומות הבצורות בהן הקיפו עצמם השופטים מפני ביקורת ציבורית חשפו בעת האחרונה עוד שורת שערוריות, בראשן תופעת הנפוטיזם במערכת המשפט ובמשרד המשפטים: נשותיהם של שופטים שזוכות לקידום מטאורי, העלמת עין ממחדלים של שופטים המקורבים לבית-המשפט עליון, תפירת מכרזים לילדים של בכירי המערכת, ומסלול קידום מהיר למי שהעליון חפץ ביקרו.

פרשה זו מחייבת שתי פעולות דחופות: יש לדרוש שקיפות מלאה של כל פסקי הדין שיוצאים מבית-הדין למשמעת של שופטים; זכות הציבור לדעת מתחילה בדיוק שם - אצל אלו המטיפים לה. שנית, מערכת השיפוט צריכה להתאים עצמה לעידן המידע הטכנולוגי, ולאפשר פתיחות כלפי הציבור וכיבוד זכות הציבור להכיר את האנשים שמאחורי הגלימה השחורה.

המאמר תיבת הפנדורה של מישאל חשין , רוני אלוני סדובניק , ynet , יוני 2006
המאמר תיבת הפנדורה של מישאל חשין , רוני אלוני סדובניק , ynet , יוני 2006
 קישורים:

 שופטת נוער טובה פרי - הוצאת צו הגנה נגד אמא שלא תראה ילדיה בניגוד לחוק ולכללים -  מאי 2013 -ענ"א 42911-05-13 - ערעור על החלטת צו הגנה של השופטת טובה פרי - מדובר בצו הגנה שהוציאה שופטת בית משפט לנוער, טובה פרי נגד אמא ובו נכתב: " אני מורה על הוצאת צו הגנה לפיו האם ... לא תוכל להתקרב ברדיוס של 5 ק"מ לביתו של המשיב [ האב – י.ג.] ... לא תוכל להתקשר לבית ... לא תוכל להתקרב לצהרון , גנים ובתי ספר בהם נמצאים הקטינים ... ".

 שופטת גלית מור ויגוצקי - דרכי רמיה לסחר בילדים - הכרזת קטין נזקק ללא הוכחות ללא ייצוג וללא סמכות  - נובמבר 2013 - רע"א 6487/13 - מדובר בקטין יליד שנת 2000 שהוריו גרושים ונמצא במשמורת אימו. המחלקה לשירותיים חברתיים תל-אביב פנו לבית המשפט לנוער - השופטת גלית מור ויגוצקי בבקשה להכריז על הקטין כ"קטין נזקק" ביום 23.1.2012 נענתה גלית מור ויגוצקי לבקשה והכריזה על הקטין כקטין נזקק. ויגוצקי גם מינתה אפוטרופוס לקטין, והורתה על הוצאתו מהבית למרכז חירום...

 גלית מור ויגוצקי - שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות - מרץ 2012 - מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות...

 שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי - רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער- מרץ 2009 - בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 - שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה...

מישאל חשין חושף טיוח פשעי שופטים

מישאל חשין - טיוח פשעי שופטים
המאמר תיבת הפנדורה של מישאל חשין , רוני אלוני סדובניק , ynet , יוני 2006

על אלו מקרים חמורים מזיוף פרוטוקולים הוא מדבר - קבלת שוחד, גניבה, הטיית משפט למקורבים? הציבור כבר לא יידע

יש להודות לשופט העליון מישאל חשין על שפתח למעננו את תיבת הפנדורה של שופטי ישראל. ראיונות הפרישה עם השופט הפורש חשפו דעות אפלות, שהוחבאו מעין הציבור ומחזקים את התחושה שהנוהג לפיו שופטים בישראל אינם מתראיינים בתקופת כהונתם לא רק ארכאי, אלא אף מסוכן לדמוקרטיה.

כל מי שקרא ולו פסק דין אחד פרי עטו של השופט חשין, אינו יכול שלא להעריץ את השובבות והאומץ שאפיינו הן את מהות דעתו והן את תכליתה. יחד עם זאת, נחשפה במלוא כיעורה קשת דעות שבבסיסן האמונה כי יש כאלה השווים יותר, וגם אם סרחו, אסור לשפוט אותם. אלו מורמים מעם, גילדת השופטים.

חשין נשאל מה דעתו על פיטוריה של השופטת הילה כהן, שנתפסה בזיוף פרוטוקולים. תשובתו מדהימה ומקוממת: "ישבתי במשפטי משמעת קודמים. הם פשוט לא הודלפו. היו מקרים יותר גרועים מזה, שעברו בלא כלום, נגמרו באזהרה ואף אחד לא יודע, לא שומע. ככה צריכים להיגמר דברים, כי ברגע שאתה מפרסם דבר כזה - באותו הרגע השופט נשרף".

מדברים ברורים אלו עולה כי יש שופטים בישראל שמאמינים שהם מעל לחוק. הוא מעיד בעצמו כי על שולחן בית-הדין למשמעת של השופטים נידונו מקרים רבים קשים וחמורים בהרבה מזיוף פרוטוקולים. מה יכול להיות חמור יותר משופט שמזייף מסמכים? קבלת שוחד? הטיית משפט למקורבים? שופט שגנב? או אולי שופט שברח ממקום בו ביצע תאונת דרכים?

השיטה הרצויה ביותר, לדעת חשין, היא למנוע שקיפות ציבורית של מעשי השחיתות של שופטים. הרי אם המקרים החמורים נגמרו באזהרה מוועדת השופטים, משמע שהיו דברים בגו, ואותו שופט אכן עשה את מה שעשה. האם אין זכות לציבור לדעת את הדברים?

בזכות הפה חסר הרסן של השופט חשין, נפתחה עבורנו סוף-סוף תיבת הפנדורה של שופטי ישראל. החומות הבצורות בהן הקיפו עצמם השופטים מפני ביקורת ציבורית חשפו בעת האחרונה עוד שורת שערוריות, בראשן תופעת הנפוטיזם במערכת המשפט ובמשרד המשפטים: נשותיהם של שופטים שזוכות לקידום מטאורי, העלמת עין ממחדלים של שופטים המקורבים לבית-המשפט עליון, תפירת מכרזים לילדים של בכירי המערכת, ומסלול קידום מהיר למי שהעליון חפץ ביקרו.

פרשה זו מחייבת שתי פעולות דחופות: יש לדרוש שקיפות מלאה של כל פסקי הדין שיוצאים מבית-הדין למשמעת של שופטים; זכות הציבור לדעת מתחילה בדיוק שם - אצל אלו המטיפים לה. שנית, מערכת השיפוט צריכה להתאים עצמה לעידן המידע הטכנולוגי, ולאפשר פתיחות כלפי הציבור וכיבוד זכות הציבור להכיר את האנשים שמאחורי הגלימה השחורה.

המאמר תיבת הפנדורה של מישאל חשין , רוני אלוני סדובניק , ynet , יוני 2006
המאמר תיבת הפנדורה של מישאל חשין , רוני אלוני סדובניק , ynet , יוני 2006
 קישורים:

 שופטת נוער טובה פרי - הוצאת צו הגנה נגד אמא שלא תראה ילדיה בניגוד לחוק ולכללים -  מאי 2013 -ענ"א 42911-05-13 - ערעור על החלטת צו הגנה של השופטת טובה פרי - מדובר בצו הגנה שהוציאה שופטת בית משפט לנוער, טובה פרי נגד אמא ובו נכתב: " אני מורה על הוצאת צו הגנה לפיו האם ... לא תוכל להתקרב ברדיוס של 5 ק"מ לביתו של המשיב [ האב – י.ג.] ... לא תוכל להתקשר לבית ... לא תוכל להתקרב לצהרון , גנים ובתי ספר בהם נמצאים הקטינים ... ".

 שופטת גלית מור ויגוצקי - דרכי רמיה לסחר בילדים - הכרזת קטין נזקק ללא הוכחות ללא ייצוג וללא סמכות  - נובמבר 2013 - רע"א 6487/13 - מדובר בקטין יליד שנת 2000 שהוריו גרושים ונמצא במשמורת אימו. המחלקה לשירותיים חברתיים תל-אביב פנו לבית המשפט לנוער - השופטת גלית מור ויגוצקי בבקשה להכריז על הקטין כ"קטין נזקק" ביום 23.1.2012 נענתה גלית מור ויגוצקי לבקשה והכריזה על הקטין כקטין נזקק. ויגוצקי גם מינתה אפוטרופוס לקטין, והורתה על הוצאתו מהבית למרכז חירום...

 גלית מור ויגוצקי - שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות - מרץ 2012 - מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות...

 שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי - רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער- מרץ 2009 - בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 - שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה...

שיטות פקידי הרווחה - הוצאת ילדים מהבית ממשפחות עולים ללא ייצוג

על שיטות משרד הרווחה - מישיבה משותפת של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות והוועדה לזכויות הילד, ‎30 בנובמבר 2005 - פרוטוקול מספר 285 - בנושא: הוצאת ילדים מהבית ממשפחות עולים ללא ייצוג ע"י פקידי הרווחה.
עו"ד יסמין קשת - טבקה (משפט וצדק ליוצאי אתיופיה)
הליכים מהירים - מחטפים - הסכמה שלא מדעת
"נתקלנו בבעיה קשה בתחום של חוק הנוער שמאפשר חוקית להוציא ילדים מהבית. לחוק יש, כמובן, הרציונל שלו, והיו כל מיני ועדות שדנו בחוק הזה. יש מקרים רבים של משפחות עולים שבגלל בעיות שפה ושוני בתרבות, נוצרות אי-הבנות רבות בעניין הזה, וילדים מוצאים מבית ההורים, שזה אחד הדברים הנוראים שיכולים לקרות, וזה אפילו לא נחשב הליך פלילי, בלי שההורים מבינים בדיוק מה קורה, וכמובן, ללא הסכמתם.
התהליך לא תמיד מספיק ארוך כיאה להליך מסוג כזה. אבל על-פי החוק, אם יש הסכמה של ההורים להוציא את הילדים מהבית אין צורך אפילו לעבור בבית משפט. ... לפעמים מסיבה זאת או אחרת מגיעים למשפחה של עולי אתיופיה למשל, ומוציאים הסכמה שלא מדעת. מחתימים אותם על מסמך בשעה שהם בכלל לא מבינים את השפה, הם לא מיוצגים בכלל - ופה אני מדגישה, זה עיקר הבעיה. אני לא מדברת בהכרח על ייצוג משפטי, אלא הם לא מיוצגים בכלל, והעובדת הסוציאלית מייצגת כביכול את טובת הילד. בדרך זאת או אחרת מוציאים כביכול הסכמה מהמשפחה."
מחטף תינוק מיד לאחר היוולדו
"מקרה בבאר-שבע של זוג מאוד צעיר ממוצא אתיופי שטרם נישא ונולד להם ילד. בבית החולים החליטו שהם צעירים, הם לא יכולים לטפל בילד, ואפילו בלי הסכמה הוציאו את הילד מרשות ההורים. נכון להיום ההורים כבר נשואים, יש להם היום ‎3 ילדים נוספים, ואת אותו ילד שהוציאו אין אפשרות לגלות בכלל לאן הוא יצא. זאת ממש טרגדיה, הם עד היום מחפשים אחר הילד שלקחו להם. נכון, הם היו צעירים, והם טרם נישאו. אבל זה הילד שלהם. זאת דוגמה לילד שהוצא מהבית. אני לא יודעת איזה סוג של הסכמה הייתה שם, לדעתי, לא הייתה בכלל, ואם הייתה זאת הסכמה שלא מדעת. עד היום זאת טרגדיה. עברו כבר כמה שנים, מה שמוכיח שהזוג הזה עדיין זוג, ויש להם ‎3 ילדים משותפים. ... במקרה הזה זה קרה כבר ממש אחרי הלידה בבית החולים. בית החולים היה כנראה בקשר עם רשויות הרווחה ונראה להם חשוד שיש זוג מאוד צעיר ולא נשוי שנולד לו ילד. הם החליטו לעשות את המוטל עליהם כדי שרשויות הרווחה יבחנו מה קורה פה. רשויות הרווחה הפעילו שיקול דעת, והוציאו את הילד מרשות ההורים. במקרה הזה בית החולים, כנראה, יזם את זה, אבל לא בטוח שמתוך כוונה להוציא את הילד, אלא לסמוך על שיקול הדעת של רשויות הרווחה, שבמקרה הזה נראה שהפעילו שיקול דעת לא נכון. "
ניצול תמימותם של ההורים - פתאום הילד נעלם
"לפי הדין, יש זכות להגיע לבית משפט, יש מועדים מסוימים שצריך לעמוד בהם. יש הרבה פרוצדורה שאם המשפחה הייתה מיוצגת היו יודעים אותה, והיו עומדים בה. אבל כשיש משפחה שהשפה לא כל-כך שגורה בפיהם והתרבות היא שונה, ולא מבינים מה קרה ואיך פתאום הילד נעלם, אז הרבה פעמים מפספסים מועדים. כמו המשפחה מבאר-שבע שפתאום עד גיל ‎18 לא ניתן לדעת בכלל מה קורה עם הילד."
העדר שקיפות של פקידי הרווחה - מחטפים בסתר ובדרכי רמייה
"אני ניסיתי להוציא נתונים מספריים, וזה קשה. למיטב ידיעתי לא נעשה ממש מחקר או סטטיסטיקות בעניין הזה. מה שכן הצלחתי, הוצאתי מבלניש מולה, חברת מועצה בחדרה, שהתעסקה רבות עם משפחות אתיופיות וסייעה בתחום הזה נתונים שמצביעים על כך שלמעלה ממאה משפחות יוצאי אתיופיה מוצאים ילדים מהבית, וכ- ‎30 מהם זה בלי משפט בכלל. כלומר, באיזושהי דרך של הסכמה. לפי מה שהיא מתארת, לפעמים מוציאים הסכמה, וזה נשמע ממש בדרכי רמייה. אני לא רוצה לנקוט אמירה בוטה, אבל אומרים להורים שהילד יעבור לחינוך יותר טוב, לבית ספר יותר טוב. ההורים מסכימים, ולא מבינים שהולכים להוציא להם את הילד מהבית, וחותמים על משהו"
.
ח"כ מרינה סולודקין: פונים לרשויות הרווחה לבקש עזרה, והרווחה לוקחת את הילד
זה נושא מאוד אקטואלי, הוא היה לפני ‎5 שנים ועכשיו. מה שמספרים כאן זה אמת, כי אפילו פנייה לרשויות הרווחה, כשמבקשים עזרה מרשויות הרווחה - אמא בהיריון בת ‎19-20 בלי אבא שפונה לרשויות הרווחה כמו שהיה בנצרת, ואומרת שאין לה בן זוג, וגם היא עולה חדשה יתומה - זה מספיק כדי שבמשך כל ההיריון יגידו לה: "אנחנו ניקח את הילד, את לא מסוגלת לגדל אותו" וכולי. בבית החולים אחרי הלידה לוקחים את הילד, ורק כשהאמא פונה לבית המשפט בעזרה של עורכי דין וציבור - ואין לה כסף - התהליך לוקח שנה-שנה וחצי, אנחנו צועקים, ואחר-כך מחזירים את הילד לאמא כשהיא בת ‎21. בין הטענות היה שהיא כל-כך נמוכה, ולכן היא לא יכולה לגדל את הילד. אנחנו יושבים כאן, ויש לנו מזל שיושבי הראש של הוועדה הזאת מבינים שעולה חדש זה לא ארץ מוצא - זה לא אתיופי ולא רוסי - זה מעמד חברתי נמוך, שאפשר לעשות מה שרוצים.

נקודות:
  • במחלקות היולדות בבתי חולים ישנם צוותים אשר מודיעים לפקידי רווחה שיבואו לקחת את העוללים מייד עם היוולדם ע"פ קריטריונים מסוימים מבלי לדווח להורים.
  • פקידי הרווחה מוציאים ילדים ממשפחתם ב"הסכמה" בדרך של רמייה.
  • פקידי הרווחה מנצלים קשיי שפה, ותרבות של ההורים על מנת לקחת מהם את ילדיהם.
  • פקיד הרווחה מתנכלים לאנשים בעלי מעמד כלכלי, חברתי נמוך, על מנת לקחת מהם את ילדיהם.
  • פקידי הרווחה עובדים בהעדר שקיפות על מנת להסתיר נתונים סטטיסטים אודות לקיחת ילדים ממשפחתם.
  • אזרחים תמימים הפונים לקבלת סיוע לרווחה, הם אוכלוסיית יעד של הרווחה לקחת ממנה את הילדים.
  • פקידי הרווחה מקבלים החלטות להוצאת הילדים, עוללים, מחזקת הוריהם מבלי לשתף את ההורים.
קישורים:
    ניתוק ילדי אתיופיה ממשפחתם ע"י שירותי הרווחה בקלות הבלתי נסבלת - דרכי התמודדות

    בית משפט לענייני משפחה - אי צדק בדלתיים סגורות -שתפו את הציבור

    בבתי משפט פליליים, אזרחיים יכול כל אדם להיות נוכח בדיון מבלי להזדהות. נוכחות זאת היא מעין פיקוח הציבור על הדיונים בבתי משפט אלו. בבתי משפט לענייני משפחה המצב שונה, השופט הוא הקובע מי יהיה נוכח בדיון.

    רשויות הרווחה מתנגדות לשקיפות הדיונים בתירוץ של "טובת הילד" ואולם אם הציבור היה יודע את המתרחש בבתי משפט לענייני משפחה זה היה הסוף של חלק נרחב מרשויות הרווחה. אפשר לחוקק פרסום ההחלטות ופיסקי הדין תוך שמירת הפרטיות.
    החיסיון גורם לרשויות הרווחה להיות מנותקים מדעת הקהל. ה"מומחים" משקרים בבתי משפט לענייני משפחה ומציגים חוות דעת "מקצועיות" בבתי משפט אלו, רחוק מעיני הציבור, ויוצרים כאב וסבל לאזרחים טובים ומסורים עקב החלטות שיפוטיות שגויות.

    שתפו את הציבור הרחב במתרחש מאחורי ה"דלתיים הסגורות", אפשר לתקן את המעוות ...

    קישורים: