‏הצגת רשומות עם תוויות הפרטת שירותי רווחה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הפרטת שירותי רווחה. הצג את כל הרשומות

משה כחלון אבי הסחר בילדים קשישים ומוחלשים מטייח פשעי משרדו

הכתבה לכחלון מפריע רק הצילום, לא העוני , אפריל 2012 , ynet , שמוליק צ'יצ'יק

הממשלה הגדולה בתולדות ישראל גם יצרה עוני וגם התנערה ממנו באמצעות ההפרטה. עכשיו מה שמפריע לשר הרווחה זה צילום חלוקת המזון. אולי עדיף שיטפל בבעיה עצמה?

שר הרווחה, משה כחלון, תקף השבוע את עמותות הסיוע שמחלקות מזון למוחלשים בחברה הישראלית. למר כחלון הפריע מאוד שמצלמים את התור הארוך של עניים הנאלצים להיזקק לתרומות מזון לפני החג. הפריע לו דווקא הצילום של הנזקקים. כן הנזקקים שהוא, חבריו וקודמיו יצרו והגדילו את מספרם יותר ויותר מחג לחג.

לא נוח לשר הרווחה שלנו שאנחנו נראה את התמונות הללו. אולי השר כחלון חושב שאם לא יפרסמו תמונות של עניים, הוא יצליח לשכנע את הציבור שהם לא קיימים בכלל, כמאמר היועץ הפוליטי "מה שלא פורסם, לא קיים". לא עלה בדעתו של שר הרווחה שלנו שכדי למנוע את הצילום, שכה מפריע לו, יש לטפל בעוני. ומי אמור לטפל בכך? כן, הוא עצמו בדיוק.

כחלון, אם רק היית עושה את עבודתך כשר רווחה ואם רק ממשלתך האנטי-חברתית הייתה פועלת הפוך לחלוטין, יכולת למנוע את התמונות שמפריעות לך. העמותות קמו כדי למלא את החסר, למלא את מה שכחלון וחבריו לממשלה לא עושים ולא עשו במשך יותר מדי שנים. יותר מכך, הממשלות רק הגדילו את מספר העניים ואת הפערים החברתיים, וכחטא על פשע הוסיפו והפריטו את שירותי הרווחה. גם יצרו עוני וגם התנערו מהטיפול בו. הן הותירו את הטיפול במוחלשים, שהם עצמם יצרו והפקירו, לעמותות הסיוע. אותן עמותות שעכשיו משה כחלון מעז לבקר.
.



 לאחראי על הנושא בממשלה האנטי-חברתית שלנו, שר הרווחה הכושל, הפריע דבר נוסף: גובה השכר של מנהלי עמותות הסיוע. הוא טען שיותר מדי כספים, שנתרמו למטרת סיוע לנזקקים, הולכים להוצאות שכר למנהלי העמותות. בשל ההתעניינות של השר כחלון בתלושי השכר האלה, בדקתי גם אני את הסכומים, אך גם תלושי שכר אחרים. סליחה, מר כחלון, אבל כמה אתה מרוויח על חשבוננו? מה המשכורת שלך בתור שר מכספי המסים שאנו משלמים? התשובה היא שהשר כחלון משתכר יותר ממנהלי עמותות הסיוע. בנוסף, לעומת מנהלי עמותות הסיוע, עבודתו של השר כחלון לא מועילה לציבור ולמוחלשים בחברה.

מר כחלון, גם לכסף שמשולם לך יש לו מטרה: שתשרת את הציבור, שתדאג למוחלשים, שבאמת לא נראה את אותם תורים ארוכים לפני כל חג לחלוקת מזון (ולא רק משום שהשר הנחה לא לצלם). כנציג הממשלה הגדולה ביותר בתולדות ישראל, 39 שרים וסגני שרים (!), שמבזבזים את כספי משלם המסים כדי לדאוג ללשכות מנופחות ומיותרות, לא הייתי מעז כמוך להשמיע ביקורת חצופה כל כך. נראה שיש להזכיר לכחלון ולחבריו שהמסים שלנו נועדו כדי לשרת את כלל הציבור, ולא רק כדי לדאוג לחבריהם הטייקונים, לאינטרסים של ראשי החרדים, לממן ממסד רבני מסואב ואת ההתנחלויות.

והערה אחרונה לסיום שכדאי לתת עליה את הדעת: רק במדינה שבה חלק מהתקשורת נשלט על-ידי השלטון וחלקה מפוחדת ומשתפת-פעולה עם השלטון, רק במדינה שבה הדימוי התקשורתי חשוב יותר מהמעשים בפועל של השר - רק במדינה כזאת השר כחלון יכול לומר את הדברים המקוממים האלה ועדיין לזכות בחיבוק תקשורתי, בדימוי "חברתי" ללא קשר למציאות ובמעמד ציבורי מכובד.

שמוליק צ'יצ'ק, איש חינוך ופעיל חברתי.

קישורים:

תאוות בצע מוסדות הרווחה המופרטים - עובדים סוציאליים הופכים מוסדות חוסים ל"מחסני בשר"

בפרשת ההתנהלות הסאדיסטית של פקיד סעד ראשי בשירות למפגר אמיר שוורץ, ראינו חוסים נכלאו במוסדות למפגרים במשך עשרות שנים בעודם נורמלים ושפויים כדוגמת דודו דהאן. פקיד הסעד הראשי אמיר שוורץ הסועד מידי יום ארוחת צהריים עם צמרת משרד הרווחה גם שימש כעובד בכיר בחברה פרטית ק.ט.ב בבעלותה כתריסר הוסטלים ומחזור שנתי של כעשרה מיליוני שקלים.
מתברר כי צמרת הרווחה סיגלה את הפרטת השירותים החברתיים ומעסיקה עובדים סוציאליים שהפכו מוסדות לחוסים ל"מחסני בשר" ומייללים על שכרם הנמוך...

הכתבה 86% משירותי הרווחה: באמצעות עובדי קבלן , אורלי וילנאי , הארץ , פברואר 2012

70% מהעו"סים שנקלטו בשנים האחרונות - עובדי קבלן. "הם מגיעים עם תחושת שליחות, ומחוייבים לקבל החלטות שסותרות את האתיקה המקצועית שלהם"

שבעים אחוזים מהעובדים הסוציאלים שהתקבלו לעבודה בשנים האחרונות הם עובדי קבלן, 90% מעובדים אלו הן נשים. הנתון המדהים הזה, העולה ממחקר שנערך באוגוסט האחרון על ידי מרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית בישראל, נותן תוקף לשני נתונים מדאיגים נוספים במחקר - האחד קובע כי מרבית עובדי הקבלן בישראל הן נשים, ואילו השני מדבר על כך ש-86% מהשירותים שמספק משרד הרווחה מופרטים, ונעשים באמצעות מיקור חוץ, כלומר חברות קבלניות.

"משרדי הבריאות והרווחה הם המשרדים שמשתמשים הכי הרבה בחברות קבלן", אומר הד"ר אמיר פז פוקס, מנהל אקדמי שותף בפרויקט גבולות ההפרטה ואחריות המדינה במכון ון ליר. "מבחינת דיני העבודה יש שתי צורות העסקה אפשריות - העסקה ישירה או העסקה קבלנית - לכן העסקה דרך עמותות היא פשוט העסקה קבלנית, גם אם השם מכובס יותר". לדבריו, ישנה חפיפה מוחלטת בין התחומים שבהם מועסקות נשים בשירות הציבורי לבין התחומים שבהם נעשה שימוש בחברות קבלן. "אם ממילא היו תנאי השכר של העובדות במשרות אלה נמוכים, הרי שעתה במקרים רבים, ירד השכר גם אל מתחת לשכר המינימום בפועל".

תנאי העסקה אלו לא רק דירדרו את שוק התעסוקה לתהומות שטרם נראו במדינת ישראל, לדברי הד"ר פז פוקס הם גם השפיעו על אופן קבלת ההחלטות המקצועיות. בראיונות שערך עם עובדי קבלן דיווחו רבים מהם כי חוות הדעת שלהם הוטו בשל שיקולים כלכליים.

כך לדוגמה העידה עובדת סוציאלית במוסד לתשושי נפש, כי התבקשה על ידי מנהל המוסד שלא לשלוח לשיקום אדם שראוי היה שיצא אליו, שכן "אין כרגע מי שיחליף אותו, ובהיעדר איוש לא יתקבל תקציב ממשרד הרווחה".
דברים דומים נאמרו על ידי פסיכולוגים המועסקים בחברות קבלניות לבריאות הציבור, עובדים במוסדות חוסים, גמילה מסמים ועוד. בשל הפרטת השירותים, לא יכולים משרדי הממשלה לפקח על חוות דעת אלו ולא על ההתנהלות הפנימית. "אנשים מגיעים עם תחושת שליחות, ומחייבים אותם לקבל החלטות שסותרות את האתיקה המקצועית שלהם", הוסיף הד"ר פז פוקס, שכותב בימים אלה מחקר בעניין.

לפי דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוגש בשנה שעברה לוועדת הקליטה והעלייה, מחצית מעובדי הקבלן הם עולים מחבר המדינות שעלו משנת 1990 ואילך, שיעור גבוה במידה ניכרת משיעורם בכלל האוכלוסייה, העומד על 12.2%. עוד נכתב כי על פי מחקר של מכון ברוקדייל, לפחות 35% מבין עולי אתיופיה בשוק העבודה, מועסקים כעובדי קבלן.

הדו"ח מצביע גם כי העלייה הדרמטית במספר עובדי הקבלן קשורה קשר ישיר לחקיקתו של חוק קבלני כוח האדם, שנועד להגן על העובדים. החוק, שנחקק ב-1996, אך נכנס לתוקף רק ב-2008, קובע כי עובדי חברות כוח האדם יתקבלו להיות "עובדי המשתמש", כלומר עובדים מן המניין, אם עבדו תקופה העולה על תשעה חודשים במקום מסוים. עם זאת, הוראה זו לא חלה על עובדי קבלני שירותים, וכך פנו המעסיקים לקבלנים אלו, מה שהביא בפועל לעקיפה בוטה של החוק.

מרטין וילר, רכז תחום עובדי קבלן בעמותת "במעגלי צדק", המטפלת בסוגיית ההעסקה הפוגענית של עובדי הקבלן, אומר כי "הרוח הגבית שנותנת ההסתדרות לנושא מעודדת, אולם יש לנו תחושה קשה שהבעיה לא תיפתר בקרוב, היא הפכה לנורמה". לדבריו, "הנחמה היחידה היא שאם בעבר לא דיברו על זה הרי שהיום המונח העסקה ישירה הוא מונח מוכר. כל סוגיית מדינת הרווחה הקורסת צפה בזכות המחאה החברתית". העמותה, בדומה לארגונים חברתיים אחרים, נשאבה לוואקום שנוצר במערך האכיפה בתעסוקה. "בהיעדר כוח אדם מספיק, ומכיוון שהתהליכים במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה אורכים שנים, אנחנו מבצעים אכיפה אזרחית מעשית בפועל".

פולישוק - סאטירה על מערך הרווחה המופקר והמושחת בראשות שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון


.
קישורים:

משרד הרווחה מפקיר את הקשישים - מפריטים את הגימלאים / ד"ר אבי ביצור

הכתבה מפריטים את הגימלאים , ד"ר אבי ביצור , The Pulse , אוקטובר 2011

האחריות לזקנינו - למי? למדינה, לעמותה או לעיריה? מאמר זה נכתב בעקבות פרסום תוכנית המשרד לענייני גמלאים בנושא הטיפול בזיקנה


אחת הרעות החולות של מערכת שלטונית ש"פשטה את הרגל", הינה הנסיון, לעיתים הבלתי פוסק, להעביר את האחריות לנושאים מסויימים משטח השיפוט של המדינה למקומות אחרים, שבם, לכאורה, ינתן לנושאים אלו טיפול טוב יותר, אמין יותר, מקצועי ומסור יותר.

הדוגמאות הבולטות הינן העמותות למיניהן, המשמשות כתחליף למשרד הרווחה, דרך משל, כמו אלו"ט המנסה ללא הצלחה לטפל בילדינו האוטיסטים במקום משרד הרווחה, או הנסיון להטיל על העיריות, כ"לבנת היסוד במערכת שלטונית" את האחריות לנושאים שונים. במאמר אעסוק בתוכנית המשרד לענייני גימלאים, בשמו החדש, לטיפול בזקנינו, להעביר את האחריות לעיריות, תוך נסיון להפריט חלק מהשרותים שינתנו לזקנים.

הנסיון הוא נסיון נואל, שמעיד הן על חוסר מחשבה והבנה במושגי יסוד כ"מדינה ואחריותה" או "הפרטה או הלאמה" מצד אחד, ומצד שני הוא מדאיג, כי הריח הפוליטי המפוקפק העולה ממנו הינו ריח חזק מדי והוא מעלה תהיות רבות באשר לרצינותה של התוכנית, ההגיון שבה ובכלל עולה השאלה: האם מי שמנסה כיום לטפל בזקנינו אכן מסוגל לעשות זאת?

לצערו של כותב מאמר זה, התשובה היא "לא" באופן חד משמעי. התוכנית שמתיימרת למפות את זקנינו מיותרת כבר מציון מטרתה הראשונה, קרי מיפוי הזקנים בערים השונות – למען השם, הרי קיים במשרד לענייני גימלאים מדור שלם המחזיק את נושא "האזרח הותיק" והמנפק את 750,000 התעודות לזקנינו – עצם החזקת המידע והרישום הינו מיפוי ואין צורך בביצוע מיפוי נוסף, אלא אם כן, כפי שציינתי ברישא של דברי מסתתרת תחבולה פוליטית של עשיית הון פוליטי על בסיס מיפויים של תומכים פוטנציאליים לראשי המשרד הנוכחיים? האמנם?

התוכנית מתיימרת לתת לעיריות את הטיפול בזקנים ובכך קיימת כאן התנערות מאחריותה של המדינה תוך הפעלת מעמסה נוספת על כתפי העיריות, שלא תוכלנה לעמוד בנטל כזה ומכאן שהנזק יהיה לזקן ומשפחתו!!!

בנוסף לכך, הרמיזה הגלויה, בתוכנית, להפרטת שרותים לזקנים היא לעג לרש לכל אלו הלוחמים, לדוגמה, באי הפרטת בית האבות הסיעודי לנפגעי נפש ניצולי השואה בפרדסיה – אסור ולא ניתן לבצע הפרטה של השרותים לזקנים כמו שרותי הסיעוד האחרים תוך הבנה שבכך אנחנו פוגעים ב"חוליה החלשה" ב"שרשרת המזון" בחברה הישראלית, קרי בהורים שלנו – אין ואסור להפריט את השרותים לאנשים אלו (ראה את המחאה החברתית שכנראה אינה מובנת לכולנו).

הכתובת היחידה עבורם צריכה להיות המדינה ולא עיריה כזו או אחרת, או נציג של התוכנית בעיריה (זו בעצם ההוצאה התקציבית המתוכננת וזו כוונתם האמיתית של "הוגי" התוכנית שהינו, כנראה, קוניוקטורה פוליטית של סגנית שר כזו או אחרת).

המשרד לענייני גימלאים ראוי שיאבק על מימוש האינטגרציה כרעיון יסוד, בריכוז כלל סמכויות הטיפול בזקן הנמצאת במשרדי הרווחה, הבריאות, ביטוח לאומי, ניצולי השואה וגם חינוך מבוגרים, אליו למשרד, ולא יעודד סגרגציה – ביזור יתר של השרותים לזקן, שגם היום כבר מפוזרים, שלא לצורך, בעשרות משרדים שונים, ואת זה יש לעשות, עם לב ונשמה, עם חזון ועם מקצועיות, שהיום נעדרת מהמתיימרים לנהל את הנושא החשוב הזה תחת הסיסמה המאד ברורה: "אל תשליכני לעת זיקנה". זה לא מנטרה מ"כוכב נולד". זה אנחנו וחיינו.

הכותב הוא ד"ר אבי ביצור, סא"ל במילואים, לשעבר סמח"ט צנחנים, רע"ן ביצורים ומפקד ביה"ס לאב"כ. מנכ"ל המשרד לענייני גימלאים בממשלת ישראל לשעבר, מרצה בכיר במחלקה למדעי המדינה בבר-אילן, ובתוכנית לחברה, בטחון והגנת העורף במכללה האקדמית בית-ברל, וראש ביה"ס למינהל ציבורי במכללת רחובות.

קישורים:

תחלואי הפרטת פנימיות הרווחה - ארה"ב: שופט קיבל שוחד ושלח נערים למתקני כליאה

רווחה והפרטה שווה שחיתותאוגוסט 2011 - מתברר כי למערכת הרווחה המופרטת תחלואים קשים. שופטים ועובדי רווחה עלולים בנקל לקבל שוחד ממוסדות רווחה מופרטים: משפחות אומנה, פנימיות, מרכזי חירום ועוד, תמורת העברת ילדים בכפייה למוסדות אלו (כסף תמורת ילד). בישראל הקרקע פוריה לשחיתות במערכות הרווחה בשל החיסיון, העדר פיקוח, ואי כפיפות לדיני ראיות. מדובר באלפי ילדים המוצאים בכפייה מביתם ברשעות (85% בתואנת "הזנחה") ע"י מערכת הרווחה הישראלית המופקרת ע"פ "סברות" של פקידי סעד, ו"חותמות הגומי" בבתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער.

הכתבה ארה"ב: שופט קיבל שוחד ושלח נערים לבתי סוהר , ynet , AP , אוגוסט 2011

מארק סיאוורלה ג'וניור הורשע כי קיבל מיליון דולר מאדם שהקים שני מתקני כליאה לנוער בתמורה "למילוי" התאים בפרשה שנודעה בשם "ילדים תמורת מזומנים". בעקבות השערוריה ביטל בית המשפט העליון בפנסילבניה 4,000 הרשעות

בית משפט בפנסילבניה, ארה"ב, גזר הלילה (יום ו') 28 שנות מאסר על שופט שהורשע במעורבות בפרשת שחיתות גדולה, שהובילה להרשעתם של אלפי בני נוער. השופט מארק סיאוורלה ג'וניור הורשע כי קיבל מיליון דולר מאדם שהקים שני מתקני כליאה לנוער בתמורה "למילוי" התאים במורשעים, בהם ילדים בני 10.

פרשת "ילדים תמורת מזומנים" (kids for cash) ב-2008 ומאז עברה תהפוכות משפטיות רבות. בתחילה הודו סיאוורלה ושופט נוסף, מייקל קונהאן, במרמה ועבירות מס והשיגו הסדר טיעון שבמסגרתו היו אמורים להישלח לשבע שנות מאסר. ואולם, הסדרי הטיעון נדחו לאחר שהשניים סירבו לקחת אחריות גם לחשדות לשוחד בתמורה לכליאה.

בעקבות כך, חודש ההליך המשפטי עד שבסופו של דבר הורשעו השניים בקבלת שוחד ממקים המתקנים, רוברט מריקל, ובסחיטה של מאות אלפי דולרים נוספים משותפו של מריקל, רוברט פאוול. בעקבות ההרשעה, ביטל בית המשפט העליון של פנסילבניה 4,000 הרשעות שהתקבלו על-ידי סיאוורלה בשנים 2003-2008 בטענה כי הפר זכויות חוקתיות של בני נוער העומדים לדין, ובהן הזכות לייעוץ משפטי והזכות לערעור.

סיאוורלה, בן 61, התנצל בטרם הקראת גזר הדין בפני משפחתו, קהילתו ובני הנוער שנידונו על ידו. הוא כינה את עצמו "צבוע" וכמי שנכשל בביצוע מה שהוא מאמין בו.

"אינני מאשים איש מלבדי על מה שקרה", אמר. עם זאת, מיד לאחר מכן תקף בית המשפט העליון בפנסילבניה ואת ועדת החקירה שהוקמה בעקבות חשיפת השערוריה וטען כי עשה כל מה שהיה יכול כדי לשמור על זכויות הילדים. פרקליטיו ביקשו מהשופטים להסתפק בעונש "הגיוני" בטענה כי מרשם כבר נשפט בתקשורת.

לאורך שנותיו במערכת המשפט היה סיאוורלה ידוע כשופט קשוח ביותר, בעל סגנון אוטוקרטי. הוא שלח למתקני כליאה ילדים ונערים רבים כבר אחרי העבירות הראשונות שלהם וגם במקרים של עבירות קלות יחסית. הוא גם הורה לאזוק ילדים ובני נוער ולהוציאם מאולם בית המשפט מיד אחרי גזר הדין מבלי שיזכו להיפרד ממשפחותיהם. דינו של השופט השני שהורשע בפרשה טרם נגזר.
.
פשעי הרווחה - ה"טיפולים הסוציאליים" המעוותים של רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער
.
.
קישורים

תחלואי הפרטת פנימיות הרווחה - ארה"ב: שופט קיבל שוחד ושלח נערים למתקני כליאה

רווחה והפרטה שווה שחיתותאוגוסט 2011 - מתברר כי למערכת הרווחה המופרטת תחלואים קשים. שופטים ועובדי רווחה עלולים בנקל לקבל שוחד ממוסדות רווחה מופרטים: משפחות אומנה, פנימיות, מרכזי חירום ועוד, תמורת העברת ילדים בכפייה למוסדות אלו (כסף תמורת ילד). בישראל הקרקע פוריה לשחיתות במערכות הרווחה בשל החיסיון, העדר פיקוח, ואי כפיפות לדיני ראיות. מדובר באלפי ילדים המוצאים בכפייה מביתם ברשעות (85% בתואנת "הזנחה") ע"י מערכת הרווחה הישראלית המופקרת ע"פ "סברות" של פקידי סעד, ו"חותמות הגומי" בבתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער.



הכתבה ארה"ב: שופט קיבל שוחד ושלח נערים לבתי סוהר , ynet , AP , אוגוסט 2011



מארק סיאוורלה ג'וניור הורשע כי קיבל מיליון דולר מאדם שהקים שני מתקני כליאה לנוער בתמורה "למילוי" התאים בפרשה שנודעה בשם "ילדים תמורת מזומנים". בעקבות השערוריה ביטל בית המשפט העליון בפנסילבניה 4,000 הרשעות



בית משפט בפנסילבניה, ארה"ב, גזר הלילה (יום ו') 28 שנות מאסר על שופט שהורשע במעורבות בפרשת שחיתות גדולה, שהובילה להרשעתם של אלפי בני נוער. השופט מארק סיאוורלה ג'וניור הורשע כי קיבל מיליון דולר מאדם שהקים שני מתקני כליאה לנוער בתמורה "למילוי" התאים במורשעים, בהם ילדים בני 10.



פרשת "ילדים תמורת מזומנים" (kids for cash) ב-2008 ומאז עברה תהפוכות משפטיות רבות. בתחילה הודו סיאוורלה ושופט נוסף, מייקל קונהאן, במרמה ועבירות מס והשיגו הסדר טיעון שבמסגרתו היו אמורים להישלח לשבע שנות מאסר. ואולם, הסדרי הטיעון נדחו לאחר שהשניים סירבו לקחת אחריות גם לחשדות לשוחד בתמורה לכליאה.



בעקבות כך, חודש ההליך המשפטי עד שבסופו של דבר הורשעו השניים בקבלת שוחד ממקים המתקנים, רוברט מריקל, ובסחיטה של מאות אלפי דולרים נוספים משותפו של מריקל, רוברט פאוול. בעקבות ההרשעה, ביטל בית המשפט העליון של פנסילבניה 4,000 הרשעות שהתקבלו על-ידי סיאוורלה בשנים 2003-2008 בטענה כי הפר זכויות חוקתיות של בני נוער העומדים לדין, ובהן הזכות לייעוץ משפטי והזכות לערעור.



סיאוורלה, בן 61, התנצל בטרם הקראת גזר הדין בפני משפחתו, קהילתו ובני הנוער שנידונו על ידו. הוא כינה את עצמו "צבוע" וכמי שנכשל בביצוע מה שהוא מאמין בו.



"אינני מאשים איש מלבדי על מה שקרה", אמר. עם זאת, מיד לאחר מכן תקף בית המשפט העליון בפנסילבניה ואת ועדת החקירה שהוקמה בעקבות חשיפת השערוריה וטען כי עשה כל מה שהיה יכול כדי לשמור על זכויות הילדים. פרקליטיו ביקשו מהשופטים להסתפק בעונש "הגיוני" בטענה כי מרשם כבר נשפט בתקשורת.



לאורך שנותיו במערכת המשפט היה סיאוורלה ידוע כשופט קשוח ביותר, בעל סגנון אוטוקרטי. הוא שלח למתקני כליאה ילדים ונערים רבים כבר אחרי העבירות הראשונות שלהם וגם במקרים של עבירות קלות יחסית. הוא גם הורה לאזוק ילדים ובני נוער ולהוציאם מאולם בית המשפט מיד אחרי גזר הדין מבלי שיזכו להיפרד ממשפחותיהם. דינו של השופט השני שהורשע בפרשה טרם נגזר.

.

פשעי הרווחה - ה"טיפולים הסוציאליים" המעוותים של רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער

.



.

קישורים

ההפרטות המופקרות של משרד הרווחה - חשד: מנהלי הוסטלים באשדוד ואשקלון עשקו הומלסים

הפרטות הרווחה מופקרות. משרד הרווחה מפריט מסגרות שלמות האמורות לטפל ולסייע למוחלשים בחברה, ומפקיר אותם במסגרות המופרטות ללא בקרה ופיקוח. למשרד הרווחה אין שמץ של מושג מה קורה לילדינו בפנימיות, מרכזי חירום, אומנה, ועוד מוסדות מופרטים.
להלן אוכלוסיה נוספת הסובלת ממחדלי הפרטות משרד הרווחה המופקרות - דרי הרחוב.

הכתבה חשד: מנהלי הוסטלים בדרום עשקו הומלסים , אלי סניור , יוני 2010 , ynet

ארבעה מנהלי עמותה שניהלו שני הוסטלים באשקלון ובאשדוד, חשודים שלא הסתפקו בתקציב שקיבלו עבור חסרי הבית שנשלחו לעבוד בניקיון - ו"גזרו קופון" על חשבונם

אין גבול לניצול ולעושק: ארבעה מנהלי הוסטלים בדרום חשודים כי הונו עשרות חסרי בית, דרשו מהם לעבוד בעבודות שונות ואף לקחו את כספם. בתום חקירה סמויה שנמשכה מספר חודשים נעצרו היום (ב') הארבעה ויובאו להארכת מעצר בבית משפט השלום בראשון לציון.

על פי החשד, מנהלי עמותה המנהלת שני הוסטלים באשקלון ובאשדוד, דרשו מההומלסים לצאת לעבודה בניקיון סופרמרקטים בסניפים של רשת מרכולים גדולה בגוש דן. מהחקירה, שמנוהלת ביחידה הכלכלית של המשטרה, עלה כי אף ההתקשרות נעשתה באמצעות חברת כוח אדם, תוך "גזירת קופון" גם מהכנסה זו. כך נוצר מצב שהחוסים עבדו לעתים עבור תשעה עד עשרה שקלים לשעה.

מתוקף היותם מנהלי עמותה זכו החשודים לתקצוב ממשרד הרווחה ועיריית אשקלון וזאת מתוך דאגה לחסרי הבית, שחלקם אלכוהוליסטים ומכורים לסמים. בנוסף, עבור כל אדם ששיכנו אצלם בהוסטל, הם מקבלים כ-80 אחוז מהבטחת ההכנסה שמגיעה לו מהמדינה, אלא שלפי החשד, הם לא הסתפקו בכך - וניסו להשיג הכנסה נוספת מההומלסים על-ידי העסקתם בעבודות שונות.

במשך מספר חודשים פעלו חוקרי היחידה הכלכלית בראשותו של תת-ניצב אבי נוימן באופן סמוי ואספו ראיות נגד ארבעת החשודים.

רפ"ק זהר לב, ראש צוות החקירה ביחידה הכלכלית, אמר כי "החשודים ניצלו את האנשים המסכנים הללו ושלחו אותו לעבודות שונות על מנת לשפר את תנאיהם בהוסטל. על פי המידע שברשותנו הם ניצלו בצורה כזאת עשרות הומלסים, וכאשר הבינו שעלינו עליהם הם החלו לאיים על עדים בדרישה שיחזרו בהם מהודאתם".

עם מעצרם הפכה החקירה לגלויה וכאמור, הם יובאו להארכת מעצר בבית משפט.

קישורים:

למדינת ישראל אין מושג מה קורה במעונות הרווחה המופרטים

מכתב של עובדת סוציאלית לשר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג בעניין הפרטת מוסדות חוסים במשרד הרווחה

 דנה שני עצמון לשר הרווחה: מצפה לתשובתך - במלים ובמעשים - 14.08.2007

אל: בוז'י הרצוג, שר הרווחה

הנדון: הפרטת המוסדות לחוסים
שלום רב,

שמי דנה שני עצמון, אני חברת מפלגת העבודה – מעורבת בתנועת יסו"ד ופעילה בחוג החברתי כלכלי של המפלגה.

פגשתי בך בסיור שערכת במעון 'נעורים', והתרשמתי ביותר מהענייניות בה נוהל הביקור מההקשבה הממוקדת והמעשיות בהן נקטת. הודעתך בסוף המפגש שהמעון לא יופרט, הניחה לנו לפלוט אנחת רווחה קטנה, למרות הדיבור המטריד עם ההורים על הצורך בפתיחות לקראת רעיון של תיאגוד.

הודעתך לעיתונות על כך שאינך מתכוון להפריט את תשעת המעונות הממשלתיים שנותרו לפליטה, התקבלה אצלי ובקרב חברי – גם אלו המעורבים באופן פאסיבי, בשמחה. במאמר אשר אמור לצאת בתחילת אוקטובר בכתב העת 'חברה' – כתב עת סוציאל דמוקרטי, המונה כמה מאות מנויים, נתבקשתי לכתוב מאמר על התקדמות המאבק בהפרטת המוסדות לחוסים, ושמחתי כי אוכל לכתוב, שבמקרה הצנוע אך הכל-כך חשוב הזה, הצלחנו. ולהצלחתנו חשיבות כפולה – העניין עצמו: המדינה תמשיך לקחת אחריות על המוסדות, ומצבה של המפלגה: שר חשוב בתוכה (כלומר – אתה), נאבק על מנת שלא תהיה הפרטה במקום בו המדינה אינה עושה את המינימום אשר היא דורשת מעצמה, במסגרת התקנות שפקידיה תיקנו – על מנת לדעת לאשורו את המצב במוסדות המופרטים והממשלתיים כאחד.

אומר בכנות – לא פחות משמטרידה אותי ההפרטה, מטריד אותי – כפעילה במפלגה וכעובדת סוציאלית שאין לנו כמדינה, מושג מה המצב בתוך המוסדות בשל הפיקוח הלא קיים כמעט, ובשל ירידת היכולת המקצועית של משרד הרווחה בתחום זה (מזה שנים הולך ונצבר הידע המקצועי בתחום הפיגור בידי המוסדות המופרטים ולא בידי המדינה, כפי שציינתי במהלך הסיור ב'נעורים').

אבל – כל השמחה ותחושת השינוי ושיתוף הפעולה שיש לי, כנציגת פעילים וחברים רבים במפלגה התחלפה באכזבה. הודעתך אמש על הפשרה לכאורה עם משרד האוצר שבמסגרתה יופרטו שני מעונות מאכזבת בשל הכזב שבתוכה.
ראשית – הרי אין זו פשרה של הרגע האחרון, כי ידענו על נוסחת הפשרה של האוצר מזה כמה חודשים, מה שהופך אותה לעמדת פתיחה במשא ומתן ולא לעמדת סיום.
שנית - הרי אין כל משמעות לפיילוט בן שני מוסדות כאשר 50 מוסדות כבר עושים "פיילוט". לא ארחיב על כך. הן אתה בעצמך אמרת שעד שלא יבנה מערך פיקוח מתאים – לא תוכל לדעת את המצב במוסדות.


כמובן – הייתי רוצה לשכנע אותך שההכרעה על תהליך הצברה היא ההכרעה הערכית הנכונה – זכותם של הזקוקים להגנה ולטיפוח שהמדינה תיקח עליהם אחריות!

אך למצער אני נאלצת להתמודד איתך על כך שהמוסדות הממשלתיים יישארו במעמדם הנוכחי, וכי יוחזרו ואף יגדלו התקנים לטיפול בתוכם.

אני, וחברי במפלגה, בתוך תנועת יסו"ד ומחוצה לה – מצפים ממך למהלך זה. הוא חשוב למען נדע כי יש סיכוי. יש סיכוי שאם אתה דואג לחלשים ביותר כמובן מאליו, אולי תוכל לעזור ולדאוג גם לשאר הציבור בישראל, המופרט לעצמו כל כך – שמרוב עצמאות עתידו ובטחונו האישי כה מעורפל ומטריד.

מצפה לתשובתך – במלים ובמעשים

בברכת כבוד ושותפות,
דנה שני עצמון

קישורים:

כל מילה שווה זהב: בנימין נתניהו קיבל כמיליון שקל עבור נאומים באירועים של עמותה קטנה וענייה

תעשיית הון עתק, חובקת עולם, של העמותות ל"סיוע" למוחלשים במדינת ישראל.

הכתבה מיליון שקל, ביבי , מרב בטיטו, צדוק יחזקאלי , ידיעות אחרונות , 09.03.2010

עמותת "לב מלכה" מירושלים עוזרת לחולים ממשפחות עניות. היא מתנהלת ממקלט בירושלים. לראשיה היה חלום, לגייס הרבה כסף ולהפוך לאימפריה. הם גייסו את נתניהו, ושילמו לו 180 אלף דולר עבור 4 הרצאות לאורך יום וחצי של עבודה. התוצאה הפסד כספי כבד.

בשנים 1999-2002 , בתום כהונתו הראשונה כראש ממשלה, נהג בנימין נתניהו - שהיה אז אדם פרטי ולא החזיק במשרה ציבורית - לגבות עשרות אלפי דולרים עבור הרצאה.

רוב לקוחותיו היו חברות פרטיות ברחבי העולם, שהעשירו את חשבון הבנק שלו במיליוני דולרים. אולם ל"ידיעות אחרונות" הגיעו עדויות ונתונים שלפיהם במקרה אחד, ביוני 2002, התחייבה עמותת חסד ירושלמית קטנה לשלם לו דרך מתווך 180 אלף דולר עבור השתתפות בשלשה אירועים במקסיקו סיטי, שכולם התקיימו באותו יום ובעוד הופעה אחת בניו ג'רזי. מאחר ששער הדולר באותה תקופה היה בשיאו - 4.95 שקל לדולר - מדובר בסכום המתקרב למיליון שקל עבור מעט יותר מיום עבודה בודד.

מעוטי יכולת
לשוק עמותות החסד היהודיות יש כללים משלו: יש את העשירים והנוצצים, אלה שנהנים מאגודות ידידים ומשלל תורמים מקושרים ומתוחכמים, שמזרימים להם מיליונים, ולא מהססים לארגן ערב התרמה חגיגי במקום הכי יקר במנהטן. אבל יש גם עמותות קטנות שחוג ידידיהן כולל אברכים עניים ומשפחות מעוטות הכנסה. אצל אלה חשבון הבנק מדולדל על פי רוב, ובקושי אפשר לשלם משכורות למספר עובדים בודדים. ...

למאמר המלא, הקלק על התמונה

קישורים:

שופט העליון רובינשטיין מכה על חטא: "במדינת רווחה אסור להפריט את החוליות החלשות"

כנס באר שבע לילדים בסיכון פברואר 2010 - בעוד נשיאת בית המשפט לנוער גלית מור ויגוצקי נרתמת למאבק העובדים הסוציאלים לתוספת תקנים לחוקרי ילדים, מכה על חטא שופט העליון אליקים רובינשטיין על הפרטת הפנימיות ומשפחות אומנה לילדים בסיכון.

ידוע כי נעשה עוול קשה לאלפי ילדים מידי שנה המוצאים בכפייה מבתיהם לרוב בשל בעיות הפתירות בקהילה בעלות נמוכה בכ- 50% (ראיון פרופ. סלונים נבו) ונשלחים לפנימיות ומשפחות אומנה מופרטות.

מתוך הכתבה "במדינת רווחה אסור להפריט את החוליות החלשות" , עופר וולפסון , 15.02.2010 , NEWS1

"הפרטה במדינת רווחה היא מהלך בעל תחלואים רבים במישור הערכי ובמישור זכויות הילד".
כך אמר (יום ב', 15.2.10) שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, במושב הפתיחה של כינוס באר-שבע לשלום הילד, אשר נערך זו השנה התשיעית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

לדבריו, "במדינת רווחה אסור להפריט את החוליות החלשות. ההפרטה אינה מהלך חד-כיווני, אלא מהלך שיש בו תחלואים וקשיים רבים - במישור הערכי ובמישור זכויות הילד".

בהקשר של שירותים חברתיים, אמר רובינשטיין כי האמונה שנותן השירות הפרטי ייתן שירות באמונה ובמסירות "מתנגשת עם התגברות יצר האדם ובעיקר הרצון לרווח כלכלי וסופו, פעמים רבות, בהשחתת השירות והערכים". הוא ציין כי חשוב לאזן יעילות כלכלית ושמירת זכויות על-מנת שלא יהיו פערים חברתיים.

"יד ההפרטה בשירותים לקטינים, הייתה קלה על ההדק. כך, לדוגמא, מעונות חסות הנוער, בהם ההשתתפות פוחתת והפיקוח אינו מספיק. זהו חור גדול בהרבה מהנחוץ - מי שלא מגיע למעון בגלל התור, יגיע למאסר",
אמר רובינשטיין, והציע להקים פורום שיקדיש עצמו באופן קבוע לילדים ונוער במערכת הממשל, בהשתתפות כל משרדי הממשלה ובכלל זה משרד האוצר, זאת על-מנת שהמהלך יהיה "אמיתי, יעיל ומניב תוצאות", לדבריו.

מדיניות משרד הרווחה להפרטת עתידם של ילדי ישראל נכשלה לחלוטין
מדיניות משרד הרווחה של הפרטת עתידם של ילדי ישראל נכשלה לחלוטיןקישורים:

הונאות משרד הרווחה: הפרטת פנימיות הרווחה – המודל העסקי

דוגמא למודל עסקי מתחום הרווחה היא הפרטת מסגרות השמה חוץ ביתית לילדים בסיכון. מסגרות אלו כוללות פנימיות פרטיות, אומנה, מרכזי חירום ומלכ"רים שונים הקולטים כ- 8,000 ילדים בשנה שהוצאו מביתם ע"י רשויות הרווחה. אולם מומחים רבים מסכימים כי לפחות 70% מאותם ילדים יכלו להישאר במשפחתם ובקהילה, בעלות של חצי עד עשירית מעלות השמתם במסגרת חוץ ביתית.
הפרטת גופים בעלי סמכויות על האזרח הנה תחום רגיש מאוד, ועלולה להפוך את האזרח לאמצעי להפקת רווחים בידי גורמים עסקיים. גורמים אלו פועלים ע"פ מודלים עסקיים טהורים, ותחום פעולתם והשפעתם רחב מאוד: חקיקה, קבלת החלטות, שיווק, תקשורת, בעלי מקצוע ועוד. בסופו של תהליך ההפרטה, עלולה המדינה למצוא עצמה פגועה אנושית ערכית, וכלכלית.

מדיניות משרד הרווחה - הפרטת עתיד ילדי ישראל נכשלה לחלוטין
מדיניות משרד הרווחה - הפרטת עתיד ילדי ישראל נכשלה לחלוטין


בג"צ קבע השבוע (נובמבר 2009) כי לא יוקם בית כלא פרטי במדינת ישראל. עמדת שופטי בג"צ היא שעוצמת הפגיעה בזכות החוקתית לחירות אישית של אסיר, שהגוף האחראי לכליאתו הוא תאגיד פרטי המוּנע משיקולים כלכליים של רווח והפסד, היא מעצם טיבה רבה יותר בהשוואה לעוצמת הפגיעה באותה זכות של אסיר שהגוף האחראי לכליאתו הוא גוף ממשלתי שאינו פועל משיקולים דומים.
נימוק נוסף שקבע בג"צ הוא קיום חשש טבוע ומובנה כי ביצוע המאסר המבוסס על התכלית הכלכלית הפרטית הופך את האסירים, למעשה, בעצם כליאתם בבית סוהר בניהול פרטי, לאמצעי להפקת רווחים כספיים על ידי התאגיד שמנהל ומפעיל את בית הסוהר, כלומר עצם קיום המוסד של כלא הפועל למטרות רווח מבטא חוסר כבוד למעמדם של האסירים כבני אדם.
התמקדותו של בג"צ הייתה בעיקרה, תוצאות פעולתו ושיקוליו של תאגיד פרטי כלפי האסירים בבית הכלא, מבחינת כבודם וחירותם. אולם המודל העסקי והשפעתו של תאגיד פרטי הנו רחב הרבה יותר.
דוגמא למודל עסקי מתחום הרווחה היא הפרטת מסגרות השמה חוץ ביתית לילדים בסיכון. מסגרות אלו כוללות פנימיות פרטיות ומלכ"רים שונים הקולטים כ- 8,000 ילדים בשנה שהוצאו מביתם ע"י רשויות הרווחה. אולם מומחים רבים מסכימים כי לפחות 70% מאותם ילדים יכלו להישאר במשפחתם ובקהילה, בעלות של חצי עד עשירית מעלות השמתם במסגרת חוץ ביתית, אם היו שירותים קהילתיים מתאימים. ידוע גם כי ה"טיפול" מחוץ לקהילה, פחות יעיל, ואף מזיק, מהסיוע בקהילה. מצב אבסורדי זה ייחודי למדינת ישראל, לא רק שאינו אנושי וערכי, דהיינו פירוק אלפי משפחות מידי שנה, אלא גם אינו כלכלי מההיבט המערכתי, ועולה למדינה מיליארדי שקלים מידי שנה.
המרוויחים ממצב אבסורדי של הוצאת ילדים מביתם הם הפנימיות והמסגרות החוץ ביתיות. קולם נשמע טוב יותר וברור יותר מזה של המשפחות המוחלשות. באמצעות לוביסטים, קשריהם עם מחוקקים, אנשי מקצוע, מקבלי החלטות , התקשורת ועוד, נוצר המצב האבסורדי שבו מדיניות משרד הרווחה משרתת את האינטרסים שלהם ולא של אותן משפחות מוחלשות והציבור.
חוק הנוער המאפשר למאות עובדי עיריות שהוסמכו ע"י שר הרווחה, פקידי הסעד, ועובדים סוציאליים, להוציא ילד מביתו ללא ראיות או הוכחות, אם הם סבורים שהילד בסיכון. למרות הבעיות החוקתיות של חוק הנוער, החוק מיושם מזה שנים רבות לכאבם של המשפחות המוחלשות. חוק הנוער הוא "כלי יעיל" במודל העסקי של הוצאת ילדים מביתם.
ישראל חתמה בשנת 1991 על האמנה הבינלאומית לזכויות הילד, אולם עד היום, כעבור 18 שנה, לא נחקק חוק המאפשר ליישם את האמנה. לכאורה משרד הרווחה היה אמור להיות המוביל והדורש לחקיקת חוק זכויות הילדים לרווחתם, אלא שחוק כזה אינו משרת את המודל העסקי של מסגרות ההשמה החוץ ביתית.
דוגמא נוספת למדיניות משרד הרווחה המשרתת את המודל העסקי היא התנגדות המשרד להמלצת ועדת סלונים נבו למינוי אומבודסמן על פקידי הסעד. לפקידי סעד לחוק הנוער העובדים ברשויות המקומיות סמכויות סטטוטוריות המוענקות להם מבתי משפט לנוער להוצאת ילדים מביתם. הם פועלים ללא פיקוח אפקטיבי, ללא סדרי דין, אינם כפופים לדיני ראיות, וזוכים לגיבוי מלא של הממונים עליהם. בתי המשפט לנוער רואים את המלצותיהם כסוף פסוק. המלצת ועדת סלונים למינוי מבקר חיצוני מקצועי על פקידי הסעד נדחתה בתואנה שפניות על פקידי הסעד מקומם בבתי משפט לענייני משפחה ונוער.
הפרטת גופים בעלי סמכויות על האזרח הנה תחום רגיש מאוד, ועלולה להפוך את האזרח לאמצעי להפקת רווחים בידי גורמים עסקיים. גורמים אלו פועלים ע"פ מודלים עסקיים טהורים, ותחום פעולתם והשפעתם רחב מאוד: חקיקה, קבלת החלטות, שיווק, תקשורת, בעלי מקצוע ועוד. בסופו של תהליך ההפרטה, עלולה המדינה למצוא עצמה פגועה אנושית ערכית, וכלכלית.
.
פלייליסט על פנימיות משרד הרווחה

.
קישורים: