 |
| בית משפט |
שלושה חשודים הואשמו לשווא ברצח החייל אולג שייחט ב-2003, והם בילו לחינם זמן רב מאחורי הסורגים. המקרה עמד למבחן בדוח של הנציב שביקר את הפרקליטות. "אם היו קשרים לא כשרים בין המכון לרפואה משפטית לפרקליטות, עלולים לפתוח מחדש אלפי תיקים של מורשעים – ואלה ייבחנו מחדש"
בשנת 2003, יצא רב"ט אולג שייחט מבסיסו בצפת במטרה להגיע הביתה לנצרת עלית לחופשה קצרה, ונעלם כאילו בלעה אותו האדמה. שבוע חלף, וגשש בדואי מצא את גופתו קבורה במטע זיתים עם סימני אלימות קשים.
הנשק של החייל נעלם ולשב"כ היה ברור כי מדובר באירוע פח"עי. המרוץ לחיפוש הרוצחים תפס תאוצה ושלושה חשודים נעצרו. דוח המכון לרפואה משפטית התאים להודאה שנגבתה מאחד החשודים: אולג שייחט נרצח מירי של כדור לעבר ראשו.
מאוחר יותר התברר שהשב"כ טען בפני המערכת כי לא אלה הרוצחים, ורוצחי שייחט הסתובבו חופשי במשך זמן מה. בזמן שבבית המשפט בנצרת התנהל משפטי פלילי נגד שלושת רוצחי שייחט לכאורה, נתפסו הרוצחים האמיתיים, תושבי הכפר כנא שבגליל. הם הודו ברצח ואף התגאו בו.
הדרמה האמיתית התרחשה כאשר התברר כי שייחט לא נרצח ביריית רובה, אלא נחנק למוות באמצעות כבל מתכת ומכות חזקות לראשו. הכדור נורה לראשו של שייחט כשכבר לא היה בחיים. גרסת הפתולוג קרסה, וכך גם כתב האישום נגד שלושת החשודים הראשונים. האשם האמיתי ברצח שייחט הורשע ונשפט ל-50 שנות מאסר.
"במקרה הרצח של אולג שחייט ראינו מצב שבו חוות דעת משתנה בהתאם לנסיבות, אך חוות דעת רפואית, שאמורה להיות אובייקטיבית, משתנה לא בהתאם למה שהיה במציאות אלא בהתאם לצרכים משפטיים", אמר עו"ד עדי ניב-יגודה בנוגע לחוות הדעת של הפתולוג, פרופסור יהודה היס. לדברי ד"ר אורנית ינאי-קהלת, שעבדה כמתמחה אצל פרופסור היס, דוחות רבים עברו תיקונים ושיפוצים על ידי רופאים בכירים ובעיקר על ידי היס עצמו, שבעצמו לא נכח בנתיחות עצמן.
השלושה, שישבו כמעט שנה במאסר סרק, שוחררו ותבעו את המדינה. כל אחד מהם קיבל כחצי מיליון שקלים על חשבון משלם המסים. דווקא המקרה הקיצוני הזה לא מופיע בדוח של השופט דוד רוזן, הנציב שתפקידו לבקר את הפרקליטות. גם בדוח גרסטל לא הופיע מקרה שייחט.
"הפרקליטות עושה שימוש בכוח מאוד חזק שיש לה, שזה המומחים מהמכון לרפואה משפטית, כדי להטות חוות דעת לטובתם ונגד נאשמים כשלא תמיד הדברים מוצדקים, ונעשים שלא בתום לב ולא כדי להביא ולגלות את חקר האמת באותו תיק", אמרה עו"ד אורית חיון, מומחית למשפט פלילי. ינאי-קהלת הוסיפה כי אם מסתבר שהיו קשרים לא כשרים בין המכון לבין הפרקליטות, אז יכולים לפתוח מאות ואף אלפי תיקים של אנשים שהורשעו ושיצטרכו להתחיל לבחון אותם מחדש, דבר בו המערכת כנראה ולא תצליח לעמוד.
סיפור שייחט לא לבד, רק שבמקרה הזה נתפסו הרוצחים האמיתיים, וזה לא תמיד קורה. ריבוי סימני השאלה הוביל למינוי נציבה שתבקר את עבודת הפרקליטות, השופטת הילה גרסטל. הדיבורים על דוח קשה ונוקב שיביא לרעידת אדמה הובילו למסע שיסוי נגדה. גרסטל לא עמדה בלחץ והתפטרה, והדוח שכתבה נגנז.
לא רק שדוח גרסטל נגנז, איש מהשותפים לכתיבת דוח גרסטל לא היה מוכן לתת את שמו ולחתום על הדוח שכתב רוזן, למעט עובדת שהצטרפה מאוחר יותר. מבקרי הדוח של רוזן טוענים כי היה לו נוח להפיל את כל האשם על המכון לרפואה משפטית ולא על הפרקליטות, שהרי מי יעז לבקר את המערכת. והרי הדוחות הפתולוגיים לא נכתבו להנאת רופאי המכון הם נועדו מראש לתיקים שניהלה הפרקליטות.
