‏הצגת רשומות עם תוויות תעשיית הזנות בישראל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תעשיית הזנות בישראל. הצג את כל הרשומות

משרד הרווחה מפקיר קטינים לתעשיית הזנות בישראל

דוח מבקר המדינה על ניצול ילדים לזנות ברשויות המקומיות - דצמבר 2014

להלן קטע מהדו"ח על משרד הרווחה המפקיר ילדות לתעשיית הזנות:

בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי משרד הרווחה, האחראי להפעלת התכנית הבין-משרדית לטיפול בקטינים המנוצלים לזנות, שבמסגרתה מופעלת התכנית "ערים בלילה", לא ביצע פיקוח ומעקב בנושא שיתוף הפעולה בין עיריות תל אביב-יפו וחיפה ובין עמותת עלם ובנושא מילוי תנאי ההסכם להפעלת התכנית על ידי העיריות.

אף שבמועד סיום הביקורת התכנית "ערים בלילה" פועלת זה כשש שנים, אין בידי משרד הרווחה מידע ונתונים על הקטינים שטופלו במסגרת התכנית בכל התקופה הזאת, על מידת השתתפותם במסגרות הטיפול ועל תוצאותיו. עלה כי במשך השנים משרד הרווחה לא נתן את דעתו על הצורך לבחון את אופן יישום התכנית, את תוצאותיה ואת תרומתה לשיקום הקטינים שאותרו ולשילובם בחברה, לצורך שיפורו וקידומו של הטיפול בקטינים המנוצלים לזנות.

משרד מבקר המדינה העיר למשרד הרווחה כי בהיותו האחראי להפעלת התכנית הבין-משרדית לטיפול בזנות בכלל, ולתכנית "ערים בלילה" בפרט, ובהתחשב בכך שתכנית זו היא היחידה הפועלת במסגרת הבין-משרדית, עליו לקיים מעקב אחר התנהלותה, לפקח עליה ולבחון אם היא ממלאת את יעדיה. 


משרד הרווחה מסר בתשובתו כי הן עובדי הרשויות המקומיות, הן הפיקוח המחוזי והן מנהלת השירות למתבגרים מעורבים בפיתוח התכנית ובהפעלתה ומשתתפים בוועדת ההיגוי. הקושי בשיתוף הפעולה נבע ממחויבותם של המאתרים, עובדי עמותת עלם, לשמור על סודיות כלפי הקטינים שנוצלו לזנות, ומאי-רצונם של הקטינים להיחשף לפני עובדי הרווחה. קושי נוסף היה המידע החלקי בידי חלק מעובדי הרווחה על תופעת הזנות. מעורבות השירות למתבגרים ופיקוחו על שיתוף הפעולה עם הרשויות תל אביב-יפו וחיפה הושגו על ידי השתתפות נציגיו בוועדות ההיגוי ועל ידי קבלת דוחות תקופתיים מעמותת עלם ומתן משוב על דוחות אלה.

משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הרווחה כי גם אם הקטינים המנוצלים לזנות שאותרו בתכנית "ערים בלילה" מסרבים לקשר עם גורמי הרווחה, אין הדבר גורע מחובתו של המשרד לקיים פיקוח על הטיפול שמקבלים אותם קטינים ומעקב אחר התקדמותו ותוצאותיו.

עוד מעיר משרד מבקר המדינה למשרד הרווחה ולעיריית תל אביב-יפו כי התכנית "ערים בלילה" היא תכנית המאתרת קטינים המנוצלים לזנות ומטפלת בהם ללא קשר למקום מגוריהם, ועל כן יש להבהיר את אופן שיתוף הפעולה, הליווי, המעקב והפיקוח של גורמי הרווחה בנוגע לקטינים המאותרים בתחום רשות מקומית אחת ומתגוררים בתחומה של רשות אחרת.

משרד הרווחה הוסיף בתשובתו כי "לאור ממצאי הדוח, הנהלת השרות [למתבגרים] מנחה את המפקחים המחוזיים על כלל הרשויות המקומיות (לא רק ביישובים בהם פועלת התכנית 'ערים בלילה'), במטרה ליזום פעולות איתור של קטינים בזנות הן ע"י העובדים הסוציאליים, הן ע"י שותפי תפקיד והן ע"י עמותות שונות הפועלות בתחום, במטרה לתווך אותם לשירותים קיימים או לייצר למענם מענים ייחודיים".

בעניין שיתוף הפעולה של משרד הרווחה עם השלטון המקומי, מסר משרד הרווחה בתשובתו כי בנוסף על תכניות ההכשרה לעובדים ברשויות המקומיות ולתיקון התע"ס כפי שפורטו לעיל, הכין השירות למתבגרים "הנחיות ראשוניות להתמודדות עם קטינים/ות וצעירים/ות המנוצלים מינית ובזנות" [1]. בהנחיות אלה הונחו העובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות ובתכניות המיועדות לבני נוער בסיכון באשר לצעדים שעליהם לנקוט עם איתורם של קטינים המנוצלים לזנות. בין היתר נקבע כי ראשית עליהם לפנות עם המידע למפקח המחוזי [2], כדי שייזום עם העובד הסוציאלי מפגש בשיתוף עם אנשי המקצוע ברשות המקומית שלהם נגיעה לטיפול בבני נוער בסיכון. בסיכומו של דבר נקבע כי "כאשר ישנם כיוונים של תוכניות לפעולה, יש לפנות למשרד הראשי אל מנהלת השרות כדי למצוא דרכים לסיוע במימוש התוכניות הנדרשות".

לדעת משרד מבקר המדינה יש לקדם את הטיפול בתופעה של ניצול קטינים לזנות, ולצורך כך מוטלת על המדינה האחריות העליונה בנושא, ואל לה להסתמך רק על פעילותו של המגזר השלישי.


[1] ביולי 2014 היו ההנחיות האמורות בשלב אישור סופי לקראת הפצה לרשויות המקומיות באמצעות מפקחי השירות למתבגרים שבמחוזות משרד הרווחה.

[2] בהנחיות צוין כי על המידע להגיע להנהלת השירות, כדי לאמוד את היקף התופעה ולבחון הקצאת תקציב לפעולה.

לשכת הרווחה קריית ים מפקירה נערות לתעשיית הזנות

דוח מבקר המדינה על ניצול ילדים לזנות ברשויות המקומיות - דצמבר 2014

להלן קטע מהדו"ח על לשכת הרווחה קריית ים המפקירה ילדות לתעשיית הזנות:

העירייה לא בחנה מידע שהגיע אליה בדבר התרועעות של נערות עם גברים בוגרים בשעות הלילה באזור חוף הים, ואת החשד שמדובר בקטינות המנוצלות לזנות.

בישיבת ועדת האכיפה שהתקיימה בפברואר  2012 [1], בהשתתפות נציגים מעיריית קריית ים וממשטרת ישראל [2], דיווחה עובדת סוציאלית בעירייה על תופעה של סוחרי סמים המפעילים נערות ומעסיקים אותן בזנות, וציינה שהמידע הועבר למשטרה. בישיבה סוכם כי יש לעמוד בקשר עם נציג המשטרה שנכח בדיון לשם "טיפול מעמיק בבעיה".

הביקורת העלתה כי אף שהמידע שהוצג בישיבת ועדת האכיפה מעיד על כך שקטינות בתחומה מנוצלות לזנות, לא המשיכה עיריית קריית ים את הטיפול בנושא ועובדי מחלקות הרווחה לא פעלו לאיתורן של הנערות ולמתן טיפול כנדרש.

בעקבות הביקורת הועלה שוב לסדר היום של העירייה הנושא של ניצול קטינות לזנות בתחום שיפוטה של העיר. בישיבה שערכה ועדת האכיפה במרץ 2014 [3], שנתיים לאחר הישיבה הקודמת, הצביעה עובדת סוציאלית נערות על התופעה ועל היקפה וציינה כי "אכן יש תופעה כזו בעיר, כשעיקר התופעה מצויה בחוף הים... בחוף הים יש הרבה שתייה בעיקר בסופי שבוע". העובדת טענה כי הנערות שותות לשכרה וכי גברים מנצלים זאת, וביקשה את עזרת המשטרה בטיפול בתופעה. נציגי המשטרה שהשתתפו בדיון השיבו כי אין ביכולתם לפתוח בחקירה אלא אם הנערה מודה שהיא עוסקת בזנות או מוגשת תלונה מצדה או מצד משפחתה. הם הוסיפו וציינו שעל הגורמים העירוניים לדווח על מיקומן המדויק של הנערות בחוף כדי שיוכלו להגיע למקום ולפעול למניעת הישנות התופעה.

משרד מבקר המדינה העיר לעיריית קריית ים כי אין די בהעברת מידע למשטרה בדבר קטינות בתחומה המנוצלות לזנות. על העירייה לפעול לטיפול בתופעה בכל האמצעים העומדים לרשותה ובשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים. עליה להמשיך ולנקוט צעדים לאיתור הנערות ולהשלמת המידע על הפעילות המתרחשת בחוף הים, כדי למגר את התופעה.

עיריית קריית ים מסרה בתשובתה כי העברת המידע למשטרת ישראל נעשתה כחלק מתכנית "עיר ללא אלימות" המפגישה בוועדות השונות את כלל גורמי האכיפה, הטיפול וקביעת המדיניות העירוניים. העברת המידע נעשתה גם בשל חששה של העירייה כי הנוכחות בחוף הים, בעיקר בלילה, מסוכנת וקשורה לביצוע עברות אחרות כמו סחר בסמים. עוד נמסר כי דיווח העובדת הסוציאלית על עיסוק בזנות מתבסס על מידע עקיף כיוון "שבעצמה לא ביקרה במקום בשעות הפעילות העבריינית כביכול".

משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית קריית ים כי אף שהעובדת הסוציאלית לא ביקרה בעצמה במקום, הדיווח שמסרה חייב את העירייה לנקוט פעילות יישוג ולבדוק את הדיווח בשטח - להגיע לחוף הים, לאתר את הנערות השוהות במקום וליצור עמן קשר על מנת לבחון את מצבן ולברר אם הן מנוצלות לזנות - דבר שלא נעשה.

עיריית קריית ים ציינה בתשובתה כי תוכן תכנית רחבה למיפוי התופעה ולטיפול בה, שתכלול פעולות יישוג מצד עובדי הרווחה, הפיקוח והשיטור וכן מצד גופים אחרים הפועלים ברשות.

[1] הישיבה התקיימה כחלק מהתכנית "עיר ללא אלימות" של המשרד לביטחון הפנים, שעיריית קריית ים שותפה בה.
[2] בדיון השתתפו בין היתר קצין חקירות וקצין נוער מתחנת זבולון של משטרת ישראל.

[3] בדיון השתתפו בין היתר סגן מפקד תחנת זבולון של משטרת ישראל ושוטרת ממחלק הנוער בתחנה.

לשכת הרווחה נתניה הפקירה קטינות לתעשיית הזנות

דוח מבקר המדינה על ניצול ילדים לזנות ברשויות המקומיות - דצמבר 2014

להלן קטע מהדו"ח על לשכת הרווחה נתניה המפקירה ילדות לתעשיית הזנות.

למחלקת הרווחה בעיריית נתניה נודע על תופעה של ניצול קטינות לזנות בתחום העיר דרך פרסומים במקומונים המופצים בנתניה ובאזור, שתיארו את ניצולן של הקטינות לזנות בשעות הערב והלילה בכמה מוקדים ברחבי העיר.

בביקורת נמצא כי גורמי הרווחה בעירייה לא ביקרו במוקדים האמורים כדי לאמת את המידע ולבחון דרכי פעולה בהתאם.

משרד מבקר המדינה העיר לעיריית נתניה כי המידע שהגיע אליה היה מפורט, ועל כן היה עליה לעשות כל שלאל ידה כדי לבחון אותו. היה והתברר המידע כנכון, היה זה מחובתה לאתר את הקטינים המנוצלים לזנות ולסייע להם בכל האמצעים העומדים לרשותה.

עיריית נתניה מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי היא דיווחה למשטרה על זנות באחד המוקדים, אך המשטרה לא איתרה בו פעילות כזאת. לגבי מוקד נוסף, העירייה "יצרה קשר עם גורמי איתור במקום" ואלו לא זיהו פעילות של קטינים המנוצלים לזנות.

משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית נתניה,כי אין די בפעולות שנקטו, שכללו הצפת המידע ושיתופו עם הגורמים השונים. בעקבות המידע שהגיע אליה היה עליה לאתר את הקטינות המנוצלות לזנות ולהגיש להן את הטיפול המתאים, בין היתר באמצעות יציאה של העובדים הסוציאליים למוקדי הפעילות שדווח עליהם.

גורמי הרווחה בתל אביב וחיפה הפקירו ילדות לתעשיית הזנות - דו"ח מבקר המדינה 2014

לשכת הרווחה תל אביב ולשכת הרווחה חיפה לא עשו מאומה לסייע לילדות שהתדרדרו לתעשיית הזנות בתחומן - כך עולה מדוח מבקר המדינה על זנות קטינים 2014

להלן קטע מדוח המבקר


"ערים בלילה" - תכנית לאיתור קטינים המנוצלים לזנות ולטיפול בהם

כאמור, התכנית היחידה המופעלת במסגרת התכנית הבין-משרדית לטיפול בזנות היא התכנית "ערים בלילה", שמטרתה איתור קטינים המנוצלים לזנות, הפחתת הנזק הרגשי והפיזי שנגרם להם והענקת חלופות שיאפשרו להם יציאה הדרגתית ממעגל הזנות. התכנית מופעלת בתל אביב-יפו ובחיפה, ובאופן חלקי גם  באילת:

תל אביב-יפו וחיפה: בספטמבר 2008 התקשרה עיריית תל אביב-יפו בהסכם עם עמותת עלם להפעלת התכנית "ערים בלילה" [1]. בנובמבר 2009 חתמה על הסכם עם העמותה גם עיריית חיפה [2]. בהסכמים נקבע כי עמותת עלם תאתר בני נוער בני 21-13 המנוצלים מינית באופן מסחרי, וכי לכל נער או נערה תותאם תכנית טיפול ושיקום אישית, הן לטווח המידי והן לטווח הארוך, בשיתוף גורמי הרווחה מטעם העירייה.

הבדיקה העלתה כי בניגוד לקבוע בהסכמים, גורמי הרווחה בעיריית תל אביב-יפו ובעיריית חיפה לא היו שותפים בהכנת תכנית טיפול ושיקום אישית לנערים ולנערות שאותרו כמנוצלים לזנות, לא בטווח המידי ולא בטווח הארוך: הם לא היו שותפים לבחינת מכלול המאפיינים והצרכים של הקטינים שאותרו, לרבות מאפייני הסביבה והמסגרת המשפחתית שלהם, ואף לא היו שותפים לקביעת סוג הטיפול לכל קטין, תוך בחינה של כלל האפשרויות העומדות לרשותם. לא נמצא כי עיריית תל אביב-יפו ועיריית חיפה דרשו מידע לגבי הטיפול בקטינים או עקבו אחר התקדמות הטיפול בהם ותוצאותיו. במצב האמור, לעיריות תל אביב-יפו וחיפה אין כל מידע על הקטינים שאותרו, על הקטינים שטופלו ועל מצבם, ובפועל הן אינן שותפות כפי שנקבע בהסכם להתאמת תכנית שיקום אישית לקטינים המנוצלים לזנות בתחומן.

נמצא כי עיריית תל אביב-יפו ועיריית חיפה קיבלו מעמותת עלם דיווחים תקופתיים כלליים על מספר הנערות, הנערים, הצעירות והצעירים שאותרו וטופלו על ידי העמותה במסגרת התכנית, ללא פירוט שמות, רקע משפחתי או חברתי, מאפיינים סוציו-אקונומיים, או כל מידע נוסף עליהם.

בכך לא מילאו העיריות את תפקידיהן כמופקדות על רווחת הקטינים וכשותפות להתאמת תכניות השיקום האישיות לקטינים המנוצלים לזנות שאותרו, כפי שנקבע בהסכם, ולמעשה הסתמכו לחלוטין על פעילות העמותה.

משרד מבקר המדינה העיר לעיריית תל אביב-יפו ולעיריית חיפה כי עליהן להיות שותפות ברמה הפרטנית בקבלת ההחלטות ובמעקב אחר הטיפול שמקבלים הקטינים המנוצלים לזנות שאותרו על ידי עמותת עלם במסגרת התכנית "ערים בלילה".

כמו כן העיר משרד מבקר המדינה כי אי-מעורבותן של העיריות בקביעת תכניות הטיפול והשיקום של אותם קטינים ואי-מעקב אחר ביצוען והתקדמותן, עלולים לפגוע בטיפול הניתן לאותם קטינים וביעילות התכנית.

עיריית חיפה מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מיולי 2014 כי היא מודעת לחשיבות שיתוף הפעולה בין "ערים בלילה" ובין שירותי הרווחה, הן מבחינת הפיקוח על עבודת העמותה והן מבחינת הבטחת הטיפול הנכון ביותר עבור בני הנוער שאותרו. עוד נמסר כי אגף הרווחה בעיריית חיפה מודע לחשיבות מעורבותו בתהליך האיתור של נוער מנוצל מינית לזנות ובתהליך שיקומו, וכי האגף קידם תהליך לפיקוח של שירותי הרווחה על שירותי הסיוע לנוער זה. בתשובה צוין גם כי סוכם שמנהלת היחידה לטיפול בנערות באגף הרווחה בעיריית חיפה, עובדת סוציאלית לנערות בעיריית חיפה ומנהלת "ערים בלילה" יבנו במשותף תכניות טיפול לנוער שאותר כמנוצל לזנות, ויעקבו אחר ביצוען.

עיריית תל אביב-יפו מסרה בתשובתה כי ראתה עצמה שותפה בנוגע לקטינים תושבי העיר בלבד, וכי רבים מהנערים ומהנערות שאותרו בתכנית אינם תושבי תל אביב-יפו, ובמקרים אלה נדרש שהעמותה תיצור קשר עם הרשות המקומית שבה מתגוררים הורי הקטין. עוד הוסיפה העירייה כי נציגות ממינהל השירותים החברתיים בעירייה משתתפות בוועדת ההיגוי המלווה של התכנית, ובכך משפיעות על תכניות ההתערבות ברמה הכללית והפרטנית, ומקבלות דיווח על מספר המטופלים בכל נקודת זמן, כמה מהם תושבי העיר, ועבור מי נדרשת מעורבות של המחלקה לשירותים חברתיים.

לפי תשובת העירייה, בוועדת ההיגוי נידונו בעיקר הנתונים המספריים, בייחוד של נערות, כדי להגדיל את מספר הנערות והצעירות שיאתר צוות "ערים בלילה". הנחת העבודה הייתה שלאחר האיתור ייצור עמן הצוות קשר לצורך התערבות ומזעור נזקים. כמו כן ביקשה העירייה להבהיר כי הנערות ברובן מתנגדות לקשר עם שירותי הרווחה הממסדיים, ובמקרים אלה היעדר המעורבות נובע מהשיקול המקצועי שלא בשלה העת להתערבותם. העירייה הוסיפה וציינה כי מסוף שנת 2013 לא התקיימו ועדות היגוי, וכי יופקו לקחים לקראת התכנית החדשה [3].

משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית תל אביב-יפו כי גם אם הקטינים המנוצלים לזנות שאותרו בתכנית "ערים בלילה" מסרבים לקשר עם גורמי הרווחה, אין הדבר גורע מחובתה של העירייה לקיים פיקוח על הטיפול שמקבלים אותם קטינים מהעמותה, ולעקוב אחר התקדמותו ותוצאותיו.

עמותת עלם מסרה בתשובתה מאוגוסט 2014 כי כל הנתונים על אוכלוסיות בזנות מפורסמים מדי רבעון ובסיכום כל שנה בדוח השנתי של העמותה. לדברי העמותה, עובדות הרווחה ברשויות המקומיות שבהן הופעלו התכניות הן חלק אינטגרלי מוועדות ההיגוי ושותפות להתלבטויות מקצועיות נקודתיות.


[1] תוקף ההסכם היה עד 31.12.09, וכלל אפשרות להארכתו לתקופות נוספות. הוא הוארך פעמיים, עד 31.12.13, ובהסכמי הארכה נקבע כי כל תנאי ההסכמים המקוריים יחולו עליהם, למעט השינויים בתקציב.

[2] ההסכם נחתם לתקופה של 12 חודשים, מ-1.1.09 ועד 31.12.09, ונקבע בו כי לעירייה ניתנת האפשרות להאריכו בשתי תקופות נוספות בנות שנה כל אחת. ההסכם הוארך פעמיים עד לסוף 2011, והסכמים דומים נחתמו בין עיריית חיפה לעמותת עלם גם לשנים 2014-2012.

[3] ראו לעיל "תכנית 'עבודת רחוב - נערים/ות וצעירים/ות במצבי סכנה ממשית'".

לשכת הרווחה תל אביב מפקירה ילדות לתעשיית הזנות - דו"ח מבקר המדינה 2014

לשכת הרווחה תל אביב מפקירה ילדות לתעשיית הזנות - כך נובע מדו"ח מבקר המדינה בעניין זנות קטינים שפורסם בדצמבר 2014 - להלן קטע מהדו"ח

תל אביב-יפו: העירייה לא פעלה לאיתור קטינות המנוצלות מינית בגן ציבורי בעיר בתמורה לאתנן, אף שהמידע נמסר לה מעובדים בתכנית לנערים במצוקה.

בפברואר 2013 התקיימה באגף מזרח של מינהל השירותים החברתיים בעיריית תל אביב-יפו ישיבה בנושא "התנהגות נערות בגינות" [1], וזאת לבקשת עובדי "קרן קָרב" [2]. עובדי הקרן העלו לסדר היום תופעה של התנהגות מינית לא נורמטיבית הבאה לידי ביטוי בפעילות מינית חסרת הבחנה של ילדות בנות 12-11 בגינות, בבתי הספר ובמקומות נוספים, וציינו כי חלקן מקבלות אתנן. בישיבה האמורה צוין כי הנוכחים ברובם "מודעים ומכירים את התופעה", וכי "במחלקות הרווחה באיזור מטפלים באופן פרטני כשהנושא יוצא לאור". בישיבה הוחלט שיכונס פורום נוסף שיחליט על דרכי פעולה, ואולם בישיבות הבאות הוחלט כי פורום רב-משתתפים אינו אפקטיבי, וכי נושא ההתנהגות המינית החריגה בקרב נערות הובא לידיעת כל אחד מהגורמים שהשתתפו בישיבה.

הביקורת העלתה כי אף לא אחד מהגורמים האמורים שעליהם מוטלת החובה והאחריות על פי דין, ובהם העובדים הסוציאליים במחלקת הרווחה ואנשי אגף החינוך בעירייה, פעל לאיתורן של הנערות האמורות. יתרה מזו, אף לא אחד מהם ביקר במוקדי התופעה שדווח עליהם בניסיון לאתר את הנערות, לבחון את מצבן ולהגיש להן טיפול וסיוע.

עיריית תל אביב-יפו מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מיולי 2014 כי בעקבות מידע שהגיע למינהלת אגף מזרח לגבי תופעה של התנהגות מינית חריגה בקרב נערים ונערות, יזמה מנהלת האגף במהלך השנה האחרונה מפגש שכלל עובדי יחידות עירוניות, נציגים מתחנת המשטרה של האזור ונציגי עמותות הקשורים לעבודה עם הנוער שבתחום האחריות של האגף. העירייה מסרה כי התקיימו שלושה מפגשים שמטרותיהם העיקריות היו להעלות את הנושא על סדר היום ולעמוד על תפקידו של כל גורם בהתמודדות עם התופעה. עוד ציינה העירייה כי "המידע שהגיע לא היה קונקרטי ולא כלל שמות של נערות אלא התייחס לשמועות בלבד".

משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית תל אביב-יפו כי אף שבמידע שנמסר לה לא ננקבו שמות הנערות, צוין בו המקום המדויק של מוקד ההתרחשות והועלה דפוס חוזר. יתרה מזו, את המידע מסרו אנשי מקצוע שהוכשרו לאתר קטינים בסיכון, ולפיכך היה על העירייה לבחון את המידע בכובד ראש, ליזום פעולות לאיתור הקטינות, ליצור עמן קשר ולבחון אם הן מנוצלות לזנות, וכן לסייע להן בכל האמצעים העומדים לרשותה. 


[1] בישיבה השתתפו נציגים מאגף החינוך ומהמינהל לשירותים חברתיים שבעיריית תל אביב-יפו ונציגים מקרן קרב.

[2] קרן קרב היא תאגיד פילנתרופי שנוסד בקנדה בשנת 1990. לצד תכניות הלימוד בבתי הספר ובגני הילדים, משרד החינוך מפעיל במוסדותיו את תכנית קרב ללימודי העשרה. התכנית מבוססת על שיתוף פעולה בין משרד החינוך, הרשויות המקומיות, הורי התלמידים במערכת החינוך וקרן קרב.

לשכת הרווחה קרית מלאכי מפקירה ילדות לתעשיית הזנות

"העירייה ידעה על ניצול קטינים לזנות ולא דיווחה"  , אלי ג'אן , 04.01.15 , mynet

מבקר המדינה במתקפה על עיריית קרית מלאכי. בדו"ח שעוסק בתופעת הזנות בקרב קטינים, מוצגים מחדלי העירייה בטיפול בנוער שמנוצל מינית למטרות רווח כלכלי. העירייה: הדיווח משתנה כל כמה חודשים

דו"ח מבקר המדינה שפורסם ביום שני האחרון מאשים את עיריית קרית מלאכי בהתעלמות מקטינים בעיר העוסקים בזנות. המבקר יוסף שפירא מצא כי באגף לשירותים חברתיים של העירייה ידעו על מקרים של ניצול קטינים לזנות, ולמרות זאת לא דיווחו עליהם בדיווח השנתי לשירות למתבגרים במשרד הרווחה. לדבריו, העירייה אף לא נקטה פעולות יזומות לאיתור מקרים אלו בקרב האוכלוסייה המצויה בסיכון.

"במחקרים נמצא כי הגיל הממוצע של הכניסה למעגל הזנות הוא 13-14, אך מוכרים גם מקרים שבהם ילדים בני 11-12 נוצלו לזנות", פותח שפירא את הדו"ח הכללי העוסק בזנות בקרב ילדים. לפי הערכות של בעלי מקצוע בתחום, כרבע מהקטינים המנוצלים לזנות הם בנים.

מומחים שבדקו את הנושא מטעם משרד המבקר, קבעו כי לתופעת הזנות יש קשר ישיר להתעללות מינית, להזנחה, לבעיות בבית הספר, למעמד חברתי־כלכלי נמוך ולחברות בקבוצות עברייניות. "עבור ילדים ובני נוער שחוו התעללות, הזנות היא אמצעי הישרדות", הסביר המבקר.

נוסף על זנות על רקע של מצוקה קשה, יש עדויות לתופעה חדשה - זנות מזדמנת, הקיימת לדברי המבקר גם בקרב מתבגרים ומתבגרות ממשפחות נורמטיביות, שתפקודם בחיי היום-יום עדיין אינו מעיד על מצוקה כלשהיא. "קטינים אלו מנוצלים מינית תמורת כסף לקניית מותגים ומוצרי צריכה אחרים, או כדי לרכוש לעצמם מעמד חברתי", כלשון הדו"ח. יצוין כי מקרים דומים לאלו נחשפו על ידינו בקרית גת, שם פעלה רשת זנות בקרב תלמידות תיכון, אולם גם לאחר חשיפת המקרה לא נרשם טיפול מטעם מוסדות הרווחה והעירייה בבנות.


לשכת רווחה קרית מלאכי -בעיה בדיווח על קטינות שהידרדרו לזנות - אילוסטרציה (צילום: shutterstock)

צוותיו של שפירא בדקו מינואר עד מרץ 2014 את טיפול העיריות בדימונה, צפת, קרית ים, קרית מלאכי והמועצה האזורית חבל מודיעין, בתופעת ניצול קטינים לזנות. הביקורת התמקדה בין היתר בכלים לאיתור קטינים המנוצלים לזנות, היקף התופעה, ריכוז מידע רלוונטי ופעולות האיתור שנוקטים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד החינוך והרשויות המקומיות.

מבין הרשויות המקומיות שנבדקו, נמצא כי עיריית קרית מלאכי אינה נוקטות פעולות יזומות לאיתור קטינים המנוצלים לזנות בתחומה. על פי הדו"ח, אנשי המקצוע בקריה אינם פועלים בשעות הערב והלילה במקומות שבני נוער מתגודדים בהם על מנת לאתר קטינים המנוצלים לזנות שאינם פונים אליהם מיוזמתם כדי לקבל סיוע.

בנוסף, כותב המבקר כי במחלקת הרווחה של קרית מלאכי ידעו על מקרים ודאיים של ניצול קטינים לזנות בתחומם או על מקרים לחשש של ניצול קטינים לזנות, אך לא דיווחו עליהם למשרד הרווחה.

בתגובה מסרה העירייה למשרד מבקר המדינה, כי היא מטפלת ב־15 נערות שאותרו כמנוצלות לזנות. "מנתוני השירות למתבגרים, המבוססים על דיווח העירייה, עולה כי העירייה דיווחה על הימצאותן של שש נערות במעגל הזנות בלבד", הקשה המבקר בדו"ח והביא את תגובת העירייה גם לשאלה זו: "הדיווח על קטינים שנוצלו לזנות משתנה כל כמה חודשים מכיוון שהעירייה פועלת עם צוותי הטיפול לסייע לאותן נערות ונערים", ענו במחלקת הרווחה למבקר, "וכשנערה מועברת מביתה היא במקביל יוצאת גם ממעגל הזנות".

המבקר הבהיר כי בתום כל שנה העירייה נדרשת להגיש לשירות למתבגרים מידע על כלל המטופלים באותה שנה, ולכן עליה לדווח על כל הקטינים שנוצלו לזנות וטופלו בתחומה במהלך אותה שנה.

העירייה מסרה בתגובה: "ישנם שני מדריכי חן ברחוב, הפועלים בשעות לילה. לעצם ההערה של מבקר המדינה, הדבר טעון בדיקה יסודית ולימוד הדו"ח בכל הקשור לקרית מלאכי בצורה מעמיקה ויסודית".

לשכת הרווחה קרית מלאכי מפקירה ילדות לתעשיית הזנות
לשכת הרווחה קרית מלאכי מפקירה ילדות לתעשיית הזנות

לשכת הרווחה בת ים הפקירה תלמידות ממשפחות קשות יום לתעשיית הזנות


רחל וידל - מנהלץ לשכת הרווחה בת ים - הפקירה נערות לתעשיית הזנות
בת ים: תלמידות סיפקו שירותי מין בהפסקות בית הספר , ישראל היום , 24.06.2014

יו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת חשפה פרשת מין מזעזעת נוספת • "מדובר בתופעה כלל ארצית"

בדיון שקיימה היום (שלישי) הוועדה לזכויות הילד בכנסת, נחשף כי תלמידות בית ספר בבת ים מספקות שירותי זנות לבגירים במהלך ההפסקות באמצע יום הלימודים.

במהלך הישיבה סיפרה יו"ר הוועדה ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, על מידע שהגיע אליה בנוגע לפרשה החמורה בבת ים, במסגרתה תלמידות בית ספר יוצאות להפסקה ועוסקות במתן שירותי מין תמורת סכומי כסף. אולם, למרות שמידע זה הועבר לגורמים במערכת החינוך ומערכת הרווחה בעיר, הנושא כלל לא טופל.

הדיון התקיים בעקבות פרשת יחסי המין בין מאות קטינים בקרית גת לבין תושבת העיר, ובעקבות חשיפת תופעת הקטינות מאזור ראשון לציון, שסיפקו שירותי מין לזרים בתחנה המרכזית בתל אביב. במהלך הדיון סיפרה נציגת אגף הרווחה בראשון לציון כי דיווחה על התנהלות הקטינות למשרד הרווחה ולמשטרה וגם במערכת החינוך ידעו על כך, אולם עד היום לא נעשה דבר בנושא זה.

עוד נחשף בדיון, כי בעוד בעקבות הפרשה בקרית גת, שזכתה להד תקשורתי נרחב והייתה מספר ימים במוקד השיח הציבורי, מינה משרד הרווחה ועדת בדיקה והנושא מטופל - בכל הקשור בפרשה בראשון לציון, לא נעשה דבר גם לאחר העברת דיווח לגורמים בכירים במשרד הרווחה ובמשטרה ואף לא לאחר חשיפת המקרה בתקשורת.

איריס פלורנטין, מנהלת האגף לשירותים חברתיים אישיים במשרד הרווחה, אמרה כי "הנערות בראשון לציון כולן היו מוכרות לנו אבל הן לא שיתפו פעולה. היום אנחנו פותחים מרכז יום כדי שיהיה להן לאן ללכת".

גילה בן בסט, מנהלת האגף לטיפול וקידום נוער וצעירים בעיריית ראשון לציון אמרה בדיון כי "התקשורת התמקדה בראשון לציון אבל מדובר בתופעה כלל ארצית, בתופעה קשה. פניתי למשרד הרווחה בכתב שיעזרו לנו, פניתי גם למשטרה, מסרתי אינפורמציה מדויקת על מה שקורה ואיפה זה קורה, אבל לא ענו לי לא מהמשרד ולא מהמשטרה".

בתגובה לדברים אמרה רפ"ק דפנה רומן, קצינת יעוץ וחקיקה נוער במשרד לביטחון הפנים, כי "חוץ מהכתבה שפורסמה לא הגיע אלינו שום מידע בנוגע לנערות מראשון לציון. אנחנו צריכים מידע קונקרטי כדי לפעול. שוטרים יצאו לשטח ותצפתו על ה'חמארות' (בהן על פי החשד סופקו שירותי המין לזרים), אבל לבנות לא הגענו".

רפ"ק רומן אף התייחסה לפרשת המין בקרית גת, וטענה כי למרות בקשות מפורשות של המשטרה מאגף הרווחה בעיר למסור להם מידע קונקרטי על קטינים שמקיימים יחסי מין עם האישה, ברווחה סרבו למסור את המידע הזה, ולכן נמנע מהם לחקור את המקרה.

"זה בטיפול? איזה טיפול?"

ח"כ פנינה תמנו-שטה אמרה בדיון כי : "בשתי הפרשות יש תחושה קשה שהיה ניתן להגיע למידע הזה ולאתר את הנערות והנערים הללו הרבה לפני שזה התפוצץ. הנערות האלו היו שקופות מבחינת המערכת לאורך שנים, והדבר הכי גרוע זה שהמערכת יודעת מזה ואומרת 'זה בטיפול'. איזה טיפול? איפה התייחסות רצינית אליהן, למשפחות שלהן, איפה המענה לקשיים האדירים שהן נמצאות בהם אם הגיעו למצב כזה, אלו ילדות בנות 13, מוכרות לרווחה, אז עכשיו אחרי שכבר שכבו עם זרים בשביל כמה שקלים פותחים להם 'בית חם'?".

מנכ"ל המועצה לשלום הילד ד"ר יצחק קדמן אמר בדיון: "היינו מעורבים בחשיפת המקרה בקרית גת, גילינו חוסר שיתוף פעולה קריטי בין הרווחה, המשטרה והחינוך וגרוע מזה, ממש עוינות שקשה לתאר בין הרשויות. המשטרה הייתה צריכה לאיים על עובדות סוציאליות שימסרו מידע כי הן סרבו לעשות זאת. כל זמן שלא נתקן את הכשל בשיתוף הפעולה בין הרשויות, עוד ועוד ילדים ונערים כאלו יפלו בין הכיסאות".

ח"כ לוי-אבקסיס הורתה לנציגי המערכות השונות לבדוק מה נעשה כל אחת בתחומה, בעקבות הפרשות בראשון לציון ובקרית גת, ולהנחות את אנשי המקצוע כיצד עליהם לפעול בעתיד כשיקבלו אפילו קצה קצהו של מידע על מקרים דומים. לוי-אבקסיס אף ציינה לגנאי את המצב שנחשף בדיון כי ברשויות מקומיות הנמצאות בגירעון או במצב כלכלי קשה, תכניות לסיוע והגנה על קטינים לא יוצאות לפועל. "מעבר לחשיפת הניצול הקשה של נערים ונערות שנקלעו למצבים קשים ביותר, אנו רואים בשני המקרים האחרונים כשל מתמשך בהתמודדות המערכות שאמורות לשמור על הילדים ולמנוע את המקרים הבאים", אמרה ח"כ לוי-אבקסיס. "מתברר שאף גורם לא יודע בדיוק איך לעבוד מול הגורם המקביל אליו כדי שיגיעו לאותה מטרה, שהיא קודם כל לשמור על הילדים ולמנוע תופעות מהסוג הזה. במקרה המתוקשר (בקרית גת) הוקמה ועדת בדיקה אבל במקרה השני (בראשון לציון) שאולי אפילו יותר גרוע – לא נעשה דבר אלא רק הפנו את האצבע לעובדים המקומיים, ל'ש.ג.'. יש כשל מערכתי וחייבים לטפל בו, שתדע כל אמא שיש מי שמפקח ודואג לילד או לילדה שלה כשהיא שולחת אותה בבוקר למערכת החינוך או אחר הצהריים לסביבה הקהילתית".

חה"כ אורלי אבוקסיס: משרד הרווחה מפקיר ילדים לתעשיית הזנות

ח"כ קריב על האישה מקריית גת: "גורמי הרווחה בחרו להתעלם"  - פלילים ומשפט | 01/06/2014 חדשות nana10
חברת הכנסת יפעת קריב ביקשה דיון מהיר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בטענה שגורמי הרווחה ידעו על המקרים ולא דיברו. "הולכת ומצטיירת תמונה קשה בקשר לגורמי הרווחה שבחרו לסכן את ילדינו", היא אמרה

חברת הכנסת מסיעת יש עתיד, יפעת קריב, הגישה הבוקר (ראשון) בקשה לדיון מהיר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בנוגע להתעלמות רשויות הרווחה (לשכת הרווחה קרית גת) על מעללי האישה בת ה-40 שקיימה יחסי מין עם מאות בני נוער.

"מדובר בעוד מקרה מזעזע שכבר מזמן הפך לתופעה חברתית נפוצה", אמרה קריב שהוסיפה כי "כולנו חייבים לשאול את עצמנו איך קורה שמאות תלמידים נפגשים עם אישה אחת לאורך תקופה, יש מי שיודע ואף אחד לא מדבר".



חברת הכנסת המשיכה ואמרה כי "זו תופעה מסוכנת שצריך לעקור מהשורש. במקרה זה מדובר בקטינים והטיפול חייב להיות גם במישור החינוכי והפסיכולוגי, אך גם במישור הבריאותי".

"מאז חשיפת הפרשה בשבוע שעבר, הולכת ומצטיירת תמונה קשה בקשר לגורמי הרווחה, אשר ידעו, אך בחרו להתעלם ולסכן את ילדינו", ציינה קריב וסיפרה כי "לפי מספר פרסומים, כבר לפני חמש שנים החלו עובדים סוציאליים ויועצי חינוך, לתחקר בני נוער אודות האישה".

"אני מבקשת לקיים דיון מהיר ולהבין מהי המדיניות של משרד הרווחה בנושא ואיך מתכוון משרד הבריאות לפעול על מנת לוודא שמאות בני הנוער לא נחשפו למחלות מסכנות חיים", היא אמרה בנוגע לדיון.

"מחובתנו להמשיך ולפעול למיגור התופעה בחקיקה, ענישה חריפה ואכיפה מתאימה, ולא לוותר על הסברה ומניעה חינוכית, עד למיגור התופעה", סיכמה.

בתוך כך, חברת הכנסת אורלי לוי מסיעת ישראל ביתנו, התארחה בתכנית הבוקר של אורלי וגיא בערוץ 10 והתייחסה למקרה בקריית גת.

"אם היה מדובר בגבר בן 40 כל המדינה הייתה זועקת מזמן, בעיקר אם היה כבר ידוע לשירותי הרווחה לגבי הדברים", אמרה חברת הכנסת.

פרשת עבירות המין בדרום - עובדים סוציאליים ידעו ולא עידכנו את המשטרה

עם זאת ציינה חברת הכנסת לוי כי "מסתבר ששירותי הרווחה ידעו מהמקרים כמו גם היועצות בבית הספר שידעו מכך ולא טיפלו בדברים".

לפני כארבעה ימים עצרה משטרת מרחב לכיש אישה כבת 40, תושבת העיר, בחשד כי קיימה יחסי מין עם נערים מתחת ומעל גיל 14. האישה נעצרה בעקבות מידע שהגיע למשטרה בימים האחרונים, ולפיו הנערים נשלחו על ידי הוריהם לקופות חולים לבצע בדיקות לגילוי נגיף ה-HIV, בשל שמועות לפיהן היא נשאית שלו.

משרד הרווחה מפקיר משפחות קשות יום לתעשיית הזנות

חדשות 2 - אוגוסט 2013 - בזמן שנת הלימודים ובעיקר בזמן החופש הגדול הן חומקות מן הבית, מספרות להורים שהן הולכות לחברה - ומקבלות לקוחות. לא מדובר בנשים בוגרות שהדרדרו לעולם הזנות, אלא בנערות, חלקן מתחת לגיל ההסכמה - שבחרו במודע למכור את גופן. "המצב בבית קשה, אני מממנת בילויים ב-40 דקות עבודה", סיפרה אחת מהן
הן רק בנות 16, אבל כבר שנתיים שהנערות הללו עוסקות בזנות, שבאמצעותה הן מממנות הכל: מבילויים ועד ספרים לבית הספר. זה קורה בחופש הגדול, אבל גם בזמן הלימודים הן יוצאות לקבל לקוחות - מבלי שאף אחד שם לב.




היא צעירה ויפה, תלמידה מצטיינת בתיכון בדרום. רק דבר אחד היה חסר לה: כסף. "המצב בבית לא קל", סיפרה הנערה שהסכימה להתראיין לכתבה. "למה אני צריכה להרגיש מנודה כי לאמא שלי אין כסף לטיול שנתי? זה עולה קרוב ל-500 שקלים". לדבריה, היא מעדיפה שאמהּ תקנה אוכל לבית ותדאג לאחיה הקטנים. "אני יכולה לממן את זה ב-40 דקות של עבודה".

לעולם הזנות היא נכנסה כבר בגיל 14, אחרי שסיפרה לחברה על המצב הקשה בבית. "היא אמרה שהיא יכולה להפגיש אותי עם אנשים, שאיתם אני אקיים יחסי מין ואני יכולה לסגור איתם על סכום טוב", סיפרה על הדרך שבה התגלגלה למציאות המזעזעת שבה היא חיה כיום. למסתכל מהצד הבחירה הזו נראית לא הגיונית, אבל היא הייתה הדרך היחידה עבורה להרוויח את הסכומים שהיא צריכה באופן מיידי.

"בעבודה רגילה המשכורת עוברת ב-10 בחודש", אמרה, "אבל אני יכולה להרוויח קרוב לאלף שקלים ביום. במלצרות כמה ארוויח? 200 שקלים?". נערה נוספת שהסכימה לספר על העיסוק שבו בחרה, אמרה כי היא וחמש חברותיה "הולכות לאדם זקן - והוא מביא לנו כסף. 600 שקלים לכולנו". בחופש הגדול הן עובדות יותר ועם הכסף מממנות את הבילויים.
"לאמא שלי אני אומרת שיצאתי לחברה והיא גם ככה עסוקה עם אחיי. יש בחופש הזדמנויות ליותר לקוחות. ביום אחד אני יכולה לקבל חמישה אנשים וביום חלש יותר - שלושה", ציינה. אבל מתברר כי גם במהלך השנה אף אחד לא רואה את הנערות הללו. הן מספרות שהן יוצאות באמצע הלימודים כדי לעסוק בזנות - וחוזרות כאילו לא כלום לא קרה.
"זה לא מעניין את המורים", סיפרה אחת מהן. "הם לא משתדלים לפקוח עיניים. הייתי נעדרת ל-40 דקות בערך וחוזרת 10 דקות אחרי ההפסקה. אומרת שהתעכבתי בשירותים".

"אחד הלקוחות הגיע עצבני - ואנס את חברה שלי"

מיטל מיכאל, מנהלת מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, אמרה: "זו תופעה חברתית שנערות מבינות בגיל מאוד צעיר שהן יכולות לקבל דרך הגוף שלהן כל מיני דברים שהן היו צריכות לקבל דרך ההורים והרשויות"

זה מתחיל כדרך מהירה להרוויח כסף, אבל הנערות האלה מסתבכות במהירות במקרי אלימות וסמים. אחת הנערות סיפרה כי באחת הפעמים הגיע לקוח "אלים ואגרסיבי" אל חברתה, "הוא התחיל לקלל אותה ולאיים עליה ובסוף פשוט אנס אותה. היא צרחה, אבל מה היא יכולה לעשות? כלום".

לכתבה הזו הן התראיינו כדי להציע לבנות אחרות שלא להגיע לעולם הזה. הן עצמן לא בטוחות שייצאו מהמעגל הזה אי פעם. "זה לא מתאפשר לי", אמרה אחת מהן. "זו לא תחושה נעימה - אבל אין לי ברירה. אני צריכה כסף כדי לחיות מיום ליום".

קישורים:

משרד הרווחה מפקיר אלפי בני נוער לתעשיית הזנות - מדובר באלפי ילדים שמשרד הרווחה סוחר בהם. משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית הזנות. משרד הרווחה מוציא בכפייה מבתיהם למסגרות רווחה, פנימיות, אומנה, אימוץ, ומפקיר אותם במסגרות אלו. המסגרות משיקוליהם פולטות את הילדים או שהם בורחים עקב התעללות. מכאן הדרך לרחוב, לזנות לסמים ולפשע קצרה ביותר...
קלונם של רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער - נערות חוסות ברחו ממוסדות משרד הרווחה וסיפקו שירותי מין כדי לשרוד - מאי 2010 - לרשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לנוער תקציבי עתק, כוח אדם, תשתיות של פנימיות משפחות אומנה מרכזי חירום, אולמות דיונים, מומחים, וחוק הנוער (טיפול והשגחה) מעניק להם סמכויות דרקוניות. עבודתם היא להביא לרווחת ילדינו, לאוכלוסיות החלשות. ולמרות הכל יתומי הרווחה מטלטלים במסגרות הרווחה במשך שנים, ומקבלים יחס משפיל ומבזה. לאן הולכים המשאבים? מהו סיפורם של הילדים שרשויות הרווחה ובתי משפט לנוער קרעו מביתם ומשפחתם?...

תחנה 2 בהדרדרות לתעשיית המין: מעון מסילה לנערות חוסות של רשות חסות הנוער במשרד הרווחה - הכתבה אשה בת 25 רוצה להיחלץ מחיי הרחוב ולהפסיק להתפרנס מזנות. עדות , מאת אורלי וילנאי , הארץ , מאי 2010... מ"מסילה" זוכרת לינור בעיקר את החדר הסגור. בשפה המקצועית קוראים לו חדר "פסק זמן", הנערות ב"מסילה" קוראות לו הגיהנום. זוהי דרגת הענישה החמורה ביותר במעון: תא קטן, שגודלו מטר וחצי על שני מטרים, קירותיו עטופים בספוג בצורת תבנית ביצים, חידודים חידודים. על הרצפה מודבק שטיח דק ודוקרני המכסה גם מדרגה בולטת שנועדה לשינה. הנערות מוחזקות בו, כל אחת בנפרד, בבדידות מוחלטת, לזמן לא מוגדר, בלי חלון, בלי יכולת להדליק או לכבות את האור... 

משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב - יוני 2012 - המאמר גברים בשחור , 7 ימים , ידיעות אחרונות , אלון הדר , 29.06.2012 - מאות גברים ישראלים כבר גילו את אחד הסודות הכי שמורים של תל אביב: באזור קטן בדרום העיר ניתן לקיים מגע מיני מזדמן עם פליטים מאריתריאה ומסודן. רבים מהם קטינים. חלק מהפליטים יעשו זאת תמורת 15 שקל או מנת פלאפל. אחרים מסרבים לקחת כסף ומסבירים: "אנחנו לא זונות, זה המקום היחידי בעולם שבו אנחנו יכולים להרגיש חופשיים". כתב "7 ימים" בילה חודש במתחם צ'לנוב, ומביא תיעוד נדיר של המקום שבו כל הגבולות מיטשטשים...

 מדיניות משרד הרווחה לילדים פליטים - כליאתם במתקני שב"ס בניגוד לאמנת האג והנחיות היועץ המשפטי לממשלה - הכתבה השב"ס כולא נערים אפריקאים בניגוד להנחיית היועמ"ש , טלילה נשר , הארץ , ספטמבר 2011  - למרות ההנחיה לא לכלוא נערים יותר מחודשיים, השב"ס מחזיק עשרות ילדים חודשים ארוכים; 1 מ-9 ניסה להתאבד...

מדינה ללא חוק זכויות הילד - משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים - ילדים של אף אחד - פשעי משרד הרווחה - מדינת ישראל חתמה על האמנה לזכויות הילד לפני כ- 20 שנה אולם לא חוקק חוק המסדיר זכויות ילדים. בפועל מערכת הרווחה קורעת ילדים ממשפחותיהם כראות עיניה ומציבה אותם בפנימיות, משפחות אומנה, ואימוצים תוך שימוש במניפולציות מכוערות. ילדי ומשפחות ישראל אינם סובלים יחידים ממחדלי משרד הרווחה אלא גם ילדים פליטים...

ועדה לזכויות הילד או להוצאה בכפייה ילדים מביתם לפנימיות מופרטות - יוני 2010 - תחקיר מעריב על מעון מסילה חשף התעללות קשה בנערות החוסות. הנערות נכלאו למשך שעות ארוכות בצינוק המכונה "חדר בטוח" ללא מיטה חלון ותאורה בתנאים תת אנושיים. חוסה במעון העידה: "לפעמים כשנכנסתי לחדר הבטוח, היה שתן על הרצפה וקיא של הבנות מלפניי. לפעמים את חייבת לעשות שם פיפי, פשוט אין לך ברירה. מחזיקים אותך שם בלי שירותים, והמדריכים מוציאים אותך רק אחרי כמה זמן. אני הייתי שם 48 שעות, ורק אחרי שעות הוציאו אותי לשירותים"...

המורשת הבזויה של משרד הרווחה - סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה - הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" - יאנה פבזנר / מוסף לשבת 02.04.10 , ידיעות אחרונות , צילום: חיים הורנשטיין...

משרד הרווחה מפקיר אלפי בני נוער לתעשיית הזנות

משרד הרווחה מפקיר אלפי בני נוער לתעשיית הזנות
מדובר באלפי ילדים שמשרד הרווחה סוחר בהם. משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית הזנות.  משרד הרווחה מוציא בכפייה מבתיהם למסגרות רווחה, פנימיות, אומנה, אימוץ, ומפקיר אותם במסגרות אלו. המסגרות משיקוליהם פולטות את הילדים או שהם בורחים עקב התעללות. מכאן הדרך לרחוב, לזנות לסמים ולפשע קצרה ביותר.

הכתבה מי מטפל באלפי בני הנוער המעורבים בזנות , הארץ , 23 במרץ 2013 ,אור קשתי

הסיוע לעוסקים בזנות דורש מעונות, תקציבים ובעיקר אחריות ממלכתית. אך במקומם, הם מקבלים צקצוקי לשון ואולי עוד ועדה שהמלצותיה ייגנזו

בדקות הראשונות בשיחה עם אסף רג'ואן, עד לאחרונה מנהל התוכנית של עמותת עלם, "ערים בלילה", לטיפול בבני נוער המעורבים בזנות, מתברר גודל המחדל. זה מתחיל בהתנערות של המדינה מאחריותה, ויתור מודע שלה על הטיפול בבעיה והטלתו על עמותת עלם, לנוער במצבי סיכון. זה נמשך בהבנה כמה מעט השתנה בפועל מאז הוגשו המלצות הוועדה "לבחינת ניצול מיני מסחרי של קטינים" בשנת 1997; ומסתיים, כמו במקרים רבים אחרים, בהחלטה שלא לתקצב את התוכניות שכבר גובשו.
ואז מתחוור עוד עניין: העיסוק בזנות של בני נוער הוא ריטואל ידוע והוא מורכב משלושה שלבים עיקריים: גילוי וזעזוע, דיון ציבורי קצר המלווה בהבטחות לרוב, ולאחריו שתיקה והשתקה, עד להתפוצצות של הפרשה הבאה המשלבת בין קטינים וזנות.

"אי אפשר להגיד שהתופעה לא ידועה, שאין תוכניות טיפול או שאין אנשי מקצוע מסורים ומצוינים", אומר רג'ואן. "האמת הפשוטה היא שהילדים האלה מופקרים". רג'ואן אינו היחיד שחושב כך. בדיון בכנסת לפני כשנה וחצי אמר הח"כ לשעבר זבולון אורלב (המפד"ל) כי לא רק שמבוגרים מנצלים מינית בני נוער, אלא "גם המדינה עושה כאן מעשה זנות, כשהיא בעצם מפקירה את אותם ילדים".
אפשר לפטור את דבריו של אורלב כהתלהמות של פוליטיקאי, אבל לא בטוח שיש לכך הצדקה. התגובה הקבועה של משרדי ממשלה תחת ביקורת היא קודם כל יצירת רושם שהכל בשליטה: התקציבים אולי קטנים אך מנוצלים ביעילות, הנתונים מראים סימנים לשיפור, ובכלל – הפתרון ממש מעבר לפינה. שטויות. כבר 15 שנים מחכים אלה המנסים לטפל בזנות של קטינים לשינוי בהיקף התקציבים, להגברת האכיפה ולהחמרת הענישה, או לפחות להעלאת המודעות הציבורית.
באותו דיון בכנסת, בנובמבר 2011, נדהם אורלב לגלות ש"לא נעשו פעולות דרמטיות משמעותיות להתמודד עם הסוגיה" מאז הדיון הקודם בנושא, שנה קודם לכן, שגם בו השתתפו נציגים של משרדי ממשלה רבים. ההתרשמות היתה דומה גם בדיון ביולי 2012, שהתמקד בהיעדר מסגרות לנערים המעורבים בזנות. ההצצה הנדירה יחסית שמספק רג'ואן, חלק מהממסד עד לפני כמה שבועות, משלימה את התמונה. כך נראה שירות חברתי שאינו מתפקד ושאף פעם לא תיפקד בהתאם למצוקה הקיימת.
"עשיתי כמיטב יכולתי במשך שלוש שנים, אבל באיזשהו שלב הבנתי שהאתגר המרכזי בעבודה הוא לא טיפולי, אלא להשיג לבני הנוער את המסגרת שאיננה קיימת, את הכסף שלא מגיע", אומר רג'ואן. "לחברה לא אכפת מהילדים האלה ולכן גם לנציגיה בממשלה לא אכפת. רק למעטים אכפת אם ילד בן 15 יחיה מזנות או ימות ממנה. והילדים קולטים את זה. הם כבר מזמן לא מתרגשים מהבטחות וממלים יפות".
חילופי השרים במשרד הרווחה מספקים שביב של תקווה. אולי מאיר כהן מ"יש עתיד" יהיה שונה מקודמיו, מי יודע. העוסקים בתיקון חברתי חייבים לשמור על אופטימיות.

אין נתונים
אחד הביטויים להדחקה רבת השנים של התופעה של בני נוער המעורבים בזנות הוא היעדר נתונים בנושא. כבר ב-1997 הודתה הוועדה הציבורית כי אין ביכולתה "לקבוע את השיעור המדויק של קטינים הנתונים לניצול מיני מסחרי", העריכה כי מדי שנה נחשפים "מאות רבות מאוד של קטינים" לניצול כזה והמליצה לערוך מחקר בנושא. מאז חלפו 16 שנים ועדיין אין מידע על היקף התופעה.
לפני כשנתיים החל משרד הרווחה, בשיתוף המשרד לביטחון פנים, לערוך סקר לבחינת תופעת הזנות בכללותה ובו נבדק גם המצב בקרב בני נוער. ממצאים ראשונים של הסקר היו אמורים להתפרסם כבר לפני כמה חודשים. זה לא קרה. גורמים המעורבים בפרויקט העריכו כי הוא יושלם רק בעוד שנה. "תמיד יש תקציב לסקר וזה בסדר שאנחנו עושים סקרים", אמר ביולי 2012 ח"כ אילן גילאון (מרצ) בדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, "הבעיה היא שאנחנו לא מממנים את פתרון הבעיות שהסקרים האלה מעלים".
ממשרד הרווחה נמסר כי "העבודה על הסקר בעיצומה", אך לא נמסר מתי הוא צפוי להתפרסם.
בהיעדר נתונים של ממש, אין ברירה אלא להסתמך על בדיקות חלקיות, כמו זו שערכה בשנה שעברה עמותת עלם. על פי נתונים שהוצגו בדיון משותף לוועדת המשנה של הכנסת למאבק בסחר בנשים ולוועדה לזכויות הילד, ב-2011 פגשו עובדי עלם 621 בני נוער המעורבים בזנות. כ-75% מתוכם הם נערות. לפי דו"ח שחיבר מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת הדיון, מחקרים בארץ ובעולם מצאו כי גיל הכניסה לזנות נע בין 11 ל-19 והגיל הממוצע הוא 14-13.  על פי הערכות בעלם, מספר בני הנוער המעורבים בזנות בישראל מסתכם בכמה אלפים.
ניצול מיני מסחרי של קטינים אסור על-פי החוק, כמו גם שידול קטינים לזנות וסרסרות. על פי הדו"ח של מרכז המחקר והמידע בכנסת, בשנת 2008 נפתחו שני תיקים על עבירות של ניצול מיני מסחרי של קטינים, וב-2010-2009 נפתחו שישה תיקים בכל שנה.
במשטרה התקשו למסור נתונים עדכניים יותר, אך לפי נתוני המועצה הלאומית לשלום הילד, ב-2011 נרשם גידול של כ-66% - עד עשרה תיקים. "ברור שהמספרים הנמוכים האלה לא משקפים את ההיקף האמיתי של התופעה", אומר מנכ"ל המועצה, ד"ר יצחק קדמן. יתרה מזאת, בסעיף המאפשר להאשים את מי שמשתמש בשירותי זנות של קטין לא נעשה שימוש אפילו פעם אחת. בסך הכל, בין 2000 ל-2009 נפתחו במשטרה 35 תיקים בגין עבירות שקשורות לניצול מיני מסחרי של קטינים, אך יותר ממחציתם (55%) נסגרו. "מהנתונים עולה קושי מסוים בתחום האכיפה", נכתב בדו"ח של מרכז המידע והמחקר. לדברי גורם המכיר מקרוב את הנושא, במשטרה ובפרקליטות מחליפים האשמות מי אחראי למצב עגום זה.

ילדים דחויים
ב-1996 נערך בשוודיה הקונגרס העולמי הראשון נגד ניצול מיני מסחרי של ילדים וישראל השתתפה בו. בעקבות הקונגרס הוקמה ועדה ציבורית, שבראשה עמד ד"ר מייק נפתלי, ממייסדי עלם. "תהיה מדינת ישראל מקדימה בחוקיה, בגישתה, ובדרך טיפולה בנושא ולא מהססת ופוסחת על הסעיפים", נכתב בדו"ח שהגישה הוועדה ב-1997. לדברי ד"ר נפתלי, "מאז פרסום ההמלצות לא נבנתה התשתית לטיפול בתופעה ואני לא חושב שהחברה הישראלית מתמודדת אתה. באירופה שמים דגש גדול על לקוחות תעשיית המין וכאן זו בכלל לא אסטרטגיה קבילה".
רג'ואן (33) למד משפטים ועבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית ובשלוש השנים האחרונות הוא ניהל את תוכנית "ערים בלילה" של עלם, שמאתרת בני נוער המעורבים בזנות ומגישה להם סיוע ראשוני. "המדינה הפקירה את הילדים האלה לגורלם", הוא אומר. "'ערים בלילה' הוא הפיילוט שעליו הוחלט בעקבות הוועדה הציבורית שנהפך למענה הכמעט יחיד. אין מסגרות מתאימות לבני נוער שמעורבים בזנות ואין מקומות שאפשר להשתמש בהם אפילו במקרי חירום. בכמה מהמסגרות הקיימות לא מתלהבים לקלוט את בני הנוער המטופלים אצלנו. אנחנו חיים בעולם מופרט, כך שגם אם אתלונן למשרד הרווחה הוא לא יכול להכריח.
"לטפל בילדים בזנות עולה כסף", אומר רג'ואן. "אלה ילדים שמתאבדים בשקט. אחד הנערים אמר לי פעם שהבעיה הכי גדולה שלו היא שהוא לא יצמיד סכין לאף אחד. בני הנוער האלה צריכים לבחור בין לישון בפח זבל לבין לישון אצל מישהו מבוגר יותר. לפי מחקרים, הרוב המוחלט של המעורבים בזנות מעוניינים בסיוע אבל איזה אופציות יש לנו לתת להם? משרד הרווחה היה צריך להילחם על אלפי הילדים האלה. הרי הם לא יצעדו ברחובות ויבקשו שיצילו אותם. גם לא המשפחות שלהם. הממשלה מעדיפה לעשות קמפיין לתיירים גאים מאשר להיאבק בזנות של נערים".

בינואר 2011 נכנס משה כחלון לתפקידו כשר הרווחה והצהיר כי אחת המשימות הראשונות שלקח על עצמו היא שיקום נערים שעזבו את בתיהם ונכנסו למעגל הזנות. "אני אישן טוב יותר בלילה לאחר שאדע שעשינו את מרב המאמצים לעזור לנערים", אמר בכנס במאי 2011. "הנחיתי את הגורמים המקצועיים במשרד להציג את התוכניות כיצד לטפל בתופעה הכל כך כואבת במהרה".
תוכנית כזאת אכן גובשה והוצגה לכחלון, אך לדברי כמה גורמים היא נתקעה בדיונים מול משרד האוצר. העלות הכוללת של התוכנית הסתכמה בכ-27 מיליון שקלים, שישה מתוכם יועדו לקטינים המנוצלים בזנות (אגב, סכום הנמוך מעט מעלות של שלושה סגני שרים). במשרד הרווחה היו מוכנים להתחיל ולהפעיל את הפרויקט גם בתקציב נמוך יותר. לעיתונאים שהתעניינו בנושא לפני כמה חודשים נמסר כי "כרגע התוכנית נמצאת באישור תקציבי". בפועל, לא אושרה תוכנית גדולה ולא קטנה.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "לא התקיים שום דיון מקצועי בתוכנית ולא התקבלה כל דרישה תקציבית ממשרד הרווחה".
יש האומרים שכחלון נכשל במשימה שטרדה את שנתו בלילות, אחרים מאשימים את האוצר. עם הקיצוץ הצפוי בתקציב 2013, גורמי רווחה לא הביעו השבוע אופטימיות באשר לגורל התוכנית.
ממשרד הרווחה נמסר כי הוגשה לכחלון תוכנית והוא אף נפגש עם נציגים ממשרד האוצר כדי לקדם אותה. במקביל, נמסר, הגיש המשרד בקשה לתקציב לשנת 2013, אך זו טרם נדונה. עוד נמסר כי "במסגרת היכולת התקציבית של המשרד, אנו מיישמים תוכניות שונות עד להשלמת המודל הרחב, ובהן הפעלת 'ערים בלילה' בתל אביב, חיפה ואילת והרחבת הפעילות בערים נוספות".

קישורים: