פקיד סעד / עובד סוציאלי לחוק הנוער, אימוץ, סדרי דין

פקיד סעד הנו עובד עירייה, פקיד ממשל ברשות המקומית, עובד סוציאלי בהשכלתו, שעבר הכשרה מיוחדת לשמש כחוקר, וממונה על ידי שר הרווחה. בתי משפט על ערכאותיהן רואים בפקיד הסעד סמכות מקצועית  סטטוטורית בתחומה שאין לערער עליה. פקיד הסעד הוא עובד של לשכת הרווחה ברשות מקומית וכפוף למנהל לשכת הרווחה. פקיד הסעד הוא גם חבר הסתדרות בהיותו עובד סוציאלי החבר באיגוד העובדים הסוציאליים. שייכותו של פקיד הסעד למשרד הרווחה, רשות מקומית, וההסתדרות מעמידה אותו במצב של ניגוד עניינים ושיקולים זרים. פקיד הסעד נוטל חלק מרכזי ב"ועדת החלטה" הקובעת ומתכננת את גורלו של הילד/חסוי ומשפחתו טרם דיון משפטי כלשהו. 

ישנם מספר סוגים של פקיד סעד המועסקים ברשות המקומית. אולם במהות הם נחלקים לשנים: פקידי סעד לסדרי דין, ופקידי סעד שאינם לסדרי דין אלא לחסרי ישע מסוגים שונים, נוער, חוסים, מפגרים וכו'. הטיפול של פקיד הסעד הוא בכפייה, בתי משפט לענייני משפחה ונוער רואים המלצותיו כסוף פסוק, ופועלים מתוך ראיית טובת הרשות במקומית המעסיקה אותם.

פקיד סעד נוסף המועסק ע"י השירות למען הילד במשרד הרווחה הוא פקיד סעד לחוק האימוץ או פקיד אימוץ.
.
פקיד הסעד לסדרי דין מתמנה ע"פ צו בית משפט לחקור בענייני משפחה שונים כגון מינוי אפוטרופוס, הסדרי ראייה, ולהגיש לבית המשפט את חוות דעתו בתסקיר. פקיד הסעד לסדרי דין הוא חוקר, הלקוח הוא בית המשפט, המוצר הוא התסקיר, ובני המשפחה הם הנחקרים. ראה חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), תשט"ו-1955. מקובל כי השופט מקבל את המלצות פקיד הסעד בתסקיר כמו שהם: במאמר צרור עצות לאב המתגרש (ג) כותב גיא רווה כששאל את פקידת הסעד בדיון בבית משפט למה בנו לא יישן אצלו בחג ומוצאי החג, ענתה לו פקידת הסעד "ככה". השופט בהחלטתו קיבל את נימוק פקידת הסעד.
.
דו"ח ועדת סלונים נבו - בתי המשפט לענייני משפחה במרבית המקרים נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות בתסקירי פקידי הסעד
בהודעת משרד הרווחה מיום 05/05/2009 על דו"ח ועדת סלונים-נבו לבחינת עבודת פקידות הסעד לסדרי דין נכתב: "בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן. זאת ועוד, לא פעם נתקלות פקידות הסעד גם בציפייה או בתביעה, מפורשת פחות או מפורשת יותר, להכריע בכל הדילמות והספקות שמוצגות על ידן בתסקיר, ולא להעבירן להכרעת בית המשפט".
דו"ח סלונים מצא ליקויים מהותיים בתפקודם של פקידי הסעד לסדרי דין. ליקויים אלו הוצגו בעבר אך לא הופקו לקחים ע"י המשרד מזה שנים: ניגוד עניינים, העדר פיקוח, אי קיום תקנות, כתיבת עובדות מהותיות בתסקיר ללא בדיקה, ועוד.
.
פקיד סעד לחוק הנוער
תפקידו של פקיד הסעד לחוק הנוער הוא לטפל בילדים ובני נוער בסיכון בהליך כפייתי כגון צווי בתי משפט, הצבה בפנימיות, אומנה או במוסדות אשפוזים פסיכיאטריים. בידיו מגוון סמכויות התערבות להגנה על קטינים במצבי סיכון ובמצבי חירום. האיתור הראשוני של ילדים בסיכון עושים מי שנמצאים בסביבתם הקרובה, כמו מורים, רופא המשפחה, שכנים, חברי המשפחה, עובד בריאות הציבור, פסיכולוג ועוד. גם הילד עצמו יכול לדווח למחלקה המקומית לשירותי רווחה על הסיכון שהוא נתון בו. האחריות לטיפול בקטין בסיכון, לאחר שאותר, מוטלת על המחלקה לשירותים אישיים וחברתיים במשרד הרווחה, באמצעות פקיד הסעד, שהוא עובד סוציאלי בהכשרתו.
סעיף 11 בחוק הנוער מסמיך את פקיד הסעד להוציא קטין מיידית מביתו ללא צו בית משפט: "היה פקיד סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט את כל האמצעים הדרושים לדעתו למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי לו אלא באישור בית-המשפט". כלומר: פקיד הסעד מוסמך במצבים שאינם סובלים דיחוי, להוציא את הקטין מביתו ולכפות עליו טיפול. הוצאת קטין מביתו בדרך זאת לא תארך יותר משבעה ימים, לאחר מכן דרוש אישור בית-המשפט שבד"כ מאשר את בקשות פקיד הסעד.
.
סעיף 12 בחוק הנוער מסמיך את בית המשפט להורות על נקיטת אמצעים זמניים למשך חודש על הקטין ללא שמיעתו, שמיעת הוריו, וללא תסקיר של פקיד הסעד. ואולם בית משפט עליון קבע: "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים".
כל ההליכים בבתי משפט אלו אינם כפופים לדיני ראיות ומנוהלים בדלתיים סגורות, ובחיסיון, הרחק מהביקורת הציבורית. בתי המשפט רואים כסוף פסוק את המלצותיהם של פקידי הסעד המבוססים על הערכות, ועובדות שלא אומתו ולא נעשה ניסיון להפריכן (מסקנות ועדת סלונים).
.
בכל הקשור לחובת הדיווח (על פי חוק העונשין): פקיד הסעד מעביר את הדיווח למשטרה במידה ויש חשש שנעברה עבירה כלפי הקטין. הוא ממליץ למשטרה האם לפעול או להימנע מפעולה ושוקל אם יש עילה לפנות ולבקש פטור מדיווח. ההתנהלות הפלילית על פי החוק הינה של המשטרה בלבד.
פקיד הסעד עורך חקירה מקיפה על מצבו של הילד ומחליט אם אומנם נפגע ועד כמה, או אם יש סכנה לשלומו, ומה היא התכנית הטיפולית המתאימה בעבורו. אם יש צורך בכך, פקיד הסעד רשאי לפנות לבית-משפט ולבקש צו אשר יורה לילד ו/או להורים למלא אחר הנדרש מהם בתכנית הטיפול במסגרת הקהילה או הוצאה מהבית.
פקיד הסעד מפנה את המקרה לוועדת תכנון טיפול ומעקב (ועדת החלטה) המתכנסת בלשכת הרווחה העירונית, וזו קובעת כיצד יש לטפל בקטין: אם להשאיר אותו בבית ולטפל בו במסגרת הקהילה, או להוציאו מהבית. בעבר נקראו ועדות אלה "ועדות החלטה". אם ההורים אינם משתפים פעולה, פקיד הסעד יפנה לבית המשפט, אשר ישמע את עובדות המקרה. בית המשפט יקבע את דרכי הטיפול בד"כ ע"פ המלצת פקיד הסעד, מתוך ידיעה כי מדובר בהחלטה שנתקבלה ע"י ועדת החלטה, ו/או שמערכת הרווחה תתמוך בו.
בנובמבר 2002 הוגש לשר העבודה והרווחה שלמה בניזרי דוח של ועדת ייעוץ לקביעת סמכות ועדות ההחלטה "ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהם" בראשות ד"ר ישראל צבי גילת. בדוח ועדת גילת דובר בין השאר על עבודת פקידי הסעד והוגדר תפקידם: "פקיד הסעד לפי התובנה המשפטית הקלסית הוא 'זרועו הארוכה' של השופט הדן בעניין. הוא אינו 'פקיד טכני' אלא הוא 'בעל דבר'. הוא המוציא ומביא את העניין שבתחום סמכותו לבתי-המשפט, והוא המקבל הוראות מבית-המשפט כיצד לפעול. בבואו לבית-המשפט הוא מגיש תסקיר על מצבו של הקטין ובדיוני בתי-המשפט הוא מחויב לטעון טענות, וכמובן עליו מוטלת החובה להשיב לטענות שטוען בעל הדין שכנגד... מלבד זאת, תפקידו של פקיד הסעד הוא להציע דרכי טיפול לבית-המשפט, כדי שבית-המשפט ידע לבור לו את דרך הטיפול הנראית לו".
.
ליקויים מהותיים בעבודת פקידי סעד לחוק הנוער
בנובמבר 2007 פורסם מחקר: "נקודת מבטם של פקידי סעד ושל הורים במשפחות שבהן היתה התערבות בחוק", ע"י פקידת סעד לחוק הנוער באגף הרווחה של עיריית ירושלים חנה סימקין, ואלישבע סדן D.Sc אוניברסיטה עיברית. מהמאמר עולים ליקויים וכשלים קשים של תפקוד פקידי הסעד בטיפול ושיתוף הורים בהליכי קבלת החלטות על עתיד ילדיהם: אי מסירת מידע חיוני, אי שיתוף ההורים בתהליך קבלת החלטות, ועדות מומחים לחולקת אחריות, יצירת לחץ ובלבול אצל הלקוח, ועוד.

פקיד סעד לחוק האימוץ
פקידי סעד לחוק האימוץ מועסקים ע"י השירות למען הילד במשרד הרווחה ונבדלים מפקידי סעד לחוק הנוער, או פק"ס לסדרי דין המועסקים ע"י הרשות המקומית. הדיון ע"פ חוק האימוץ מתקיים בבית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות ללא כפיפות לדיני ראיות.

חוק האימוץ (סעיף 12 ג) מקנה לפקידת אימוץ סמכות להוציא את הילד מחזקת הוריו בצו חירום ולקבוע את מקום הימצאו או למוסרו למי שמוכן לאמצו ללא צו בית משפט אך לא לזמן העולה על 14 יום. במקרה זה מקום הימצאו של הילד חסוי והגישה אליו מותרת לפקידות האימוץ בלבד. הרשות לאימוץ נקראת "השירות למען הילד" ומייצגת את המדינה בבקשה להכריז על הילד בר אימוץ. בית המשפט רשאי להכריז על הילד בר אימוץ במעמד צד אחד ללא נוכחות ההורים.

פקידות האימוץ משמשות אפוטרופוסות לילד החל מהרגע שהוצא מחזקת הוריו ועד שיחליט בית המשפט להכריז עליו בר אימוץ. בתקופה זו הגישה אל הילד נעשית בפיקוח פקידות האימוץ וברשותן. הקשר בין הילד להוריו נעשה ע"י פקידות האימוץ, למרות שהן משמשות צד בהליך המשפטי כמי שמבקשות להכריז עליו כבר אימוץ. מערכת האימוץ העניקה לפקידות האימוץ עוצמה רבה: הן משמשות "צד" בהליך המשפטי שמבקש להכריז על הילדים בני אימוץ, ובה בעת הן "שומרות הסף" של הקשר שבין ההורים לילדיהם, לאחר שהללו הועברו כאמור לחסותן בתוקף צו חירום. ביכולתן להבנות את הקשר שבין ההורים לילדים בדרך המאשרת את ההנחה שקשר זה מסוכן לילדים ותומכת בבקשתן להכריז עליהם בני אימוץ. בפועל נעלם כל ספק באשר לאשמת ההורים שאינם יכולים לגדל את ילדיהם. ההורים מוצגים כמי שיש להסתיר מפניהם את הילד. ביכולתן של פקידות האימוץ לחבל בקשר בין הילד להוריו בדרך שבו הן ממשטרות את הפגישות ביניהם ולהעלים מאחורי חומת הסודיות את רצון הילדים.

פקידות האימוץ אינן בוחלות בשיטות בזויות להכריז על קטין בר אימוץ. השופט פנחס אסולין ציין באחת מהחלטותיו כי פקידות הסעד באו לכלל מסקנה כי גורל אחד ויחיד יהא לילדיו הקטינים של המשיב דהיינו שהם ימסרו לאימוץ ומשהכריעו הן בכך הן לא נמנעו מלתרום משלהן למארג הראיות אשר תבואנה בפני בית המשפט עד כדי, כמעט, כבילת ידי בית המשפט והצבתו בפני עובדות מוגמרות וחבל שכך.
.
פקידת סעד ראשית לחוק הנוער חנה סלוצקי משקרת וממצמצת בעיניים
.

פלייליסט -


חוקים ותקנות שפקיד הסעד מופיע בהם:
קישורים:

מי בת ים - 30,000 שקל חשבון מים לזוג קשישים ניצולי שואה

30 אלף שקל חשבון מים? מה ששמעתם , אביב לביא | 18/2/2011  , nrg

זוג ניצולי שואה מבת ים בני 93 ו-80, נדהמו כשקיבלו את חשבון המים החודשי: 30 אלף שקל! לא פחות. בבירור שנערך התגלתה נזילה תת קרקעית בחצר ביתם. כל התחנונים לתאגיד העירוני (מי בת ים) הניבו הנחה שהותירה אותם עדיין עם חוב העומד על לא פחות מ-12 אלף שקל

אויב חדש, מסוכן, קם לעם ישראל: תאגידי המים. מסע תקשורתי מתוזמר ופופוליסטי הצליח לשכנע את הציבור שתשעה קבין מתוך הצרות שמסב לו חשבון המים נולדו עם התאגידים. האמת היא שלתאגידים יש קשר שולי בלבד להתייקרות המים, אבל ממתי אנחנו נותנים לעובדות לבלבל אותנו.

מי בת ים - גזל קשישים וניצולי שואה
מי בת ים - גזל קשישים וניצולי שואה
כמו כל ספין שנשען על יסודות אמיתיים, גם האיבה לתאגידים מתודלקת על ידי מערך גבייה מסורבל ואטום. בספטמבר שעבר קיבלו הרצל ולילי, תושבי בת ים, חשבון מים על סך 30 אלף שקל. הרצל בן 93, לילי בת 80, שניהם ניצולי שואה שמתקיימים מקצבת ביטוח לאומי.

כשראו את הסכום על החשבון לא ידעו את מי להזעיק ראשון: את הרופא שיעזור להם להתאושש, או את נכדתם, אורית, שתנסה להבין מה לעזאזל קרה כאן.

בתאגיד מי בת ים הסבירו לאורית שחשבון כזה לרוב מעיד על נזילה בצנרת הביתית. אורית קראה לשרברב, שפתח את הצנרת מטר אחרי מטר, ולבסוף גילה נזילה סמויה, תת קרקעית, מתחת למרצפות שבחצר. למזלם הרע של הרצל ולילי, הנזילה התרחשה אחרי השעון - בתחום שנמצא באחריותם.

התחנונים להנהלת התאגיד הניבו תוצאה חלקית: בגלל גילם ומצבם הכלכלי של הקשישים, ובשל העובדה שמדובר בנזילה סמויה שלא יכלו לדעת על קיומה, גילחו להם מהחיוב את החלק של הביוב וחישבו אותו מחדש על פי המדרגה הנמוכה בתעריף. עדיין, נותרו 12 אלף שקל.

במי בת ים הסבירו לאורית שבכך מיצו את האפשרויות החוקיות להעניק להם הנחה. אם את רוצה עוד סיוע, אמרו לאורית, את צריכה לפנות אל הגוף שמפקח עלינו ושאחראי על החוק - רשות המים.

חוק זה חוק

גם ברשות המים מסכימים שמדובר במקרה מצער, אבל אומרים שיש חוק, ואם יש חוק - כולם שווים בפניו, גם הרצל ולילי. רק שהחוק לא נפל משמים. הוא נוסח ואושר על ידי אנשים שיושבים במועצת רשות המים ובכנסת ישראל, שלא השכילו להחדיר בו קצת יותר אנושיות. החוק מעמיס בצורה ברוטלית את האחריות על האזרח, אבל לא נותן לו את הכלים לשאת באחריות הזאת.

הרי לאדם הסביר קשה מאוד לדעת אם במעבה האדמה בחצרו הצנרת מנוקבת ומשפריצה מים יקרים לכל עבר. החוק לא מחייב את התאגיד לעדכן את הצרכן בזמן אמת שהצריכה שלו מתנפחת לממדים מפלצתיים, והוא מגלה את הקטסטרופה רק כשהחשבון מגיע; החוק גם לא מחייב את התאגיד להתקין מונים חכמים בבתי התושבים - כאלה שיאפשרו לנו לעקוב אחרי קצב הצריכה שלנו ויעודדו חיסכון;

ואם זה לא מספיק, החוק גם לא מאפשר לתאגיד שיקול דעת והחרגה של מקרים מיוחדים על בסיס הומניטרי. עצם הקמתם של התאגידים נגזרה מעיקרון נכון וחיוני למשק המים; חבל שהשכל הישר יצא להפסקה בדיוק כשמימשו את העיקרון.


30 אלף שקל חשבון מים? מה ששמעתם , אביב לביא | 18/2/2011  , nrg

תאגידי המים מפקיעים מחירים ומזייפים חשבונות תקופתיים

תחקיר חדשות 10: פער של 880% במחיר רכישת המים מחברת "מקורות" – לגבייה מהצרכן - 13/10/2014 - מיה איידן

לידי חדשות 10 הגיע תעריף המים המלא של חברת "מקורות", ממנו עולה כי תאגידי המים רוכשים את המוצר החיוני במחיר של עד 2 שקלים לקוב, לעומת מחיר אחיד לצרכן של 8.88 שקלים. 59 תאגידי המים בישראל אומנם משקיעים גם בהתפלה ובתשתיות, אך ספק אם פער המחירים גם מצדיק הוצאות הנהלה ממוצעות של עשרות מיליוני שקלים. רשות המים: "דרשנו ודורשים התייעלות וצמצום הוצאות"

תאגיד מים מי בת ים גוזל כסף מניצולי שואה עניים

נזילת המים הסמויה של ניצולי השואה , אורלי וילנאי , חיים בשוליים  הארץ , 28.2.2011

אדם חולה בן ה-93 ואשתו בת ה-80, ניצולי שואה, גילו לפתע שהם חייבים עשרות אלפי שקלים לתאגיד המים בבת ים, בשל "נזילה סמויה" שכלל לא היו מודעים לקיומה

הרצל ולילי נחאייסי חיו תמיד מהיד אל הפה, אבל מעולם לא היו חייבים למישהו ולו שקל. מבחינתם מדובר בעיקרון - חשבונות צריך לשלם, ועדיף בהוראת קבע כדי שלא יחסירו יום.

שישה ילדים נולדו להם, ו-20 נכדים. בת אחת נפטרה מסרטן והותירה 4 יתומים, בן נוסף נפטר מדום לב. את כל הכאב הזה הם נושאים ביחד, עמוד התווך של המשפחה.

אלא שלנוכח סיפור החיים המרשים הזה ניצבת עכשיו חומה אטומה, שמאיימת לגזול את כוחותיהם האחרונים. הרצל נחאייסי בן ה-93 ולילי נחאייסי בת ה-80 נלחמים היום בתאגיד מים, "מי בת ים" שמו.

הכל התחיל באוגוסט 2010, כשהגיע חשבון מים בסך 7,500 שקלים. בני הזוג נחאייסי גרים בקומה הראשונה בבניין דו-קומתי של עמידר, שבו חשבון המים משותף לכל השכנים. בעקבות פנייה לעירייה, התברר שבצינור של משפחת נחאייסי היתה נזילה, כזאת שעין לא-מקצועית לא היתה יכולה לגלות. שום רטיבות לא ניכרה. המים נזלו ישירות אל הביוב - "נזילה סמויה", בפי אנשי המקצוע.

הנזילה תוקנה, אבל החוב נשאר - והועבר על שם בני הזוג נחאייסי. לילי נחאייסי פנתה שוב לעיריית בת ים, ניסתה להסביר שלא יכלו לדעת על קיומה של הנזילה, וממילא לא עשו שימוש במים. אבל בעירייה אמרו, שהנושא אינו באחריותם וכי עליהם לפנות לתאגיד המים "מי בת ים".

ב"מי בת ים" הודיעו לבני הזוג, שהחוב עלה ל-30,000 שקלים - הסכום של 7,500 חושב לאחר חלוקה לארבע דירות, אך מאחר שהנזילה אצלם הם צריכים לשלם הכל. 30,000 שקלים לחודשיים בעבור זוג קשישים, שהצריכה הממוצעת שלהם בחודש היא בסביבות 200 שקלים.

נכדתם המסורה, אורית המר, ניסתה להיחלץ לעזרתם. נחאייסי הוא חולה סיעודי, אשתו מטפלת בו במסירות, שניהם חיים מקצבת הביטוח הלאומי בסך 4,000 שקל בחודש. המר שלחה בשמם פניות ל"מי בת ים", נפגשה, התחננה, כתבה למנכ"ל התאגיד, תמיר פיינשטיין, ובשלב מסוים קיבלה הודעה, שהוחלט להוריד מהסכום את "הוצאות הביוב", וכי סבא וסבתא יצטרכו לשלם רק 12,000 שקלים - חצי חינם.

לפני כמה חודשים, בעקבות פסק דין בנושא, הוכרו בני הזוג נחאייסי, יוצאי לוב, כניצולי שואה. הרצל נחאייסי יתחיל לקבל בערוב ימיו קצבת ניצול בגובה 1,800 שקל, לילי נחאייסי עתידה אף היא לקבל קצבה. הם גם היו אמורים לקבל החזר על הארנונה עקב הנחה לניצולי שואה - בסך 9,000 שקל. אך לשלטון הציניות מתלווה גם אכזריות: כשהלכה נחאייסי לקחת את הכסף, התברר לה שעיריית בת ים העבירה את כל הסכום לחברת "מי בת ים" בעבור החוב על הנזילה. איש לא פנה אליהם בעניין. אמנם, בעירייה טענו בשעתו, שאין להם קשר לנושא, ובכל זאת העבירו את כספם של נחאייסי ל"מי בת ים".

הנחמה היחידה מבחינת לילי נחאייסי היתה, שבעקבות ה"ניכוי" הזה החוב יקטן. אלא שאז קיבלו בני הזוג התראה לפני ניתוק. מתברר שלאחר שאיבת 9,000 השקלים הם עדיין חייבים עוד 6,000 שקלים. "הריביות הביאו לתפיחת החוב", הסבירו להם.

"סבא שלי אדם מבוגר וחולה, הוא ישן רוב הזמן, סבתא מטפלת בו, הם לא ממלאים בריכות כל היום", אומרת הנכדה המיואשת. "ב'מי בת ים' אמרו לנו לפנות לרשות המים, ברשות המים אמרו לפנות למחוקק, כי זה החוק ואפשר לשנות אותו רק בכנסת, סבא וסבתא אנשים שחיים בצנעה ולא עשו דבר רע לאיש. מה עושים?"

חבר הכנסת זאב ביילסקי (קדימה) לא נותר אדיש למצוקתם וסייע לבני הזוג עם עזרה משפטית, המתגבשת בימים אלה.

"על מה רוצים כסף, אני לא מבינה", אומרת נחאייסי, "לא ראיתי ולא השתמשתי, אנחנו רק זוג מבוגר בבית. אני חולה ולבעלי יש אלצהיימר. אין לי כוח להילחם".

תאגידי המים הם הרעה החולה המוניציפלית המודרנית, על כך מעידים לא מעט ראשי ערים, ומתברר שאיש לא יכול למפלצת המתפתחת. אז עכשיו אשה בת 80 ואיש בן 93 מתחילים להיאבק בבתי משפט על משהו שצדקתו ברורה לעין כל.

תגובת "מי בת ים": "החברה רשאית לפעול רק בהתאם להוראות הדין הקיים ביחס להפחתת חיובי מים וביוב. באפשרותם לפנות אל הרשות הממשלתית למים וביוב, ואם תהיה הנחיה אחרת נשקול את עמדתנו. בכל מקרה, על הזוג נחאייסי להסדיר את יתרת החוב בטרם נקיטת אמצעי אכיפה מינהליים".

 נזילת המים הסמויה של ניצולי השואה , אורלי וילנאי , חיים בשוליים  הארץ , 28.2.2011

הונאות תאגידי המים - תחקיר כלבוטק - חלקים א,ב

2012  - הונאות תאגידי המים - תחקיר כלבוטק - חשיפה: שיטות העבודה והמחדלים של תאגידי המים הגורמים לחשבון שלנו להתנפח, תאגידי המים מזייפים חשבונות מים, ומטילים את האחריות על האזרח. תאגידי המים מצידם מעלים טענות שיקריות כגון נזילה, אולם בדיקה מעלה כי אין נזילות.
תאגידי המים מרמים גם בעניין הצריכה המותפת של דיירים בבניין וקובעים צריכות משותפות מופרכות למבנים שאין בהם כלל גינה או ברז צריכה משותפת.

חלק א



חלק ב



עצומה - פירוק תאגיד מי בת ים

להוסיף חתימה לאתר עצומה הקלק כאן

להלן העצומה

פורסם בתאריך: 26/10/2014

עזרו לנו להיאבק בתאגיד מי בת-ים. חתמו על עצומה לפרק את התאגיד לאלתר!

"תושבי בת-ים מתעוררים" הנה התארגנות תושבים חברתית, שקמה מתוך הצורך לשפר את איכות חיי התושב בעיר במגוון מישורים חברתיים, ובפרט נאבקת בתאגיד מי בת-ים הפועל תקופה ארוכה באטימות וכנגד חובותיו המוסריים כלפי התושב וצרכן המים.

התעלמות התאגיד מחובותיו לצרכן המים מתבטאת באופנים הבאים:

1. חיובים מופרזים שלא תואמים את התעריפים, ולא מובאים בפירוט בחשבונות הדו-חודשיים.

2. הזנחת תשתיות המים לדירות פרטיות, בתים, ובניינים המובילה לצריכת שעונים לא מוסברת עקב זיוף רחב היקף של שעונים רבים בעיר הדרוש להחליפם.

3. קבלת קהל שלא תואמת את הדרישות התואמות את חוק "תאגידי המים והביוב", בשעות לא נוחות לתושב.

אדישות זו של תאגיד המים בבת-ים כלפי אוכלוסיית העיר הצעירה והבוגרת, הצברית והעולה, שחלקיה אינה יודעת ומכירה את זכויותיה כצרכנית תאגיד מים ע"פ חוק, הינה מעידה על חוסר יושר ומוסריות ומציגה לכולנו תמונה של תאגיד מים הכובל את צרכני המים שלו, ללא כל יכולת ערעור מצד תושבי בת-ים.

בברכה רבה,

אייל גל


עצומה - פירוק תאגיד מי בת ים

מי אביבים ניפחו חשבון מים פי עשרה לזוג קשישים ועיקלו נכסיהם

הגיעו מים: הפנסיונר מת"א ניצח את מי אביבים , עו"ד קרן בצר , ynet , יולי 2015

תושב העיר קיבל חשבון מים הגבוה פי עשרה מן הממוצע. הוא ניסה למחות, אבל תאגיד המים הטיל עיקול על חשבון הבנק שלו. זה נגמר בבית משפט

ראה פסק דין השופט יאיר דלוגן - צבי רוזן נ' מי אביבים

פנסיונר תושב תל אביב הופתע לקבל חשבון מים על סך 3,727 שקל - פי עשרה מהחשבון הממוצע שלו. אלא שתאגיד המים "מי אביבים" לא עשה כמעט דבר כדי לברר את מהות החריגה, ובחר להטיל עיקולים על חשבון הבנק שלו. בעקבות תביעה שהגיש הפנסיונר הורה בית משפט השלום בתל אביב לבטל את החשבון ומתח ביקורת על "מי אביבים".

החשבון הגיע לביתו של התובע בתחילת 2014. הוא סבר שמדובר בטעות של חברת המים, ולכן פנה אליה לבירור. כעבור כמה ימים הונפק לו חשבון זמני על סך 423.54 שקל, שאותו שילם תוך כמה שבועות

אלא שבסופו של דבר סירבה מי אביבים לבטל את החשבון הראשון ואפילו לערוך בדיקה בביתו. מכיוון שסירב לשלם את החשבון המופרך, לטעמו, הטילה החברה עיקולים על חשבונותיו ועל כרטיסי האשראי שלו ושל בת זוגו. בתגובה הוא פנה לעזרת בית משפט, וביקש שיורה לחברה לבטל את העיקולים ואת חשבון המים החריג.

לדבריו, הוא ואשתו פנסיונרים הגרים לבד בביתם, ובדרך כלל חשבונות המים שלהם עומדים על 400-250 שקל לחודשיים. בתקופה הרלוונטית לחשבון, הוא הוסיף, הם לא צרכו מים בכמות חריגה, ומכאן שמדובר בטעות.

מי אביבים טענה בתגובה שפעלה כדין ובהתאם לכללי תאגידי המים והביוב, וכי המבקש היה צריך למלא טופס בקשה לביצוע בדיקת מד-מים בתשלום, בצירוף אישור משרברב על כך שלא קיימת נזילה בביתו, על מנת שאפשר יהיה לבדוק את תלונתו. אם היה עושה זאת והממצאים היו מעלים כי המד בביתו אינו תקין – הוא היה מקבל החזר.

בנוסף, טענה החברה כי נשלח מטעמה קבלן כחודש לאחר קריאת המים החריגה, שאישר כי מד המים תקין. עם זאת, החברה הודתה שלא מסרה למבקש כל הודעה בנושא. בהמלצת השופט יאיר דלוגין, עוד בתקופת בירור התביעה ביטלה המשיבה את העיקולים.

במהלך הדיון עלה ממסמכי הצדדים כי הצריכה הממוצעת של התובע עמדה על 355 שקל לחודשיים, ולכן חשבון של 3,727 שקל מהווה "חריגה מיוחדת" של יותר מ-1000%. במצב כזה, קבע השופט, כללי תאגידי המים מחייבים את החברה להודיע למבקש על החריגה, ומשלא עשתה זאת, מנעה ממנו כל יכולת לבדוק בזמן אמיתי את תקינות מד המים.

השופט מתח ביקורת על התנהלות מי אביבים, שלא זימנה לעדות את מי שלטענתה ביצע את בדיקת מד-המים, ולמעשה לא הגישה כל ראיה ממשית על אודות הבדיקה.

השופט התרשם מאמינות המבקש, שהעיד כי לא הייתה נזילה בביתו, וציין שגם אם היה מתברר שהייתה נזילה, הרי שמדובר בנסיבות שבהן היה זכאי לבקש את ביטול החשבון החריג, ולשאת בחיוב לפי ממוצע החשבונות הקודמים.

לפיכך הצהיר השופט על בטלות החשבון, הורה למי אביבים להשיב כל סכום שגבתה במסגרת העיקולים, וחייב אותה לשלם לתובע שכר טרחת עו"ד בסך 7,500 שקל.

הגיעו מים: הפנסיונר מת"א ניצח את מי אביבים , עו"ד קרן בצר , ynet , יולי 2015