מתוך סטטוס בפייסבוק - יוני 2014
השנה 1951. אישה צעירה, אולי בת 19, עולה חדשה מפרס, במחלקת יולדות בקריה, יולדת את בתה הראשונה. הילדה נלקחת ממנה, אומרים לה שהיא מתה. איפה הילדה המתה, שואלת הצעירה. אין ילדה, לכי הביתה.
הלכה הביתה, בלי ילדה הלכה, בלי הלוויה, בלי קבר.
חולפת שנה, אותה צעירה באותו בית חולים, יולדת בן, נלקח הבן. איפה הבן שלי. הוא מת אומרים לה, מת הבן שלך, אין בן. תנו לי אותו מת. אין מת, לכי הביתה.
הלכה הביתה בלי ילד הלכה, בלי הלוויה, בלי קבר.
כבר לא הביאה ילדים. נשארו לבדם, היא ובעלה. לפני שלוש שנים הבעל מת והיא נותרה בודדה בלי בעל ובלי ילדים, בת שמונים ושתים, אז כבר חברות גם אין. חולה ובודדה.
היכרתי את האשה הזו לפני שעה. היא ישבה על ספסל ברחוב זמנהוף וביקשה עזרה. חיוב של 909 שקלים על הזמנת אמבולנסים לבעלה מלפני יותר משלוש שנים, כולל ריבית והצמדה. ולא רק שאין לה כסף לשלם, היא לא יודעת איך לשלם. כשהצעתי לה משהו, היא סירבה בתוקף, רק רצתה לברר מה אפשר לעשות, ופרצה בבכי, אחר כך דיברה על הילדים שלה, שאולי חיים עכשיו, ושוב בכתה.
שני ילדים, אישה אחת.
השנה 1951. אישה צעירה, אולי בת 19, עולה חדשה מפרס, במחלקת יולדות בקריה, יולדת את בתה הראשונה. הילדה נלקחת ממנה, אומרים לה שהיא מתה. איפה הילדה המתה, שואלת הצעירה. אין ילדה, לכי הביתה.
הלכה הביתה, בלי ילדה הלכה, בלי הלוויה, בלי קבר.
חולפת שנה, אותה צעירה באותו בית חולים, יולדת בן, נלקח הבן. איפה הבן שלי. הוא מת אומרים לה, מת הבן שלך, אין בן. תנו לי אותו מת. אין מת, לכי הביתה.
הלכה הביתה בלי ילד הלכה, בלי הלוויה, בלי קבר.
כבר לא הביאה ילדים. נשארו לבדם, היא ובעלה. לפני שלוש שנים הבעל מת והיא נותרה בודדה בלי בעל ובלי ילדים, בת שמונים ושתים, אז כבר חברות גם אין. חולה ובודדה.
היכרתי את האשה הזו לפני שעה. היא ישבה על ספסל ברחוב זמנהוף וביקשה עזרה. חיוב של 909 שקלים על הזמנת אמבולנסים לבעלה מלפני יותר משלוש שנים, כולל ריבית והצמדה. ולא רק שאין לה כסף לשלם, היא לא יודעת איך לשלם. כשהצעתי לה משהו, היא סירבה בתוקף, רק רצתה לברר מה אפשר לעשות, ופרצה בבכי, אחר כך דיברה על הילדים שלה, שאולי חיים עכשיו, ושוב בכתה.
שני ילדים, אישה אחת.
 |
| מתוך סטטוס בפייסבוק - חטיפת תינוקות מבית יולדות בקריה בשנות החמישים |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה