המאמר
ביטוח לאומי- תביעות פיצויים נפגעי תאונות עבודהביטוח לאומי- מי זכאי לפיצויים?חוק הביטוח הלאומי קבע שתי קטגוריות של נפגעי עבודה, הזכאים בתגמולים לפי החוק:
אלה הנפגעים ב"תאונת עבודה" ואלה הסובלים "ממחלת מקצוע". "
מחלת מקצוע" היא מחלה שנקבעה ככזו בתקנות שהותקנו לפי סעיף 85 לחוק, הכוללות רשימה סגורה של מחלות מקצוע, אליה מתווספות על פי דין מעת לעת מחלות נוספות. "תאונת עבודה" מוגדרת בסעיף 79 לחוק, כך:
"
תאונת עבודה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו בעובד עצמאי - תוך עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו"
למונח "תאונה" כשלעצמו אין הגדרה בחוק. בהעדר הגדרה בחוק למונח "תאונה" על בית המשפט מוטלת המלאכה לפרשו ולמלאו בתוכן, לאור תכליתו של החוק ובמסגרת כללי הפרשנות המקובלים. כבר בראשית דרכו, עמד בית הדין לעבודה על פרשנותו של המונח "תאונה" בחוק, בקובעו כי תאונה היא אירוע פתאומי, שניתן לאתרו בזמן ובמקום:
"לא רק בפסיקה, אלא גם בספרות המשפטית, רואים את גורם הפתאומיות, להבדיל מגורמים אחרים, כגורם מועיל ומצוי בכל המקרים שבהם הכירו באירוע כ"תאונת עבודה"."
נאמר על גורם זה כי הוא "חיוני ויסודי" לקיומה של "תאונה". את ה"פתאומיות" עצמה מגדירים כאירוע שאפשר לאתרו בזמן (לקבוע בדיוק מתי אירע) ובמקום (לקבוע בדיוק את המקום שבו אירע.
אלא שלא בכל מקרה של פגיעה בעבודה ניתן לאתר אירוע פתאומי ונזק שבא בעקבותיו. פגיעות רבות בעבודה, אינן מאופיינות בקווים ברורים של פתאומיות התרחשותו של האירוע הגורם לנזק, או פתאומיותו של קרות הנזק עצמו ולא ניתן לזהות בבירור את הגורם לנזק ואת מיקומו בנקודה מסוימת, על ציר הזמן והמקום.
כמו כן, לעיתים ניתן לאתר אירוע פתאומי, אך כיוון שהוא בא על רקע קונסטיטוציונלי, הקשר הסיבתי בינו לבין העבודה אינו ברור וקיימת אפשרות שהנזק אירע ללא קשר לעבודה (כגון: אוטם שריר הלב). "מצבים אלה דרשו התייחסות מיוחדת לאלה שהאינטואיציה המשפטית וחוש הצדק מצדיקים הכללתם בין נפגעי התאונה, גם אם לא נפגעו באירוע פתאומי בלתי צפוי, או שקיים קושי לזהות קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה לבין העבודה."
בית הדין לעבודה, שהיה ער לבעייתיות זו, נטה לפרש את המונח "תאונה" בצורה המרחיבה את תחום פריסתו על מנת להתאימו למציאות המגוונת של פגיעות בעבודה.
על פי פסיקתו, מתרחשת "תאונה" באחד משלושה מצבים:
האחד, אירוע עובדתי פיזי המתרחש בעבודה בפתאומיות ובנקודת זמן ברורה וגורר עמו תוצאה מיידית ונראית לעין. בגדרו של אירוע כזה באים המקרים הקלאסיים של חבלה פיסית הנגרמת עקב אירוע לא שגרתי (כגון: החלקה, כוויה, התפוצצות וכיו"ב). כאן מצויים אנו על קרקע יציבה ובטוחה של "תאונת עבודה" במובנה הקלאסי;
השני, אירוע הבא על רקע קונסטיטוציונלי הפורץ בהקשר לתקרית בעבודה. על העובד להוכיח "אירוע חריג" בעבודה שגרם להתפרצות המחלה במועד שהתפרצה, על מנת שניתן יהא לייחס את התפרצותה לעבודה דווקא ולראות בה "תאונת עבודה".
השלישי, שורה של פגיעות זעירות הקורות לאורך זמן, שכל אחת כשלעצמה היא מעין "תאונה" בזעיר אנפין, שאינן ניתנות למיקום בנקודה מסוימת על ציר הזמן והמקום וכמוהם כטיפות מים החוצבות בסלע המצטברות כדי הפגיעה ממנה סובל העובד. זוהי תורת המיקרוטראומה.
ביטוח לאומי- מהי תורת המיקרוטראומה ?להלכה, תורת ה-מיקרוטראומה "נטועה" במונח "תאונת עבודה", אך למעשה "נפשה" במונח "מחלת מקצוע". תורת המיקרוטראומה באה, למעשה, למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, כאשר לא כלל ברשימת "מחלות המקצוע", מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה ובכך הותיר את רשימת המחלות "סגורה". מדובר "בפיקציה משפטית" שמטרתה לפצות את המבוטחים ושמחד - אינה מחלת מקצוע ומאידך - אינה תאונת עבודה במובנה הרגיל.
משכך, הפכה תורת המיקרוטראומה להיות "מפלטו האחרון" של מי שאינו יכול להצביע על אירוע תאונתי מסוים בעבודה ואינו בא בגדרה של מחלת המקצוע.
יחד עם זאת, אין בכוחה של תורה זו להביא לכך, שכל מחלה שנגרמה בשל העבודה אך אינה מנויה ברשימת "מחלות המקצוע", תוכל לזכות את העובד בהכרה כנפגע "תאונת עבודה". כוחה של התורה מוגבל על ידי המונח "תאונה", ומכאן, באה הדרישה שכל פגיעה זעירה, תעמוד - כשלעצמה - במבחן מאפייניה של "תאונה" (פתאומיות ומסוימות).
נפגע המנסה להשליך את יהבו על תורה זו נתקל במשוכות רבות בדרכו, מפני שתורה זו, שהיא כאמור פיקציה משפטית, עומדת על יסודות עיוניים נוקשים. לעניין זה יפים הדברים שנאמרו בעניין יוסף עובדיה:
"דא עקא, ששיטת "הרשימה הסגורה" מעוררת קושי והוא, אי הצדק שנגרם למבוטחים שלקו במחלות שהתפתחותן או הופעתן קשורות או נגרמות על ידי העבודה, אולם הן טרם הוכרו כמחלות מקצוע. על כך אמר בית דין זה:
"...תורה ה"פגיעות המצטברות" או כפי שיש ומכנים אותן, "הפגיעות הזעירות" MICRO-TRAUMA באה בעיקר, כדי לאפשר לבתי המשפט לקדם את מטרת החוק באותם מקרים שהמחוקק או מחוקק המשנה לא מצא, או שלא מצא בעתו את הנדרש בהקשר להכרזה על מחלה כ"מחלת מקצוע" ולא במקום מבחן ה"פתאומיות" (דב"ע לא/ 5 -0 אסתר ושדי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב' 200).
על פי תורת המיקרוטראומה ניתן להכיר ב"תאונה" המקנה זכות לגמלאות לא רק בפגיעה חד פעמית מאותרת בזמן, אלא גם בצירוף של פגיעות שכל אחת מהן היא בעלת אופי "תאונתי" וניתנת לאיתור בזמן ובשטח ואשר הצטברותן גורמת לפגיעה ולנזק, מיקרו טראומות. מטרתה של תורת המיקרו טראומה הוסברה כדלקמן:
"תורת המיקרוטראומה משמשת מפלט אחרון למי שאינו יכול להצביע על אירוע תאונתי מסוים בעבודה כגורם ישיר ומיידי לכאבי הגב הפוקדים אותו". (ש. קובובי, רמ"ח ושס"ה - סוגיות בתאונות עבודה, (1994, הוצאת לשכת עורכי הדין, עמוד 94).
אם כן, לאור האמור, פיתחו בתי המשפט במדינות בהן קיימת "הרשימה הסגורה", פיקציה משפטית שמטרתה לפצות את המבוטחים שמחלתם קשורה לתנאי עבודתם, אולם אינה מחלת מקצוע או תאונת עבודה במובנה הרגיל. הפיקציה שפותחה היא תורת המיקרו טראומה".
בית הדין לעבודה בפסיקתו הציב מספר תנאים לצורך הוכחתה של מיקרוטראומה, על מנת שזו תבוא בגדרה של "תאונת עבודה".
ראשית, על התובע להוכיח קיומם של אירועים "פתאומיים", חוזרים ונשנים, על פני רצף זמן, הניתנים - באופן רעיוני עקרוני - לזיהוי ולבידוד.
"היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרוטראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמים למבוטח אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע.
שנית, יש להוכיח - באמצעות חוות דעת רפואית - שטיבה של הפגיעה מעיד על שרשרת של פגיעות זעירות שנתנו אותותיהן בעובדו.
שלישית, יש להוכיח קשר סיבתי בין הפגיעות הזעירות לבין העבודה. לבסוף נפסק כי על מנת שבית הדין ימנה מומחה רפואי כיועץ, על המערער להניח תשתית עובדתית להוכחת פגיעות חוזרות ונשנות, משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה, וזאת כדי שניתן יהיה להניח את אותה תשתית עובדתית בפני המומחה.
ביטוח לאומי- דוגמאות מהחיים:
אסטמה תעסוקתית
בית הדין הארצי מצא דרך להכיר במחלת האסטמה כ"תאונת עבודה" באמצעות תורת המיקרוטראומה (דב"ע מח/11-0 המוסד לביטוח לאומי נ’ חליבה, פד"ע יט’ 379, ועל הלכה זו חזר בדיון נב/209-0 המל"ל - טאהר שאחר, פד"ע כו 210.
תובע שלקה במחלת אסטמה ונדחה ע"י ביטוח לאומי בתביעה להכרה כפגיעה מעבודה.התובע, עבד כמפעיל שטח במפעל וביקש להכיר במחלה בדרכי הנשימה ממנה הוא סובל (אסטמה), כתוצאה של "פגיעה בעבודה", כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה – 1995, שנגרמה לו, לטענתו, כתוצאה מחשיפה יום יומית ממושכת לחומרים כימיים מזיקים במשך שנות עבודתו הרבות במפעל, במיוחד במתקן לייצור PVC (פולי ויניל כלוריד).
התובע הסתמך על חוות דעת רפואית של מומחה למחלות ריאה, אשר ציין כי "החומרים והתהליכים להם נחשף התובע במהלך עבודתו מוכרים כגורמים לאסטמה תעסוקתית", והגיע למסקנה כי "בהיעדר רקע קונסטיציונלי (קרי נטייה לאסטמה) ניתן לקבוע, במידה גבוהה ביותר של סבירות, שהאסטמה נגרמה כתוצאה ישירה מחשיפה לחומרים הללו במהלך עבודתו".
בשלב הדיון בהוכחות, משאומתה גירסת התובע בעדות מנהל מתקן ה-PVC - ביקשו הצדדים, בהסכמה, כי בית הדין ימנה מומחה רפואי בשאלת קביעת הנזק והקשר הסיבתי, משהסכים הנתבע לקביעת העובדות, על פי גירסת התובע, שנתמכה במסמכים רפואיים, בספרות מדעית ובפירוט הרכב החומרים עמם בא התובע במגע במהלך עבודתו.
בנסיבות המקרה, הגיע המומחה למסקנה כי התקיימו התנאים להתפתחות המחלה על רקע חשיפה תעסוקתית לחומרים בתהליכי הייצור של P.V.C, כדבריו "לדעתי קיימים אצל התובע התנאים להכיר במחלתו כמחלת מקצוע". המומחה נתן דעתו להשפעת העישון הכבד על מחלתו של התובע, וציין כי העישון החמיר את המחלה.
בהתחשב בקביעות המומחה, כאמור התביעה התקבלה ונקבע כי התובע לקה במחלת ריאות חסימתית כרונית, שהיא בגדר "פגיעה בעבודה", בהתאם לחוות דעתו של המומחה הרפואי.
מקרה מעניין:
בעב"ל 346/96 שמואל לוי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לו 49, דחה בית הדין הארצי לעבודה ערעור המערער שביקש להכיר במחלת הריאות כתאונת עבודה בגין מיקרוטראומה. בין היתר סמך בית הדין על האמור בחוות הדעת של המומחים הרפואיים מהם עלה, כי אין בחשיפה של המערער לאבק כדי להסביר את מלוא מחלתו.
קרוב לוודאי שהמרכיב העיקרי במחלת הריאה החסימתית היתה עישון כבד בעוד שחשיפה לחומרים במקום עבודתו רק תרמה חלקית לחומרת המחלה. במקרה הנ"ל, בנסיבות אלה, נקבע, כי מחוות הדעת שהובאו בפני בית הדין הוכח קיומו של תהליך תחלואתי אצל המערער ואין נפקות לחלוקת הגורמים לתהליך התחלואתי, בין שהם נעוצים במערער עצמו ובין בתרומת מקום העבודה לתהליך התחלואתי, וכאמור נדחה הערעור.
