‏הצגת רשומות עם תוויות בריאות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בריאות. הצג את כל הרשומות

גדי לובין - ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות זורה חול בעיני הציבור

ינואר 2012 - ד"ר גדי לובין זורה חול בעיני הציבור בראיון בערוץ הכנסת. הוא מודה כי יש תקלות חמורות במערך בריאות הנפש אך מבקש עוד כסף ומשאבים, חרף העובדה שלכל מאושפז מוקצים 500 שקל ליום לכיסו של המוסד הפסיכיאטרי. גדי לובין מתחמק מהשאלה מהו סל הטיפול לכל מאושפז שהמוסד הפסיכיאטרי מקבל עבורו 500 שקלים. גדי לובין מתייג ומכפיש את המאושפזים במוסדות וטוען שמדובר באנשים עם פיגור סכיזופרנים ובכך למעשה שולל עדויות שלהם על התעללות והזנחה במוסדות. צפו בראיון



קישורים:
  • כמו ב"קן הקוקיה" - ד"ר גדי לובין - מדיניות הטיוח אגף בריאות הנפש - המאמר כמו ב"קן הקוקייה" , ישראל היום , רן רזניק , פברואר 2013 - אני מצטער מאוד לומר זאת, אבל נראה שחלק מראשי האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות נכשלים להבין ולהפנים את האחריות העצומה המוטלת על כתפיהם: אחריות ניהולית, חוקית ומוסרית לדאוג למתן טיפול איכותי, מסור, הוגן וראוי לעשרות אלפי חולי נפש - בני האדם היותר חלשים בחברה האנושית, אשר למרבה הצער קל מאוד לתמרן אותם ולפגוע בהם....
  • ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות מודה - חוות דעת פסיכיאטריות לא שוות כלום - יולי 2010 - שלוש חוות דעת פסיכיאטריות קבעו שאיתי בן דרור יכול לקחת את עומר, רוני ואור - והוא רצח אותם. כיצד מתרץ זאת ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות? לובין טוען כי החלטה מחוות דעת פסיכיאטרית "לעולם נכונה לרגע נתון" - כלומר, לאחר שעה יום או שבוע יכולה להינתן חוות דעת פסיכיאטרית שונה לחלוטין לאותו אדם, ע"י אותו פסיכיאטר. כתיבת חוות דעת פסיכיאטרית כמוה ככתיבה על המים. למשל, אם המטופל נבדק ע"י פסיכיאטר, הלך למופע קומי, וחזר לבדיקה, תוצאותיה עשויות להיות שונות לחלוטין... 

פעילות גופנית מפחיתה את הסמפטומים של דיכאון

המאמר פעילות גופנית - השפעת האימון הגופני על דיכאון , ד"ר איתי זיו, צור קסטל, מאמר אורח , וואלה בריאות , יום חמישי, 2 בדצמבר 2010

חדר כושר, ריצה, ואפילו קפיצה בחבל - כדאי שתפרגנו לגוף שלכם עם ספורט קבוע כדי לשקשק את המערכת ולצאת מהדיכאון

שינוי לרעה במצב הרוח, ירידה בתחושת האושר, תחושת עצב, ייאוש לעיתים, הנאה ירודה בתחומים שונים ועוד, הנם רק רשימה חלקית של המאפיינים של דיכאון (Depression) שמוגדר כהפרעה נפשית. עקב דיכאון חלים שינויים פיזיולוגיים במערכות הגוף השונות בכלל ובמוח בפרט. כ- 80% מהסובלים מדיכאון מתלוננים על חוסר יכולת להירדם בלילה, ועקב כך יש ירידה נוספת ברמת האנרגיה, בערנות ובמצב הרוח. כמו כן, ישנם שינויים בהפרשת הורמונים שונים וחומרים כימיים. גם מחסור תזונתי בוויטמינים מסוימים עלול לעודד תופעת דיכאון. למותר לציין את הדיכאון הקליני שהנו הפרעה נפשית של ממש וההתמודדות עמה לא פשוטה כלל ועיקר.

הטיפול בדיכאון נעשה בדרך כלל על ידי אנשי מקצוע כגון פסיכולוג או פסיכיאטר. מדובר לעתים בתהליך ממושך, וטיפולים אלה במקרים רבים מלווים בנטילת תרופות מסוגים שונים. בשנים האחרונות מצטברות והולכות עדויות רבות על השפעת הפעילות הגופנית להפחתה במדדי הדיכאון ומסתבר שיש קשר הדוק בין מידת העיסוק בפעילות הגופנית, סוגה, תדירותה וכדומה למידת הירידה במדדי הדיכאון, הוויטליות (חיוניות) של האדם, תקופת ההשפעה על המתאמן ועוד.

מומלץ להתחיל באימון קל

חשוב שהפעילות תהיה פעילות מהנה שהמתאמן ירצה לחזור ולעסוק בה תקופה ממושכת. השפעות הפעילות הגופנית על הפחתת רמת הדיכאון באות לידי ביטוי ב:

• העלאת רמת האנרגיה, הערנות, המרץ והחיות
• העלאת הביטחון העצמי
• העלאת תחושת השליטה בחיים
• סיוע בהורדת מתח ותחושת תסכול
• שינה טובה
• הסטת מחשבות מטרידות ודאגות
• שיפור הבריאות

אחת הבעיות בדיכאון היא חוסר הרצון לבצע פעילות כלשהי ודחיית דברים למועד מאוחר יותר. לכן, כאשר מתחילים בפעילות גופנית, מומלץ להתחיל בפעילות גופנית בעצימות קלה ולקבוע יעדים שקל להשיגם. פעילות גופנית אירובית כמו הליכה או ריצה קלה היא המומלצת ביותר בזכות העלאת רמת האנדורפינים הגורמת לתחושת האופוריה הידועה בשמה ה "Runner's High"-. חשוב שהפעילות תהיה פעילות מהנה שהמתאמן ירצה לחזור ולעסוק בה תקופה ממושכת.

מומלץ אף שהפעילות תהיה בחברה או בחוץ ולא תבודד את המתאמן. ניתן לשלב פעילות נמרצת כמו הליכה, ריצה ומשחקי כדור ביחד עם פעילות התורמת לרוגע ולשלווה הנפשית כמו יוגה וטאי צ'י. מומלצות גם פעילויות הדורשות לימוד תרגילים והתנסות חוזרת ונשנית על מנת לפתח את המיומנויות כמו אימון על מכשירי כוח בחדר הכושר, פילאטיס או אומנויות לחימה.

סקירת מחקרים בתחום

ככל שהם התמידו יותר בפעילות גופנית כך הסימפטומים לדיכאון פחתו
1. במחקר שנערך במרכז פסיכיאטרי באוניברסיטה בדנמרק ( Psychiatric Center Bispebjerg, Bispebjerg University Hospital, Denmark) נמצא קשר הפוך בין זמן ההתערבות הקלינית בדיכאון לבין מידת ההשפעה של האימון הגופני על דיכאון. אולם, נמצא לפי מספר מחקרים שנבדקו שאין לאימון גופני השפעה ארוכת טווח על שיפור הדיכאון הקליני וההשפעה פגה לאחר מספר חודשים (במידה ומפסיקים להתאמן על בסיס קבוע). לפיכך ניתן להבין שלאימון הגופני השפעה קצרת טווח על דיכאון. לכן מומלץ להתמיד בפעילות הגופנית על מנת להאריך את השפעת האימון להפחתת רמת הדיכאון.

2. מחקר שערך מכון פסיכיאטרי בלונדון ( Department of Psychological Medicine, Institute of Psychiatry, Weston Education Centre, London. UK. ) בדק כ- 400 איש. מולאו שאלונים לגבי מידת הפעילות הגופנית שלהם ואופי הפעילות וכן מידת הדיכאון והחרדה של המשתתפים. נמצא קשר הפוך בין מידת הפעילות הגופנית שהמשתתפים עשו בזמנם הפנוי לבין חומרת הסימפטומים של דיכאון – ככל שהתמידו יותר בפעילות גופנית כך הסימפטומים לדיכאון פחתו. עצימות הפעילות הגופנית לא הייתה משמעותית לתוצאות המחקר. לפי הממצאים, מבוגרים העוסקים בפעילות גופנית סדירה בכל עצימות שהיא ילקו פחות בדיכאון. מסתבר שההקשר של הפעילות הגופנית בשעות הפנאי ובחברותא הוא בעל משמעות בהפחתת הסימפטומים לדיכאון.

3. במחקר שנערך במחלקה פסיכיאטרית בברלין (Department of Psychiatry and Psychotherapy, Campus Charité Mitte, Charité - Universitätsmedizin Berlin, ) נבדקה ההשפעה של אימון גופני על רמות החרדה והדיכאון ואת הפוטנציאל הטיפולי של אימון גופני בהפרעות אלו. נמצא כי אימון גופני סדיר יעיל במיוחד בהפחתת סימפטומים של חרדה ודיכאון. עם זאת השימוש הקליני באימון גופני לצורך זה עדיין נמצא בחיתוליו (נכון לשנת המחקר – 2008).

לסיכום, פעילות גופנית יכולה להוות כלי יעיל במיוחד לטיפול בדיכאון. חשוב לזכור שעל מנת שהתוצאות תהיינה טובות חשוב להקפיד על ביצוע של פעילות אירובית והתמדה בפעילות הגופנית על בסיס קבוע.

ד"ר איתי זיו הוא סגן מנהל קמפוס 'שיאים' באוניברסיטת תל אביב. הוציא לאור את האנציקלופדיה לפעילות גופנית - "עוצמות חדשות, כושר במעגלי החיים". צור קסטל – M.S Sport & Exercise Science, מרצה לפיזיולוגיה של המאמץ בקמפוס 'שיאים' באוניברסיטת תל אביב.

קישורים:

האם קופת חולים כללית עושקת ניצולי שואה מזה עשרות שנים?

אפריל 2010 - ניצולת שואה גאולה בויטלר בת 90 מחיפה הגישה תביעה ייצוגית על סך שבע מאות מיליון שקלים נגד קופ"ח כללית. התביעה, על סך 700 מיליון שקלים, הוגשה נגד קופת חולים הכללית - ועל פיה היא לא החזירה במשך עשרות שנים, לניצולי השואה הוצאות רפואיות שאת התמורה עבורן קיבלה מכספי הפיצויים מגרמניה.
.

.

.
קופת חולים כללית אינה משתפת פעולה וממדרת את עורך דינה של התובעת ממסמכים ומידע אותם הם זכאים לקבל.

עו"ד עופר סולומונוב (מייצג את התובעת): " ... שירותי בריאות כללית לא מהססת: א. לא לספר לאותם ניצולים שהם זכאים מפטור מלא ממימון הטיפולים הרפואיים, ב. לא מהססת לגבות מאותם הניצולים תשלום מלא עבור אותם הטיפולים בגינם הם זכאים לפטור כאמור ... ".

בכתב התביעה טענה בויטלר, המיוצגת על ידי עורכי הדין עמנואל ועופר סולומונוב, כי שירותי בריאות כללית התנהלו בצורה שערורייתית במהלך 43 השנים האחרונות, בכך שלא יידעו את ניצולי השואה מבוטחי הקופה בדבר קיומם של הסכמים חתומים עם הרשויות בגרמניה משנת 1967.

לפי אותם הסכמים, רשויות הפיצוי הגרמניות מעבירות מדי שנה מיליוני שקלים לכללית, בכפוף להתחייבות הקופה לשאת בעלויות הטיפולים הרפואיים של ניצולי השואה שמקבלים רנטת בריאות מגרמניה.

הצעת הכללית נדחתה

בתביעה נטען עוד, כי קופת החולים זכתה לפיצוי מלא עבור עלויות הטיפולים הרפואיים מהרשויות בגרמניה, אולם במשך עשרות שנים גבתה תשלום מרוב ניצולי השואה בהם גם התובעת בויטלר ובעלה, בלי שיידעה אותם בדבר זכאותם הכספית.

התובעת פנתה לשירותי בריאות כללי טרם הגשת התביעה, ונענתה כי אין היא זכאית לפיצוי. למרות זאת, בתום ניסיונות חוזרים ונשנים מצידה של בויטלר, נשלחה לביתה המחאה על סך 7,182 שקל, בלי פירוט בדבר חישוב גובה ההחזר.

בכך לא תם מסעה, והתובעת פנתה בשנית לשירותי בריאות כללית. אז הוצע לה להגדיל את גובה הפיצוי לסכום של 18,184 שקל על בסיס תשלומים שבעלה שילם לכאורה. הצעת הכללית נדחתה על ידי בויטלר והיא החליטה על הגשת התביעה, עליה נדרשת קופת חולים כללית להשיב בתוך 30 יום.

קישורים:

האם קופת חולים כללית עושקת ניצולי שואה מזה עשרות שנים?

אפריל 2010 - ניצולת שואה גאולה בויטלר בת 90 מחיפה הגישה תביעה ייצוגית על סך שבע מאות מיליון שקלים נגד קופ"ח כללית. התביעה, על סך 700 מיליון שקלים, הוגשה נגד קופת חולים הכללית - ועל פיה היא לא החזירה במשך עשרות שנים, לניצולי השואה הוצאות רפואיות שאת התמורה עבורן קיבלה מכספי הפיצויים מגרמניה.
.

.

.
קופת חולים כללית אינה משתפת פעולה וממדרת את עורך דינה של התובעת ממסמכים ומידע אותם הם זכאים לקבל.

עו"ד עופר סולומונוב (מייצג את התובעת): " ... שירותי בריאות כללית לא מהססת: א. לא לספר לאותם ניצולים שהם זכאים מפטור מלא ממימון הטיפולים הרפואיים, ב. לא מהססת לגבות מאותם הניצולים תשלום מלא עבור אותם הטיפולים בגינם הם זכאים לפטור כאמור ... ".

בכתב התביעה טענה בויטלר, המיוצגת על ידי עורכי הדין עמנואל ועופר סולומונוב, כי שירותי בריאות כללית התנהלו בצורה שערורייתית במהלך 43 השנים האחרונות, בכך שלא יידעו את ניצולי השואה מבוטחי הקופה בדבר קיומם של הסכמים חתומים עם הרשויות בגרמניה משנת 1967.

לפי אותם הסכמים, רשויות הפיצוי הגרמניות מעבירות מדי שנה מיליוני שקלים לכללית, בכפוף להתחייבות הקופה לשאת בעלויות הטיפולים הרפואיים של ניצולי השואה שמקבלים רנטת בריאות מגרמניה.

הצעת הכללית נדחתה

בתביעה נטען עוד, כי קופת החולים זכתה לפיצוי מלא עבור עלויות הטיפולים הרפואיים מהרשויות בגרמניה, אולם במשך עשרות שנים גבתה תשלום מרוב ניצולי השואה בהם גם התובעת בויטלר ובעלה, בלי שיידעה אותם בדבר זכאותם הכספית.

התובעת פנתה לשירותי בריאות כללי טרם הגשת התביעה, ונענתה כי אין היא זכאית לפיצוי. למרות זאת, בתום ניסיונות חוזרים ונשנים מצידה של בויטלר, נשלחה לביתה המחאה על סך 7,182 שקל, בלי פירוט בדבר חישוב גובה ההחזר.

בכך לא תם מסעה, והתובעת פנתה בשנית לשירותי בריאות כללית. אז הוצע לה להגדיל את גובה הפיצוי לסכום של 18,184 שקל על בסיס תשלומים שבעלה שילם לכאורה. הצעת הכללית נדחתה על ידי בויטלר והיא החליטה על הגשת התביעה, עליה נדרשת קופת חולים כללית להשיב בתוך 30 יום.

קישורים:

מחקר: במצב רוח רע רופאים נוטים לדבר פחות ועלולים לתת מרשמי תרופות מיותרים

"ישראל היום" , זיוה מוגרבי -קובני , המאמר: "דוקטור, אתה מרגיש טוב?"

לפני שאתם נכנסים לרופא, ודאו שלא נפלתם על יום רע שלו • מחקר ישראלי חדש קובע: מצב רוחו של הרופא משפיע על כמות המרשמים וההפניות שהוא נותן. עורכת המחקר: "במצב רוח רע רופאים נוטים לדבר פחות ואף עשויים לתת מרשמים מיותרים"

מצב רוח רע של רופאים גורם להם לדבר פחות עם המטופלים אך מנגד לרשום להם יותר תרופות והפניות מקצועיות. כך עולה ממחקר ישראלי חדש שהוצג בשבוע שעבר בכנס ירושלים למדיניות בריאות של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות בישראל.

במחקר שנערך על ידי מומחית לפסיכולוגיה רפואית מאוניברסיטת בן גוריון פרופ' תלמה קושניר השתתפו 188 רופאי משפחה רופאי ילדים ורופאים כלליים.

אותם רופאים התבקשו למלא באופן אנונימי שאלון שבחן אם מצב רוח רע של הרופא הנובע מכעס מתח וכיו"ב משפיע על רמת התקשורת שלו עם החולה כמות המרשמים לתרופות שהוא מנפיק וכמות ההפניות לבדיקות מעבדה ולרופאים מומחים.

כמו כן נבדק אם תשישות כרונית של הרופא משפיעה על כל המשתנים הללו.

תוצאות המחקר מצביעות על כך שלמצב רוח טוב או רע של הרופא יש השפעה משמעותית על כל ההתנה גויות שנבדקו. לפי התוצאות בימים שבהם הרופא נהנה ממצב רוח טוב הוא מדבר יותר עם המטופלים אך רושם פחות מרשמים לתרופות ופחות הפניות לבדיקות מעבדה ולרופאים מומחים. לעומת זאת בימים שבהם הרופא סובל ממצב רוח רע או מעייפות הוא מדבר פחות עם המטופלים אך רושם להם יותר מרשמים ויותר הפניות.

כמו כן נמצא כי רופאים שסבלו מתשישות ברמה גבוהה נתנו יותר הפניות מכל הסוגים מאשר רופאים שסבלו מתשישות ברמה נמוכה.

"הממצא כי בימים של מצב רוח רע רופאים נוטים לדבר פחות עם המטופל ועשויים לייצר הפניות ומרשמים מיותרים מצביע על כך שמצב רוח רע של הרופא עלול להזיק למערכת הבריאות הן מבחינת איכות הטיפול והן מבחינת העלויות שלו" מזהירה פרופ' קושניר "מנגד מצב רוח טוב של הרופא משפיע באופן הפוך והוא עשוי לסייע בשליטה על עלויות הטיפול".

"בנוסף ראינו שגם לרמות גבוהות של תשישות בקרב רופאים יש מחיר גבוה - רופא תשוש רושם יותר תרופות ויותר הפניות שאולי הן מיותרות."

לדברי פרופ' קושניר ממצאי המחקר נותנים נקודות למחשבה גם לקופות החולים כדי שיספקו סביבת עבודה טובה לרופא וגם נקודה למחשבה לרופאים עצמם.

"רופא שמרגיש שהוא תשוש או שהגיע למקום עבודתו עם מצב רוח רע כדאי שיהיה מודע אם מה שהוא רושם לחולה זה באמת מה שהוא צריך וכי הוא מפנה אותו באמת לטיפול הראוי" סיכמה פרופ' קושניר.


"ישראל היום" , זיוה מוגרבי -קובני , המאמר: "דוקטור, אתה מרגיש טוב?" 17.12.2009

קישורים: