בפרשת ההתנהלות הסאדיסטית של פקיד סעד ראשי בשירות למפגר אמיר שוורץ, ראינו חוסים נכלאו במוסדות למפגרים במשך עשרות שנים בעודם נורמלים ושפויים כדוגמת דודו דהאן. פקיד הסעד הראשי אמיר שוורץ הסועד מידי יום ארוחת צהריים עם צמרת משרד הרווחה גם שימש כעובד בכיר בחברה פרטית ק.ט.ב בבעלותה כתריסר הוסטלים ומחזור שנתי של כעשרה מיליוני שקלים.
מתברר כי צמרת הרווחה סיגלה את הפרטת השירותים החברתיים ומעסיקה עובדים סוציאליים שהפכו מוסדות לחוסים ל"מחסני בשר" ומייללים על שכרם הנמוך...
הכתבה 86% משירותי הרווחה: באמצעות עובדי קבלן , אורלי וילנאי , הארץ , פברואר 2012
70% מהעו"סים שנקלטו בשנים האחרונות - עובדי קבלן. "הם מגיעים עם תחושת שליחות, ומחוייבים לקבל החלטות שסותרות את האתיקה המקצועית שלהם"
שבעים אחוזים מהעובדים הסוציאלים שהתקבלו לעבודה בשנים האחרונות הם עובדי קבלן, 90% מעובדים אלו הן נשים. הנתון המדהים הזה, העולה ממחקר שנערך באוגוסט האחרון על ידי מרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית בישראל, נותן תוקף לשני נתונים מדאיגים נוספים במחקר - האחד קובע כי מרבית עובדי הקבלן בישראל הן נשים, ואילו השני מדבר על כך ש-86% מהשירותים שמספק משרד הרווחה מופרטים, ונעשים באמצעות מיקור חוץ, כלומר חברות קבלניות.
"משרדי הבריאות והרווחה הם המשרדים שמשתמשים הכי הרבה בחברות קבלן", אומר הד"ר אמיר פז פוקס, מנהל אקדמי שותף בפרויקט גבולות ההפרטה ואחריות המדינה במכון ון ליר. "מבחינת דיני העבודה יש שתי צורות העסקה אפשריות - העסקה ישירה או העסקה קבלנית - לכן העסקה דרך עמותות היא פשוט העסקה קבלנית, גם אם השם מכובס יותר". לדבריו, ישנה חפיפה מוחלטת בין התחומים שבהם מועסקות נשים בשירות הציבורי לבין התחומים שבהם נעשה שימוש בחברות קבלן. "אם ממילא היו תנאי השכר של העובדות במשרות אלה נמוכים, הרי שעתה במקרים רבים, ירד השכר גם אל מתחת לשכר המינימום בפועל".
תנאי העסקה אלו לא רק דירדרו את שוק התעסוקה לתהומות שטרם נראו במדינת ישראל, לדברי הד"ר פז פוקס הם גם השפיעו על אופן קבלת ההחלטות המקצועיות. בראיונות שערך עם עובדי קבלן דיווחו רבים מהם כי חוות הדעת שלהם הוטו בשל שיקולים כלכליים.
כך לדוגמה העידה עובדת סוציאלית במוסד לתשושי נפש, כי התבקשה על ידי מנהל המוסד שלא לשלוח לשיקום אדם שראוי היה שיצא אליו, שכן "אין כרגע מי שיחליף אותו, ובהיעדר איוש לא יתקבל תקציב ממשרד הרווחה".
דברים דומים נאמרו על ידי פסיכולוגים המועסקים בחברות קבלניות לבריאות הציבור, עובדים במוסדות חוסים, גמילה מסמים ועוד. בשל הפרטת השירותים, לא יכולים משרדי הממשלה לפקח על חוות דעת אלו ולא על ההתנהלות הפנימית. "אנשים מגיעים עם תחושת שליחות, ומחייבים אותם לקבל החלטות שסותרות את האתיקה המקצועית שלהם", הוסיף הד"ר פז פוקס, שכותב בימים אלה מחקר בעניין.
לפי דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוגש בשנה שעברה לוועדת הקליטה והעלייה, מחצית מעובדי הקבלן הם עולים מחבר המדינות שעלו משנת 1990 ואילך, שיעור גבוה במידה ניכרת משיעורם בכלל האוכלוסייה, העומד על 12.2%. עוד נכתב כי על פי מחקר של מכון ברוקדייל, לפחות 35% מבין עולי אתיופיה בשוק העבודה, מועסקים כעובדי קבלן.
הדו"ח מצביע גם כי העלייה הדרמטית במספר עובדי הקבלן קשורה קשר ישיר לחקיקתו של חוק קבלני כוח האדם, שנועד להגן על העובדים. החוק, שנחקק ב-1996, אך נכנס לתוקף רק ב-2008, קובע כי עובדי חברות כוח האדם יתקבלו להיות "עובדי המשתמש", כלומר עובדים מן המניין, אם עבדו תקופה העולה על תשעה חודשים במקום מסוים. עם זאת, הוראה זו לא חלה על עובדי קבלני שירותים, וכך פנו המעסיקים לקבלנים אלו, מה שהביא בפועל לעקיפה בוטה של החוק.
מרטין וילר, רכז תחום עובדי קבלן בעמותת "במעגלי צדק", המטפלת בסוגיית ההעסקה הפוגענית של עובדי הקבלן, אומר כי "הרוח הגבית שנותנת ההסתדרות לנושא מעודדת, אולם יש לנו תחושה קשה שהבעיה לא תיפתר בקרוב, היא הפכה לנורמה". לדבריו, "הנחמה היחידה היא שאם בעבר לא דיברו על זה הרי שהיום המונח העסקה ישירה הוא מונח מוכר. כל סוגיית מדינת הרווחה הקורסת צפה בזכות המחאה החברתית". העמותה, בדומה לארגונים חברתיים אחרים, נשאבה לוואקום שנוצר במערך האכיפה בתעסוקה. "בהיעדר כוח אדם מספיק, ומכיוון שהתהליכים במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה אורכים שנים, אנחנו מבצעים אכיפה אזרחית מעשית בפועל".
פולישוק - סאטירה על מערך הרווחה המופקר והמושחת בראשות שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון
.
קישורים:
מתברר כי צמרת הרווחה סיגלה את הפרטת השירותים החברתיים ומעסיקה עובדים סוציאליים שהפכו מוסדות לחוסים ל"מחסני בשר" ומייללים על שכרם הנמוך...
הכתבה 86% משירותי הרווחה: באמצעות עובדי קבלן , אורלי וילנאי , הארץ , פברואר 2012
70% מהעו"סים שנקלטו בשנים האחרונות - עובדי קבלן. "הם מגיעים עם תחושת שליחות, ומחוייבים לקבל החלטות שסותרות את האתיקה המקצועית שלהם"
שבעים אחוזים מהעובדים הסוציאלים שהתקבלו לעבודה בשנים האחרונות הם עובדי קבלן, 90% מעובדים אלו הן נשים. הנתון המדהים הזה, העולה ממחקר שנערך באוגוסט האחרון על ידי מרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית בישראל, נותן תוקף לשני נתונים מדאיגים נוספים במחקר - האחד קובע כי מרבית עובדי הקבלן בישראל הן נשים, ואילו השני מדבר על כך ש-86% מהשירותים שמספק משרד הרווחה מופרטים, ונעשים באמצעות מיקור חוץ, כלומר חברות קבלניות.
"משרדי הבריאות והרווחה הם המשרדים שמשתמשים הכי הרבה בחברות קבלן", אומר הד"ר אמיר פז פוקס, מנהל אקדמי שותף בפרויקט גבולות ההפרטה ואחריות המדינה במכון ון ליר. "מבחינת דיני העבודה יש שתי צורות העסקה אפשריות - העסקה ישירה או העסקה קבלנית - לכן העסקה דרך עמותות היא פשוט העסקה קבלנית, גם אם השם מכובס יותר". לדבריו, ישנה חפיפה מוחלטת בין התחומים שבהם מועסקות נשים בשירות הציבורי לבין התחומים שבהם נעשה שימוש בחברות קבלן. "אם ממילא היו תנאי השכר של העובדות במשרות אלה נמוכים, הרי שעתה במקרים רבים, ירד השכר גם אל מתחת לשכר המינימום בפועל".
תנאי העסקה אלו לא רק דירדרו את שוק התעסוקה לתהומות שטרם נראו במדינת ישראל, לדברי הד"ר פז פוקס הם גם השפיעו על אופן קבלת ההחלטות המקצועיות. בראיונות שערך עם עובדי קבלן דיווחו רבים מהם כי חוות הדעת שלהם הוטו בשל שיקולים כלכליים.
כך לדוגמה העידה עובדת סוציאלית במוסד לתשושי נפש, כי התבקשה על ידי מנהל המוסד שלא לשלוח לשיקום אדם שראוי היה שיצא אליו, שכן "אין כרגע מי שיחליף אותו, ובהיעדר איוש לא יתקבל תקציב ממשרד הרווחה".
דברים דומים נאמרו על ידי פסיכולוגים המועסקים בחברות קבלניות לבריאות הציבור, עובדים במוסדות חוסים, גמילה מסמים ועוד. בשל הפרטת השירותים, לא יכולים משרדי הממשלה לפקח על חוות דעת אלו ולא על ההתנהלות הפנימית. "אנשים מגיעים עם תחושת שליחות, ומחייבים אותם לקבל החלטות שסותרות את האתיקה המקצועית שלהם", הוסיף הד"ר פז פוקס, שכותב בימים אלה מחקר בעניין.
לפי דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוגש בשנה שעברה לוועדת הקליטה והעלייה, מחצית מעובדי הקבלן הם עולים מחבר המדינות שעלו משנת 1990 ואילך, שיעור גבוה במידה ניכרת משיעורם בכלל האוכלוסייה, העומד על 12.2%. עוד נכתב כי על פי מחקר של מכון ברוקדייל, לפחות 35% מבין עולי אתיופיה בשוק העבודה, מועסקים כעובדי קבלן.
הדו"ח מצביע גם כי העלייה הדרמטית במספר עובדי הקבלן קשורה קשר ישיר לחקיקתו של חוק קבלני כוח האדם, שנועד להגן על העובדים. החוק, שנחקק ב-1996, אך נכנס לתוקף רק ב-2008, קובע כי עובדי חברות כוח האדם יתקבלו להיות "עובדי המשתמש", כלומר עובדים מן המניין, אם עבדו תקופה העולה על תשעה חודשים במקום מסוים. עם זאת, הוראה זו לא חלה על עובדי קבלני שירותים, וכך פנו המעסיקים לקבלנים אלו, מה שהביא בפועל לעקיפה בוטה של החוק.
מרטין וילר, רכז תחום עובדי קבלן בעמותת "במעגלי צדק", המטפלת בסוגיית ההעסקה הפוגענית של עובדי הקבלן, אומר כי "הרוח הגבית שנותנת ההסתדרות לנושא מעודדת, אולם יש לנו תחושה קשה שהבעיה לא תיפתר בקרוב, היא הפכה לנורמה". לדבריו, "הנחמה היחידה היא שאם בעבר לא דיברו על זה הרי שהיום המונח העסקה ישירה הוא מונח מוכר. כל סוגיית מדינת הרווחה הקורסת צפה בזכות המחאה החברתית". העמותה, בדומה לארגונים חברתיים אחרים, נשאבה לוואקום שנוצר במערך האכיפה בתעסוקה. "בהיעדר כוח אדם מספיק, ומכיוון שהתהליכים במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה אורכים שנים, אנחנו מבצעים אכיפה אזרחית מעשית בפועל".
פולישוק - סאטירה על מערך הרווחה המופקר והמושחת בראשות שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון
.
קישורים:
- המורשת הבזויה של משרד הרווחה - סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה - הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" . שלושה אחים נשלחו למעון מקי"ם לילדים מפגרים, למרות שהיו בריאים לחלוטין. שלושתם מספרים שנאנסו שם על ידי מדריכים וחוסים אחרים בעקבות תחקיר שפורסם בידיעות אחרונות על המעון נחשפות עדויות חדשות וגם הוכחות: למשרד הרווחה, שהיה אחראי על מקי"ם, זרמו במשך שנים דיווחים על מה שמתרחש בין קירותיו. זה לא עצר את הזוועה...
- משרד הרווחה -חוטף, מאבחן, מתייג ושולח לגיהנום - מעון מקי"ם למפגרים
- רשויות הרווחה רצחו את רעות איש שלום - רעות איש שלום היא דלית בספרה של מילי מאסס "בשם טובת טובת הילד", הובלה באכזריות להרצחה ע"י פקידי סעד, ושופטים לענייני משפחה ונוער. השיטות הרצחניות של רשויות הרווחה בחטיפת ילדים טרם היוולדם...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה