‏הצגת רשומות עם תוויות קשיי שפה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קשיי שפה. הצג את כל הרשומות

שיטות פקידי הרווחה - הוצאת ילדים מהבית ממשפחות עולים ללא ייצוג

על שיטות משרד הרווחה - מישיבה משותפת של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות והוועדה לזכויות הילד, ‎30 בנובמבר 2005 - פרוטוקול מספר 285 - בנושא: הוצאת ילדים מהבית ממשפחות עולים ללא ייצוג ע"י פקידי הרווחה.
עו"ד יסמין קשת - טבקה (משפט וצדק ליוצאי אתיופיה)
הליכים מהירים - מחטפים - הסכמה שלא מדעת
"נתקלנו בבעיה קשה בתחום של חוק הנוער שמאפשר חוקית להוציא ילדים מהבית. לחוק יש, כמובן, הרציונל שלו, והיו כל מיני ועדות שדנו בחוק הזה. יש מקרים רבים של משפחות עולים שבגלל בעיות שפה ושוני בתרבות, נוצרות אי-הבנות רבות בעניין הזה, וילדים מוצאים מבית ההורים, שזה אחד הדברים הנוראים שיכולים לקרות, וזה אפילו לא נחשב הליך פלילי, בלי שההורים מבינים בדיוק מה קורה, וכמובן, ללא הסכמתם.
התהליך לא תמיד מספיק ארוך כיאה להליך מסוג כזה. אבל על-פי החוק, אם יש הסכמה של ההורים להוציא את הילדים מהבית אין צורך אפילו לעבור בבית משפט. ... לפעמים מסיבה זאת או אחרת מגיעים למשפחה של עולי אתיופיה למשל, ומוציאים הסכמה שלא מדעת. מחתימים אותם על מסמך בשעה שהם בכלל לא מבינים את השפה, הם לא מיוצגים בכלל - ופה אני מדגישה, זה עיקר הבעיה. אני לא מדברת בהכרח על ייצוג משפטי, אלא הם לא מיוצגים בכלל, והעובדת הסוציאלית מייצגת כביכול את טובת הילד. בדרך זאת או אחרת מוציאים כביכול הסכמה מהמשפחה."
מחטף תינוק מיד לאחר היוולדו
"מקרה בבאר-שבע של זוג מאוד צעיר ממוצא אתיופי שטרם נישא ונולד להם ילד. בבית החולים החליטו שהם צעירים, הם לא יכולים לטפל בילד, ואפילו בלי הסכמה הוציאו את הילד מרשות ההורים. נכון להיום ההורים כבר נשואים, יש להם היום ‎3 ילדים נוספים, ואת אותו ילד שהוציאו אין אפשרות לגלות בכלל לאן הוא יצא. זאת ממש טרגדיה, הם עד היום מחפשים אחר הילד שלקחו להם. נכון, הם היו צעירים, והם טרם נישאו. אבל זה הילד שלהם. זאת דוגמה לילד שהוצא מהבית. אני לא יודעת איזה סוג של הסכמה הייתה שם, לדעתי, לא הייתה בכלל, ואם הייתה זאת הסכמה שלא מדעת. עד היום זאת טרגדיה. עברו כבר כמה שנים, מה שמוכיח שהזוג הזה עדיין זוג, ויש להם ‎3 ילדים משותפים. ... במקרה הזה זה קרה כבר ממש אחרי הלידה בבית החולים. בית החולים היה כנראה בקשר עם רשויות הרווחה ונראה להם חשוד שיש זוג מאוד צעיר ולא נשוי שנולד לו ילד. הם החליטו לעשות את המוטל עליהם כדי שרשויות הרווחה יבחנו מה קורה פה. רשויות הרווחה הפעילו שיקול דעת, והוציאו את הילד מרשות ההורים. במקרה הזה בית החולים, כנראה, יזם את זה, אבל לא בטוח שמתוך כוונה להוציא את הילד, אלא לסמוך על שיקול הדעת של רשויות הרווחה, שבמקרה הזה נראה שהפעילו שיקול דעת לא נכון. "
ניצול תמימותם של ההורים - פתאום הילד נעלם
"לפי הדין, יש זכות להגיע לבית משפט, יש מועדים מסוימים שצריך לעמוד בהם. יש הרבה פרוצדורה שאם המשפחה הייתה מיוצגת היו יודעים אותה, והיו עומדים בה. אבל כשיש משפחה שהשפה לא כל-כך שגורה בפיהם והתרבות היא שונה, ולא מבינים מה קרה ואיך פתאום הילד נעלם, אז הרבה פעמים מפספסים מועדים. כמו המשפחה מבאר-שבע שפתאום עד גיל ‎18 לא ניתן לדעת בכלל מה קורה עם הילד."
העדר שקיפות של פקידי הרווחה - מחטפים בסתר ובדרכי רמייה
"אני ניסיתי להוציא נתונים מספריים, וזה קשה. למיטב ידיעתי לא נעשה ממש מחקר או סטטיסטיקות בעניין הזה. מה שכן הצלחתי, הוצאתי מבלניש מולה, חברת מועצה בחדרה, שהתעסקה רבות עם משפחות אתיופיות וסייעה בתחום הזה נתונים שמצביעים על כך שלמעלה ממאה משפחות יוצאי אתיופיה מוצאים ילדים מהבית, וכ- ‎30 מהם זה בלי משפט בכלל. כלומר, באיזושהי דרך של הסכמה. לפי מה שהיא מתארת, לפעמים מוציאים הסכמה, וזה נשמע ממש בדרכי רמייה. אני לא רוצה לנקוט אמירה בוטה, אבל אומרים להורים שהילד יעבור לחינוך יותר טוב, לבית ספר יותר טוב. ההורים מסכימים, ולא מבינים שהולכים להוציא להם את הילד מהבית, וחותמים על משהו"
.
ח"כ מרינה סולודקין: פונים לרשויות הרווחה לבקש עזרה, והרווחה לוקחת את הילד
זה נושא מאוד אקטואלי, הוא היה לפני ‎5 שנים ועכשיו. מה שמספרים כאן זה אמת, כי אפילו פנייה לרשויות הרווחה, כשמבקשים עזרה מרשויות הרווחה - אמא בהיריון בת ‎19-20 בלי אבא שפונה לרשויות הרווחה כמו שהיה בנצרת, ואומרת שאין לה בן זוג, וגם היא עולה חדשה יתומה - זה מספיק כדי שבמשך כל ההיריון יגידו לה: "אנחנו ניקח את הילד, את לא מסוגלת לגדל אותו" וכולי. בבית החולים אחרי הלידה לוקחים את הילד, ורק כשהאמא פונה לבית המשפט בעזרה של עורכי דין וציבור - ואין לה כסף - התהליך לוקח שנה-שנה וחצי, אנחנו צועקים, ואחר-כך מחזירים את הילד לאמא כשהיא בת ‎21. בין הטענות היה שהיא כל-כך נמוכה, ולכן היא לא יכולה לגדל את הילד. אנחנו יושבים כאן, ויש לנו מזל שיושבי הראש של הוועדה הזאת מבינים שעולה חדש זה לא ארץ מוצא - זה לא אתיופי ולא רוסי - זה מעמד חברתי נמוך, שאפשר לעשות מה שרוצים.

נקודות:
  • במחלקות היולדות בבתי חולים ישנם צוותים אשר מודיעים לפקידי רווחה שיבואו לקחת את העוללים מייד עם היוולדם ע"פ קריטריונים מסוימים מבלי לדווח להורים.
  • פקידי הרווחה מוציאים ילדים ממשפחתם ב"הסכמה" בדרך של רמייה.
  • פקידי הרווחה מנצלים קשיי שפה, ותרבות של ההורים על מנת לקחת מהם את ילדיהם.
  • פקיד הרווחה מתנכלים לאנשים בעלי מעמד כלכלי, חברתי נמוך, על מנת לקחת מהם את ילדיהם.
  • פקידי הרווחה עובדים בהעדר שקיפות על מנת להסתיר נתונים סטטיסטים אודות לקיחת ילדים ממשפחתם.
  • אזרחים תמימים הפונים לקבלת סיוע לרווחה, הם אוכלוסיית יעד של הרווחה לקחת ממנה את הילדים.
  • פקידי הרווחה מקבלים החלטות להוצאת הילדים, עוללים, מחזקת הוריהם מבלי לשתף את ההורים.
קישורים:
    ניתוק ילדי אתיופיה ממשפחתם ע"י שירותי הרווחה בקלות הבלתי נסבלת - דרכי התמודדות

    ניתוק ילדי אתיופיה ממשפחתם ע"י שירותי הרווחה בקלות הבלתי נסבלת - דרכי התמודדות

    להלן המאמר: "דין ודברים, ייעוץ משפטי", עו"ד יעל סגל מקליס, עמותת טבקה, "אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה". - מרץ 2009 , המסמך נכתב עבור יהודי אתיופיה, אך כל משפחה שפקידי הרווחה מתנכלים לה, יכולה להסתייע במסמך.

    בכל חודש מוצאים מהבית עשרות ילדים בני הקהילה, לעיתים ללא צורך ממשי. פעמים רבות מדובר בשוני תרבותי שגורר אחריו אי-הבנה. כיצד נלחמים בתופעה?
    אל המחלקה המשפטית בעמותת טבקה זורמות מידי חודש פניות רבות של הורים יוצאי אתיופיה, כנגד שירותי הרווחה המבקשים להוציא את ילדיהם לפנימיות בניגוד לרצונם, באמצעות צו של בית משפט (לנוער). הסיבות לכך רבות ומגוונות: החל מחשש לסכנה לביטחונם או לבריאותם הגופנית והנפשית הילדים, וכלה בדיווחים על קשיי למידה והתנהגות בבית הספר. אולם מעבר לסיבות ספציפיות בכל פניה ופניה, נדמה כי מדובר בתופעה של הוצאת יתר של ילדים יוצאי אתיופיה מביתם. תופעה זו היא ביטוי ל"קלות בלתי נסבלת" הננקטת לעיתים על-ידי שירותי הרווחה ובתי המשפט. הללו נוקטים, במקרים רבים מידי, בבחירת הפתרון הקיצוני ביותר, המביא לניתוק הילד ממשפחתו ולפגיעה בלתי הפיכה בתא המשפחתי. בהיעדר כלים חינוכיים המקובלים בחברה הישראלית, הורים יוצאי אתיופיה עושים שימוש בשיטות חינוך שהיו נהוגות בחברה האתיופית ואשר אינן לגיטימיות בחברה הישראלית. נוספים לכך, המצב הסוציו-אקונומי הקשה בו מצויה הקהילה, ריבוי ילדים במשפחה וקשיי הבנה והפנמה של הקודים התרבותיים הנהוגים בישראל. כל אלה ועוד, מייצרים בסיס נרחב לקשיי תפקוד, שמזמנים בתורם את רשויות הרווחה להתערב בנעשה בתוך בתי העולים. מרכיב נוסף הראוי לציון, הנו חוסר הסובלנות של החברה הישראלית כלפי השוני התרבותי של יוצאי אתיופיה, ומכאן הקושי בקבלה של מערכת היחסים הנהוגה בין הורים ובין ילדים, כאשר זו מבטאת דפוס התנהלות השונה מהמקובל בחברה מערבית. ניכר כי תפישת הרשויות כלפי הקהילה היא כאל קהילה פרימיטיבית, אשר אינה דואגת לצורכיהם ולרווחתם של ילדיה. לעיתים, תפישת עולם זו מביאה להתערבותם הבוטה של רשויות הרווחה בתוך התא המשפחתי, כאשר יחס ההורים לילדיהם נבחן תחת זכוכית מגדלת.
    קודים תרבותיים שונים, תחושת איום וחשש מצד ההורים, מתפרשים על ידי גורמי הרווחה כחוסר שיתוף פעולה וכניסיון לסכל את מאמציהם, דבר שנמצא כפוגע בטובת הילד. לכך מצטרפים קשיי תקשורת, בגין היעדר היכרות מספקת עם השפה העברית ובהיעדר הבנה את ההליכים בירוקרטים והשלכותיהם. מצב זה מוביל לא פעם לשלילת הסמכות ההורית מיוצאי אתיופיה, במקומות בהן לא הייתה ננקטת כל התערבות מצד הרשויות – אילו היה העניין נוגע לאוכלוסיות ותיקות יותר ומבוססות יותר מבחינה כלכלית.
    סמכויות רבות מידי מרוכזות בידי פקידי הסעד ומגובות על ידי בית המשפט, שמעדיף במקרים רבים לקבל את המלצותיהם וחוות הדעת של עובדי הרווחה והחינוך, גם אם אלו עומדת בניגוד לרצונם של ההורים. היעדר ייצוג משפטי של הורים בתהליכי השמה חוץ-ביתית פוגע בעמדת ההורים, שאינם מודעים לזכויותיהם המשפטיות והבירוקרטיות.
    לעיתים קרובות לא ניתנות אפשרויות חלופיות של טיפול משפחתי בתוך הקהילה, בעוד גורמי הרווחה משדרים לבית-המשפט בהילות ודחיפות המחייבת את הוצאת הילדים מהבית, לעיתים קרובות בניגוד גמור לרצון ההורים. מדיניות זו מתורגמת לכדי "יד קלה על ההדק", מצב בו רשויות הרווחה ובתי–המשפט מחליטים על הוצאת ילדים מבתיהם. 
    הורים, מה ניתן לעשות?
    • מצבו של ילדכם במוסד החינוכי, בשכונה ועם החברים הוא באחריותכם. היו מעורבים בחייו ודעו מה הקשיים איתם הוא מתמודד.
    • היו מעורבים בנעשה בבתי הספר/ גני הילדים של ילדכם. עמדו בקשר רציף עם המורים/ גננות, במטרה להיות מיודעים לגבי כל בעיה לימודית והתנהגותית של ילדכם.
    • הקפידו להגיע לאסיפות הורים ולחגיגות במוסד הלימודי של ילדיכם. אם נבצר מכם להגיע, שלחו בן משפחה קרוב.
    • היעזרו בשירותי המגשרים במוסדות החינוך.
    • במידה ואתם מטופלים על ידי עובדת סוציאלית או פקיד רווחה בנושאים הקשורים לילדכם, הגיעו לכל מפגש עם בן משפחה ששולט בעברית.
    • במצבים בהם משרד הרווחה סבור כי יש בעיה רצינית עם ילדכם, חייבת להיקבע ועדת דרכי תכנון וטיפול (ועדת החלטה), בה חברים מורי הילד, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ועוד.הללו דנים במצבו של הילד ובמצב המשפחה, ומחליטים על דרכי הטיפול בו. החלטות הוועדה חשובות לקביעת עתידו של הילד.
    • רשויות הרווחה חייבות לזמן את ההורים לוועדה ולתת להם להביע את דעתם ואת רצונם בכל הקשור בילדם. הורה רשאי להגיע עם מלווה, בן משפחה ואפילו עורך דין. חשוב מאד: לא להגיע לבד לוועדת החלטה. תמיד להגיע עם קרוב משפחה דובר עברית רהוטה.
    • לא לחשוש להציע פתרונות מטעמכם לטיפול בילד ולא להתבייש לבקש את העזרה הנחוצה, דוגמת מורה פרטי, סומכת, סייעת, עובדת סוציאלית, פסיכולוג וכדומה.
    • במידה ומוגשת בקשה כלשהי מטעם שירותי הרווחה לבית המשפט לנוער, לצורך: אבחון פסיכולוגי/פסיכיאטרי של הילד, אבחון לצורך העברתו לבית ספר אחר, לפנימייה, בקשה לצו השגחה, בקשה לצו נזקקות, יש לפנות מידית ללשכת הסיוע המשפטי/ לעמותת טבקה/ או לעורך דין פרטי לצורך ייצוג משפטי.
    • לא להגיע לבד לבית-משפט כאשר מדובר בעתיד ילדכם.
    זכרו: יש לכם זכות לקחת חלק בכל הליך משפטי או חינוכי הנוגע לילדכם, להשמיע את דעתכם ולקבל הסבר מפורט על ההליך וההחלטות.

    פלייליסט - אלימות ותוקפנות רשויות הרווחה לסחר בילדי יוצאי אתיופיה


    קישורים:

    זהירות - פקידי רווחה בועדות החלטה מנצלים קשיי שפה והסתגלות של עולים לשם הוצאת הילד מהבית ומהקהילה

    "ונתתי נערים שריהם, ותעלולים ימשלו בם" (ישעיהו,ג)
    בכתבה עולים והקושי החברתי: ילד כמעט נלקח מאמא, יעל ברנובסקי, ynet, מרץ 2009, פורסם על עובדת סוציאלית שסיפרה שהשתתפה בוועדה שאמורה הייתה לקבוע האם להוציא ילדה מרשותה של אמה ולהעבירה לפנימייה. האם, היה נדמה לכל חברי הוועדה, שיתפה פעולה לאורך כל הדרך. רק בישיבה האחרונה התברר - לאחר שדיברה איתה בשפתה עובדת סוציאלית - שהיא כלל לא הבינה שנושא העברת הילדה הוא הנדון, וחשבה שמדובר בטיב יחסיה עם בן זוגה.
    מתברר כי בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות יושבים חברי ועדות מכובדים, אשר דנים עם האזרח על עניינים מהותיים בנוגע לעתידו ועתיד משפחתו, ואינם טורחים לוודא כי האזרח מבין במה מדובר.
    פקידי הרווחה בצדקנותם טוענים כי מדובר בבעיות הסתגלות של העולים, ו/או קשיי שפה, אלא שמשרד הרווחה הוא גוף ממשלתי, ממלכתי, ו"תקלות" תקשורת על עניינים מהותיים כאלו לא אמורות להיות.
    מדובר אפוא בשיטה אחת מרבות בהם משתמשים הפקידים, וחברי ועדות ההחלטה בלשכות הרווחה להתיש את האזרח ולהתעלל בו, כדי לקרוע בן משפחה מהבית ומהקהילה.
    קישורים: