‏הצגת רשומות עם תוויות שיבוש הליך שיפוטי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שיבוש הליך שיפוטי. הצג את כל הרשומות

דו"ח פתולוגי - תחקיר שיבוש חוות דעת משפטיות ע"י פרקליטות המדינה

בית משפט
בית משפט
"חוות הדעת שונתה בהתאם לצרכים המשפטיים": האם חפים מפשע יושבים בכלא הישראלי? , חדשות 10 , פלילים ומשפט |  03/06/2017 , אילה חסון

שלושה חשודים הואשמו לשווא ברצח החייל אולג שייחט ב-2003, והם בילו לחינם זמן רב מאחורי הסורגים. המקרה עמד למבחן בדוח של הנציב שביקר את הפרקליטות. "אם היו קשרים לא כשרים בין המכון לרפואה משפטית לפרקליטות, עלולים לפתוח מחדש אלפי תיקים של מורשעים – ואלה ייבחנו מחדש"

בשנת 2003, יצא רב"ט אולג שייחט מבסיסו בצפת במטרה להגיע הביתה לנצרת עלית לחופשה קצרה, ונעלם כאילו בלעה אותו האדמה. שבוע חלף, וגשש בדואי מצא את גופתו קבורה במטע זיתים עם סימני אלימות קשים.

הנשק של החייל נעלם ולשב"כ היה ברור כי מדובר באירוע פח"עי. המרוץ לחיפוש הרוצחים תפס תאוצה ושלושה חשודים נעצרו. דוח המכון לרפואה משפטית התאים להודאה שנגבתה מאחד החשודים: אולג שייחט נרצח מירי של כדור לעבר ראשו.


 
מאוחר יותר התברר שהשב"כ טען בפני המערכת כי לא אלה הרוצחים, ורוצחי שייחט הסתובבו חופשי במשך זמן מה. בזמן שבבית המשפט בנצרת התנהל משפטי פלילי נגד שלושת רוצחי שייחט לכאורה, נתפסו הרוצחים האמיתיים, תושבי הכפר כנא שבגליל. הם הודו ברצח ואף התגאו בו.

הדרמה האמיתית התרחשה כאשר התברר כי שייחט לא נרצח ביריית רובה, אלא נחנק למוות באמצעות כבל מתכת ומכות חזקות לראשו. הכדור נורה לראשו של שייחט כשכבר לא היה בחיים. גרסת הפתולוג קרסה, וכך גם כתב האישום נגד שלושת החשודים הראשונים. האשם האמיתי ברצח שייחט הורשע ונשפט ל-50 שנות מאסר.

"במקרה הרצח של אולג שחייט ראינו מצב שבו חוות דעת משתנה בהתאם לנסיבות, אך חוות דעת רפואית, שאמורה להיות אובייקטיבית, משתנה לא בהתאם למה שהיה במציאות אלא בהתאם לצרכים משפטיים", אמר עו"ד עדי ניב-יגודה בנוגע לחוות הדעת של הפתולוג, פרופסור יהודה היס. לדברי ד"ר אורנית ינאי-קהלת, שעבדה כמתמחה אצל פרופסור היס, דוחות רבים עברו תיקונים ושיפוצים על ידי רופאים בכירים ובעיקר על ידי היס עצמו, שבעצמו לא נכח בנתיחות עצמן.

השלושה, שישבו כמעט שנה במאסר סרק, שוחררו ותבעו את המדינה. כל אחד מהם קיבל כחצי מיליון שקלים על חשבון משלם המסים. דווקא המקרה הקיצוני הזה לא מופיע בדוח של השופט דוד רוזן, הנציב שתפקידו לבקר את הפרקליטות. גם בדוח גרסטל לא הופיע מקרה שייחט.

"הפרקליטות עושה שימוש בכוח מאוד חזק שיש לה, שזה המומחים מהמכון לרפואה משפטית, כדי להטות חוות דעת לטובתם ונגד נאשמים כשלא תמיד הדברים מוצדקים, ונעשים שלא בתום לב ולא כדי להביא ולגלות את חקר האמת באותו תיק", אמרה עו"ד אורית חיון, מומחית למשפט פלילי. ינאי-קהלת הוסיפה כי אם מסתבר שהיו קשרים לא כשרים בין המכון לבין הפרקליטות, אז יכולים לפתוח מאות ואף אלפי תיקים של אנשים שהורשעו ושיצטרכו להתחיל לבחון אותם מחדש, דבר בו המערכת כנראה ולא תצליח לעמוד.

סיפור שייחט לא לבד, רק שבמקרה הזה נתפסו הרוצחים האמיתיים, וזה לא תמיד קורה. ריבוי סימני השאלה הוביל למינוי נציבה שתבקר את עבודת הפרקליטות, השופטת הילה גרסטל. הדיבורים על דוח קשה ונוקב שיביא לרעידת אדמה הובילו למסע שיסוי נגדה. גרסטל לא עמדה בלחץ והתפטרה, והדוח שכתבה נגנז.

לא רק שדוח גרסטל נגנז, איש מהשותפים לכתיבת דוח גרסטל לא היה מוכן לתת את שמו ולחתום על הדוח שכתב רוזן, למעט עובדת שהצטרפה מאוחר יותר. מבקרי הדוח של רוזן טוענים כי היה לו נוח להפיל את כל האשם על המכון לרפואה משפטית ולא על הפרקליטות, שהרי מי יעז לבקר את המערכת. והרי הדוחות הפתולוגיים לא נכתבו להנאת רופאי המכון הם נועדו מראש לתיקים שניהלה הפרקליטות.

תובעות משטרתיות עוה"ד שרית דרור ושיר קמה הפרו החלטות שופט ושיבשו הליך שיפוטי


14.11.2016 , איתמר לוין , news1 - שביתה איטלקית חסרת תקדים של התובעות המשטרתיות עוה"ד שרית דרור ושיר קמה - סירבו לטעון לעונש  לאחר שנדחתה בקשתן להפסקת הדיון

שופט השלום יעקב שמעוני: עוה"ד שרית דרור ושיר קמה הפרו את כל החלטותי וגרמו לשיבוש ההליך בצורה שאין לה אח ורע בספר החוקים; הסירוב לטעון לעונש מנוגד לכל סדרי הדין; התנהגותן ראויה לגינוי


ת"פ 56046-06-14, מדינת ישראל נ' יצחק גבאי / פרוטוקול, פס"ד, גז"ד

שתי תובעות משטרתיות, עוה"ד שרית דרור ושיר קמה, הפרו החלטות של השופט יצחק שמעוני וכאשר דחה את עמדתן - ביצעו "שביתה איטלקית" וסירבו לטעון לעונש, בניסיון להכריח את שמעוני להפסיק את הדיון.

המחזה חסר-התקדים התרחש (יום א', 13.11.16) בבית משפט השלום בירושלים, בדיון בעניינו של יצחק גבאי, ממציתי בית הספר הדו-לשוני בירושלים. גבאי הואשם גם באחזקת סכין ושמעוני דן בעניינו כשופט מוקד, המקבל עשרות תיקים ביום כדי לבדוק האם ניתן להגיע להסכמה או שיש לקבוע את התיק להוכחות.

על-פי הפרוטוקול, התנהל כמקובל דיון לא רשמי ולא מתועד, בסיומו לא הגיעו הצדדים להסכמה, ואז ביקשה דרור משמעוני להעביר את התיק לשופט אחר. לאחר שהוא סירב, ביקשה קמה הפסקה כדי לעיין בפסיקה. הסניגור, עו"ד איתמר בן-גביר, סירב באומרו שקמה נכנסה באמצע הדיון והעובדות ידועות לה רק מפיה של דרור. שמעוני דחה את הבקשה, באומרו שבאולם ממתינים צדדים נוספים, ואפשר לדרור לטעון בו במקום.

דרור חזרה על הבקשה להעביר את התיק לשופט אחר, בנימוק ששמעוני שמע מבן-גביר מה הייתה עמדת המדינה במו"מ שלא צלח על הסדר טיעון. בן-גביר הפנה לפסק דין של השופט אהרן ברק, בו נפסק שבמקרה כזה יכול אותו שופט להמשיך לדון בתיק. שמעוני הכניס לפרוטוקול: "במהלך טיעוניו של הסניגור נכנסת לדבריו עו"ד שיר [קמה] ומפריעה לו לטעון טיעוניו, דבר שהינו פסול ובית המשפט פונה לעו"ד שיר לאפשר לו לטעון באופן סדיר".

בן-גביר התנגד לבקשת הדחייה, באומרו שזהו הדיון התשיעי בתיק, ושמעוני דחה את הבקשה. הוא הסביר, כי מדובר בנוהל רגיל של מוקד, והוסיף: "העברת התיק למותב אחר תהא בזבוז זמנו של בית המשפט ושל הצדדים" והדחייה תחייב דחייה למועד רחוק וזאת ללא הצדקה. עוד ציין, כי לא נחשף לראיות, להסדר הטיעון ולטענות הצדדים, ולכן אין לטיעוניה של דרור על מה לסמוך.

קמה ביקשה לדחות את המשך הדיון כדי לאפשר למשטרה לשקול האם לערער לבית המשפט העליון על החלטתו של שמעוני. לאחר הפסקה, חזרה דרור והודיעה שהמשטרה זקוקה לזמן כדי להחליט האם לערער, שכן ברצונה לקרוא היטב את החלטתו של שמעוני [המשתרעת על פני עמוד אחד, א.ל]. לדבריה, את ההחלטה תקבל ראש יחידות התביעות, תת-ניצב לילי באומהקר, ויהיה צורך להעביר אליה את כל התיק. עוד ציינו, כי בתיק היו 13 דחיות לבקשת ההגנה ואף לא אחת לבקשת המשטרה.

בן-גביר התנגד לבקשה וטען, כי דרור מנסה לסכל את ההליך מתוך ידיעה, שהמשטרה לא תוכל לערער אם יינתן גזר דין במסגרת הסדר טיעון. עוד טען, כי הדחיות היו בהסכמת המשטרה, כדי להמתין לפסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת הצתת בית הספר. שמעוני דחה את בקשת המשטרה, בציינו שנציגותיה ביקשו הפסקה של חמש דקות וחזרו רק אחרי חצי שעה. עוד אמר, כי חלפה שעה מאז החל הדיון וביומנו קבועים עוד 40 תיקים. "בקשת המאשימה לדחיית בת מספר ימים על-מנת לשקול האם להגיש ערעור אם לאו, מנוגדת להוראות החוק ועל כן אני דוחה אותה מכל וכל", סיים והתנצל בפני יתר הנאשמים ועורכי הדין על העיכוב.

לאחר שגבאי הודה באישום נגדו, הודיעה דרור: "אבקש להפסיק את הדיון. קיבלנו הנחיות שלא לטעון בתיק הזה". שמעוני הגיב בהחלטה: "נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי התנהגות יוצאת דופן של המאשימה בהליך פלילי מעין זה. בית המשפט נתן החלטתו להמשיך בהליך וכך צריך לנהוג". לדבריו, המשטרה חייבת לטעון לעונש ולא ייתכן להפסיק את הדיון בנקודה זו על-פי רצונה של דרור.

שמעוני הורה להעביר את הפרוטוקול לשרת המשפטים, איילת שקד, ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לפרקליט המדינה, שי ניצן, ולפרקליטת מחוז ירושלים, נורית ליטמן, כדי שיבחנו את התנהלותה של המשטרה לכל אורך ההליך. בסיום החלטתו כתב שמעוני בצורה חריגה ביותר: "בהתנהגותה של בא-כוח המאשימה הצליחה היא, חרף החלטת בית המשפט וחרף הוראות החוק והפסיקה להפסיק את הדיון על אפם ועל חמתם של הנאשם, הסניגור ובית המשפט, והתנהגות זו ראויה לגינוי".

למרות החלטה זו, שבה דרור והודיעה שהיא לא תטען לעונש. לטענתה, ההחלטה מסורה בידי באומהקר "שאינה זמינה כרגע להתייעצות דחופה והיא צריכה לראות את ההחלטה" בנוגע לפסילה. שמעוני קבע בקצרה, כי בן-גביר יטען לבדו והעונש ייגזר בו במקום. הלה טען בתחילת דבריו, כי "מה שהמדינה עשתה זה דבר שלא ייעשה. היא שברה את הכלים ואת החוקים".

שמעוני הסכים עימו, באומרו בתחילת גזר הדין: "איני יכול לפתוח דברי במתן גזר דין מבלי לציין את ההתנהלות יוצאת הדופן של המאשימה שנוהלה על-ידי עוה"ד שיר קמה ושרית דרור. כל ההחלטות שניתנו על-ידי בית המשפט בהליך דהיום הופרו על-ידי באות כוח המאשימה וגרמו לשיבוש ההליך שאין לו אח ורע בספרי החוקים". לדבריו, סירובה של דרור לטעון לעונש "מנוגד לכל סדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט". הוא שב ואמר, כי מדובר ב"התנהגות חריגה שאין לה אח ורע".

שמעוני גזר על גבאי חודשיים מאסר, שירוצו בחופף לעונשו בפרשת ההצתה. הוא שב והורה להעביר את הפרוטוקול לשקד, מנדלבליט, ניצן וליטמן.

14.11.2016 , איתמר לוין , news1 - תובעות משטרה ביזו בית משפט

ציון קאפח שופט מחוזי ת"א קיים "בירור פרטי" עם עד בחקירה שלא בידיעת בעלי הדין – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש

ינואר 2015 - ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש, קובץ pdf

הנציב ריבלין קבע כי תלונה שהגיש משה הלוי הלמו נגד השופט ציון קאפח נמצאה מוצדקת: קפאח ניהל "בירור פרטי" עם עד חקירה שמסר עדות במשטרה בתיק, שלא בידיעתם של בעלי הדין. נקבע כי יש להקפיד על הנוהל הרגיל של בירור אל תוך כותלי בית המשפט.

משה הלוי – תלונה לנתל"ש נגד השופט ציון קפאח ביהמ"ש מחוזי ת"א, קובץ pdf



הנציב ריבלין קבע כי תלונה שהגיש משה הלוי הלמו נגד השופט ציון קאפח נמצאה מוצדקת: קפאח ניהל "בירור פרטי" עם עד חקירה שמסר עדות במשטרה בתיק, שלא בידיעתם של בעלי הדין. נקבע כי יש להקפיד על הנוהל הרגיל של בירור אל תוך כותלי בית המשפט.

השופט ציון קפאח קיים התייעצות עם איש מקצוע באופן פסול, ולראיה: התברר שמר ירדן ירדני הוא גם עד בחקירה.

בתלונה שהוגשה נגד השופט קאפח על ידי משה הלוי (הלמו) , נטען כי השופט קאפח עשה בירור עצמאי ללא ידיעת הצדדים ובפרט ללא ידיעתו של הלוי, עם אחד העדים שהעידו במשטרת ישראל בפרשת "הפריצה" (שלא היתה) לנט המשפט. המדובר במר ירדן ירדני, האחראי על מערכת "נט המשפט" בהנהלת בתי המשפט.
בתגובה לתלונה, מסר השופט קאפח שלא דיבר עם ירדן ירדני.
אלא שהפרקליטה לילך תמיר מפרקליטות מחוז חיפה סתרה את דבריו של השופט קפאח וסיפרה ששמו של ירדן ירדני עלה בדיון על ידי השופט עצמו:
"בתגובה לתלונה מסרה עורכת הדין תמיר, אשר ניהלה את התיק מטעם פרקליטות המחוז, כי למיטב זיכרונה, השיחה אותה הזכיר כב' השופט בעת הדיון השני, עם מר ירדני, עסקה באופן בו מוצגים מסמכים באתר "נט-המשפט".
הנציבות ביררה את הדברים גם עם ירדן ירדני, והוא דווקא אישר שהשופט קאפח פנה אליו בדואר אלקטרוני דרך יואב ברונשטיין מנהל ההטמעה בהיכל תל-אביב, וביקש לדעת כיצד מערכת נט המשפט פועלת. ירדני אף מסר לנציבות את התכתובת בינו לבין השופט קאפח. קאפח נתפס בהסתרה ובשקר.
"מר ירדני צירף לתגובתו פנייה בדואר אלקטרוני ששלח כב' השופט ביום 18.6.14 למר ברונשטיין בה נכתב:
"בהמשך לשיחתי איתך, ובקשר לתיק הנדון בפניי, להלן מספר שאלות:
  1. לכאורה, המבקש לעיין בתיק צריך להגיש בקשה על פי תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) התשס"ג-2003.
  2. מנגד, קיימת מציאות בה תיקים חשופים לעין כל ובכלל זה מידע אישי, מידע רפואי, מספר ת.ז., כתובת וכיו"ב.
  3. אבקשך לבדוא ולהבהיר כדלקמן:
3.1 האם מחזיקי כרטיסי חכם – למעט עובדי מערכת המשפט – ובכלל זה עו"ד ועיתונאים יכולים להיכנס לתיקים שהעיון בהם לא נאסר מכוח חוק, זאת באמצעות נט המשפט דרך אתר ביהמ"ש העליון ומה המסמכים אשר יהיו גלויים לעיניהם.
3.2 מהו המידע אשר יהיה גלוי בפני אזרח הנכנס לנט המשפט דרך אתר ביהמ"ש העליון.
3.3 ערכתי כעת ניסוי עם הסטודנט העובד עמי שהינו מנוי פרטי של אתר נבו. במסגרת החומר המשפטי הם מפנים לכתבי טענות הכוללים פרטים אישיים ומידע אישי. בירור שערך הסטודנט מול נבו מעלה כי כתבי הטענות הועברו אליהם ישירות ע"י ב"כ הצדדים".
מר ברונשטיין העביר את שאלותיו של כב' השופט למר ירדני שהשיב על השאלות בדואר אלקטרוני למר ברונשטיין בהאי לישנא:
"עו"ד, בשונה מעיתונאים, אינם יכולים לעיין במסמכים של תיקים הפתוחים לציבור, אם אינם מייצגים מי מהצדדים בתיק (בתיקים אלה יש להם הרשאות בדיוק כמו לציבור הרחב, למרות שהם מזוהים עם כרטיס חכם).
להבדיל, עיתונאים, יכולים לעיין במסמכים בתיקים הפתוחים לציבור בלבד.
המסמכים היחידים הנגישים לציבור הרחב (מי שאינו צד בתיק) הם כל המסמכים המתויקים בתיקיות החלטות ופסקי דין אשר רמת החיסיון שלהם היא פתוח לציבור בלבד.
בית המשפט העליון אינו עובד בנט המשפט אלא במערכת ייעודית משלו. שם לא נסרקים מסמכים בכלל, ולכן כתבי הטענות אינם חשופים לציבור. ביהמ"ש העליון מפרסם אך ורק החלטות ופס"ד, וכמובן רק בתיקים הפתוחים לציבור. לא ברור לי את אשר ראה העוזר המשפטי של השופט מאתר תקדין".
פעולתו של השופט קאפח נוגדת את שיטת המשפט בישראל, השיטה האדברסרית, שבה הצדדים מביאים את הראיות והטענות ולשופט אסור לעשות חקירה פרטית ללא ידיעת הצדדים להליך, וכך נקבע על ידי ריבלין:

"נראה, כי בתגובתו לתלונה לא דק כב' השופט פורתא ונמנע מלהתייחס, בין היתר להתכתבות שניהל בדואר אלקטרוני בעניין שנגע לחלק מהשאלות שהתעוררו במשפט. כתוצאה מכך, הייתי עלול לבוא לכלל מסקנות מוטעות.
משהובהרה השאלה העובדתית – אפנה לגופם של דברים ולשאלה האם ראוי ששופט יפנה ביוזמתו – מחוץ לאולם בית המשפט – לגורם כלשהו על מנת לקבל ממנו הסבר לסוגיות מסוימות הנדונות בפניו או הקשורות אליהן? ואם פנה, האם לא מן הראוי היה ליידע את הצדדים על כך או להזמין את אותו גורם למתן עדות בבית המשפט, שאז יוכלו הצדדים להפנות אליו שאלות?"
לפי העולה מהחלטת הנציב בתלונה, התברר שגורמים בהנהלת בתי המשפט ובפרקליטות, שוחחו עם השופט קפאח מחוץ להליך המשפטי, במטרה למנוע מהלוי את קבלת הקבצים והחפצים, ובכך שיבשו הליכי משפט.
עוד עולה, כי לא מובן סירבו של השופט לתעד בפרוטוקול את החזרת מוצגים למר הלוי, אף שהתבקש לעשות כן על ידי מר הלוי ועל ידי המשטרה.
התלונה נגד השופט קאפח נמצאה מוצדקת.







ציון קאפח שופט מחוזי ת"א שיבש הליכי משפט קיים "בירור פרטי" עם עד בחקירה שלא בידיעת בעלי הדין – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש

ינואר 2015 - ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש, קובץ pdf

הנציב ריבלין קבע כי תלונה שהגיש משה הלוי הלמו נגד השופט ציון קאפח נמצאה מוצדקת: קפאח ניהל "בירור פרטי" עם עד חקירה שמסר עדות במשטרה בתיק, שלא בידיעתם של בעלי הדין. נקבע כי יש להקפיד על הנוהל הרגיל של בירור אל תוך כותלי בית המשפט.

משה הלוי – תלונה לנתל"ש נגד השופט ציון קפאח ביהמ"ש מחוזי ת"א, קובץ pdf



הנציב ריבלין קבע כי תלונה שהגיש משה הלוי הלמו נגד השופט ציון קאפח נמצאה מוצדקת: קפאח ניהל "בירור פרטי" עם עד חקירה שמסר עדות במשטרה בתיק, שלא בידיעתם של בעלי הדין. נקבע כי יש להקפיד על הנוהל הרגיל של בירור אל תוך כותלי בית המשפט.

השופט ציון קפאח קיים התייעצות עם איש מקצוע באופן פסול, ולראיה: התברר שמר ירדן ירדני הוא גם עד בחקירה.

בתלונה שהוגשה נגד השופט קאפח על ידי משה הלוי (הלמו) , נטען כי השופט קאפח עשה בירור עצמאי ללא ידיעת הצדדים ובפרט ללא ידיעתו של הלוי, עם אחד העדים שהעידו במשטרת ישראל בפרשת "הפריצה" (שלא היתה) לנט המשפט. המדובר במר ירדן ירדני, האחראי על מערכת "נט המשפט" בהנהלת בתי המשפט.
בתגובה לתלונה, מסר השופט קאפח שלא דיבר עם ירדן ירדני.
אלא שהפרקליטה לילך תמיר מפרקליטות מחוז חיפה סתרה את דבריו של השופט קפאח וסיפרה ששמו של ירדן ירדני עלה בדיון על ידי השופט עצמו:
"בתגובה לתלונה מסרה עורכת הדין תמיר, אשר ניהלה את התיק מטעם פרקליטות המחוז, כי למיטב זיכרונה, השיחה אותה הזכיר כב' השופט בעת הדיון השני, עם מר ירדני, עסקה באופן בו מוצגים מסמכים באתר "נט-המשפט".
הנציבות ביררה את הדברים גם עם ירדן ירדני, והוא דווקא אישר שהשופט קאפח פנה אליו בדואר אלקטרוני דרך יואב ברונשטיין מנהל ההטמעה בהיכל תל-אביב, וביקש לדעת כיצד מערכת נט המשפט פועלת. ירדני אף מסר לנציבות את התכתובת בינו לבין השופט קאפח. קאפח נתפס בהסתרה ובשקר.
"מר ירדני צירף לתגובתו פנייה בדואר אלקטרוני ששלח כב' השופט ביום 18.6.14 למר ברונשטיין בה נכתב:
"בהמשך לשיחתי איתך, ובקשר לתיק הנדון בפניי, להלן מספר שאלות:
  1. לכאורה, המבקש לעיין בתיק צריך להגיש בקשה על פי תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) התשס"ג-2003.
  2. מנגד, קיימת מציאות בה תיקים חשופים לעין כל ובכלל זה מידע אישי, מידע רפואי, מספר ת.ז., כתובת וכיו"ב.
  3. אבקשך לבדוא ולהבהיר כדלקמן:
3.1 האם מחזיקי כרטיסי חכם – למעט עובדי מערכת המשפט – ובכלל זה עו"ד ועיתונאים יכולים להיכנס לתיקים שהעיון בהם לא נאסר מכוח חוק, זאת באמצעות נט המשפט דרך אתר ביהמ"ש העליון ומה המסמכים אשר יהיו גלויים לעיניהם.
3.2 מהו המידע אשר יהיה גלוי בפני אזרח הנכנס לנט המשפט דרך אתר ביהמ"ש העליון.
3.3 ערכתי כעת ניסוי עם הסטודנט העובד עמי שהינו מנוי פרטי של אתר נבו. במסגרת החומר המשפטי הם מפנים לכתבי טענות הכוללים פרטים אישיים ומידע אישי. בירור שערך הסטודנט מול נבו מעלה כי כתבי הטענות הועברו אליהם ישירות ע"י ב"כ הצדדים".
מר ברונשטיין העביר את שאלותיו של כב' השופט למר ירדני שהשיב על השאלות בדואר אלקטרוני למר ברונשטיין בהאי לישנא:
"עו"ד, בשונה מעיתונאים, אינם יכולים לעיין במסמכים של תיקים הפתוחים לציבור, אם אינם מייצגים מי מהצדדים בתיק (בתיקים אלה יש להם הרשאות בדיוק כמו לציבור הרחב, למרות שהם מזוהים עם כרטיס חכם).
להבדיל, עיתונאים, יכולים לעיין במסמכים בתיקים הפתוחים לציבור בלבד.
המסמכים היחידים הנגישים לציבור הרחב (מי שאינו צד בתיק) הם כל המסמכים המתויקים בתיקיות החלטות ופסקי דין אשר רמת החיסיון שלהם היא פתוח לציבור בלבד.
בית המשפט העליון אינו עובד בנט המשפט אלא במערכת ייעודית משלו. שם לא נסרקים מסמכים בכלל, ולכן כתבי הטענות אינם חשופים לציבור. ביהמ"ש העליון מפרסם אך ורק החלטות ופס"ד, וכמובן רק בתיקים הפתוחים לציבור. לא ברור לי את אשר ראה העוזר המשפטי של השופט מאתר תקדין".
פעולתו של השופט קאפח נוגדת את שיטת המשפט בישראל, השיטה האדברסרית, שבה הצדדים מביאים את הראיות והטענות ולשופט אסור לעשות חקירה פרטית ללא ידיעת הצדדים להליך, וכך נקבע על ידי ריבלין:

"נראה, כי בתגובתו לתלונה לא דק כב' השופט פורתא ונמנע מלהתייחס, בין היתר להתכתבות שניהל בדואר אלקטרוני בעניין שנגע לחלק מהשאלות שהתעוררו במשפט. כתוצאה מכך, הייתי עלול לבוא לכלל מסקנות מוטעות.
משהובהרה השאלה העובדתית – אפנה לגופם של דברים ולשאלה האם ראוי ששופט יפנה ביוזמתו – מחוץ לאולם בית המשפט – לגורם כלשהו על מנת לקבל ממנו הסבר לסוגיות מסוימות הנדונות בפניו או הקשורות אליהן? ואם פנה, האם לא מן הראוי היה ליידע את הצדדים על כך או להזמין את אותו גורם למתן עדות בבית המשפט, שאז יוכלו הצדדים להפנות אליו שאלות?"
לפי העולה מהחלטת הנציב בתלונה, התברר שגורמים בהנהלת בתי המשפט ובפרקליטות, שוחחו עם השופט קפאח מחוץ להליך המשפטי, במטרה למנוע מהלוי את קבלת הקבצים והחפצים, ובכך שיבשו הליכי משפט.
עוד עולה, כי לא מובן סירבו של השופט לתעד בפרוטוקול את החזרת מוצגים למר הלוי, אף שהתבקש לעשות כן על ידי מר הלוי ועל ידי המשטרה.
התלונה נגד השופט קאפח נמצאה מוצדקת.
מצורפת ההחלטה של הנציב.
ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים - החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש
ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש
ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים - החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש
ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש
ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים - החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש
ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש
ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים - החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש
ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש
ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים - החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש
ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש
ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים - החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש
ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש
ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים - החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש
ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש

שופטת חנה ינון - בקשת פסילה עקב אמירות בדיון המלמדות כי עמדתה הוכרעה מראש ללא קשר לתיק ונטישת האולם באמצע השמעת הטיעונים


יולי 2003 - ע"א 5422/03 - מדובר בבקשת פסילה מהשופטת חנה ינון לפסול עצמה מלדון בתיק תובענה בסדר דין מקוצר נגד המערערים ונתבעים נוספים.

בקשת הפסילה - עמדתה של חנה ינון הוכרעה מראש, וזאת ללא קשר לתיק וטרם שמיעתו.

בבקשת הפסילה טענו המערערים, כי בישיבה מיום 1.5.03 אמרה חנה ינון, עוד בטרם שמעה את טענות ההגנה של המערערים, כי אם מסמכי הבנק תקינים ואמינים, סופו של התיק ברור למי שמבין בטענות ותיקים בנקאיים, וכי בסופו של דבר יש לשלם את החוב לבנק. כן הבהירה חנה ינון – לטענת המערערים – כי דרישת המסמכים על ידי המערערים מהבנק מאוחרת, ואינה אלא כלי לניגוח הבנק. חנה ינון דחתה את בקשת ב"כ המערערים לקיים דיון וליתן החלטה בבקשת המערערים לדרישת המסמכים מהבנק, והביעה פליאה על כי הוגשה בקשה למחיקת כותרת בתביעה בסדר דין מקוצר שהגיש בנק. המערערים טענו כי דבריה של חנה ינון בדיון מלמדים כי עמדתה הוכרעה מראש, וזאת ללא קשר לתיק וטרם שמיעתו.

שופטת חנה ינון - בקשת פסילה עקב אמירות בדיון המלמדות כי עמדתה הוכרעה מראש ללא קשר לתיק ונטישת האולם באמצע השמעת הטיעונים















חנה ינון עזבה את האולם במהלך השמעת הטיעונים

המערערים טועני כי בישיבה מיום 1.5.03, עזבה חנה ינון את האולם במהלך השמעת הטיעונים על ידי בא כוחם. ינון טענה מנגד כי הוסכם על דחיית הדיון עוד קודם לכן.

הנשיא אהרון ברק דחה את בקשת הפסלות כמקובל בבקשות מסוג וטען כי "על מנת להקים עילת פסלות יש להצביע על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, המבוסס על נסיבות אובייקטיביות"
סוף דבר
חנה ינון התבטאה בצורה מעוררת חוסר אמינות במערכת המשפט לפיה ניתן להסיק כי דעתה הוכרעה מראש וכי המשפט הוא למעשה "מכור". אהרון ברק טען כי משוא פנים ניתן לקבוע ע"פ נסיבות אובייקטיביות. אולם דעתו של ברק אינה משכנעת, האם מותר לשופט להתבטא ככל העולה על רוחו נגד צד זה או אחר? בהתבטאותו של שופט יש להשפיע על התנהגותם של בעלי הדין ובאי כוחם ועל ידי כך לשבש או לכוון את ההליך השיפוטי. מן הראוי כי השופט יכבוש יצריו, ידבר בנימוס ובמתינות ולא יוציא מפיו אמירות כאלו או אחרות המשבשות את ההליך השיפוטי כדוגמת חנה ינון.

קישורים: