09.10.2018 - מתוך דף פייסבוק Joseph Zernik
דיון יוצא דופן היום בעליון. בפעם הראשונה מאז התפוצצה הפרשה, לורי זכתה להשמיע את קולה ללא תיווך של הסניגוריה הציבורית. לורי דיברה מליבה, ואמרה את מה שהיה צריך להיאמר כבר מזמן: לורי היא אסירה פוליטית. אמא שילדיה נלקחו ממנה, אמא שכולה לילדים חיים. עקב כך הפכה לפעילה נגד בתי המשפט לענייני משפחה והרווחה. עכשיו, המערכת כולה מנסה להתנקם בה על הביקורת שלה נגד השופטים והרווחה. המעצר שלה חסר תקדים, והוא מבוסס כאילו על מסוכנות. אבל בפועל אין כאן כל מסוכנות. המסוכנות של לורי היא "מסוכנות מקלדת", ואת הגישה שלה למקלדת אפשר למנוע בקלות, גם ללא מעצר של 20 חודש. מעבר לכך, המעצר משמש לשיבוש הליכי המשפט בתיק הפלילי - שם מתנהלים דיוני הוכחות, בשעה שהגישה של לורי בכלא לחומרי החקירות נמנעת כבר 20 חודש.
לורי תקפה את השופט סולברג ישירות, על כך שבדיון קודם, במקום לספק הנמקה חוקית להמשך מעצרה, ציטט פסוק מספר משלי פסוק, בו השווה את לורי לזונה אפיקורסית מסוכנת. סולברג התפתל וניסה למנוע מלורי להסביר את העניין. לורי הסבירה שסולברג עסק בדיוק באותה התנהלות שהם מאשימים אותה בה - הכפשה ותקיפה מינית.
לורי הסבירה כבר בדיון אצל היימן לפני שבועיים, שהמעצר שלה בימים אלה חסר כל סמכות: הארכת המעצר האחרונה, שפסק העליון, הסתיימה כבר לפני מספר ימים. התביעה ניסתה לטעון אצל היימן, שהיתה הסכמה להארכת המעצר. לורי מיד מחתה ואמרה שהתביעה מטעה את בית המשפט. היא מעולם לא הסכימה, ואף אחד אחר לא היה יכול להסכים בשמה - שכן אינה מיוצגת.
מה שמוזר עוד יותר - גם בסוף הדיון היום סולברג לא הוציא החלטה. לכן, המשך המעצר חסר סמכות על פניו.
נותר לראות מתי סולברג יוציא החלטה בעניין המשך המעצר. ברור שלא ישחררו את לורי מהמעצר. אחרי הכל - המעצר של לורי צוין על ידי שי ניצן במסיבת הפרישה של אורי שוהם כאחד מהשגיו השיפוטיים...
***מהלך הדיון***
התביעה:
מסבירה בקצרה שהתביעה מבקשת את הארכת המעצר על פי הבקשה בכתב, ותנגדת לערעור של לורי על החלטת היימן לדחות את דרישתה של לורי לביטול ההסכמה לקיום ראיות לכאורה, שהיא הבסיס למעצר עד תום ההליכים.
מדווחת לבית המשפט כאילו ההליך המרכזי אצל בני שגיא מתנהל כסדרו.
מדווחת שהשופטת ברון החליטה כבר בעבר על מעצר בית באיזוק אלקטרוני ופיקוח אישי, עקב המסוכנות, אך המשיבה מסרבת.
סולברג:
פונה ללורי - קראתי את התשובה. הטענה שלך שהדירה קטנה מלהכיל את המפקחים?
לורי:
כל מה שהגשת י בכתב,
אני גם מכחישה את קיום ראיות לכאורה, ההסכמה נסחטה ממני בכפייה על ידי השופט היימן והסניגור הציבורי רבינוביץ תחת לחץ, תוך 5 דקות.
גם התבקשתי לוותר על נוכחות בדיון בעליון בגלל דיון אצל שגיא - בקשר למעצר שלי. הניסיון הזה, למנוע את נוכחותי בדיון, מראה שהעליון רואה בדיון על הארכת דיון סרק. התוצאה ידועה מראש.
לורי מצטטת את מה שסולברג כתב עליה בהחלטה קודמת: " "כי נופת תטופנה שפתי זרה וחלק משמן חיכה, ואחריתה מרה כלענה, חדה כחרב פיות." מסבירה שהשופט סולברג הישווה אותה לזונה, שמפתה אנשים בדבריה וחמוקיה, אך היא מסוכנת כחרב חדה. לורי מאשימה את סולברג בהכפשתה בפומבי, בדיוק באותם דברים שהיא מואשמת - תקיפה מינית.
סולברג לא בנוח, מתנגד לדברי לורי.
לורי מתעקשת, דורשת שזה יירשם בפרוטוקול.
סולברג:
מה המניעה שלך לקיים את החלטת השופטת ברון? האם הבעיה היא הצפיפות בדירה?
לורי
אני לא מסכימה לאפליה בין הנאשמים. התביעה טוענת לעבריינות בצוותא חדא. אינני מסכימה שתנאי השחרור שלי יהיו שונים מתנאי השחרור של אחרים.
סולברג
המפתחות בידי העצירה.
לורי
המפתחות לא בידי. המפתחות בידי בית המשפט. משטרת בת ים שתי דקות מהבית. אני מוכנה להתייצב במשטרה כל מספר שעות, כפי שיקבע בית המשפט. הנאשמים האחרים שוחררו, ואין כל מסוכנות. לא הייתה כל בעיה.
סולברג:
לפעמים לאחר תקופה ארוכה במעצר - יש התרככות בתנאים, כדאי לך לשקול שוב את ההסכמה לתנאים שקבעה ברון.
לורי:
תן לי לטעון. הפסוק שסולברג ציטט בהחלטה הקודמת מעליב. הוטרדתי מינית על ידי בית המשפט. בדקתי את הפרשנויות. השופט סולברג אמר בעצם שאני זונה אפיקורסית, השפתיים שלי נוטפות דבש. ואני מסתובבת עם חרב חדה ומסוכנת.
אני מבקשת מבית המשפט להסביר לי איפה הדבש שנוטף משפתי, איפה החרב פיפיות. האישה הזרה שהשופט שהשופט דיבר עליה, מתוארת בפרשנות כזונה שמפתה אנשים ואחכ דוקרת אותם בחרב חדה.
אין פה דיון במסוכנות , אלא תעמולה זולה.
סולברג
מנסה להפסיק אותה
לורי
תן לי להמשיך לטעון. התביעה מבקשת לעצור אותי לעוד 5 חודשים. התביעה לא מספרת לבית המשפט מי אני באמת. אני הייתי אמא מדהימה לשני ילדים. יום אחד פקידת סעד החליטה לקחת את ילדי. ומאז אין לי ילדים. אני אמא שכולה לילדים חייים. הייתי יכולה להתבוסס ביגון. אבל אני החלטתי להאבק בשיטה. מה שאני עושה הוא ביקורת פוליטית. חשפתי פרשות רבות שהתגלגלו אח"כ לערוצי התקשורת הרגילים. אני חשפתי את הפרופגנדה של העוסיות שאינן יכולות לגמור את החודש, כשרבות מהן מרוויחות מעל 40,000 ש"ח לחודש. אני חשפתי את ההזנחה והאלימות והתקיפות המיניות במעונות ואומנה. העניינים האלה נידונים עכשיו בתקשורת הרגילה. אני חשפתי ראשונה, שהמדינה מעדיפה לשלם 17 אלף לחודש על כל ילד באומנה או במוסד, ולא לשלם גרוש למשפחה נזקקת. אני חשפתי את סיפור מרכזי הקשר והיחס של שופטי המשפחה לאבות, מתייחסים אליהם כמו זבל, מונעים מהם קשר עם ילדיהם, בשעה שסוחטים מהם מזונות. הייתי המובילה בעניין חטייפת ילדי תמן מזרח ובלקן.
סולברג
זה לא רלוונטי
לורי
מדברים על מסוכנות. אין פה מסוכנות. זאת פעילות פוליטית. למי אני מסוכנת? על מה אני מוסכנת?
סולברג
רבינוביץ לא מייצג אותך?
לורי
הסניגוריה מסרבת ליצג אותי בתיק המעצרים. אם אין לי ייצוג חייבים לשחרר אותי. אז הם מינו לי שתי סניגוריות למראית עין בתיק המרכזי. הסניגוריה עשתה דין לעצמה. הסניגוריה אפילו לא הגישה בקשה לשחרור רבינוביץ מייצוג. הסניגוריה הוציאה הודעה על הפסקת ייצוג. הסנייגוריה לא משלמת לסניגורים, ולכן. למי אני מסוכנת? על מה אני מסוכנת?
סולברג:
האם תסכימי להחלטת ביינים להמשך המעצר עד למינוי סניגורים.
לורי
לא רבתי. חייבים לשחרר אותי ממעצר שווא. שופטים לא מסוגלים לשמוע ביקורת. מחזיקים אותי במעצר על שהשמעתי ביקורת על השופטים.
היום בתי הכלא מפוצצים בעצירים. בית המשפט העליון הורה להגדיל את מרחב המחייה. המדינה מצפצפת על החוק. המידנה עוברת על החוק - חייבים לשחרר אותי.
בנושא המסוכנות טענתי בהרחבה בתשובה בכתב. מדובר במסוכנות מקלדת. אין דבר כזה. המציאו את זה במיוחד בשבילי. אף מתלונן לא התלונן על נזק גוף. רק נזק לשם הטוב. לא מצדיק מעצר, ולא הליכים פליליים. יש הליכים אזרחיים לטפל בפגיעה בשם הטוב. אף מתלונן לא הגיע לתחנת משטרה עם פגיעה גופנית או רגל שבורה.
ולעניין השם הטוב: שופטת שיש מכתב התאבדות שמאשים אותה בהתאבדות - אין לה שם טוב. שופט שלוקח ילדים מהוריהם - אין לו שם טוב. ושפטת שצורחת בבית משפט וזורקת עורכי דין מאולם הדיונים - אין לה שם טוב.
המשטרה טוענת שכבר בנובמר 2015 הם נכנסו בחשאי לדירתי והטמינו מכשירי האזנה ומכשירי זודנה במחשב לעקוב אחרי הפעילות לי. אם כך, המשטרה הייתה שותפה למסוכנות שלי משנת 2015 עד המעצר שלי בשנת 2017. אם כך, היה על המתלוננים לתבוע את המשטרה.
לגבי הלכת זאדה: המחוקק רצה למנוע מעצרי שווא. לכן נקבע ששופט נפרד מהתיק המרכזי יבדוק את הראיות, לקבוע אם יש ראיות לכאורה להרשעה. במקרה שלי, השופט הייימן לא בדק השופט את הראיות בכלל. השופט והסניגור פעלו ביחד, והפעילו עלי לחץ להודות בקיום ראיות לכאורה שלא ראיתי כלל. לשופט אין סמכות לדרוש מהסניגור לדרוש מהחשוד להסכים לקיום ראיות לכאורה. מעבר לכך, השופטת דורנר כתבה בפסק דין זאדה. שהשופט היה צריך לדרוש מהמשטרה להציג ראיות ברמה המתאימה להרשעה בכדי להצדיק המשך מעצר. במקרה שלי, הרשעה תגרור על פי התקדימים מאסר של שנתיים לכל היותר. אבל עכשיו נראה שימשיכו את המעצר שלי עד 3 או 4 שנים. יש כ-200 עדי תביעה, וגם אני אזמן יותר מ-100 עדי הגנה. עדי ההגנה יפרטו איך שופטים ועובדים סוציאלייים הרסו את חייהם. המשפט יימשך שנים. האם אני אמורה לשבת במעצר 4 שנים לפני משפט?
במקרה של שני הנאשמים האחרים - משוחררים כבר שנה. אין מסוכנות כלל.
אין אישור היועמ"ש להאשמתי בהעלבת עובדי ציבור. אני עצורה על אישומים בטלים.
לבית המשפט המחוזי אין כלל סמכות לדון בענייני. הסמכות היא של בית המשפט השלום. אבל גם לתביעה וגם לסניגורים וגם לשופטים היה אינרטס להעביר את הדיון למחוזי. לסניגורים יש אינטרס למחוזי - העלאה בשכרם. [לשוופטים ולתביעה - המחוזי מוסמך להפעיל עונשי מאסר כבדים בהרבה מהשלום- יצ] כל ההעברה למחוזי מבוססת על אישום שווא של "סחיטה באיומים". זהו אישום מס' 1. אבל בית המשפט אינו מוכן להתחיל בדיון באישום 1. כי אם יתחיולו באושום אחד, יתברר מיד שאין סמכות לבית המשפט המחוזי.
סולברג
מפסיק אותה
לורי
הליך החקירה נעשה ללא ביקורת שיפוטת, פגיעה חמורה בזכויות יסוד לכבוד, לפרטיות, לקניין. כל צווי החיפוש, צווים לקבלת נתוני תקשורת - כולם לקויים וחסרי תוקף. כולם ללא יוצא מן הכלל לקויים, החל מהעובדה שהם חסרי מספר תיק, חסרים פרטים מהותיים, הנמקה, שמות. באף אחד מן הצווים לא צויין שאני עיתונאית. כל זה התבצע כחלק ממדיניות הרשויות - פרקטיקה רחבה ושיטתית של פגיעה בכבודי, גופי, צנענתי, פרטיותי, אני לא היחידה שנפגעה מהפרקוטיקה הזאת.
מדובר התנהלות שערורייתית.
אין כל סיבה להאריך לעוד 150 יום - בכלל לא יתנהלו דיונים בינואר פברואר. בני שגיא בכלל יוצא לשבתון.
סולברג
מפסיק אותה.
לורי
אין לי מפקחים בכלל. צריך לשחרר אותי, ואני אתייצב במשטרה כל מספר שעות על פי הוראות בית המשפט בתחנת המשטרה הקרובה לביתי, כפי שנהוג במקרים אחרים.
התביעה
אי אפשר להשוות את הנאשמים אחרים לנאשמת. במקרה של לורי יש אלימות מילולית ברמה הגבוהה ביותר.
לורי
התביעה מכפישה אותי. חזקת החפות עדיין עומדת לנאשם. התסקירים מסולפים, מכפישים אותי על מסוכנות. גם לנאשמים האחרים התביעה טענה על מסוכנות כמו לגבי, אבל ההחלטה היתה לשחרר אותם. ועכשיו -שהם יותר משנה משוחררים, ברור שאין שם כל מסוכנות.
לורי
אני מבקשת לקבל את הפרוטקול עכשיו.
סולברג
המזכירות תשלח את הפרוטוקול.
לורי
למי תשלח?
סולברג
המזכירות תשלח את הפרוטוקול.
דיון יוצא דופן היום בעליון. בפעם הראשונה מאז התפוצצה הפרשה, לורי זכתה להשמיע את קולה ללא תיווך של הסניגוריה הציבורית. לורי דיברה מליבה, ואמרה את מה שהיה צריך להיאמר כבר מזמן: לורי היא אסירה פוליטית. אמא שילדיה נלקחו ממנה, אמא שכולה לילדים חיים. עקב כך הפכה לפעילה נגד בתי המשפט לענייני משפחה והרווחה. עכשיו, המערכת כולה מנסה להתנקם בה על הביקורת שלה נגד השופטים והרווחה. המעצר שלה חסר תקדים, והוא מבוסס כאילו על מסוכנות. אבל בפועל אין כאן כל מסוכנות. המסוכנות של לורי היא "מסוכנות מקלדת", ואת הגישה שלה למקלדת אפשר למנוע בקלות, גם ללא מעצר של 20 חודש. מעבר לכך, המעצר משמש לשיבוש הליכי המשפט בתיק הפלילי - שם מתנהלים דיוני הוכחות, בשעה שהגישה של לורי בכלא לחומרי החקירות נמנעת כבר 20 חודש.
לורי תקפה את השופט סולברג ישירות, על כך שבדיון קודם, במקום לספק הנמקה חוקית להמשך מעצרה, ציטט פסוק מספר משלי פסוק, בו השווה את לורי לזונה אפיקורסית מסוכנת. סולברג התפתל וניסה למנוע מלורי להסביר את העניין. לורי הסבירה שסולברג עסק בדיוק באותה התנהלות שהם מאשימים אותה בה - הכפשה ותקיפה מינית.
לורי הסבירה כבר בדיון אצל היימן לפני שבועיים, שהמעצר שלה בימים אלה חסר כל סמכות: הארכת המעצר האחרונה, שפסק העליון, הסתיימה כבר לפני מספר ימים. התביעה ניסתה לטעון אצל היימן, שהיתה הסכמה להארכת המעצר. לורי מיד מחתה ואמרה שהתביעה מטעה את בית המשפט. היא מעולם לא הסכימה, ואף אחד אחר לא היה יכול להסכים בשמה - שכן אינה מיוצגת.
מה שמוזר עוד יותר - גם בסוף הדיון היום סולברג לא הוציא החלטה. לכן, המשך המעצר חסר סמכות על פניו.
נותר לראות מתי סולברג יוציא החלטה בעניין המשך המעצר. ברור שלא ישחררו את לורי מהמעצר. אחרי הכל - המעצר של לורי צוין על ידי שי ניצן במסיבת הפרישה של אורי שוהם כאחד מהשגיו השיפוטיים...
***מהלך הדיון***
התביעה:
מסבירה בקצרה שהתביעה מבקשת את הארכת המעצר על פי הבקשה בכתב, ותנגדת לערעור של לורי על החלטת היימן לדחות את דרישתה של לורי לביטול ההסכמה לקיום ראיות לכאורה, שהיא הבסיס למעצר עד תום ההליכים.
מדווחת לבית המשפט כאילו ההליך המרכזי אצל בני שגיא מתנהל כסדרו.
מדווחת שהשופטת ברון החליטה כבר בעבר על מעצר בית באיזוק אלקטרוני ופיקוח אישי, עקב המסוכנות, אך המשיבה מסרבת.
סולברג:
פונה ללורי - קראתי את התשובה. הטענה שלך שהדירה קטנה מלהכיל את המפקחים?
לורי:
כל מה שהגשת י בכתב,
אני גם מכחישה את קיום ראיות לכאורה, ההסכמה נסחטה ממני בכפייה על ידי השופט היימן והסניגור הציבורי רבינוביץ תחת לחץ, תוך 5 דקות.
גם התבקשתי לוותר על נוכחות בדיון בעליון בגלל דיון אצל שגיא - בקשר למעצר שלי. הניסיון הזה, למנוע את נוכחותי בדיון, מראה שהעליון רואה בדיון על הארכת דיון סרק. התוצאה ידועה מראש.
לורי מצטטת את מה שסולברג כתב עליה בהחלטה קודמת: " "כי נופת תטופנה שפתי זרה וחלק משמן חיכה, ואחריתה מרה כלענה, חדה כחרב פיות." מסבירה שהשופט סולברג הישווה אותה לזונה, שמפתה אנשים בדבריה וחמוקיה, אך היא מסוכנת כחרב חדה. לורי מאשימה את סולברג בהכפשתה בפומבי, בדיוק באותם דברים שהיא מואשמת - תקיפה מינית.
סולברג לא בנוח, מתנגד לדברי לורי.
לורי מתעקשת, דורשת שזה יירשם בפרוטוקול.
סולברג:
מה המניעה שלך לקיים את החלטת השופטת ברון? האם הבעיה היא הצפיפות בדירה?
לורי
אני לא מסכימה לאפליה בין הנאשמים. התביעה טוענת לעבריינות בצוותא חדא. אינני מסכימה שתנאי השחרור שלי יהיו שונים מתנאי השחרור של אחרים.
סולברג
המפתחות בידי העצירה.
לורי
המפתחות לא בידי. המפתחות בידי בית המשפט. משטרת בת ים שתי דקות מהבית. אני מוכנה להתייצב במשטרה כל מספר שעות, כפי שיקבע בית המשפט. הנאשמים האחרים שוחררו, ואין כל מסוכנות. לא הייתה כל בעיה.
סולברג:
לפעמים לאחר תקופה ארוכה במעצר - יש התרככות בתנאים, כדאי לך לשקול שוב את ההסכמה לתנאים שקבעה ברון.
לורי:
תן לי לטעון. הפסוק שסולברג ציטט בהחלטה הקודמת מעליב. הוטרדתי מינית על ידי בית המשפט. בדקתי את הפרשנויות. השופט סולברג אמר בעצם שאני זונה אפיקורסית, השפתיים שלי נוטפות דבש. ואני מסתובבת עם חרב חדה ומסוכנת.
אני מבקשת מבית המשפט להסביר לי איפה הדבש שנוטף משפתי, איפה החרב פיפיות. האישה הזרה שהשופט שהשופט דיבר עליה, מתוארת בפרשנות כזונה שמפתה אנשים ואחכ דוקרת אותם בחרב חדה.
אין פה דיון במסוכנות , אלא תעמולה זולה.
סולברג
מנסה להפסיק אותה
לורי
תן לי להמשיך לטעון. התביעה מבקשת לעצור אותי לעוד 5 חודשים. התביעה לא מספרת לבית המשפט מי אני באמת. אני הייתי אמא מדהימה לשני ילדים. יום אחד פקידת סעד החליטה לקחת את ילדי. ומאז אין לי ילדים. אני אמא שכולה לילדים חייים. הייתי יכולה להתבוסס ביגון. אבל אני החלטתי להאבק בשיטה. מה שאני עושה הוא ביקורת פוליטית. חשפתי פרשות רבות שהתגלגלו אח"כ לערוצי התקשורת הרגילים. אני חשפתי את הפרופגנדה של העוסיות שאינן יכולות לגמור את החודש, כשרבות מהן מרוויחות מעל 40,000 ש"ח לחודש. אני חשפתי את ההזנחה והאלימות והתקיפות המיניות במעונות ואומנה. העניינים האלה נידונים עכשיו בתקשורת הרגילה. אני חשפתי ראשונה, שהמדינה מעדיפה לשלם 17 אלף לחודש על כל ילד באומנה או במוסד, ולא לשלם גרוש למשפחה נזקקת. אני חשפתי את סיפור מרכזי הקשר והיחס של שופטי המשפחה לאבות, מתייחסים אליהם כמו זבל, מונעים מהם קשר עם ילדיהם, בשעה שסוחטים מהם מזונות. הייתי המובילה בעניין חטייפת ילדי תמן מזרח ובלקן.
סולברג
זה לא רלוונטי
לורי
מדברים על מסוכנות. אין פה מסוכנות. זאת פעילות פוליטית. למי אני מסוכנת? על מה אני מוסכנת?
סולברג
רבינוביץ לא מייצג אותך?
לורי
הסניגוריה מסרבת ליצג אותי בתיק המעצרים. אם אין לי ייצוג חייבים לשחרר אותי. אז הם מינו לי שתי סניגוריות למראית עין בתיק המרכזי. הסניגוריה עשתה דין לעצמה. הסניגוריה אפילו לא הגישה בקשה לשחרור רבינוביץ מייצוג. הסניגוריה הוציאה הודעה על הפסקת ייצוג. הסנייגוריה לא משלמת לסניגורים, ולכן. למי אני מסוכנת? על מה אני מסוכנת?
סולברג:
האם תסכימי להחלטת ביינים להמשך המעצר עד למינוי סניגורים.
לורי
לא רבתי. חייבים לשחרר אותי ממעצר שווא. שופטים לא מסוגלים לשמוע ביקורת. מחזיקים אותי במעצר על שהשמעתי ביקורת על השופטים.
היום בתי הכלא מפוצצים בעצירים. בית המשפט העליון הורה להגדיל את מרחב המחייה. המדינה מצפצפת על החוק. המידנה עוברת על החוק - חייבים לשחרר אותי.
בנושא המסוכנות טענתי בהרחבה בתשובה בכתב. מדובר במסוכנות מקלדת. אין דבר כזה. המציאו את זה במיוחד בשבילי. אף מתלונן לא התלונן על נזק גוף. רק נזק לשם הטוב. לא מצדיק מעצר, ולא הליכים פליליים. יש הליכים אזרחיים לטפל בפגיעה בשם הטוב. אף מתלונן לא הגיע לתחנת משטרה עם פגיעה גופנית או רגל שבורה.
ולעניין השם הטוב: שופטת שיש מכתב התאבדות שמאשים אותה בהתאבדות - אין לה שם טוב. שופט שלוקח ילדים מהוריהם - אין לו שם טוב. ושפטת שצורחת בבית משפט וזורקת עורכי דין מאולם הדיונים - אין לה שם טוב.
המשטרה טוענת שכבר בנובמר 2015 הם נכנסו בחשאי לדירתי והטמינו מכשירי האזנה ומכשירי זודנה במחשב לעקוב אחרי הפעילות לי. אם כך, המשטרה הייתה שותפה למסוכנות שלי משנת 2015 עד המעצר שלי בשנת 2017. אם כך, היה על המתלוננים לתבוע את המשטרה.
לגבי הלכת זאדה: המחוקק רצה למנוע מעצרי שווא. לכן נקבע ששופט נפרד מהתיק המרכזי יבדוק את הראיות, לקבוע אם יש ראיות לכאורה להרשעה. במקרה שלי, השופט הייימן לא בדק השופט את הראיות בכלל. השופט והסניגור פעלו ביחד, והפעילו עלי לחץ להודות בקיום ראיות לכאורה שלא ראיתי כלל. לשופט אין סמכות לדרוש מהסניגור לדרוש מהחשוד להסכים לקיום ראיות לכאורה. מעבר לכך, השופטת דורנר כתבה בפסק דין זאדה. שהשופט היה צריך לדרוש מהמשטרה להציג ראיות ברמה המתאימה להרשעה בכדי להצדיק המשך מעצר. במקרה שלי, הרשעה תגרור על פי התקדימים מאסר של שנתיים לכל היותר. אבל עכשיו נראה שימשיכו את המעצר שלי עד 3 או 4 שנים. יש כ-200 עדי תביעה, וגם אני אזמן יותר מ-100 עדי הגנה. עדי ההגנה יפרטו איך שופטים ועובדים סוציאלייים הרסו את חייהם. המשפט יימשך שנים. האם אני אמורה לשבת במעצר 4 שנים לפני משפט?
במקרה של שני הנאשמים האחרים - משוחררים כבר שנה. אין מסוכנות כלל.
אין אישור היועמ"ש להאשמתי בהעלבת עובדי ציבור. אני עצורה על אישומים בטלים.
לבית המשפט המחוזי אין כלל סמכות לדון בענייני. הסמכות היא של בית המשפט השלום. אבל גם לתביעה וגם לסניגורים וגם לשופטים היה אינרטס להעביר את הדיון למחוזי. לסניגורים יש אינטרס למחוזי - העלאה בשכרם. [לשוופטים ולתביעה - המחוזי מוסמך להפעיל עונשי מאסר כבדים בהרבה מהשלום- יצ] כל ההעברה למחוזי מבוססת על אישום שווא של "סחיטה באיומים". זהו אישום מס' 1. אבל בית המשפט אינו מוכן להתחיל בדיון באישום 1. כי אם יתחיולו באושום אחד, יתברר מיד שאין סמכות לבית המשפט המחוזי.
סולברג
מפסיק אותה
לורי
הליך החקירה נעשה ללא ביקורת שיפוטת, פגיעה חמורה בזכויות יסוד לכבוד, לפרטיות, לקניין. כל צווי החיפוש, צווים לקבלת נתוני תקשורת - כולם לקויים וחסרי תוקף. כולם ללא יוצא מן הכלל לקויים, החל מהעובדה שהם חסרי מספר תיק, חסרים פרטים מהותיים, הנמקה, שמות. באף אחד מן הצווים לא צויין שאני עיתונאית. כל זה התבצע כחלק ממדיניות הרשויות - פרקטיקה רחבה ושיטתית של פגיעה בכבודי, גופי, צנענתי, פרטיותי, אני לא היחידה שנפגעה מהפרקוטיקה הזאת.
מדובר התנהלות שערורייתית.
אין כל סיבה להאריך לעוד 150 יום - בכלל לא יתנהלו דיונים בינואר פברואר. בני שגיא בכלל יוצא לשבתון.
סולברג
מפסיק אותה.
לורי
אין לי מפקחים בכלל. צריך לשחרר אותי, ואני אתייצב במשטרה כל מספר שעות על פי הוראות בית המשפט בתחנת המשטרה הקרובה לביתי, כפי שנהוג במקרים אחרים.
התביעה
אי אפשר להשוות את הנאשמים אחרים לנאשמת. במקרה של לורי יש אלימות מילולית ברמה הגבוהה ביותר.
לורי
התביעה מכפישה אותי. חזקת החפות עדיין עומדת לנאשם. התסקירים מסולפים, מכפישים אותי על מסוכנות. גם לנאשמים האחרים התביעה טענה על מסוכנות כמו לגבי, אבל ההחלטה היתה לשחרר אותם. ועכשיו -שהם יותר משנה משוחררים, ברור שאין שם כל מסוכנות.
לורי
אני מבקשת לקבל את הפרוטקול עכשיו.
סולברג
המזכירות תשלח את הפרוטוקול.
לורי
למי תשלח?
סולברג
המזכירות תשלח את הפרוטוקול.
 |
| 09.10.2018 - מתוך דף פייסבוק Joseph Zernik - דיון לורי שם טוב הארכת מעצר רביעית |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה