חברה ורווחה: תביעת נזיקין

‏הצגת רשומות עם תוויות תביעת נזיקין. הצג את כל הרשומות

יוסי סילמן - כתב תביעה על התנהלות בלתי חוקית, כוחנית ובריונית נגד עובדות סוציאליות

פברואר 2015 - "עניינה של בקשה זאת בהמשך התנהלות בלתי חוקית, כוחנית ובריונית של המדינה משרד הרווחה והשירותים החברתיים ושל מנכ"ל המשרד מר יוסי סילמן כלפי עובדות לחקירת ילדים במשרד" - זהו הפתיח לתביעת נזיקין של איגוד העובדות הסוציאליות נגד משרד הרווחה והמנכ"ל יוסי סילמן.

להורדת כתב התביעה השלם הקלק כאן

הסתדרות העובדים הכללית החדשה נגד בריונות יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה – ס"ק 55875-02-15

ההסתדרות מבקשת לקנוס את המדינה ב-400,000 שקל לאחר שיוסי סילמן התראיין לגלי צה"ל ולדבריה השתלח בצורה שקרית בחברי נציגות העובדים

איגוד העבודים הסוציאליים טוען כי יוסי סילמן נוהג בבריונות

יוסי סילמן - קטע מכתב תביעה על התנהלות בלתי חוקית, כוחנית ובריונית נגד עובדות סוציאליות

האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות מבקש (25.2.15) מבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב להצהיר, כי התבטאותו בגלי צה"ל בחודש שעבר של מנכ"ל משרד הרווחה, יוסי סילמן, נגד עובדות השירות לחקירות ילדים במשרד, נציגות העובדים וחבריה, מהווה הפרה של חוק הסכמים קיבוציים ופגיעה בזכות ההתארגנות.

בית הדין מתבקש להורות למדינה ולסילמן לחדול מפגיעה בעובדים בשל פעולותיהם הארגוניות, לרבות באמצעות התבטאויות נגד נציגות העובדים וחבריה. עוד מתבקש בית הדין לחייב את המדינה בתשלום פיצויים ללא הוכחת נזק מכוח חוק הסכמים קיבוציים בסכום של 400,000 שקל בגין הפגיעה בהתארגנות העובדים.

בפנייה לבית הדין נאמר, כי הרקע לדברים הוא החלטת בית הדין להקפיא את הליכי ההשעיה של שש מדריכות ביחידה לחקירות ילדים בהן נקט סילמן, ולאחר שסילמן חזר בו מכוונתו לנקוט בהליכים אלו. אולם כבר למחרת היום, השתלח סילמן בגלי צה"ל במדריכות בגסות הגובלת באלימות מילולית. הוא כינה את השתתפותן בצעדים הארגוניים "תת תרבות עבריינית", והטיח בנציגות העובדים האשמות שווא לפיהן הוועד "מכשיל חקירות". סילמן גם השתלח באחת המדריכות, חברת ועד, שטענה שהיא שמה את עצמה "מעל הדין" בשל היותה חברת ועד.

לטענת ההסתדרות, הנהלת המשרד וסילמן אינם מנסים להסתיר, כי המניע להשתלחות הוא הצעדים הארגוניים בהם נקטה ההסתדרות, וסילמן אף אומר זאת במפורש. לדברי ההסתדרות, מסר אסור ברור זה חלחל עד אחרון העובדים במשרד, ויש בו כדי להשפיע לרעה על המוטיבציה והרצון החופשי של עובדי המשרד לפעול למימוש זכות ההתארגנות שלהם.

בבקשה נטען, כי סילמן ממשיך להוביל מדיניות כוחנית, בריונית ופוגענית כלפי המדריכות בגין פעילותן הארגונית, לנוכח הניסיון לכפות על עובדי המשרד רפורמות ושינויים בעלי השלכות קריטיות על תנאי עבודתם מבלי לקיים מו"מ עם נציגות העובדים.

לטענת ההסתדרות, באמצעות עוה"ד איריס ורדי, מאיה צחור-אבירם ורוני יואלי-פולק, ההשתלחות הפומבית היא מעשה בלתי חוקי של המשרד ומנכ"לו, תוך פגיעה חמורה בזכות ההתארגנות. לטענתה, זהו מסר מאיים, חד-משמעי וברור לפיו מי שיעז לממש את זכותו להתארגנות – יבולע לו. טרם הוגשה תגובת משרד הרווחה.

יוסי סילמן ועובדים סוציאליים - התקף אמוק במהלך כנס איגוד העו"ס

הוגשה תביעת נזיקין נגד יונתן רייפן פסיכולוג קליני של פנימיית נווה מיכאל

פברואר 2015 - בית המשפט לנוער בירושלים אישר לקטינה בת 12 וחצי לתבוע תביעת נזיקין את יונתן רייפן, פסיכולוג קליני של מרכז חירום נווה מיכאל. התביעה על סך 100,000 ש"ח.

בכתב התביעה נכתב כי הקטינה שהוצאה ממשמורת אימה, הועברה למרכז חירום נווה מיכאל, ושם היא מטופלת על ידי הפסיכולוג יונתן רייפן.

עוד נכתב, כי בחודש יוני 2014, בעת שהתקיים ביקור בין הקטינה עם אחיותיה ואימה, הפסיכולוג רייפן, שפיקח על הפגישה, כעס על הקטינה ומול הנוכחים בחדר, עיקם לקטינה את ידה באכזריות רבה במשך דקות ארוכות, למרות שאימה של הקטינה דרשה ממנו לחדול מאלימותו לא הרפה הפסיכולוג את אחיזתו בקטינה.התובעת סבלה מכאבים בידה ולא נלקחה לטיפול.

התביעה מפרטת, כי חודשיים לאחר מכן בעת שהקטינה צפתה בטלוויזיה ביחד עם אחיותיה, הפסיכולוג רייפן אחז בה מאחורי גבה, כשידו האחת כרוכה מסביב לגופה וידו השנייה סותמת את פיה ואפה של הקטינה עד כדי מחנק. בעת שאחז בקטינה, התחכך רייפן עם חזהו בקטינה כשחולצתו אינה מכופתרת, וכתוצאה מכך נגרמה לקטינה בחילה, תחושת גועל וטראומה. אחותה הגדולה של הקטינה צילמה את האירוע עם מכשיר טלפון סלולרי, ובתגובה לקח רייפן בכוח את מכשיר הסלולר שלה והוציא ממנו את כרטיס הסים, על מנת שלא תיוותר עדות לאירוע וסירב להחזירו.

אימה של הקטינה הגישה תלונה למשטרה בגין האירועים שתוארו לעיל.

הקטינה מאובחנת כחולה בתסמונת נונאן (Noonan Syndrom), אשר הממצאים האופייניים שלה כוללים תווי פנים ייחודיים, קומה נמוכה, עיוותים של בית החזה ומחלות לב מולדות רב מערכתיות, ובהן בעיות לבביות, ובעיות במערכת השלד, אשר מחייבות מעקב על ידי צוות רפואי רב מקצועי לפי הבעיות. הקטינה עברה צינתור בגיל 5, וחל עליה איסור להתרגש יתר על המידה.

טרם הוגש כתב הגנה. לא התקבלה תגובת הפסיכולוג.

בקשה לאישור בית המשפט להגשת כתב התביעה נגד יונתן רייפן פסיכולוג קליני מרכז חירום נווה מיכאל בגין אלימות כלפי קטינה חסרת ישע

כתב התביעה נגד יונתן רייפן פסיכולוג קליני מרכז חירום נווה מיכאל בגין אלימות כלפי קטינה חסרת ישע

זלזול באזרחים: המשטרה תשלם 35 אלף ש' על מעצרים לא חוקיים

זלזול באזרחים: המשטרה תשלם 35 אלף ש' על מעצרים לא חוקיים , עו"ד דוד מנע , נובמבר 2014 , פסק דין

לעיון בפסק הדין הקלק כאן

מחדלים חמורים של המשטרה והתנהגות שעומדת על סף התעללות נחשפו בפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים, במסגרתו התקבלה תביעה לפיצוי של 35 אלף שקל על שורת מעצרי שווא.

שני התובעים – בעל ואישה – היו ממתנגדי תכנית ההתנתקות. באותה תקופה, הם היו כבני 18, והשתתפו בהפגנות ההתנגדות. בעקבות זאת, הוגשו נגד האישה שני כתבי אישום על עבירות התפרעות.

מאחר שהאישה הרבתה להיעדר מהדיונים בעניינה הוצאו נגדה צווי מעצר. בסופו של דבר, ההליך הפלילי הסתיים, היא הורשעה ונגזר עליה קנס של 1,000 שקל. גם נגד הבעל הוגש כתב אישום על התנהגות פרועה. אלא שלעומת אשתו, הוא לא ידע על קיומו.

כשנה וחצי לאחר שההליך הפלילי נגד האישה הסתיים, ביולי 2007, היא זומנה לעדות בתחנת המשטרה בקריית מלאכי. נאמר לה שמדובר בעניין הקשור בבעלה.

האישה, שסברה כי מדובר בעדות קצרה, הגיעה עם בנה - תינוק כבן חצי שנה - לתחנה. אלא שאז הודיעו לה השוטרים כי יש נגדה צו מעצר בשל הליך פלילי קודם. הם התעלמו מטענתה שמדובר בטעות, ואף איימו עליה כי בנה יילקח ע"י הרשויות.

בדיעבד הסתבר שמדובר בצו מעצר שהוצא בתקופת ההליך הפלילי, ובוטל עם סיומו. ואולם, האמת התגלתה רק כעבור כמה ימים, ולאחר שהאישה עוכבה שעות בתחנת המשטרה וטורטרה, יחד עם בנה, לתחנת המשטרה בתל-אביב.

האישה שוחררה בתל-אביב רק לקראת חצות, תשע שעות לאחר שהגיעה למתן העדות, כשהיא רחוקה מביתה ועם תינוק על הידיים. מאחר שלא היה לה איך לחזור, היא נאלצה ללון בת"א. יומיים לאחר מכן היא הגיעה לדיון בבימ"ש, שבו התברר שהמעצר התבצע על סמך צו מבוטל, והיא שוחררה.

מעצר השווא הראשון של בעלה, התובע, אירע בשעות היום, ערב תשעה באב 2007. התובע, אדם דתי, עמד בתור להיכנס להר הבית, ואז הודיע לו שוטר שהוא עצור כי יש נגדו צו מעצר ועליו לשלם קנס של 750 שקל כדי להשתחרר. אף אחד לא אמר לו למה נעצר. בסופו של דבר הוא שוחרר דקות ספורות לפני הצום.

כשנה לאחר מכן, התבקש התובע להגיע לתחנת המשטרה בקריית מלאכי למתן עדות בעניין משפחתי כלשהו. אז נאמר לו, שוב, שיש נגדו צו מעצר ועליו לשלם 750 שקל. התובע, שלא ידע במה מדובר, נותר במעצר כיוון שלא היה לו כסף.

הוא הובל מתחנת משטרה אחת לאחרת, הושם בחדרים מלאי צואה ושתן ורק למחרת בבוקר, כשהתקיים בעניינו דיון בבימ"ש, התברר לו לראשונה על כתב האישום שהוגש נגדו כשנה קודם לכן. לאחר שהמשטרה לא הצליחה להוכיח שהמציאה לו את כתב האישום או שזימנה אותו אי-פעם לדיון, הוא שוחרר.

זלזול בזכויות אדם

השופטת יעל ייטב, שנתנה אמון מלא בעדויות התובעים, קבעה כי המשטרה התרשלה וזלזלה בזכויות האדם שלהם. לפי השופטת, המקרה מעיד על אדישות מוחלטת מצד המשטרה למעצרי שווא הפוגעים בחירות האזרחים.

רשלנות המשטרה ומחדליה, הוסיפה השופטת, גם נוגעים לאופן בו התנהגה כלפי התובעים: התובעת הופקרה לבדה בחצות הליל עם תינוק, ואילו התובע נאלץ לבלות בתאי מעצר מצחינים מלאי מפגעים תברואתיים, ללא דאגה מינימאלית לשלומו ולכבודו.

השופטת קבעה כי הפיצוי לו זכאים התובעים עומד על 52 אלף שקל, אולם מאחר שהיא כבולה לסכום התביעה, חויבה המשטרה לשלם להם 35 אלף שקלים בנוסף להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 10,000 שקל.
ב"כ התובעים: עו"ד חנוך רובין
ב"כ הנתבעת: עו"ד משה ולינגר

* עו"ד דוד מנע עוסק במשפט חוקתי ובדיני נזיקין

** הכותב לא ייצג בתיק.

השוטר משה חן נגח בצעיר - המדינה תשלם 55 אלף שקל

ת"א 8545-09 , בית משפט השלום ירושלים, 29/04/2014 , בפני השופט: עבאס עאסי

שוטר נגח בצעיר - המדינה תשלם 55 אלף ש' , עו"ד מיטל לחיאני , ynet , 07.05.2014

אחרי שרשם דו"ח על נסיעה ללא חגורה שאל שוטר את הנוסע: למה אתה לועס מסטיק כמו פרה? הצעיר מחה, ומצא את עצמו עצור ועם אף שבור

אירוע שגרתי של רישום דו"ח על נסיעה ללא חגורת בטיחות הסתיים באף שבור ומעצר שווא, שלוו בהתנהגות מקוממת של שוטר. האזרח המותקף תבע את השוטר ואת המדינה על הנזקים שנגרמו לו, וההליך יעלה למשלם המסים יותר מ-55 אלף שקל.

האירוע התרחש במרס 2009, אז נסעו כמה חברים לבילוי בים המלח ועצרו בדרך בתחנת דלק בצומת אלמוג. שוטר שהיה במקום הבחין שנסעו ללא חגורות בטיחות ורשם להם דו"ח. אלא שבשלב מסוים הוא פנה לאחד הנוסעים ושאל אותו למה הוא לועס מסטיק "כמו פרה". כשהצעיר מחה על השפה נגח בו השוטר בעוצמה. שוטרים אחרים שהיו במקום התנפלו על המותקף, אזקו אותו ועצרו אותו בטענה להפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

בעקבות האירוע הגיש הצעיר תלונה במח"ש, ונגד השוטר הוגש כתב אישום בגין תקיפה. במסגרת הסדר טיעון נידון התיק בבית הדין המשמעתי לשוטרים, והנאשם הורשע. הוא קיבל נזיפה חמורה, הורדה בדרגה למשך חודש וחויב בפיצוי של 5,000 שקל.

אבל הצעיר לא הסתפק בכך, ובאמצעות עו"ד עומר קראעין הוא הגיש נגד השוטר והמדינה תביעה לפיצויים בבית משפט השלום בירושלים. לטענתו אפו נשבר ונותח, ומאז הוא סובל מכאבים ומדיכאון.

המדינה ניסתה להתנער מאחריות וטענה כי זו מוטלת על כתפי השוטר. לדבריה, היא לא התרשלה כשהעסיקה אותו שכן לא הייתה יכולה לצפות את מעשיו. השוטר עצמו טען שחש מאוים מהתנהגות התובע, שלטענתו היה שיכור והתעמת עמו מילולית ופיזית. לדבריו הוא פעל בהתאם להוראות הממונים עליו, ולכן מי שצריכה לשאת באחריות זו המדינה - מעסיקתו.

להיאבק באלימות המשטרתית

השופט עבאס עאסי ציין בפסק הדין שההגנה והאהדה השמורות לשוטרים הפועלים לצורכי התפקיד ועל פי חוק, לא יינתנו כשמדובר בשוטר שהלבין את פני התובע, תקף אותו ועצר אותו ללא הצדקה.

עם זאת נקבע כי גם המדינה צריכה לשאת באחריות שילוחית בגין התנהגות השוטר, משום שוויכוחים והתנצחויות הם תופעה שגרתית במהלך עבודתם של שוטרים, ולכן פעילותו לא חרגה ממסגרת מילוי תפקידו.

נוכח האינטרס המוגבר להיאבק בתופעת האלימות ביקש השופט לתת משקל נכבד לשיקול ההרתעתי, ופסק לתובע פיצוי של 50 אלף שקל, בנוסף לפיצוי בגין הפסד שכר והוצאות של 5,000 שקל. המדינה והשוטר חויבו גם בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של כ-13 אלף שקל (23.6% מסכום הפיצוי).

אלימות שוטרים היא תופעה נפוצה. כיום נוטים השופטים לפסוק סכומים גבוהים בתביעות שבהן אין צורך להוכיח את הנזק הנגרם. במידה שאכן נגרם נזק, קיימת אפשרות ממשית להכפיל ואף לשלש סכום זה, וכך למעשה מנסים השופטים לכוון את התנהגות השוטרים אשר שוכחים לא פעם את מהות תפקידם.

השוטר משה חן נגח בצעיר - המדינה תשלם 55 אלף שקל

ריב על חניה: השוטר יניב לוי רושו תקף אזרח וישלם 35 אלף שקל

ת"א 26089-02-12 , בית משפט השלום ירושלים , 28/09/2014 , בפני השופטת: דורית פיינשטיין
ריב על חניה: שוטר תקף אזרח וישלם 35 אלף , עו"ד הילל בבייב , ynet , 5.10.2014

חניך בקורס קצינים הכה נהג בקניון מלחה לעיני בנו ועוברי אורח. חקירת מח"ש נסגרה והוא לא הודח מהקורס, אבל בתביעה האזרחית הוא הפסיד

השערוריות והתסבוכות המשפטיות שאופפות את המשטרה אינן רק מנת חלקה של הקצונה הבכירה: בעת שהיה חניך בקורס קצינים של המשטרה תקף יניב לוי רושו אזרח בגלל ויכוח על חניה בקניון מלחה בירושלים, והכה אותו לעיני בנו ולעיני עוברי אורח. חקירתו במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) הסתיימה ללא תוצאות, והקורבן בחר לתבוע אותו אזרחית בבית משפט השלום בירושלים, שקבע לאחרונה שעל לוי רושו לפצות אותו ב-35 אלף שקל.

האירוע המדובר התרחש בינואר 2009. שני הנהגים זיהו מקום פנוי בחניית הקניון והקורבן היה זה שנכנס אליה ראשון. לוי רושו, שלא היה בתפקיד באותו יום, חסם אותו ועזב את המקום. כשחזר התובע עם בנו למכונית והבין שאינו יכול לצאת, הוא המתין ללוי, וכשזה הגיע התפתח ביניהם עימות אלים.

לדברי עדי ראייה השוטר הפיל את הנהג על הרצפה והכה אותו לעיני בנו הקטין, שעמד לידו וצעק "אבא, אבא". האירוע הסתיים עם הגעת המשטרה למקום, גביית עדויות וחקירתו של הקורבן באזהרה.

בעקבות סגירת החקירה במח"ש הגיש הנהג תביעה לפיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לו ולבנו. הוא טען שהשוטר איים עליו שירשום לו דו"ח, אף שלא היה בתפקיד, והחל למלא את פרטיו בפנקס. כשניסה לחטוף מידו את הפנקס, הלה השכיב אותו על הרצפה והכה אותו.

התובע הוסיף כי אף שבמח"ש החליטו לסגור את התיק נגד לוי רושו, נציבות תלונות הציבור במשטרת ישראל מצאה את תלונתו מוצדקת והודיעה כי יינקטו נגדו הליכים משמעתיים.

השוטר אישר בבית המשפט שהושעה לכמה חודשים מקורס קצינים. להגנתו הוא טען שהתגונן מול תוקפנות, והוסיף כי לתובע יש עבר פלילי שניסה להסתיר.

נהג כאחרון הבריונים

אחד העדים סיפר בבית המשפט שפנה ללוי רושו וביקש להפסיק, אך הנתבע סירב ודרש ממנו את תעודת הזהות שלו. השופטת דורית פיינשטיין מצאה עדות זו מהימנה ביותר. היא גינתה את ניסיונו של השוטר לייחס לתובע מראית של עבריין ורמזה שהשגת המידע הזה נעשתה בניגוד לחוק.

השופטת קיבלה את התביעה ודחתה את גרסתו של לוי רושו שלפיה התובע נהג כלפיו באלימות. לדבריה, לכל היותר עורר התובע פרובוקציה קלה שלא היוותה כל איום והנתבע הגיב בחוסר פרופורציה: ריתק אותו לרצפה, הכה אותו ובעט בו, והמשיך בכך גם לאחר שעוברי אורח ביקשו שיפסיק.

בהקשר זה התייחסה השופטת גם להבדלים בין הנצים: "התובע היה ביום האירוע כבן 55, ובמועד שהעיד בפני התרשמתי כי מדובר באדם צנום ולא בריא. לעומתו הנתבע היה בשעתו כבן 32... ובעת עמידתו בפניי ניתן היה להתרשם כי הוא בעל מבנה גוף אתלטי וחזות ספורטיבית".

השופטת גינתה את לוי רושו, שנהג "כאחרון הבריונים", והדגישה כי בנוסף לפרץ האלימות הוא גם ניצל לרעה את תפקידו. היא חייבה את השוטר לפצות את התובע ב-35 אלף שקל ובהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 9,000 שקל.

ריב על חניה: השוטר יניב לוי רושו תקף אזרח וישלם 35 אלף

רצח ענבל עמרם: 9 משוטרי משטרת פתח-תקווה אחראים למחדל – פסק דין כב' השופטת הילה גרסטל ביהמ"ש המחוזי

אוגוסט 2010 - רצח ענבל עמרם: 9 משוטרי משטרת פתח-תקווה אחראים למחדל – פסק דין כב' השופטת הילה גרסטל ביהמ"ש המחוזי מרכז תיק ת"א 770-12-07

ביהמ"ש המדינה אחראית למותה של ענבל עמרם ז"ל – בימ"ש מחוזי מרכז ת"א 770-12-07 פסק דין כב' השופטת הילה גרסטל, קובץ pdf

רצח עמרם: 9 מהשוטרים האחראים למחדל קודמו

"טרגדיה איומה אירעה למשפחת עמרם בליל שבת שבין 3.3.06 לבין 4.3.06 עת נרצחה בתם, ענבל עמרם ז"ל (להלן: "המנוחה" או "ענבל" על ידי מוחמד בן טאלב ג'עידי (להלן: "הרוצח") שהגיע במטרה לגנוב את רכב המשפחה בו נהגה (להלן: "הרכב"). ענבל הייתה בת 20 בלבד במותה.

הרוצח הואשם והורשע על פי הודאתו ברצח, בשוד, בחטיפה לשם סחיטה, בהצתה ובשהייה בלתי חוקית, וביום 14.11.06 נגזרו עליו בבית המשפט המחוזי בתל אביב מאסר עולם ועוד 15 שנות מאסר חופפות.

בתביעה דנן עותרים התובעים לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לטענתם בשל מחדליהם של הנתבעים בטיפול בפרשה, הכל כפי שיפורט להלן."…

למרות תפקודה הלקוי של תחנת פ"ת והממונים עליה בליל הרצח מגלה בדיקת מעריב: תשעה מעשרת השוטרים והקצינים האחראים למחדל דווקא זכו מאז לקבל קידום.

ענבל עמרם ז"ל – מחדלי משטרת פתח-תקווה

אז מי אשם באותה "רשלנות" עליה דיבר בית המשפט? אף שבני משפחת עמרם תבעו לדין רק חמישה אנשי משטרה, מעיון בפרטי האירוע ניתן למנות לא פחות מעשרה שוטרים וקצינים, מהיומנאי בתחנת פתח תקווה ועד למפקד המחוז בפועל בזמן הירצחה של ענבל, שנושאים באחריות לכישלון המשטרתי. אלא שבניגוד למצופה, בדיקה מגלה כי כמעט כל המעורבים בפרשה קודמו בארבע השנים שחלפו מאז.

גם מי שהיו אחראים ישירות לתוצאות הטרגיות עודם נושאים בתפקידי שיטור: יומנאי משטרת פתח תקווה, איתן לייזר, מי שסירב לקחת תלונה מבני משפחת עמרם, צעק עליהם צעקות רמות וגירש אותם מתחנת המשטרה. השופטת מותחת ביקורת קשה על דרך תפקודו ורומזת כי במהלך עדותו לא דיבר אמת. עם זאת, הוא קודם מאז והיום משמש כשוטר סיור באותה תחנה.

החוקרת התורנית באותו לילה, ורד צברי: היומנאי טען כי התקשר לצברי כדי לקבל הנחיות כשהגיעו בני המשפחה להגיש תלונה, אך זו טענה בפניו כי היא ממהרת הביתה משהסתיימה המשמרת שלה. בבית המשפט טענה צברי כי לא אמרה את הדברים, אלא טיפלה בתיק אחר. השופטת הביעה ספקות לגבי אמינותה, אך צברי ממשיכה לשמש כחוקרת בתחנת פתח תקווה ובימים אלה נמצאת בחופשת לידה.

אחראי משמרת בתחנת פתח תקווה, בני בידני: לא פעל כמצופה ממנו מתוקף תפקידו ולא הורה ליומנאי לקבל את תלונת בני המשפחה, למרות שהיה עד כשגורשו בני המשפחה מהתחנה. גם לגביו מצאה השופטת כי פעולתו הייתה רשלנית והביאה למותה של ענבל עמרם. אלא שבידני קודם גם הוא ומשמש כמפקד שאינו קצין בתחנת פתח תקווה.

קצינת החקירות של משטרת פתח תקווה, רב פקד סימה דרעי: ביום האירוע הייתה בביקור בבית שאן. לטענת בידני, הוא התייעץ איתה בטלפון והמתין לקבל ממנה הנחיות לאחר שבני המשפחה הגישו את תלונתם. בית המשפט רמז כי דרעי לא אמרה אמת בבית המשפט, לאחר שטענה כי היא לא זוכרת שיחת טלפון כזאת. בימים אלה היא מקודמת לתפקיד קצינת החקירות של תחנת נתניה, הנחשב ליוקרתי יותר.

"ניצב פרנקו לא פעל לחקירה חיצונית של המקרה"

מפקד תחנת פתח תקווה, סגן ניצב מוטי פלדמן: השופטת מתחה עליו ביקורת קשה, בין היתר על כך שגם כשהתמונה התבהרה בשעות הבוקר והיה ברור שהרכב של ענבל נמצא באזור פתוח ליד צומת גלילות, לא וידא פלדמן את הנחייתו לפתוח במבצע חיפוש ולהזעיק למקום כוחות. פלדמן, שקודם מאז, הוא כיום בכיר במטה הארצי של המשטרה.

מפקד מרחב השרון – תת ניצב מנשה ארביב

ארביב: פסק הדין לא מתייחס אליו באופן ישיר, אך הוא בהחלט מצייר תמונה עגומה על דרך ההתנהלות של היחידה עליה פיקד. ארביב מינה את קצין החקירות שלו לחקור את תפקוד משטרת פתח תקווה בפרשה ולא העביר את החקירה לגורם מחוץ למרחב שרון או מרכז – כך שחקר למעשה את עצמו. גם ארביב קודם מאז ובימים אלה הוא משמש כסגן מפקד מחוז תל אביב.

ממלא מקום מפקד מחוז המרכז, ניצב אהרון פרנקו: לא פעל לחקירה חיצונית של הפרשה והותיר את החלטת תת ניצב ארביב למנות קצין זוטר לחקור את התנהלות המשטרה. מאז קודם בדרגה והוא משמש כיום כמפקד מחוז ירושלים במשטרה.

ניצב אהרון פרנקו לא פעל למינוי וועדת חקירה לרצח ענבל עמרם ז"ל – אחראי קשות למחדל הרצח
קצין תורן במרחב ירקון, פקד רן ורד: השופטת גרסטל מתחה ביקורת קשה על תפקודו ורשלנותו, שהביאו למותה של ענבל עמרם. בין היתר, היה ורד אמור לרכז את פעולות החיפוש באזור שבו נמצא אות איכון הטלפון, אך בפועל הוא ריכז רק שתי ניידות, שגם הן סיימו במהירות את החיפושים שנשקו לשעת סיום המשמרת שלהם.

משפחת עמרם: המשטרה ניסתה למנוע הגשת תביעה

"משבוצע איכון לטלפון של ענבל הוא אותר במקום מבודד, בשטח פתוח ומרוחק. גם אז, בסביבות השעה חמש, התנהלה המשטרה באיטיות ובמקום לשלוח כוחות מתאימים עם כלי רכב המותאמים לשטח ולנסות לאתר את ענבל, נשלחו שתי ניידות שעזבו את השטח לפני השעה שבע בבוקר לחילופי משמרות. כך בוזבז זמן יקר מפז. בשעה זו עזב גם הקצין התורן מבלי שהיה אות חיים מענבל", קבעה השופטת.

פקד רן ורד קודם בדרגה ובתפקיד. אגב, מפקד מחוז תל אביב הקודם, והמועמד המוביל לתפקיד המפכ"ל, ניצב אילן פרנקו, בחר בורד לתפקיד הרל"ש שלו.

מפקד מרחב ירקון – ניצב חגי דותן: השופטת מתחה ביקורת קשה על תפקוד המרחב בפרשה; על העיכובים בשליחת הכוחות לחיפושים, בהזנקת המסוק ובניהול מבצע החיפושים. היא לא נקבה בשמו של דותן כאחראי ישיר, אך בהיותו מפקד היחידה ברור כי הוא נושא באחריות כוללת. מאז המקרה קודם דותן בדרגה ובתפקיד והוא משמש כיום כמפקד מחוז ש"י במשטרה.

סגן מפקד מרחב ירקון במשטרה – תת ניצב אמיר גור: במהלך המשפט סיפרו בני משפחת עמרם כי המשטרה שלחה קצין בכיר שידבר על לבם בניסיון למנוע את הגשת התביעה לבית המשפט.

השוטר שנבחר למשימה היא תת ניצב גור, אז סגן מפקד מרחב ירקון במשטרה. כיום משמש גור כמפקד מתפ"א (יחידת ההריסות של המשטרה).

3 מיליון שקלים פיצוי לקרובי ענבל עמרם

פסק דין השופטת הילה גרסטל בעניין מחדלי משטרת ישראל פתח תקוה על הרצחה של ענבל עמרם

שופטת הנוער רות בן-חנוך נחבלה קשות בשייט תענוגות בשווי 130,000 שקלים ולכן פרשה מכס השיפוט

שופטת נוער רות בן חנוך - שייט תענוגות ב- 130,000 שקל

יוני 2014 - שופטת בית משפט לנוער רות בן חנוך תולשת מידי שנה אלפי ילדים מביתם ומשפחתם בבית משפט לנוער המתנהל בדלתיים סגורות ללא ראיות. הילדים שנתלשו מביתם ומשפחתם הועברו בצווים שיפוטיים למוסדות הרווחה, משפחות אומנה שם שהו ללא פיקוח, וללא זכויות בניגוד לאמנת זכויות הילד. השופטת רות בן-חנוך נחבלה קשות בשייט תענוגות בשווי 130,000 שקלים ולכן פרשה מכס השיפוט.

להלן כתבת "כלכליסט" על החבלות והתביעות נזיקין.

השופטת רות בן-חנוך נחבלה בטיול ותובעת מאות אלפי שקלים , ענת רואה , 10.06.14

תביעה לא שגרתית: השופטת רות בן־חנוך טוענת שנחבלה במהלך שיט ותובעת פיצוי מחברת הטיולים על שבעקבות כך, לטענתה, נאלצה לפרוש מכס המשפט

תביעות נזיקין שנולדו בעת נופש הן מאורע נפוץ. ישראלים רבים חוזרים מחו"ל בכעס רב על חברת הנסיעות שהזמינו ממנה את חופשתם, מה שהופך לתביעת פיצוי שמגיעה לבירור בבית המשפט. מאורע הרבה פחות נפוץ הוא תביעה כזו שחתומה עליה שופטת, שאף מקפידה לציין את העובדה הזאת כבר בסעיף הראשון בכתב התביעה.

מדובר בשופטת בית המשפט לנוער רות בן־חנוך, שתובעת מאות אלפי שקלים מחברת נסיעות בטענה להתרשלות שגרמה לפציעתה. לפי בן־חנוך, במהלך שיט נופש היא הוטחה בכוח ברהיט שהיה בתאה ונפלה על הרצפה. השופטת טוענת שהיעדר נקודות אחיזה בתוך התא שלה ובתאי האונייה בכלל הוא רשלנות של חברת התיירות. התביעה הוגשה לבית משפט השלום בירושלים נגד פלמינגו נסיעות ותיירות ונגד מדריך הטיולים ד"ר גילי חסקין.

הטיול התקיים בדצמבר 2011 ובינואר 2012, ולדברי השופטת, היא שילמה עבורו 130 אלף שקל והוא אמור היה לכלול ביקור בדרום אמריקה ובאנטרקטיקה; עוד לדבריה, השתתפות בו לא כללה דרישה למיומנויות מיוחדות, להפך, הוא הוצג כנוח ונטול קשיים או סכנות. בסוף דצמבר, כשהאונייה עשתה דרכה לאנטרקטיקה, בעת ששטה בים גלי, השופטת קמה ממיטתה כדי להגיע לתא השירותים, וכשניסתה לאחוז בדפנות התא כשלה ובשל גל או ים סוער נפלה ונפצעה. כך לטענתה.

את יתרת הטיול, אומרת השופטת, היא נאלצה להעביר בשכיבה, ולדבריה הנתבעים כשלו בארגון טיפול רפואי ראוי ורק אחרי ארבעה ימים היא הגיעה לארץ, "לאחר שטולטלה חבולה ושבורה מהקצה השני של העולם". השופטת הגיעה לבית החולים איכילוב ושם אובחנו בגופה שברים בשש צלעות, שתי חוליות מרוסקות בעמוד השדרה, פגיעה בשכם ושבר בעצם הזנב. לאחר יומיים של אשפוז היא שוחררה לביתה בהנחיה לנוח שבועיים. התאונה, כך לפי התביעה, הובילה אותה למצב של "אי־כושר מלא" למשך ארבעה חודשים, ולאחר ההחלמה הראשונית היא נאלצה להפחית את שעות עבודתה לחמש ביום. רופא שבדק אותה, לטענתה, קבע שהתאונה גרמה לה נכות של 23%, מה שבהמשך אילץ אותה, לטענתה, להקדים את פרישתה מכס המשפט ולסיים בכך קריירה רבת־שנים.

לפי התביעה, התפקיד השיפוטי נושא עמו אחריות כבדה, הדורשת השקעה עצומה של שעות עבודה, בחינת ראיות וריכוז ברמה גבוהה ביותר, "והדברים אמורים ביתר שאת כשמדובר בנוער, שם הכרעה שיפוטית חורצת גורלות של אנשים צעירים ומלווה אותם בשארית חייהם". טענת השופטת היא שחברת הנסיעות התרשלה בתכנון הטיול, לא נקטה אמצעי בטיחות ואף לא פעלה להזהיר אותה מפני ההשלכות של הפלגה בים גועש או לספק לה תא הכולל אמצעי מיגון נאותים.

השופטת תובעת את השבת הכספים ששילמה על הטיול (130 אלף שקל), הפסד השתכרות (85 אלף שקל), הוצאות רפואיות ועזרת הזולת (25 אלף שקל) ורכיב פיצוי, שעדיין לא נאמד, על כאב וסבל ואובדן השתכרות עתידי, לרבות הפסד פנסיה והוצאות רפואיות.

החברה הנתבעת מסרה בתגובה שטענותיה יפורטו בכתב ההגנה שתגיש.

קלונם של רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער - נערות חוסות ברחו ממוסדות משרד הרווחה וסיפקו שירותי מין כדי לשרוד

כתבת כלכליסט - השופטת רות בן-חנוך נחבלה בטיול ותובעת מאות אלפי שקלים

המשטרה משלמת מידי שנה עשרות מיליוני שקלים פיצויים לאזרחים עקב רשלנות ואלימות

המשטרה שילמה לאזרחים פיצויים בסך כ-20 מיליון שקל בשנה שעברה, יניב קובוביץ , אוגוסט 2014

הסעיפים העיקריים שבגינם שולמו פיצויים הם חקירה והעמדה לדין שלא לצורך ותקיפה ושימוש בכוח. בחמש השנים האחרונות שולמו 110 מיליון שקלים

110 מיליון שקלים שילמה משטרת ישראל מהקופה הציבורית בחמש השנים האחרונות בגין פעילות רשלנית של שוטריה נגד אזרחים. לפי דו"ח הנזיקין של משטרת ישראל לשנת 2013, כ-20 מיליון שקלים שולמו בשנה זו לאזרחים, רובם כפיצוי על חקירה והעמדה לדין שלא לצורך, או תקיפה ושימוש בכוח מצד שוטרים.

מדי שנה מפרסמת משטרת ישראל את דו"ח הנזיקין השנתי, הכולל את סך כל הפיצויים שנאלצת המשטרה לשלם בתביעות משפטיות מצד אזרחים שסברו כי המשטרה פעלה בעניינם ברשלנות ובחוסר תום לב. הדו"ח כולל הליכים משפטיים שהסתיימו באותה שנה, כלומר גם מקרים שאירעו בפועל בשנים קודמות. בשנת 2013 שילמה המשטרה 18,817,741 מיליון שקלים פיצויים בגין תביעות שהוגשו נגדה ועוד 855,419 שקלים בגין הוצאות טיפול בתיקים, סה"כ שילמה המשטרה 19,664,660 שקלים.

סכום הפיצויים הגבוה ביותר ששילמה המשטרה בשנת 2013 הוא 2.2 מיליון שקלים, ששילמה משטרת התנועה בגין מקרה של ירי על אזרח שהתרחש ב-2002: שוטר תנועה עצר רכב שבו נהג גבר ללא חגורת בטיחות. ברכב היו הנהג, אשתו ושני ילדיהם. לאב לא היו הרישיונות ברכב אולם באמצעות תעודות שהחזיקה אשתו זיהה אותו השוטר כבעל הרכב. השוטר החל לרשום דו"ח והנהג חש שהוא מתעכב יתר על המידה והחל בנסיעה. השוטר ומתנדב שהיה עמו החלו לירות בנשק חי לעבר הרכב במטרה לעצור אותו, וכתוצאה מהירי נפצע אחד מילדי המשפחה קשה.

במקרה אחר, פסק בית משפט השלום בתל אביב פיצוי בסך 574,771 שקלים לקטין שנעצר באירוע שבו נופצה זגוגית בתחנת אוטובוס. הנער נחקר כמה פעמים במשטרה כדי שיגלה את שמו של מנפץ הזגוגית, עד שנשבר ומסר לשוטרים את המידע. שנה וחצי לאחר מכן אושפז הקטין באיכילוב ואובחן כסובל מסכיזופרניה. בית המשפט קבע לפי הראיות כי ניתן לייחס 10% מהנכות שנגרמה לקטין להתנהלות השוטרים כלפיו במשך החקירות.

המשטרה משלמת מידי שנה עשרות מיליוני שקלים פיצויים לאזרחים עקב רשלנות ואלימות

שופטת חנה ינון - מעיפה פיצויי נזק וקובעת "עובדות" ללא הוכחה בתביעת דיבה

מרץ 2013 - מדובר בתביעה לפיצוי בגין לשון הרע במכתבים ששלח הנתבע למשרדי ממשלה ולבתי עסק בסמוך לתובעת, ולפיהם התובעת (חברת מקור הפורמאיקה) משתמשת, כביכול, בחומרים המזיקים לציבור.

בפסק הדין קבעה השופטת חנה ינון כי מדובר בלשון הרע ופסקה פיצויים. ואולם ניתן למצוא מספר ליקויים מהותיים בהתנהגותה של השופטת חנה ינון:

קביעות ללא ביסוס - חנה ינון כותבת בסעיף 57 בפסק הדין: "מעשי מר פלבסקי (הנתבע) נראים כמוכתבים וכמודרכים ע"י בעלי אינטרס ועניין בענף עיסוקה של התובעת". - השופטת חנה ינון כנראה שכחה שפסקי דין מתבססים על ראיות ולא על השערות. היא מביעה דעה, שמעשיו של מאיר פלבסקי הוכתבו בידי אינטרסים של מתחריה של מקור הפורמייקה - בלא להביא לכך כל ראיה.

קובעת סכום פיצוי נזק ללא אסמכתאות או בדיקה כלכלית כלשהי - חנה ינון מגדילה לעשות, כאשר היא מחייבת את פלבסקי (הנתבע) בתשלום של 150,000 שקל "בגין הפסדים עסקיים שנגרמו לה, למצער, לגישתי, עקב מסע ההשמצות והפרסומים, אשר סביר כי פגע בכושרה להרוויח סכומים אשר הרוויחה טרם הפצת הפרסומים הפוגעים"(סעיף 66 בפסק הדין). גם את זה היא עושה בלי שום הוכחה, בלי הצגת נתונים וסתם מתוך ניחוש.

סוף דבר
מדובר בהתנהלות פגומה ופסולה של השופטת חנה ינון בדבר קביעת סכום הפיצוי, וקביעת שיקוליו של הנתבע. התנהגותה הלקויה של חנה ינון מטילה ספק רב למהימנותו של פסק הדין כולו.

קישורים:

תלונה נגד השופטת חנה ינון - העלבה וביזוי בעל דין בהחלטת פסילה של עצמה - דצמבר 2012 - מדובר בשופטת חנה ינון שפסלה עצמה עקב משוא פנים חמור שבוצע כלפי ב.כ התובעים צ'ארלי בוזגלו. ינון קיבלה הודעת שיטנה שהועברה אליה מצ'ארלי (דרך משמר בתי המשפט...

יצא המרצע מן השק - משוא הפנים השופטת חנה ינון לעו"ד צ'ארלי בוזגלו ופסילתה - נובמבר 2012 - מדובר בתביעת דיבה איגוד העו"ס (איציק פרי), ועובדת סוציאלית לחוק הנוער אתי דור דוברובינסקי נגד שני בלוגרים שנפגעו וממשיכים להיפגע מפשעי משרד הרווחה ואינם רואים את ילדיהם. הבלוגרים חשפו וחושפים פשעי משרד הרווחה. התובעים מיוצגים ע"י עו"ד צ'ארלי בוזגלו. הנתבעים, הבלוגרית ל' היתה מיוצגת ע"י עו"ד, והבלוגר י' לא מיוצג...

השופטת חנה ינון: מידע מודיעיני או מזימה ודברי שטנה מעו"ד צ'ארלי בוזגלו - אפריל 2012 - מדובר בתביעת דיבה איגוד העו"ס, ועובדת סוציאלית לחוק הנוער אתי דור דוברובינסקי נגד שני בלוגרים אשר חשפו וחושפים פשעי משרד הרווחה. התובעים מיוצגים ע"י עו"ד צ'ארלי בוזגלו. הנתבעים, הבלוגרית ל' היתה מיוצגת ע"י עו"ד, והבלוגר י' לא מיוצג.... משוא פנים של השופטת חנה ינון - שופט בבית משפט חייב ביושר לנהוג ללא משוא פנים, או אפלייה. לא כך נהגה השופטת חנה ינון. השופטת קיבלה הודעת שטנה מהועברה מב.כ התובעים צ'ארלי בוזגלו, לא תיעדה בפרוטוקול את תכנה ושולחה, לא יידעה את הנתבעים בהודעת השטנה נגדם, ולכן לא יכלו להתייחס לדברי השטנה נגדם...

תלונה נגד השופטת חנה ינון - בית משפט השלום תל אביב ת"א -10-09 - התנהגות פוגענית, וניהול משפט לקוי - מאי 2012 - בתחילת דיון שיפוטי בענייני לשון הרע הוציאה השופטת חנה ינון מאולם בית המשפט בעל דין, נתבע, לא מיוצג, למהלך הרוב המכריע של הדיון, כך שלא יכל לשמוע טענות התובעים ולהגיב עליהם בזמן אמת. חנה ינון הוציאה גם את הצופים מהאולם ולא נתנה לכך ביטוי בפרוטוקול. השופטת חנה ינון השתמשה במילים פוגעניות נגד הנתבע בתחילת הדיון לעיני הנוכחים באולם. התנהגותה של השופטת חנה ינון גרמה לחוסר אמון הציבור במערכת המשפט והדיפה ריח של משוא פנים, שיקולים זרים...

תלונה נגד השופטת חנה ינון - רמסה ברגל גסה את עיקרון פומביות הדיון, פגעה בכבודם של הצופים - פומביות הדיון הינה כי המשפט מתנהל באולם פתוח בו רשאי הקהל הרחב לצפות ולהיות עד לדיון. פומביות הדיון הינה הערובה העיקרית לתקינות ההליך המשפטי דהיינו בתחום עשיית הצדק ובירור האמת הלכה למעשה ובתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה...

חנה ינון - החלטה מזלזלת ועילגת לבקשה לתיקון פרוטוקול - השופטת חנה ינון דנה בתביעת לשון הרע שהגיש רופא השיניים ד"ר אפרים צור נגד רשת ידיעות תקשורת, בעקבות כתבה שפורסמה עליו. בשלב מסוים במהלך, בדיון שהתקיים באולמה של ינון בינואר 2011, לאחר שנשמעו הוכחות ובטרם סיכומים, ביקשה השופטת מהצדדים לצאת מהאולם, וקיימה שיחה לא פורמלית עם עורכי הדין בלבד...

שופטת חנה ינון - שקרים ומניפולציות בבית המשפט - המאמר השופטת חנה ינון "העלימה" קטע מפרוטוקול דיון , יובל עוז , יוני 2012 - "גלובס" חושף מקרה נוסף שבו שופטת עושה בפרוטוקול דיון כבשלה: חנה ינון מחקה קטע שלם מפרוטוקול, ללא הסכמת הצדדים; היא גם הורתה על השמדת התיעוד הקולי של הדיון ■ הנציב קבע כי ינון לא פעלה כראוי, אך גרוניס נתן לה גיבוי...

חנה ינון, שופטת בית משפט שלום תל אביב - ניהול משפט לקוי ומלוכלך - אפריל 2012 - מדובר בתביעת דיבה איגוד העו"ס, ועובדת סוציאלית לחוק הנוער אתי דור דוברובינסקי נגד שני בלוגרים אשר חשפו וחושפים פשעי משרד הרווחה. הבלוגרית ל' היתה מיוצגת ע"י עו"ד, והבלוגר י' לא מיוצג...

שופטת חנה ינון בית משפט שלום תל אביב - תלונות חמורות מוצדקות ובקשות פסילה - מאי 2012 - מדובר בתלונות חמורות שהוגשו לנציבות תלונות הציבור על שופטים נגד חנה ינון שופטת בית משפט שלום. שתי תלונות התבררו מוצדקות. ..

בקשת פסילה נגד השופטת חנה ינון - אמרה בדיון חוזר בפתח שלב ההוכחות כי התוצאה תהא אותה תוצאה - מאי 2012 - ע"א 3078/12 - מדובר בבקשת פסילת שופטת השלום חנה ינון. מבקשת הפסלות טוענת כי בישיבה מקדמית בדיון חוזר שהתקיים ע"פ החלטת ערכאת הערעור ביום 3.11.2011 בבית משפט קמא (בפני כב' השופטת ינון) ונקבעה ישיבת הוכחות ליום 8.2.2012. לטענת המערערת, בפתח דיון ההוכחות, הביע בית המשפט את דעתו כי הוא יכול לנמק את פסק הדין בתביעה שכנגד פעם נוספת, אך התוצאה תהא אותה תוצאה. בשל דברים אלו הגישה המערערת בקשת פסילה. בית המשפט דחה את הבקשה...

ביקורת על התנהלות חנה ינון שופטת השלום ביצירת סחבת שיפוטית - הכתבה דו קרב השופטות: צ’רניאק נגד ינון , מערכת ספונסר , יולי 2007 - שופטת בית המשפט המחוזי מתחה ביקורת על התנהלות חנה ינון שופטת השלום ביצירת סחבת שיפוטית; תביעה כספית בסך 1.2 מיליון ₪ נגד עו"ד ציון סמוכה, היא הסיבה לביקורת...

שופטת חנה ינון - בקשת פסילה בגין גיבוש עמדה ברורה וחד משמעית בקדם משפט באשר לתוצאה הראויה בתיק - יולי 2000 - בית משפט עליון ע"א 4520/00 - ערעור על בקשת פסילה לשופטת חנה ינון. - קדם משפט - בין המערערים למשיבה מתנהלת תביעה בגין ליקויי בניה שנמצאו בדירה שרכשו המערערים מהמשיבה. ביום 30.4.00 התקיים קדם משפט. בית המשפט (חנה ינון) הציע הצעה לסיומו של התיק בפשרה. הצעת הפשרה הוכתבה לפרוטוקול כפסק דין, תוך שבית המשפט מכתיב גם את הסכמת הצדדים, למרות שבא כח המערערים הביע התנגדותו להסכם...

בקשת פסילה נגד חנה ינון בגין אי רישום בפרוטוקול, קביעת עמדה טרם הוכחות, והתבטאות נטענת - יולי 99 - ע"א 4000/99 ערעור על בקשת פסילה לשופטת חנה ינון - חנה ינון קבעה עמדה באופן נחרץ בתחילת הדיון והתבטאה בצורה נטענת - לטענת המערער, חנה ינון קבעה עמדתה באופן נחרץ בתחילת הדיון לגבי המסכת העובדתית ולגבי המסקנה המשפטית ולפיכך עליה לפסול עצמה מליישב בדין. את טענתו זו סומך המערער על האופן הנחרץ והפסקני בו תיארה חנה ינון נסיבות האירוע ובכללן את אי כריתתו של הסכם בין הצדדים, וכן על התבטאות נטענת של בית המשפט (חנה ינון), שלא נרשמה בפרוטוקול, לפיה אם טרם שילם המערער את האגרה נראה שניתן לחסכה, באם לא יידרש בית המשפט לקיום הדיון.

שופטת חנה ינון - בקשת פסילה עקב אמירות בדיון המלמדות כי עמדתה הוכרעה מראש ללא קשר לתיק ונטישת האולם באמצע השמעת הטיעונים - יולי 2003 - ע"א 5422/03 - מדובר בבקשת פסילה מהשופטת חנה ינון לפסול עצמה מלדון בתיק תובענה בסדר דין מקוצר נגד המערערים ונתבעים נוספים. - בקשת הפסילה - עמדתה של חנה ינון הוכרעה מראש, וזאת ללא קשר לתיק וטרם שמיעתו. - בבקשת הפסילה טענו המערערים, כי בישיבה מיום 1.5.03 אמרה חנה ינון, עוד בטרם שמעה את טענות ההגנה של המערערים, כי אם מסמכי הבנק תקינים ואמינים, סופו של התיק ברור למי שמבין בטענות ותיקים בנקאיים, וכי בסופו של דבר יש לשלם את החוב לבנק...

נתניה - המוסר הכפול של הפקידים בלשכת הרווחה

ידוע ספורה של בנצ'י, אם חד הורית, שהרווחה לקחו את שלשת ילדיה עקב תאונה של פציעה קלה שארעה לאחד הילדים. שירותי הרווחה מיהרו והוציאו מרשותה את שלשת ילדיה הקטנים בני ארבע, שש, ותשע, בטענה כי היא מזניחה אותם. בנצ'י שהיתה אז רק ארבע שנים בארץ טוענת שלא הוסבר לה דבר.

אירוע נוסף הוא סיפורה של אם שתינוקה אושפז ל-4 ימים. לא כדי לבדוק אותו - כדי לבדוק אותה. בלי משפט, בלי עדויות, בלי החלטה של שופט – שפכו את דמם והפכו אותם להורים מתעללים. "אולי הרבצנו ולא התכוונו, אולי בלהט העניינים? ".

מה קורה כאשר מתרחשת תאונה הרבה יותר חמורה לפעוט במעון יום של העירייה, מה עושים אז שירותי הרווחה?

מתברר שלא הרבה.

להלן המאמר ''התינוק נכווה, עיריית נתניה לא חקרה'' , אלכסנדר כץ , קקטוס , יוני 2009

פעוט שנכווה במעון יום בדרום העיר לאחר שנשפך מים רותחים מקומקום חשמלי, תובע 2.5 מיליון ש' מהעירייה וממשרד התמ"ת. הוריו: עדיין לא נערכה חקירה מקיפה בנושא ולא הופקו לקחים

שנתיים חלפו מאז פעוט בן שנה נכווה באורח קשה במעון יום בדרום העיר, אולם עד כה לא נערכה חקירה מקיפה של העירייה, המשטרה או משרד התמ"ת (התעשייה, המסחר והתעסוקה). כך עולה מתביעה שהגישו לבית משפט השלום בנתניה, הורים לפעוט נגד המעון בו שהה הפעוט, נגד חברת הביטוח של המעון, ונגד עיריית נתניה והאגף לתעסוקה ומעמד האישה במשרד התמ"ת. ההורים, באמצעות עורכת הדין מיטל פורמן, טוענים כי עד כה לא הופקו לקחים מהאירוע הקשה, וגם משמיעים טענות קשות על אפליה - המקרה אירע בשכונת מצוקה ובתביעה נטען לזלזול על רקע זה.

מהתביעה עולה כי בית החולים שניידר, שם אושפז הקטין שסבל מכוויות קשות בפלג גופו העליון, פנה למשרד הרווחה "בבקשה לחקור את האירוע האמור, בחשד לרשלנות והזנחה של הילדים השוהים במעון היום". עובדת סוציאלית מבית החולים אף הבהירה לאמו של הקטין כי משרד הרווחה יפנה למשטרה במטרה שגם שם יחקרו את האירוע.

חקירת משטרה כזו אכן נערכה, אולם נמצא בה כי הגננת אינה אשמה במקרה. הסייעות שעבדו באותה תקופה במעון כלל לא נחקרו. בתביעה שהוגשה נטען כי עד יום הגשתה לא נערכה חקירה כיאות של עובדי המעון על ידי עיריית נתניה או משרד התמ"ת. "הכיצד תינוק הצליח להגיע לכבל של הקומקום החשמלי, ומדוע הונח מלכתחילה קומקום חשמלי במקום בו ישנה גישה חופשית לילדים ולתינוקות השוהים במעון, על אף כי הסכנה הינה ידועה וצפויה מראש, וחמור מכך, כבר אירעו אירועים דומים בעבר, במעונות שונים ברחבי הארץ ואולם הלקח לא נלמד והסכנה הממשית לא הופנמה על ידי מי מעובדי המעון".

שנה אחרי הגשת התביעה – והתאונה לא נחקרה
עד היום, כשנה לאחר הגשת התביעה, טרם נערכה חקירה של העירייה ומשרד התמ"ת. מכתבי ההגנה שהוגשו על ידי העירייה ומשרד התמ"ת עולה כי כל אחד מהגופים מגלגל את האחריות לפתח האחר, בעוד שהמעון וחברת הביטוח כלל לא הגישו כתב הגנה. זאת ועוד, לפי התביעה בחלוף הזמן התברר לאמו של הפעוט כי משרד הרווחה כלל לא פנה למשטרה, מה שאילץ אותה לגשת לתחנה ולהגיש תלונה בעצמה. גם לאחר מכן, לפי המשטרה, "תשאול בסיסי שערכה המשטרה גילה כי עובדי המעון לא ידעו להסביר האם הכוויות נגרמו כתוצאה משפיכת תכולתו של הקומקום החשמלי או שמא אחד מעובדי המעון עבר עם כוס מים חמים שהתהפכה ותכולתה נשפכה על התובע". עורכת הדין פורמן טוענת כי הצילומים של הפעוט עם הכוויות מיד לאחר האירוע המזעזע שוללות את ההנחה כי מדובר בכוס אלא במיכל כלשהו בעל קיבולת גדולה יותר של נוזלים.

בתביעה נטען עוד כי "השארתו של קומקום מים רותחים בקרבת ילדים קטנים, גם באם מי מעובדי המעון נמצא בסמוך לילדי המעון, הינו מעשה רשלני... צוות המעון היה יכול לצפות מבעוד מועד ולנקוט אמצעי זהירות סבירים למנוע את הנזק הצפוי ללא כל מאמץ חריג. ואולם, צוות המעון לא נקט באמצעי הזהירות הדרושים לקידום הסכנה הצפויה מקומקום חשמלי, בשים לב לגילם הרך של השוהים במעון".

בנוסף נטען כי הפעוט פונה מהמעון מאוחר מדי לקופת חולים סמוכה לשם קבלת טיפול רפואי, מאחר שעובדי המעון, ובכלל זה הגננת והסייעות, המתינו לאימו ולא העניקו לו כל עזרה ראשונה או הזעיקו עזרה רפואית מקצועית. "מדובר בתינוק שבאותה העת היה בן פחות משנה", טוענת עו"ד פורמן, "כך שמטבע הבריאה הינו בעל עור רגיש יותר לשינויים קיצוניים של טמפרטורות".

הנזק לפעוט היה קשה. לפי התביעה שעדיין מונחת בבית משפט השלום בנתניה, לפעוט נגרמו כוויות מדרגה ראשונה ושנייה בפניו ובבטנו, וגם לאחר שחרורו מבית החולים הוא עודנו מטופל כירורגית במטרה לטשטש את סימני הכוויות שנותרו בבטנו "וייוותרו לו למשך שארית חייו", לשום כתב התביעה. עורכת הדין פורמן אמרה השבוע כי הפעוט, היום בן שנתיים, עודנו סובל מהטראומה בגין המקרה, "טראומה המתבטאת במצוקה נפשית של ממש כל אימת שהוא נתקל במים", עד כדי כך שהוריו נאלצים "להמחיז מיני מחזות, על מנת שיואיל להיכנס לאמבט לשם רחצה... כל אימת שמנסים לרחצו הוא נכנס להיסטריה של ממש, לרבות בכי תמרורים עד שחום גופו עולה מן הלחץ הנפשי בו הוא שרוי".

טענה נוספת: אפליה
בתביעה נטען גם לאפליה על רקע סוציו אקונומי, מאחר שהאירוע התרחש במעון בשכונת מצוקה בדרום העיר. "במצב דברים, בו מיקומו של מעון היום, מעיד על רמת האמפתיה וההתייחסות הניתנת לאירוע רשלני כה חמור וכה מצער בתוצאותיו, לא נותר אלא לשאת תפילה כי אירוע חמור שכזה לא יחזור על עצמו. לא יהיה זה מיותר לצפות כי אילו אירוע כזה היה מתרחש באחת משכונות היוקרה בעיר ואו בארץ, הרי שהחקירה בנושא הייתה לכל הפחות בעיצומה. מעשיהם של העירייה ומשרד התמ"ת מותירים טעם מר של אפליה על רקע סוציו אקונומי נמוך, והתנהגותם זו משיבה את מערכת האכיפה אל ימים אפלים בהיסטוריה התרבותית". בתביעה נטען גם הפרט החמור ולפיו בתחילה ניסו הנתבעים להפיל את האשם על ההורים, בטענה שהיו צריכים לבדוק נוכחות של הפיקוח במקום.

עורכת הדין פורמן אמרה השבוע לפורטל "קקטוס" כי "האמת היא שכתב התביעה מדבר בעד עצמו גם היום. אני יכולה רק לומר שעברה שנה וכלום לא השתנה. הפעוט עדיין סובל, טרם נערכה חקירה, והעירייה ומשרד התמ"ת מגלגלים את האחריות זה לפתחו של האחר, וחבל שכך".

מהעירייה טרם נמסרה תגובה. ממשרד התמ"ת נמסר: "הנושא נמצא בערכאות משפטיות. ככל הידוע המעון אינו בפיקוח משרד התמ"ת נכון להיום אולם אנו עורכים בירור מקיף בדבר זהות מפעיל המעון".
.
נקודות:

למרות האירוע החמור של סיכון חיי הפעוט, עובדי המעון לא העניקו לפעוט עזרה ראשונה והמתינו לאימו.
עיריית נתניה מסכנת את הילדים במעונות היום בכך שאינה מפיקה לקחים מתאונות חמורות.
עיריית נתניה אינה מטפלת באופן ראוי במקרה בשל אפליה.
עיריית נתניה לא דווחה על התאונה הקשה של הפעוט למשטרה.

קישורים: