השופטים נעם סולברג ואברהם הימן מבקשים חסינות שיפוטית על תביעת הדיבה שהגישה נגדם לורי שם טוב

12.04.2019 - לורי שם טוב תבעה את השופטים נעם סולברג ואברהם הימן תביעה קטנה (ת"ק 16390-03-19) בבית משפט השלום ברמלה על שהשוו אותה לזונה פתיינית, נכריה, אפיקורסית ורוצחת.

השופטים נעם סולברג ואברהם הימן מיוצגים בתביעה הקטנה שהגישה לורי שם טוב מתוך תא המעצר נגדם על ידי פרקליטות המדינה. התביעה הנה על לשון הרע, הטרדה מינית והסתה שהפנו סולברג והימן לשם טוב לטענתה. מדובר בפסוק מספר משלי שאותו ציטט השופט נעם סולבג (ומאוחר יותר השופט אברהם הימן) בבש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 ושם כתב בפיסקה 9: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת." (משלי ה, 3-4). האשה הזָרָה בספר משלי היא אשת זנונים נכריה ואפיקורסית. סולברג ציין פסוק זה בהחלטתו בעניינה של שם טוב.

נעם סולברג ואברהם הימן מבקשים חסינות שיפוטית

השופטים נעם סולברג ואברהם הימן מבקשים מבית המשפט לפסול התביעה על הסף עקב היותם שופטים הזכאים לחסינות שיפוטית לטענתם.

מצורפים:

- העמוד הראשון בבקשת השופטים נעם סולברג ואברהם הימן לחסינות שיפוטית. (ת"ק 16390-03-19 מה- 12.04.2019).
- הקטע בבקשה בו השופטים נעם סולברג ואברהם הימן מבקשים חסינות שיפוטית.
- הקטע בהחלטת השופט סולברג בש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 שבו הוא משווה את שם טוב לזָרָה - זונה פתיינית, אפיקורסית, נכריה ורוצחת.

העמוד הראשון בבקשת השופטים נעם סולברג ואברהם הימן לחסינות שיפוטית. (ת"ק 16390-03-19 מה- 12.04.2019).

הקטע בבקשה בו השופטים נעם סולברג ואברהם הימן מבקשים חסינות שיפוטית

הקטע בהחלטת השופט סולברג בש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 שבו הוא משווה את שם טוב לזָרָה - זונה פתיינית, אפיקורסית, נכריה ורוצחת

 

הטוקבקיסטים של פמת"א מצפצפים על סנ"צ דוד מישקין

ינואר 2019 - סנ"צ דוד מישקין מוצג באחד האתרים החדשותיים מדבר על מעצרה של לורי שם טוב שבוצע תחת פיקודו עקב טרור רישתי, ובטוקבקים מסיתים לרצח שם טוב.

פרשת הבלוגרים: הנשיאה אסתר חיות החליטה שלא לפסול את השופט נעם סולברג מלדון בהארכת מעצרה של לורי שם טוב

העיתונאית לורי שם טוב העצורה מזה כ- 20 חודשים על פרסומים מכפישים נגד עובדי ציבור שלטענת הפרקליטות ביצעה, הגישה בקשה לפסול את סולברג מלדון בדיון הארכת מעצרה בחמשה חודשים שאמור להתקיים ב- 09.10.2018 בעקבות התבטאות חריגה בהחלטה בעניינה במרץ 2017. בסעיף 9 בהחלטה בש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 כתב סולברג: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה 3-4), שמשמעותו לא להתפתות אחר דברי החלקות של אישה נכריה זונה אפיקורסית כי סופו של המתפתה מר כלענה וחד כחרב פיות.

להורדת / צפיה בפסק דין הנשיאה חיות על פסילת השופט נעם סולברג הקלק כאן

שם טוב טענה בבקשת הערעור כי דעתו של סולברג ננעלה ולכן אינו כשיר לשפוט בעניינה, והראיה ההתבטאות החמורה נגדה. עוד טענה שם טוב כי מי שהתבטא כך כבר לפני 20 חודשים איננו יכול לשפוט בנפש חפצה ובניטרליות.
האישה ה"זרה" בספר משלי מיוחסת לאישה נכריה, פיתוי, זנות, אפיקורסיות, וגורם למוות. ראו (משלי ב, טז): "לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה. הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ, וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה. כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ. כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים" , וראה גם: (משלי ז ה): "לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה... וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ, שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב. הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ... אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ אַל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ. כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה, וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ. דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ, יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת".

חיות דחתה הערר בתואנה כי "המערערת הציעה פרשנויות שונות לציטוט מספר משלי, אך לא הצביעה על כל חשש ממשי לקיום משוא פנים של המותב כלפיה".

מצורפת החלטת הנשיאה אסתר חיות על בקשת פסילת השופט נעם סולברג ע"פ 6885/18 מיום 07.10.2018 .

החלטת הנשיאה אסתר חיות על בקשת פסילת השופט נעם סולברג ע"פ 6885/18 מיום 07.10.2018 .

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב - אלימות מילולית, שיבוש מהלכי משפט וכפייה

בתאריך 16.09.2018 השיבה פרקליטות מחוז תל אביב לבקשת דחיית מועדי שמיעת ראיות שהוגשה על ידי ב"כ עו"ד שני וייל המייצגת את לורי שם טוב (מצורפת הבקשה והתגובה). כותבת הפרקליטות שעד שעו"ד שני וייל תלמד את התיק, תקופה של 60-90 יום, יוכל עו"ד יהונתן רבינוביץ' שכבר אינו מייצג מטעם הסנגוריה. משתמע מדברי פרקליטות מחוז תל אביב שהיא מעוניינת להחזיק בעו"ד רבינוביץ בכפייה לייצוג הגב' שם טוב העצורה מזה כשנה ושבעה חודשים, כבן ערובה בתיק, רק כדי שתהיה מראית עין של ייצוג לגב' שם טוב.
נראה שלא אכפת לפרקליטות מחוז תל אביב כלל וכלל שעו"ד רבינוביץ איננו יכול להמשיך לייצג את שם טוב ושהוא יילכד במלכודת אתית אם יאלץ לעבוד בכפיה ותחת שעבוד.
התלונה נכתב כי ניכר שפרקליטות מחוז תל אביב רואה בסנגורים כמו דחלילים שממילא אין להם כל תרומה, ולכן לא משנה לתביעה מי יגן על הנאשמים, העיקר שיעמוד שם דחליל.
בתלונה נטען כי לבקשת פרקליטות מחוז תל אביב לכפות על עו"ד רבינוביץ' לעבוד בכפייה יש הגדרה בחוק העונשין, סע' 376 "עבודות כפייה": "הכופה שלא כדין אדם לעבוד, תוך שימוש בכוח או באמצעי לחץ אחר או תוך איום באחד מאלה, או בהסכמה שהושגה בתרמית, והכל בין בתמורה ובין שלא בתמורה – דינו מאסר שבע שנים".
בנוסף עתבה הפרקליטות שהגברת שם טוב מסרבת להשתחרר. מדבריה של הפרקליטות משתמע כאילו שערי כלא תרצה פתוחים לרווחה, והגב' שם טוב יכולה לצאת מהכלא בכל רגע נתון.
יצוין כי בפתח דבריה כותבת הפרקליטות במסגרת "נבקש לדון בבקשה היום 16/9", בעוד שברור כי הגב' שם טוב בבית הכלא ולא ניתן להביאה בהתראת רגע.


התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות ובידיעת שרת המשפטים והיועמ"ש.
מצורף צילום הבקשה ותגובת הפרקליטות.

בקשת הסנגוריה לדחיית מועדי שמיעת ראיות ותגובת פרקליטות מחוז תל אביב

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט - לשון הרע, אלימות מילולית והסתה

12.08.2018 -השופט כתב בהחלטתו ממרץ 2017 בהקשר המבקשת ציטוט מספר משלי: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ד). שפירושו: "אל תתפתו אחר דברי החלקות של הזונה האפיקורסית כי סופכם יהיה מר כלענה וכואב כחרב פיפיות".
בתלונה נטען כי השופט המשיל והשווה את המבקשת כ"זרה" (זונה ע"פ תרגום מצודות, אפיקורסית ע"פ פירוש רש"י) המפתה אנשים ו"תוקעת" בהן חרבות.
אפיקורוס ע"פ האמונה היהודית הוא אדם המפקיר ומבזה את התורה ולומדיה ודינו: פסול לעדות, אסור להחזיר לו אבידה, שחיטתו נבלה כשחיטת גוי, אסור לספר עמו ולהשיב עליו תשובה כלל, אין מקבלים אפיקורוס בתשובה לעולם, אפיקורוס שמת אין קרוביו מתאבלים עליו, אין לו חלק בעולם הבא, ספרי תורה תפילין ומזוזות שלו יגנזו, אפיקורסים הם מאלה שמורידים אותם לבור ולא מעלים אותם מהבור.
עוד נטען בתלונה כי המשלתה והשוואתה של המבקשת ל"זרה" (זונה, אפיקורסית) הנם לשון הרע, הטרדה מינית, אלימות מילולית והסתה. משל זה בהקשר המבקשת הנו דברי בלע, הטרדה מינית והסתה. השופט השתמש בפסוקים מהתנ"ך בדרך רמיה לנאצה.
בתלונה צוין כי פנייה בעניין הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים שתירץ כי כוונת השופט דווקא לסיפא של הציטוט "... מרה כלענה חדה כחרב פיות" אולם טעות הוא תירוצו. המבקשת וכן אנשים רבים אחרים הבינו אחרת וסבורים כי ברור שכוונת השופט להמשיל את המבקשת לזונה אפיקורסית ויש עדים שיעידו שכך הבינו מהכתוב.

התלונה הוגשה ליועץ המשפטי לממשלה בידיעת שרת המשפטים איילת שקד ונציבות תלונות הציבור על שופטים.

מצורפים: צילום קטע מהחלטת השופט שבו מוזכר משל הזונה האפיקורסית, וצילום קטע מתגובת נציב תלונות הציבור על שופטים על הפנייה אליו בעניין התבטאות השופט.

קטע מהחלטת השופט שבו מוזכר משל הזונה האפיקורסית

קטע מתגובת נציב תלונות הציבור על שופטים על הפנייה אליו בעניין התבטאות השופט

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט - "שיפוץ" פרוטוקול

12.08.2018 - בתחילת דיון שהתקיים באפריל 2018 אמר השופט לנציגי שב"ס באולם הדיונים עוד בטרם הועלתה הנאשמת לאולם, משפט בסגנון כי בתוך האולם תהיה הנאשמת ללא איזוק אך מעבר לכך אינו מתכוון להענות לגחמות שלה. התבטאות ה"גחמות" של השופט שהם לא הופיעה בפרוטוקול הדיון.
בתלונה ניטען כי בדיון בבית משפט יש לנהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט ואכן השופט אכן רשם בתחילת הפרוטוקול שהנאשמת אינה מוכנה לעלות לאולם הדיונים ללא איזוק אך נמנע מלציין התבטאות "הגחמות" שיצאה מפיו.
עוד נרשם בתלונה כי מדובר באמירה שלילית ובוטה שנאמרה נגד הנאשמת בהעדרה בנוכחות סנגורה, נציגי הפרקליטות ושירות בתי הסוהר שיצאה מפיו של שופט במהלך דיון בבית משפט ומן הראוי היה כי תירשם בפרוטוקול.
מצורפים: צילום קטע מפרוטוקול הדיון שבו הושמטה התבטאות ה"גחמות" מפי השופט, וצילום קטע מבירור הנציב שבו מעידים הסנגור והפרקליט על התבטאות ה"גחמות" מפי השופט.
התלונה הועברה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.

קטע מפרוטוקול הדיון שבו הושמטה התבטאות ה"גחמות" מפי השופט

קטע מבירור הנציב שבו מעידים הסנגור והפרקליט על התבטאות ה"גחמות" מפי השופט

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד פרקליט בכיר בפרקליטות המדינה

08.08.2018 - הפרקליט הבכיר הופיע בבית המשפט העליון בפני פורום שופטים מהעליון במעמד פרידה משופט שיצא לקצבה. בכנס נכחו גם שרת המשפטים ועוד נכבדי מערכת המשפט (נאומו גם הופיע ברשת האינטרנט). הפרקליט נאם ואמר בפני השופטים והקהל על נאשמת בתיק פרשת הבלוגרים, ועצורה מזה כשנה וחמשה חודשים: " ...פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפירסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר...".
מדובר בהליך שיפוטי תלוי ועומד מול השופטים אליהם דיבר הפרקליט, בנוסף העצירה לא הורשעה במאומה וחזקת החפות עומדת לה.
בתלונה נטען כי בהתנהלות הפרקליט קיים חשש להשפיע על דעת של שופטים שדנים בענייני הנאשמת שנכחו בכנס ולא ניתנה לנאשמת האפשרות להגן על עצמה בפני דבריו הבוטים של הפרקליט. עוד נטען בתלונה כי בית המשפט העליון אינו מוקד רכילות ויחצנות נגד נאשמים שחזקת החפות עומדת להם.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות ולידיעת שרת המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה.
בצילום הפרקליט נואם בבית המשפט העליון.

פרקליט בכיר נואם בכנס שופטים נגד נאשמת שמשפטה תלוי ועומד

פרשת הבלוגרים - אלימות מילולית בתי משפט נגד החשודים

יולי 2018 - דרך מוזרה ותמוהה מצאו שופטים בערכאות כדי לבטא לטענתם כי "מילים עלולות לפגוע". ובהקשר החשודה אמרו: "אל תתפתו אחר דברי החלקות של הזונה האפיקורסית כי סופכם יהיה רע ומר".
מי שינסה לפרש את הנמשל עלול להבין התבטאות הסתה והטרדה מינית.

אלימות מילולית שופט

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב בגין לשון הרע, אלימות מילולית, פגיעה בפרטיות, חשיפת חומר חסוי בית משפט לענייני משפחה

מאי 2018 - בעת המתנה לתחילת דיון בית משפט בתיק פרשת הבלוגרים בפני השופט בני שגיא פנה אחד העדים שזומנו ותודרכו ע"י פרקליטות מחוז ת"א אל אחת מהקהל שהמתין בחוץ ואמר משפט בסגנון: "באתי להעיד על המשוגעת" (התכוון לנאשמת) ובהמשך התבטא באלימות: "אינע'ל אבוק ערס.. את סמרטוט קרוע", "אתם חבורת הזבל", בהמשך הוציא דיבה רעה על הנאשמת בפני הקהל וטען כי הנאשמת מתעללת בילדיה ואסור לה לעמוד לדין כי אינה כשירה, ויש לו מסמכים שיעידו על כך ושצריך לאשפז אותה. נציגי פרקליטות מחוז ת"א ישבו כל העת במרחק מטר מהעד ולא פצו פה. (לתלונה צורף סרטון).
בתלונה צוין כי הדפוס העברייני של פרקליטות מחוז תל אביב החל מראשית החקירה לפני מספר שנים החל מחיפושים לקויים במחשב ללא עדים, תפיסת רכוש עד תום ההליכים בניגוד לחוק במעמד צד אחד, הולכת החשודים בפומבי אזוקים בידיהם וברגליהם, השוואת הנאשמת לזונה אפיקורסית בבקשת מעצר עד תום ההליכים, הפצת מסמכים אישיים שלא קשורים לתיק של חשודים בין הנאשמים וסנגוריהם כגון חוות דעת פסיכיאטריות, תלושי משכורת, מסמכי בנק, תסקירי משפחה ועוד ועוד.
בדיון הנוכחי עלתה שלב פרקליטות מחוז ת"א לאלימות ישירה כפי שנראה בסרטון הוידאו שצורף.
שופטי בתי המשפט העליון והמחוזי התייחסו בתיק להתנהגות אלימה כגון זאת של פרקליטות מחוז ת"א וקבעו שהיא ברף המסוכנות הגבוה ביותר, יותר מאלימות פיסית, ולהתבטאויות השופטים דוגמאות רבות.
הנאשמת אינה האישה היחידה במצב סוציו אקונומי קשה הנרדפת באלימות ע"י פרקליטות המדינה ולכך דוגמאות ועדויות רבות. מדובר בד"כ בנשים ללא עבר פלילי שילדיהן הוצאו מחזקתן. זהו דפוס עברייני של הפרקליטות ייחודי למדינת ישראל.
עוד צוין בתלונה כי פרקליטות מחוז תל אביב משתמשת בבתי המשפט כפלטפורמה וכעלה תאנה לאלימותה נגד הנאשמת.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות
ולידיעת היועץ המשפט לממשלה.

פרשת הבלוגרים: דיון במשפט העיקרי בפני השופט בני שגיא 14.05.2018

מאי 2018 - באולם הכניסה החל אחד העדים שזומנו על ידי פרקליטות המדינה לדבר בבוטות ובקולניות נגד הנאשמת שם טוב ולומר שהיא משוגעת והקהל שבה לצפות שהם חבורת זבל. העד גם קילל. נציגי פרקליטות מחוז תל אביב שזימנו אותו וגם הדריכו אותו לקראת הדיון לא פצו מילה.
הדיון התנהל בדלתיים סגורות ללא נוכחות הנאשמת שם טוב מאחר ולא היתה מוכנה להיות מובלת אזוקה לדוכן הנאשמים.
אלימותה של פרקליטות מחוז תל אביב עוד מראשית החקירה לפני מספר שנים החלה מחיפושים לקויים במחשב ללא עדים, תפיסת רכוש עד תום ההליכים בניגוד לחוק במעמד צד אחד, הולכת החשודים בפומבי אזוקים בידיהם וברגליהם, השוואת הגב' שם טוב לזונה אפיקורסית בבקשת מעצר עד תום ההליכים ב- 06.04.2017, הפצת מסמכים אישיים שלא קשורים לתיק של חשודים בין הנאשמים וסנגוריהם כגון חוות דעת פסיכיאטריות, תלושי משכורת, מסמכי בנק, תסקירי משפחה ועוד ועוד. ב- 14.05.2018 עלתה שלב פרקליטות מחוז ת"א לאלימות ישירה.

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – אלימות מילולית והסתה

מאי 2018 - השופט פירסם בהחלטתו על הנאשמת: "מעשים חמורים ביותר הבאים לידי ביטוי באלימות מילולית העומדת על רף חומרה גבוה" ובהמשך כתב השופט: "אלימות מילולית הניצבת ברף חומרה גבוה ביותר" . הנאשמת עצורה מיום ה- 27.02.2017 וטרם נשמע עד היום (מאי 2018) הביטוי "אלימות מילולית". כמו כן בכתב האישום לא מופיע אישום אלימות מסוג כלשהו.

"לזכותו" של השופט יאמר שאין הוא היחיד שהתבטא באופן בוטה כנגד הנאשמת. בהחלטת שופט עליון אחר בעניינה הנאשמת הושוותה להבנתה ולהבנת אנשים רבים אחרים ומי יודע אולי גם להבנתם של אנשים חמומי מח ל"זונה אפיקורסית", כך גם מהחלטת שופט מחוזי אחר (הנציב הופנה לתלונות הרלוונטיות). גם בבקשת מעצר עד תום ההליכים בתיק הנדון הושוותה הנאשמת ל"זרה" (זונה אפיקורסית). מדובר באלימות מילולית בוטה, הטרדה מינית, ודברי הסתה נגד הנאשמת.
הדברים הבוטים כגון אלו של השופט הודלפו לתקשורת ע"י הפרקליטות והיח' החוקרת עוד קודם לכן בימי מעצר הימים טרם הגשת כתב האישום. ביטויים כגון: "טרור רשתי", "כנופיה שעבדה בלהכפיש אנשים" ועוד דברי רכילות הופיעו מידי יום בעיתונות המשודרת והכתובה כאילו החשודים אשמים, בעוד החשודים במעצר ימים ואינם יודעים על מה המדובר.

בתלונה צוין בנוסף התנהלות ההליך השיפוטי המצביעה על פגיעות מרות כלענה וחדות כחרב פיפיות בנאשמים, בחשודים בתיק ובבני משפחותיהם בניגוד לחוק החל מיום המעצר הראשון:
1. ריבוי צווי חיפוש לקויים (ראה תלונות מספר 341/17 , 258/17, 320/17) למעשה לא נראה צו חיפוש אחד תקין.
2. חיפושים בדברי מחשב ללא עדים בניגוד לחוק.
3. הארכת החזרת רכוש תפוס במעמד צד אחד בניגוד לחוק (ראה תלונות מס' 259/17, 830/17).
4. הפצת מסמכים אישיים של נאשמים, חשודים, ובני משפחותיהם שלא קשורים לתיק בחומר הראיות גלוי לעיני הנאשמים ובאי כוחם, כגון: תסקירי סעד אישיים, חוות דעת פסיכיאטריות אישיות, תצהירי בתי משפט לענייני משפחה ונוער, הסכם גירושים, ועוד. ראה דוגמא תצהיר אישי של פקידת סעד על הנאשמת ובני משפחתה שהופץ בחומר הראיות ואינו קשור לתיק הפלילי, ועוד רשימת מסמכים.
5. דחיות של חודשים בתחילת המשפט העיקרי ראה ת"פ 14615-04-17 החלטות מיום 10.09.2017 ומיום 11.03.2018 (מצורפות)
6. עיכובים של חודשים עקב אי הגשת חומר הראיות ע"י הפרקליטות.

כל דברי הסתה אלו, פגיעות חמורות בפרטיותה של הנאשמת ובני משפחתה, צווי חיפוש ללא תיק בית משפט, חיפוש במחשב ללא עדים כחוק, ועוד אינספור עבירות חמורות אחרות, הכל מגובה במסמכים ואסמכתאות. העבירות המרובות שנעשו נגד הנאשמים ובני משפחתם ע"י מערכת המשפט, והפרקליטות גבוה לאין שיעור מהאישומים נגדם.
בנסיבות אלו אין זה ראוי תוספת התבטאויות מכפישות, במיוחד שהם יוצאים מפיו של שופט בית משפט עליון, ורובם ככולם בעלמא ע"פ הלכת "הניצוץ הראייתי" וכדומה.
בשולי הדברים צוינה עוד אמירה בעלמא של השופט בעמוד האחרון בהחלטתו: "נראה לי כי ההליך השיפוטי נכנס למסלולו..." ובכך דרס בשיטת "הנראה לי" את זכותה ע"פ חוק של הנאשמת לעיין בחומרי החקירה בזמן סביר.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.
מצורפת תמונה קטע מהחלטת השופט שבו הוא משתמש בביטוי אלימות מילולית לאחר שהנאשמת מעל שנה במעצר וטרם נעשה שימוש בביטוי זה נגדה.

קטע מהחלטת השופט שבו הוא משתמש בביטוי אלימות מילולית לאחר שהנאשמת מעל שנה במעצר וטרם נעשה שימוש בביטוי זה נגדה

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט - קוצר רוח ואלימות מילולית כלפי נאשמת

אפריל 2018 – בתחילת הדיון הודיע נציג שב"ס כי הנאשמת "סירבה להיכבל ברגליה על מנת להגיע לאולם" (ראה תמונה מצורפת). השופט החליט מיד להתחיל הדיון בלעדיה מבלי שניסה לברר עמדתה או עמדת בא כוחה.
בהמשך הדיון טען בא כוחה של הנאשמת כי בכתב האישום לא מופיעים עדי תביעה ביחס לאישום כלשהו (ראה תמונה מצורפת). השופט השיב בביטול תשובה בסגנון: "אתם שוברים את הכלים, גם להם (לפרקליטות) מותר לשבור את הכלים" (לא מופיע בפרוטוקול). צוין בתלונה כי בדיון קודם אמר השופט שהוא יכול "להתקיל" את הנאשמים ובאי כוחם בעדי תביעה ומסמכים במידה ולא יתנו מענה כפני שהוא מצפה.
מן הראוי היה כי השופט היה שומע את תגובתה של הנאשמת באמצעות בא כוחה, או תגובת בא כוחה, ובמידת הצורך שולח את בא כוחה לברר מדוע אינה עולה לדיון מתא המעצר במרתפי בתי המשפט. בנוסף אין זה הולם וראוי כי שופט ישתמש בביטויי סלנג כגון: "מותר להם (לפרקליטות) לשבור את הכלים" או "מותר לי להתקיל אתכם", בתוך אולם בית המשפט. התבטאויותיו אלה של השופט אינן רשומות בפרוטוקול.
בתלונה נטען כי מדובר בשופט אשר עתיד לחרוץ את גורלה של הנאשמת ואינו חוסך בביטויים לא ראויים כאשר אינה פועלת ע"פ ציפיותיו ואינו טורח לבדוק מדוע. הנאשמת לעומת זאת אינה מקבלת יומה בבית המשפט.

מצורפים:
קטע פרוטוקול שבו נציג שב"ס מודיע שהנאשמת לא רוצה לעלות לדיון אזוקה והשופט מחליט להתחיל הדיון בלעדיה.
קטע פרוטוקול שבו בא כוח הנאשמת אומר שאינו מקבל רשימת עדים מהפרקליטות לדיון הקרוב.

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט בכיר - אלימות מילולית וגסות רוח נגד עציר

18.04.2018 - בדיון שהתקיים אמר השופט בתחילת הדיון כי הודיעו לו מהליווי כי העציר לא מוכן לעלות לדיון ואין בכוונתו לנהל הדיון ע"פ הגחמות שלו. השופט השתמש בביטוי "הגחמות שלו". בהמשך הדיון הגיע העציר. במהלך הדיון ניסה העציר לדבר ולומר דבריו. השופט השתיק אותו ואמר בבוטות: "אתה שותק העו"ד מדבר". השופט לא איפשר לעציר לומר דבריו במהלך הדיון. האמירות המעליבות של השופט לא מופיעות בפרוטוקול.

האמירות המעליבות של השופט מועצמות שבעתיים לאלימות מילולית וגסות רוח נוכח שנאמרו מול קהל ונוכח המעמד בו נמצא העציר כנאשם שלא מתאפשר לו לדבר מול שופט בעל סמכות על חירותו וזכויותיו כאדם.

בנוסף המשתמע מדברי השופט מול הקהל כי לעציר יש גחמות פוגע בשמו. להזכיר דברי כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד פרקליט – פגיעה בפומבי במועמד להיות מפקח, אלימות מילולית, ושיבוש הליכי משפט

19.04.2018 - במהלך דיון בבית משפט אמר הפרקליט בפני קהל בית המשפט, השופט והפרקליטים, על המועמד להיות מפקח כדי לפסול מועמדותו כמפקח על העצירה: "ולהיות בפיקוח עם אותו בן זוג שהיה ער לאותן עבירות..." (ראה תמונה מצורפת)

מדובר בכ- 120 אישומים של עבירות של לשון הרע, פגיעה בפרטיות, העלבת עובד ציבור, הטרדה מינית, זיוף ומרמה ועוד, אשר הפרקליט הטיח לעבר המועמד כי היה שותף להן, בפני קהל בית המשפט כדי לפסול מועמדותו כמפקח.

בתלונה נטען כי דברי הכזב של הפרקליט מהולים באלימות מילולית נועדו לשבש מועמדות המועמד כמפקח על העצירה. אוזכרו דברי כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות

מצורף קטע מפרוטוקול הדיון שבו הפרקליט מטיח האשמות קשות נגד המועמד להיות מפקח בפני קהל בית המשפט

קטע מפרוטוקול הדיון שבו הפרקליט מטיח האשמות קשות נגד המועמד להיות מפקח בפני קהל בית המשפט

תלונה נגד פרקליט - התבטאות לא ראויה על נאשמת פרשת הבלוגרים

16.04.2018 - במהלך דיון בבית משפט הטיח הפרקליט כנגד הנאשמת (ראו קטע בתמונה מסומן בצהוב): "ביהמ"ש המחוזי לאחר שכל הנתונים היו בפניו... הוא חוזר ומדגיש כי האלימות המילולית שהפעילה המשיבה כמתואר על פני 120 אישומים המיוחסים לה...".
בבדיקת פרוטוקול בית המשפט המחוזי עליו התייחס הפרקליט לא מופיע שימוש בביטוי "אלימות מילולית" אף לא פעם אחת כל שכן בהתייחס ל - 120 אישומים.

ההתבטאות הפוגענית של הפרקליט באולם בית המשפט העליון נגד הנאשמת בנוכחות קהל בעוד הוא לבוש בגלימת פרקליט מתוארת באופן די נכון בדבריו של כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".

נגד הפרקליט הוגשה תלונה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות

קטע מפרוטוקול שבו הפרקליט מציג מצגת שווא כביכול בית משפט מחוזי דיבר על אלימות מילולית

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט בכיר - אלימות מילולית וגסות רוח נגד עציר

18.04.2018 - בדיון שהתקיים אמר השופט בתחילת הדיון כי הודיעו לו מהליווי כי העציר לא מוכן לעלות לדיון ואין בכוונתו לנהל הדיון ע"פ הגחמות שלו. השופט השתמש בביטוי "הגחמות שלו". בהמשך הדיון הגיע העציר. במהלך הדיון ניסה העציר לדבר ולומר דבריו. השופט השתיק אותו ואמר בבוטות: "אתה שותק העו"ד מדבר". השופט לא איפשר לעציר לומר דבריו במהלך הדיון. האמירות המעליבות של השופט לא מופיעות בפרוטוקול.

האמירות המעליבות של השופט מועצמות שבעתיים לאלימות מילולית וגסות רוח נוכח שנאמרו מול קהל ונוכח המעמד בו נמצא העציר כנאשם שלא מתאפשר לו לדבר מול שופט בעל סמכות על חירותו וזכויותיו כאדם.

בנוסף המשתמע מדברי השופט מול הקהל כי לעציר יש גחמות פוגע בשמו. להזכיר דברי כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים

השופט נעם סולברג והזונה האפיקורסית ברישא הפסוק שציטט

למה התכוון שופט העליון נעם סולברג בציטוט הפסוק מספר משלי: כִּי נֹפֶת תִּטֹפְנָה שִּפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִּשֶמֶן חִּכָּה. וְאַחֲרִּיתָה מָרָה כַלַעֲנָה, חַדָה כְחֶרֶב פִּיֹות" משלי ה, ד.
מדובר בציטוט בהחלטה שניתנה ב- 3.3.2017 לבקשה של לורי שם טוב לא לפרסם את שמה.

לקריאת / הורדת החלטת השופט נעם סולברג, בש"פ 1999/17 – הקלק כאן.
"זרה" ע"פ המפרשים היא זונה, אפיקורסית. נציב תלונות הציבור על שופטים טוען כי סולברג לא התכוון לרישא של הפסוק שציטט, אלא לסיפא.

אפיקורוס ע"פ האמונה היהודית הוא אדם המפקיר ומבזה את התורה ולומדיה ודינו: פסול לעדות, אסור להחזיר לו אבידה, שחיטתו נבלה כשחיטת גוי, אסור לספר עמו ולהשיב עליו תשובה כלל, אין מקבלים אפיקורוס בתשובה לעולם, אפיקורוס שמת אין קרוביו מתאבלים עליו, אין לו חלק בעולם הבא, ספרי תורה תפילין ומזוזות שלו יגנזו, אפיקורסים הם מאלה שמורידים אותם לבור ולא מעלים אותם מהבור.

תלונה נגד השופט נעם סולברג - השווה המבקשת לזונה אפיקורסית

03.03.2017 - בפני שופט העליון נעם סולברג הוגשה בקשה למנוע פרסום שם חשודה. החשודה במעצר ימים, כ- 3 ימים, מבודדת, אינה יודעת על מה נעצרה ומהו חומר הראיות, מובלת לעיני כל בניגוד לחוק אזוקה במסדרונות בתי משפט להארכת מעצרה הגישה בקשה לאסור פרסום שמה.

השופט נעם סולברג בהחלטתו משתלח נגד החשודה בציטוט פסוק מספר משלי שאין לו קשר לפרשה וכותב בסעיף 9 בהחלטתו: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ד) .

סולברג משווה את החשודה לזרה (זונה ע"פ תרגום מצודות, אפיקורסית ע"פ פירוש רש"י) המפתה אנשים תמימים בהחלקת לשון ולבסוף גורמת להם נזקים כחרב. סולברג אינו מציג תימוכין להשתלחותו הבוטה ואינו מביא דוגמאות לפיתויים מצד החשודה והנזקים לכאורה שגרמה בגוף ובנפש לקורבנות כאלו ואחרים.

מדובר באמירות פטתיות בעלמא שאין קשר בינן למציאות, המוצאות מפיו של שופט בית משפט עליון. מן הראוי היה כי שופט במעמדו של סולברג יבקר שיפוטית ומקצועית את הסוגיה שלפניו ןיציג תימוכין, ולא ישתלח נגד חשודה עצורה ומבודדת שאינה יכולה להגן על עצמה. נגד השופט נעם סולברג הוגשה תלונה בעניין זה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.




התלונה נגד השופט נעם סולברג

תלונה נגד השופט נעם סולברג

שופט נעם סולברג השווה בעלת דין לזונה, אפיקורסית

השתלחות חסרת רסן - אילוסטרציה

שָׁגוּ בָּרֹאֶה, פָּקוּ פְּלִילִיָּה. כִּי כָּל-שֻׁלְחָנוֹת, מָלְאוּ קִיא צֹאָה, בְּלִי, מָקוֹם. (ישעיהו כח, 7-8)

03.03.2017 – בש"פ 1999/17 – פרשת הבלוגרים בפני שופט העליון נעם סולברג הוגשה בקשה למנוע פרסום שם החשודה לורי שם טוב המעורבת בפרשה. שם טוב במעצר ימים, כ- 3 ימים, מבודדת, אינה יודעת על מה נעצרה ומהו חומר הראיות, מובלת לעיני כל בניגוד לחוק אזוקה במסדרונות בתי משפט להארכת מעצרה הגישה בקשה לאסור פרסום שמה בפרשה.
השופט נעם סולברג בהחלטתו משתלח נגד החשודה בציטוט פסוק מספר משלי שאין לו קשר לפרשה וכותב בסעיף 9 בהחלטתו: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ד)
סולברג משווה את החשודה שם טוב לזרה (זונה ע"פ תרגום מצודות, אפיקורסית ע"פ פירוש רש"י) המפתה אנשים תמימים בהחלקת לשון ולבסוף גורמת להם נזקים כחרב.
סולברג אינו מציג תימוכין להשתלחותו הבוטה ואינו מביא דוגמאות לפיתויים מצד החשודה והנזקים לכאורה שגרמה בגוף ובנפש לקורבנות כאלו ואחרים.
מדובר באמירות פטתיות בעלמא שאין קשר בינן למציאות, המוצאות מפיו של שופט בית משפט עליון. מן הראוי היה כי שופט במעמדו של סולברג יבקר שיפוטית ומקצועית את הסוגיה שלפניו ןיציג תימוכין, ולא ישתלח בדברי בלע נגד חשודה עצורה ומבודדת שאינה יכולה להגן על עצמה.
נגד השופט נעם סולברג הוגשה תלונה בעניין זה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.

הציטוט המשתלח של השופט נעם סולברג מבלי להציג תימוכין וראיות לבעלת הדין

להלן החלטת השופט סולברג

יהורם שקד - איים על אב שאם לא ימחק תביעה יראה פחות את בנו

יהורם שקד - איים על אב שאם לא ימחק תביעה יראה פחות את בנו

השופט שקד איים על אב שאם לא יתפשר - יראה פחות את בנו , ענת רואה , כלכליסט , 14.12.16

נציב תלונות הציבור על שופטים מצא מוצדקת תלונה נגד השופט יהורם שקד, לפיה איים על אב שאם לא יתפשר הוא יצמצם את ימי המשמורת שלו על בנו הקטין. הנציב: השופט הפגין יחס שלילי כלפי המתלונן. השופט שקד: הטענה להפעלת לחץ על האב היא חטא גמור ומוחלט לאמת

שופט בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן יהורם שקד, הפעיל לחץ בלתי ראוי להתפשר על אב כאשר איים לצמצם את זמני השהות שלו עם בנו אם לא יסכים למחוק תביעה שהגיש — כך קבע נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין. החלטת הנציב ריבלין הסתמכה על תצהירים שמסרו שני עורכי דין שייצגו את האב, ותמכו בגרסתו כי אם לא יתפשר השופט יגרום לכך שיראה את בנו פחות. זאת למול הכחשה של השופט שקד שטען כי הדברים לא נאמרו, ושל עורך דין נוסף שהופיע באולם וייצג את האם.

החלטה זו מצטרפת למספר מקרים שבהם מעורב השופט שקד, שכולם נסובו סביב התבטאויות שנויות במחלוקת מצדו. בתחילת השבוע דיווח "כלכליסט" כי גבר שהופיע בפני שקד טען שהשופט השפיל אותו וטען שהוא זקוק לטיפול דחוף וכי הדברים לא הופיעו בפרוטוקול. בגין אמירות אלו הוגשה בקשת פסילה לשקד שטרם הוכרעה. בעבר פורסמה החלטה אחרת של הנציב בעניינו של שקד, שבה נמצאה מוצדקת תלונה נגדו לפיה הפעיל לחץ בלתי ראוי להתפשר והתבטאויותיו יצרו "אווירה של כפיה". גם באותו מקרה שקד הכחיש את הדברים.

"חבל שהוספתי לך ימים"

החלטת הנציב שהתלונה הנוכחית מוצדקת התקבלה בחודש מרץ האחרון. לפי ההחלטה, המתלונן ואשתו ניהלו הליכים בנושא משמורת וזמני שהות בפני השופט שקד, ובנוסף הגבר הגיש תביעת לשון הרע נגד האישה. במרץ אשתקד התקיים דיון הוכחות בתביעת לשון הרע ובסיומו ניתנה החלטה לפיה בתוך שלושה ימים תודיע מייצגת האב אם הוא עומד על התביעה או חוזר בו ממנה.

לפי הנציב, הפרקליטה הודיעה שהאב מבקש למחוק את התביעה וביקשה כי יפסקו לטובתו הוצאות. השופט שקד החליט כי מאחר והאב "התנה את המחיקה בפסיקת הוצאות לטובתו, אין כל אפשרות שלא ליתן פסק דין מנומק על יסוד הראיות", והורה לאב להגיש סיכומים בכתב. בבקשת הבהרה שהגישה פרקליטת האב היא ציינה כי לא הוצגה התנייה אלא בקשה בלבד.

שקד המשיך בקו נוקשה ודרש מהאב להודיע לבית המשפט כי הוא נסוג מתביעתו ומותיר את סוגית ההוצאות לשיקול דעתו, והאב פעל כמוצע. בהחלטה שמסר השופט נקבע שהאב ישלם הוצאות ושכר טרחה בגובה 7,500 שקל. בעקבות כך התלונן האב על ההחלטה במהלך הדיון, ובתלונה שהעביר לנציב טען כי השופט שקד ביקש להותיר רק את עורכי הדין באולם.

לטענת האב, השופט אמר לעורכי הדין כי אם לא יגיעו לפשרה הוא יורה על ביטול הסדרי זמני השהות של המתלונן עם בנו, זאת בעת שבפרוטוקול נרשם רק כי מתנהלת שיחה מחוץ לפרוטוקול. לדבריו, מתוך חשש אמיתי לשינוי זמני השהייה הוא מחק את תביעתו.

לתלונה צירף האב שני תצהירים של עורכי הדין שייצגו אותו. אחד התצהירים העלה טענות נוספות שהתייחסו לדיון בתיק המשמורת, ולפיהן האב אולץ לוותר על תביעה להוספת יום משמורת לאור איומי השופט כי אם הצדדים לא יגיעו להסדר והמתלונן לא יסתפק בימים שקיבל יופחת לו יום משמורת. לפי התצהיר, שקד פנה למתלונן באומרו "חבל שהוספתי לך ימים עם הילד".

"בשל התנהגותו זו של השופט והבעת עמדתו, הודעתי (לאב) כי איני יכול לייצג אותו לאור העובדה שעל פי ראייתי השופט סימן את המטרה ולא יזוז ממנה וחבל על כל תשלום שישלם לי בעניין זה", כתב הפרקליט.

"לחץ בלתי ראוי להתפשר"

השופט שקד הכחיש את הדברים והדגיש כי לא איים לצמצם את זמני השהות של האב עם בנו אלא אמר כי לאור התרשמותו מהתנהלות האב, הרי שבירור התביעות הכספיות עלול להצית מאבק נוסף בעניין הקטן והישגים שהושגו בעמל רב עלולים לרדת לטימיון. עוד טען השופט כי לא ברור לו מדוע המתלונן לא פנה בבקשה לתיקון הפרוטוקול. לדברי השופט שקד, האמור בתצהיר עורך הדין הוא "תיאור מעוות של המציאות" והטענה שהופעל לחץ על האב אינה אלא "חטא גמור ומוחלט לאמת".

פרקליטה נוספת שייצגה את האב מסרה בתגובה לתלונה כי אינה זוכרת את המילים המדויקות שנאמרו בדיון אך רוח הדברים היתה כאמור בתלונה. לדבריה, בשל דברים אלה היא פנתה מספר פעמים לצד השני בניסיון להגיע לפשרה, והוסיפה כי האב אכן ביקש ממנה להודיע על מחיקת תביעתו בשל החשש מדברי השופט מהם ניתן היה ללמוד "כי יורה על פגיעה בהסדרי הראייה עם בנו הקטין".

פרקליטה של האישה הגן על השופט וטענו כי האב מנסה לפגוע בשמו הטוב ומדובר ב"סיפורים", אולם ציין כי השופט השרה "מעט לחץ סביבתי", אך לא באופן בוטה או מאיים כי אם בסבלנות. עורך דין נוסף מטעם האישה אמר גם הוא כי אינו זוכר טענות כגון אלו שהועלו בתלונה.

הנציב קבע כי "יש להתייחס ברצינות רבה לטענות של עורך דין, בייחוד שעה שהן נכללות בתצהיר", אולם מאחר שהאב לא התלונן על נושא הדיון בזמני השהות הרי שיש לראות בתצהיר לכל היותר חיזוק לטענותיו בדבר יחס בלתי ראוי של השופט כלפיו בתיקים הנדונים.

באשר לתלונה ביחס לתביעה הכספית הנציב כתב כי קשה להכריע בין הגרסאות השונות, אך הוסיף: "עם זאת התרשמותי מבירור התלונה כי השופט שקד אכן הפגין יחס שלילי כלפי המתלונן, בין היתר התייחס בביקורתיות לחברותו בקבוצת אבות ולעצם הגשת התביעה. התרשמותי מתחזקת נוכח החלטות שנתן השופט לאחר הדיון במרץ 2015.

"נוכח העובדה שטענת המתלונן בדבר הפעלת לחץ בלתי ראוי להתפשר חוזרת על עצמה מפי שני עורכי דין שונים שייצגו אותו בשתי תביעות נפרדות, שאחד מהם התפטר לדבריו מייצוג המתלונן נוכח יחסו של השופט ואף נתן תצהיר בתמיכה לתלונה שלא ראיתי סיבה להטיל בו ספק — נמצא מקום לקבוע כי יש תימוכין לטענות המתלונן".

הנציב סיכם באומרו כי "אני קובע אפוא, כי השופט הפעיל על המתלונן לחץ בלתי ראוי להתפשר כאשר איים לצמצם את זמני השהות עם בנו, אם לא יסכים למחוק את התביעה".