‏הצגת רשומות עם תוויות דמי מזונות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות דמי מזונות. הצג את כל הרשומות

פק"ס סיגל בניאס - לשכת הרווחה עפולה: רוצה לרסק משפחה בתואנת סכסוכי גירושים

לשכת הרווחה עפולה - רוצים לרסק משפחה בתואנת סכסוכי גירושים
האמא ושלושת ילדיה

פק"ס סיגל בניאס - לשכת הרווחה עפולה: רוצה לרסק משפחה בתואנת סכסוכי גירושים.

מתוך סטטוס פייסבוק קבוצת "זעקת האמהות" , יולי 2014 


חברים יקרים הבוקר הוא ממש לא הבוקר שלי, התעוררתי מטלפון שריסק אותי לרסיסים, כותבת לכם בדמעות שלא מפסיקות הם זולגות בכאב עצום, התמונה הזו שאתם רואים תמונה שמדברת בעד עצמה, אם חד הורית שמסורה כל כולה לילדיה, ילדים שאפילו לומדים בחינוך לילדים מחוננים בה׳ס ברמה גבוהה במיוחד, האמא הזו בעוונותיה הרבים התחתנה עם גרמני וילדה ילדים נפלאים פשוט פרחים, והוא החליט כדי לא להמשיך לשלם לילדיו מזונות לסדר שיוציאו את הילדים מביתם ללא רצונם, אני עדה כי האמא הזו אמא נפלאה שדואגת לרווחת ילדיה בכל, היא פוטרה מעבודתה כי החליטה להילחם וזה דרש ממנה ימים שלמים וחוסר בתפקוד וזה רק לטובת העניין, פה עפולאים יכולים לסייע לעלות פוסטים לשתף כמה שיותר ופשוט מה שתוכנן זה לעשות הפגנה לטובת העניין, בבקשה ממכם עזרו לה הם כל עולמה היא באמת אמא נהדרת שנותנת לילדיה את ההכי טוב פשוט אמא באמת נפלאה, אנא תסייעו בעניין בכך שתעשו שיתופים ותפיצו וכמובן תבואו להפגין את מועד ההפגנה אני כבר יתן עידכון יום ושעה חברים יקרים אנחנו העם המובחר ולא סתם בורא עולם בחר בנו מכל העמים אנחנו עם אנושי בבקשה תסייעו בעניין, שיהיו לנו רק בשורות טובות ושאף אחד ממכם לא ידע צרות, שבת שלום.

 אוקטובר 2014 - מחאה מול לשכת הרווחה עפולה עקב חטיפת ילדי משפחה יוצאת אתיופיה לסחר בילדיה

הפגנת יוצאי אתיופיה מול לשכת הרווחה עפולה עקב חטיפת ילדי משפחה יוצאת אתיופיה לסחר בילדיה
הפגנת יוצאי אתיופיה מול לשכת הרווחה עפולה עקב חטיפת ילדי משפחה יוצאת אתיופיה לסחר בילדיה



הפגנת יוצאי אתיופיה מול לשכת הרווחה עפולה עקב חטיפת ילדי משפחה יוצאת אתיופיה לסחר בילדיה

פיני פישלר, עו"ד - המונח 'עובד רווחה' לא מובן - אחרי שמגיעים אליהם צריכים חבר'ה קדישא

פיני פישלר, עו"ד - המונח 'עובד רווחה' לא מובן - אחרי שמגיעים אליהם צריכים חבר'ה קדישא
29 במאי 2014 - ערב עיון הקואליציה למען הילדים והמשפחה
בית ברודט לתרבות יהודית
עובדים סוציאליים כותבים מה שהם כותבים. אף אחד לא בודק, אף אחד לא מבקר. הבאתי דוגמא שלי אישית, לא של מישהו אחר, תיכף אתן לכם אותה. יושבים וכותבים, מוציאים ילדים, מרחיקים ילדים.



מדברים איתי על מתאבדים, אני יכול גם את זה להסביר לכם. לא כל אחד בנוי במבנה האישיות שלו כשש עלי קרב. יש אנשים שרגילים היו למסגרת של שקט, שלווה, מקום עבודה מסודר, אישה, ילדים, הכל היה בסדר, אבל כשהתחיל הגל, הסערה - הם לא רגילים לסערה שמזעזעת אותם. . .

אדם נורמטיבי, מוזמן לתחנת משטרה בתלונה הזויה.

לא צריך ללמוד פסיכולוגיה, לא צריך תואר שלישי או פסיכיאטריה. מבינים שבן אדם מכל החזיתות מגיעים אליו כל מיני גורמים שהוא לא הכיר אותם קודם, הוא מאבד את השפיות שלו.

הוא צריך ללכת לדיון לרבני, הוא צריך לבקש אישור מהעבודה, ואחרי שבועיים עוד פעם יש לו דיון. עוד פעם הוא צריך לבקש אישור, ופתאום יש לו חקירה במשטרה, ופתאום אומרים לו: "אדוני, אתה עצור לשלושה ימים", והוא יוצא ממקום עבודה, ולאט-לאט, הסדר יום שהוא היה רגיל אליו, השקט, האישה, הילדים, הכל היה מתוקתק, ופתאום הכל קורס.

אני סבור שהמערכות, עד היום, לא מבינים את הסיטואציה.

עובדי רווחה, אני בכלל לא מבין את המונח: "עובד רווחה". כל מי שמגיע אליהם הוא צריך רווחה? אחרי שהוא מגיע אליהם הוא צריך חבר'ה קדישא.

ולכן הסחרור הזה . . .

הסדרי ראיה? שעתיים בשבוע. זו מכה. בן אדם היה רגיל לראות את הילדים שלו יום-יום, שעה-שעה. לא כל אחד מסוגל לעבור את זה, והמערכות רואות את התופעה של ההתאבדות, רואות את התסקירים, ולאף אחד לא איכפת. אין גוף מפקח.

אתם יודעים, הפגישות עם 'המומחים'. בהתחלה נפגשים עם האמא לבד, להוציא כסף. אחר כך נפגשים עם הילד לבד, להוציא כסף. אחר כך נפגשים עם האבא לבד, להוציא כסף. ואז יושבים גם עם האמא וגם עם האבא, להוציא כסף, ואז יושבים גם עם האמא, גם עם האבא וגם עם הילד, להוציא כסף, וכך העסק הזה מתנהל...

שתבינו שתיק שהיה צריך להסתיים מקסימום שנה-שנתיים, הגיע לבית המשפט העליון עם תילי-תילים של מילים, אבל המסר שאני רוצה להגיד לכם. צדק גם אם נעשה, אתם יכולים לנצח בעליון, ולרדת נכים בכסא גלגלים עם דגל ישראל של מנצחים בטירוף של חושים, איפה היתה המערכת כל השנים? איך המערכת לא בדקה את השיטה הזו של הגברת?

איך מכון שלם שאמור היה להיות תחת פיקוח, איש עד היום לא בדק מה קורה שם.

המסר הוא שאסור לוותר. צריך להילחם. אסור להאמין למכון וגם לאלה שמוציאים תסקיר, צריך לבדוק בציציות מה ההכשרה ואיך העסק עובד.

מדיניות משרד הרווחה המופקרת - המדינה מכריחה משפחות חד הוריות להיות נזקקות

אוגוסט 2011 - מבט לחדשות - מדיניות משרד הרווחה להפוך משפחות במדינת ישראל להיות נזקקות על מנת שניתן יהיה להוציא את הילדים בכפייה מהבית למוסדות הרווחה המופרטים.

תעשיית הרווחה מגלגלת מידי שנה מיליארדים שעיקרם משכורות עתק למנהלי עמותת (מלכ"רים) כנסי תרומות נוצצים בארץ ובחו"ל וגזירת מיליוני שקלים למתווכים ולפוליטיקאים נואמים על עבודה של מספר דקות ועוד...

על מנת לממן את תעשית הרווחה המושחתת מייצר משרד הרווחה משפחות נזקקות כדוגמת המשפחות החד הוריות שאינן מקבלות מזונות מביטוח לאומי.

.



.

קישורים:

מדיניות משרד הרווחה המופקרת - המדינה מכריחה משפחות חד הוריות להיות נזקקות

אוגוסט 2011 - מבט לחדשות - מדיניות משרד הרווחה להפוך משפחות במדינת ישראל להיות נזקקות על מנת שניתן יהיה להוציא את הילדים בכפייה מהבית למוסדות הרווחה המופרטים.
תעשיית הרווחה מגלגלת מידי שנה מיליארדים שעיקרם משכורות עתק למנהלי עמותת (מלכ"רים) כנסי תרומות נוצצים בארץ ובחו"ל וגזירת מיליוני שקלים למתווכים ולפוליטיקאים נואמים על עבודה של מספר דקות ועוד...
על מנת לממן את תעשית הרווחה המושחתת מייצר משרד הרווחה משפחות נזקקות כדוגמת המשפחות החד הוריות שאינן מקבלות מזונות מביטוח לאומי.
.

.
קישורים:

דרישת מידע מיותר הפוגע בצנעת הפרט - מדו"ח שנתי 33 נציבות תלונות הציבור

התלונה

המתלוננת הגישה לנציבות תלונות הציבור (להלן - הנציבות) תלונה על המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד). ואלה פרטי התלונה:
המתלוננת הגישה תביעה לדמי מזונות, ולטענתה היא נדרשה למלא בטופס התביעה פרטים שאינם דרושים לקבלת החלטה בעניין תביעתה, כגון יבשת מוצא, השכלה ובעלות על רכב. המתלוננת טענה שבדרישת פרטים אלה יש משום פגיעה בצנעת הפרט שלה.

בירור התלונה

1. (א) בירור הנציבות העלה כי בטופסי התביעה של אחדות מהתביעות המוגשות למוסד נדרשים התובעים למלא פרטים שאינם נחוצים לכאורה לאישור התביעה. לדוגמה: בטופס התביעה לדמי מזונות נדרש לציין יבשת מוצא והשכלה; בטופס התביעה לגמלת הבטחת הכנסה נדרשים פרטים בדבר השכלת התובעים; ובטופס התביעה לדמי אבטלה נדרשים פרטים בדבר השכלת התובעים ומקום רכישתה. בטופסי התביעה הנדונים לא כתוב שהתובעים אינם חייבים למלא את הפרטים האמורים, ושאי-מילוים לא יגרום לעיכוב הטיפול בתביעתם.
(ב) המוסד הסביר לנציבות כי בחלק מהתביעות מתבקשים התובעים לציין פרטים אישיים, כגון ארץ לידה או מספר שנות לימוד, מפני שפרטים אלה נדרשים לצורך קביעת הזכאות (למשל קביעת כושר השתכרות בתביעת נכות כללית), ובמקרים אחרים פרטים אלה משמשים בסיס נתונים לצורכי מחקר ותכנון הביטוח הסוציאלי. המוסד הדגיש שהשימוש בפרטי התובעים נעשה לצורכי מחקר בלבד, והוסיף שגם אם הפרטים שנדרשים לצורכי מחקר לא מולאו בטופסי התביעה, אין בכך כדי לעכב את הטיפול בתביעה או לשלול זכאות לגמלה.

2. (א) זכותו של כל אדם לפרטיות ולצנעת חייו היא זכות יסוד חוקתית המעוגנת בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן - חוק הגנת הפרטיות).

(ב) סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי פנייה לאדם לקבלת נתונים על אישיותו, מעמדו האישי, צנעת אישיותו, מצבו הבריאותי, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו, תלווה בהודעה שיצוין בה:

"(1) אם חלה על אותו אדם חובה חוקית למסור את המידע, או שמסירת המידע תלויה ברצונו ובהסכמתו;
(2) המטרה אשר לשמה מבוקש המידע;
(3) למי יימסר המידע ומטרות המסירה".

(ג) הנציבות הטעימה לפני היועץ המשפטי של המוסד שבקשת פרטים אישיים שאינם דרושים לקבלת ההחלטה בעניין תביעה, בלי ליידע את התובעים שאינם חייבים לספק פרטים אלה, אינה מתיישבת עם סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות; וכי מחובתו של המוסד להבהיר לתובעים המתבקשים למלא פרטים כאלה שאינם חייבים למלאם, ואי-מילוים לא יעכב את הטיפול בתביעתם.
3. (א) היועץ המשפטי הביא את הנושא לפני מינהלת המוסד, ובשל חשיבות הנושא וההשפעה שעשויה להיות לתיקון טופסי התביעה על מאגר הנתונים של המוסד, החליטה מינהלת המוסד להקים ועדה שתבחן את הנושא ותגיש הצעות לתיקון הטפסים.
(ב) הוועדה בדקה את כל טופסי התביעה של המוסד והגיעה למסקנה כי רק בטפסים מעטים נדרשים התובעים למסור פרטים מיותרים כמו ארץ המוצא, ארץ העלייה וההשכלה. כמו כן נמצאו טפסים מעטים שנדרשו בהם נתוני הכנסות שאינם נחוצים לקבלת ההחלטה בעניין התביעה.
הוועדה סברה כי שאלות על ארץ המוצא או ארץ העלייה אינן ראויות, ואין מקום להציגן בטופסי התביעה; וכי אם פרטים אלה דרושים למוסד לצורכי מחקר, ניתן לקבלם ממאגרי מידע אחרים.
בעניין הפרטים הנוגעים להשכלה או הכנסות, סברה הוועדה שאף כי לא תמיד הם דרושים לקבלת החלטה בעניין התביעה, יש להם ערך רב לצורכי מחקר, לתכנון הביטחון הסוציאלי העתידי ולתיקוני חקיקה, ולפיכך מן הראוי כי הבקשה לספקם תיוותר בטפסים; עם זאת, לאור הוראות חוק הגנת הפרטיות, המחייבות מבקש מידע לציין לשם מה הוא דרוש לו, ראוי שהמוסד יציין בטופס התביעה שהמידע נדרש לצרכים סטטיסטיים בלבד.
(ג) הוועדה גם המליצה להפיץ בקרב עובדי מינהל הגמלאות במוסד חוזר, ולפיו אין לעכב טיפול בתביעה בשל אי-מילוי פרטים הדרושים לצרכים סטטיסטיים.

תוצאות הבירור
בנובמבר 2006 דנה מינהלת המוסד בדוח הוועדה, החליטה לאשר את המלצותיה והורתה למינהל הגמלאות של המוסד לטפל בתיקון טופסי התביעה.

שלילת זכאות להשלמת הכנסה בשל מידע חסר - מדו"ח שנתי 34 נציבות תלונות הציבור

התלונה

תושב באר שבע, עולה חדש מרוסיה, הגיש ללשכת הנציבות בבאר שבע תלונה על המוסד לביטוח לאומי ובה קבל על שהמוסד אינו משלם לו גמלת השלמת הכנסה. בתלונתו טען המתלונן כי הוא נכה המקבל מהמוסד קצבת נכות כללית חלקית בסך 1,763 ש"ח, הכוללת גם תוספת תלויים עבור בנו, וכי מסכום הקצבה הוא משלם לגרושתו דמי מזונות בסך 1,100 ש"ח עבור הבן. לטענת המתלונן, הואיל וקצבת הנכות היא הכנסתו היחידה, נותר לו למחייתו, לאחר תשלום דמי המזונות, סכום של כ-660 ש"ח בחודש בלבד.

בירור התלונה

1. לפי תקנה 17(7) לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב-1982, כדי לקבוע אם אדם זכאי לגמלת הבטחת הכנסה או גמלת השלמת הכנסה, וכדי לחשב את סכום הגמלה, יש לנכות מהכנסותיו מזונות שהוא משלם לגרושתו או לילדו על פי פסק דין למזונות.
2. בירור הנציבות בסניף המוסד בבאר שבע (להלן - הסניף) ובאגף הבטחת הכנסה במשרד הראשי של המוסד העלה שכבר ב-28.11.05 הגיש המתלונן למוסד תביעה לגמלת הבטחת הכנסה (להלן - הגמלה), שסכומה היה באותה עת 1,393 ש"ח ליחיד שאין לו הכנסות, אולם מחלקת הבטחת הכנסה בסניף, שבדקה את תביעתו של המתלונן לגמלה, לא ידעה שהמתלונן משלם מזונות לגרושתו על פי פסק דין למזונות, ולכן לא ניכתה את דמי המזונות מקצבת הנכות שהוא מקבל. בעקבות כך נדחתה תביעת המתלונן לגמלה בנימוק שקצבת הנכות בסך 1,716 ש"ח שהוא מקבל שוללת את זכאותו לגמלה.
3. הבירור העלה כי הסיבה לכך שהמוסד לא ידע שהמתלונן שילם דמי מזונות היא שבטופס התביעה לגמלת הבטחת הכנסה שמילא המתלונן בשנת 2005 לא התבקשו התובעים לציין אם הם משלמים דמי מזונות.

תוצאות הבירור

1. הנציבות קבעה כי התלונה מוצדקת. הטעות שגרמה לדחיית זכאותו של המתלונן לגמלה מקורה בכך שטופס התביעה לגמלה לא כלל שאלה על תשלום דמי מזונות, אף שיש בכך כדי להשפיע על הזכאות לגמלה. יצוין כי המתלונן לא יכול היה לדעת כי העובדה שהוא משלם דמי מזונות רלוונטית לקביעת זכאותו לגמלה.

2. הנציבות הסבה את תשומת לבו של המוסד לכך שהוא אחראי לטעות שגרמה לדחיית הבקשה לגמלה. בעקבות כך ביצע המוסד את הבדיקות הנדרשות, ולאחר שהשתכנע כי המתלונן שילם בכל פרק הזמן האמור דמי מזונות ועמד בכל תנאי הזכאות לגמלה, הוא החליט לשלם למתלונן את הגמלה למפרע ממועד דחיית התביעה בנובמבר 2005.

3. נוסף על כך הודיע המוסד לנציבות כי תיקן את טופס התביעה לגמלת הבטחת הכנסה, וכי במאי 2007 החל להשתמש בטופס חדש הכולל סעיף ובו מתבקשים התובעים לציין אם הם משלמים דמי מזונות.