‏הצגת רשומות עם תוויות מוטי וינטר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מוטי וינטר. הצג את כל הרשומות

ישיבת הוועדה לביקורת המדינה - הוצאה בלתי מוצדקת של ילדים מהבית

יוני 2012 - תיעוד ישיבת ועדת ביקורת המדינה הסוערת בנושא הוצאה בלתי מוצדקת של ילדים מהבית. חה"כ מרינה סולודקין ז"ל ניהלה את הישיבה. באמצע הישיבה נציגי משרד הרווחה נטשו ללא רשות את הדיון.
במהלך הישיבה נטשו פקידי הרווחה ממשרד הרווחה: מוטי וינטר, חנה סלוצקי ועוד, את הישיבה ללא רשות.
איציק פרי יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים התפרץ והשמיץ במהלך הדיון והוצא החוצה.



קישורים:

הצעת החוק לפיה עובד סוציאלי שהעיד עדות שקר במהלך עבודתו יימחק מפנקס העובדים הסוציאליים ודינו יהיה עד תשע שנות מאסר - הצעת חוק לבלימת פשעי פקידי הסעד, בתי משפט לנוער, בתי משפט לענייני משפחה, המתדיינים מאחורי דלתיים סגורות מדברים בשפה אחת ודברים אחדים ומרעילים נגד הפרט המשפחה והחברה...

פשעי משרד הרווחה - נאומה של ח"כ מרינה סולודקין בעניין חוק הנוער - נאומה של ח"כ סולודקין בעניין חוק הנוער - - 19/05/2011 לשכת ח"כ: ד"ר מרינה סולודקין - אדוני היושב ראש, - כנסת נכבדה, - הצעת חוק שלי קובעת שאם קיים צורך להוציא ילד מהבית, המקום המועדף ביותר עבורו יהיו קרובי משפחה מדרגה ראשונה, כגון, סבא, סבתא, דוד, דודה ובני זוגם של כל אלה, וכן אח או אחות בגירים ובני זוגם, ובלבד שהם בגירים...

חה"כ מרינה סולודקין כותבת למבקר המדינה על המורשת הבזויה שהותיר אחריו שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג - חה"כ מרינה סולודקין כותבת למבקר המדינה על המורשת הבזויה שהותיר אחריו שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג בעניין תרבות השקר וחוסר המקצועיות של פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים. ח"כ סולודקין למבקר המדינה : "שירותי הרווחה מוציאים ילדים ממשפחות נורמטיביות ללא הצדקה"...

חה"כ מרינה סולודקין כותבת לשר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג על פשעי משרדו - שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג אינו מגיב נוכח מחדלי משרדו המשחיתים נפשות: אונס ילדה חוסה במעון של אקי"ם בשרון , אינספור פרשיות התעללויות אלימות ואנס קשים בילדים במסגרות הרווחה פנימיות, אומנה: בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה ... ועוד. משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית המין , ועוד דוגמאות רבות אחרות...

השדולה של מרינה סולודקין נגד פשעי הרווחה - עבודה חקיקתית; פניות לערכאות הגבוהות ביותר, כגון מבקר המדינה, נשיאת בית המשפט העליון ויועץ משפטי לממשלה - ב-15 ליוני 2010 התקיימה בכנסת הישיבה הרביעית של הלובי הפרלמנטרי "המאבק כנגד הוצאת ילדים ממשפחות ומהורים נורמטיביים". הועלו שאלות קשות באשר למדיניות הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה בצווי בית משפט לנוער, וצווי חירום של פקידי סעד - נציג משרד הרווחה מוטי וינטר לא ענה לשאלות לגופן וטען כי "כל המקרים אנחנו לא מכירים אותם, לא מכירים את הנתונים...".

חה"כ מרינה סולודקין - משרד הרווחה פוגע בזכויות הורים וילדים - נובמבר 2009 - חברת הכנסת מרינה סולודקין טוענת כי משרד הרווחה מוציא ילדים מביתם על סמך חוות דעת של עובדים סוציאליים, וועדות שונות. בתי המשפט מקבלים כמעט תמיד את המלצות העובדים הסוציאליים ולמעשה הם חותמת גומי. תהליך זה פוגע בדמוקרטיה וברווחה. משרד הרווחה פוגע בעיקר במשפחות עולים, ישראלים עניים, וחרדים. מדובר במשפחות ללא אלימות. משרד הרווחה מעדיף להשקיע את הכסף בהוצאת הילד מהבית ולא במשפחה ובקהילה. המשפחות העניות אינן מיוצגות כהלכה ע"י עורכי דין שיגנו עליהם מרשויות הרווחה...

משרד הרווחה חוטף ילדים בשם ה"חוק" וה"מקצועיות" - ח"כ מרינה סולודקין - ילדים ממשפחות עולים חדשים מחבר העמים ומאתיופיה מהווים "טרף קל" לאימוץ סגור של רשויות הרווחה. מדובר בילדה בת 6 שסבתה ואמה גידלו אותה. הסבתא פנתה לרשויות הרווחה לקבלת סיוע סוציאלי. רשויות הרווחה שלחו את הילדה לאימוץ סגור, מאז חלפו כ- 4 שנים, סבתה ואמה של הילדה לא ראו או שמעו מהילדה...
תגובה 1:
תוויות: , , , , , ,

פקידי הרווחה נטשו הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת מחשש שפשעיהם נגד האנושות והאנושיות יחשפו

  הכתבה הכתבה דרמה בדיון: נציגי משרד הרווחה נטשו בזעם , שרי רוט , בחדרי חרדים , יולי 2012

דרמה בוועדה לביקורת המדינה: נציגי משרד הרווחה נטשו בזעם דיון על הוצאת ילדים ממשפחותיהם בטענה שמדובר בהכפשה ובהסתה. סולודקין: תלונות רבות מדי מכדי להתעלם

מבקר המדינה יבדוק בשנה הקרובה את נהלי רשויות הרווחה בהוצאת ילדים מבתיהם, בעיקר ממשפחות שמוגדרות נורמטיביות. כך הודיע היום (שני) בועז ענר המשנה-למנכ"ל משרד המבקר, שאף קרא לכל מי שיש לו תלונות, מסמכים ועדויות בעניין – לפנות למשרד המבקר.

פקידי הרווחה "מתפרעים" תולשים ילדים ממשפחות ומרוששות אותן בהליכים שיפוטיים מכורים מראש

יו"ר ועדת המשנה לרווחה של הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ מרינה סולודקין (קדימה) סיפרה כי טיפלה בתלונות רבות ע"פ הן "אפילו במשפחות ללא אלימות או הזנחה - מוציאות רשויות הרווחה את הילדים מהבית, מעבירים למשפחות של דוברות את שפת הילד, או משבצות ילדים חילוניים במשפחות דתיות וכן ילדים דתיים - במשפחות חילוניים. אנשים נורמטיביים נאלצים להוציא כסף רב על הליכים משפטיים ומצליחים להחזיר את ילדיהם לחזקתם". סולודקין נפגשה בנושא כבר פעמיים עם המבקר הקודם, ועם שר הרווחה משה כחלון, אך לדבריה "פקידי הרווחה יותר חזקים מהשר שלהם. המצב קשה, מדאיג וקרוב לפיצוץ".

תרבות השקר לסחר בילדים: שר הרווחה משה כחלון, נחום איצקוביץ, מוטי וינטר, חנה סלוצקי
תרבות השקר לסחר בילדים: שר הרווחה משה כחלון, נחום איצקוביץ, מוטי וינטר, חנה סלוצקי

מוטי וינטר - סמנכ"ל משרד הרווחה השתמש במינוחים סמנטיים וביורוקטיה לטייח פשעי משרדו

מוטי וינטר, סמנכ"ל משרד הרווחה, אמר בתגובה כי "אנחנו כבר שש שנים בשיח-חרשים עם חברת הכנסת סולודקין. אין הגדרה ל'משפחה נורמטיבית', ואנחנו פועלים לפי החוק ולפי נהלים מקצועיים, בעקבות דיון בבתי משפט ובוועדות מומחים. יש משפחות גם מהמעמד הבינוני והגבוה שנזקקות לשירותי הרווחה, ויכול בהחלט להיות שגם משפחה מבוססת תפגע בילדיה עד כדי שיזקקו להוצאתם מהבית. יש בינינו אי-הסכמה מוחלטת ומי שסובל מכך היא קהילת עולי רוסיה שלא מקבלת את השירות המגיע להם ע"פ חוק".

משרד הרווחה משית תרבות שקר והשחתת מידות

יו"ר השדולה לרווחת הילד בישראל, מוטי אלבז טען מול וינטר כי "מה שקורה בנושא גובל בפשע ולפקידות הסעד יש תרבות-של-שקר. בג"צ כבר קבע שיש קלות בהחלטה על הוצאת ילדים מביתם והעובדים הסוציאליים מייצרים את הדור העברייני הבא של ישראל. עו"סית שלא הוכשרה כפסיכולוגית נותנת חוות-דעת פסיכולוגית, ואל תתפלאו על אלימות כלפי עו"סים בעניין הזה". לדברי אלבז 15 ח"כים כבר חתמו על התחייבותם לביטול חוק הנוער.

רשויות הרווחה פועלות בחיסיון ללא סדרי דין, ללא ראיות, ובניגוד עניינים

עו"ד טלי תמרין, שלדבריה מייצגת משפחות במקרים שכאלו, הוסיפה כי שופטת בית המשפט העליון אילה פרוקצ'יה כבר קבעה שחוק הנוער הוא "טלאי על טלאי" ואין קיימים בו דיני הראיות. "בית המשפט מקבל את מצב הילד ע"פ זווית הראייה הבלעדית של פקידי הרווחה, שממנים את המומחים, למרות ניגוד העניינים", אמרה.

עו"ס ראשית לחוק הנוער חנה סלוצקי לא השיבה לטענות הקשות ובעילגות וזלזול ברחה מהישיבה

חנה סלוצקי, מנהלת שירות ילד ונוער במשרד הרווחה השיבה כי "יש פה הכפשה, הסתה ופגיעה קשה בעובדים סוציאליים. ההורים יכולים להיות פרופסורים או חברי כנסת ועדיין לפגוע מינית בילדיהם. בשלב זה של הדיון נטשו נציגי משרד הרווחה נטשו בזעם את הדיון ויצאו מהאולם. יו"ר הוועדה סולודקין, הגיבה כי תפנה בתלונה ליו"ר הכנסת, שר הרווחה ונציב שירות המדינה והבהירה כי הוועדה לביקורת המדינה, היא היחידה ע"פ חוק, בה חייבים עובדי המדינה להתייצב ולהעיד.

דני מלא-רון מהאגודה להגנת הילד בתל-אביב העיד מנגד כי "יש הקשבה אצל פקידי הרווחה, ומגיעות אלינו משפחות מנכל הסוגים כולל משמנה וסלתה של החברה הישראלית",

משרד הרווחה סוחר בילדים - חוק הנוער לא חוקתי ואינו תואם אמנות בינלאומיות

ואולם אשר רוכברגר, מעמותת עליה אף טען כי חוק הנוער הישראלי לא תואם את החוק הבינלאומי ואמנות בינלאומיות עליהן חתומה ישראל, ואילו הפרופ' אסתר הרצוג, יו"ר העמותה האשימה כי "משרד הרווחה בונה מצגי-שווא של שיפור המצב - שאינם אלא שימור המצב. מדובר בסחר בילדים בחסות החוק".

משרד הרווחה מסתיר פשעיו מהציבור ומטייח

ח"כ רוברט טיבייב (קדימה) הוסיף כי "אין שקיפות ואין מידע ממשרד הרווחה. אפילו מחבר כנסת מונעים מידע וביקורת בעניין, וגם עורך הדין של המשפחה לא יכול לקבל את פרוטוקול הדיון בעניין הילד. יש תלונות על ניסיונות התאבדות ומעשי אונס במרכזי החירום אליהם מופנים הילדים, ופקידי הסעד לחוק  הנוער לא מבינים את התרבות, הדקויות ועולם-הדימויים של עולי רוסיה – ומרשים אותם פירוש מוטעה ומעוות.

פקיד הסעד ובתי משפט פועלים במחטף ורמיה - תלונות לא מטופלות

יעקב בן יששכר, מ"התנועה למען עתיד ילדינו" האשים כי עובדים סוציאליים מגישים תזכיר בפתח הדיון בבית המשפט – ללא שההורים יכולים להתכונן לטענות, וכי תלונות בעניין – לא מטופלות. 

 פקידי הסעד מסכסכים בין בני זוג ומוציאים בכפייה הילדים מבתיהם

עו"ד ניסים רוג'ר טען כי "לעיתים רק במקרי גירושין, למרות שההורים נורמטיביים, מוציאים פקידי הרווחה את הילדים מבתיהם. פקידי-הרווחה מסיתים את בני הזוג זה נגד זה, ולא מספרים את האמת לבתי המשפט".

פלייליסט - שיטות ודרכי פעולה של פקידי סעד ועובדים סוציאליים ברשויות הרווחה שמציגים עצמם כפועלים לטובת הציבור אבל הלכה למעשה מחריבים משפחות ונפשות



קישורים:
אין תגובות:
תוויות: , , , , ,

פינת הנוסטלגיה: להקת ג'טרו טאל - אקוולאנג - Jethro Tull - Aqualung

השיר אקוולאנג של ג'טרו טול מספר את סיפורו של איש זקן בשם אקוולאנג (Aqualung - מיכל חמצן לצלילה), עני, חסר כל רכוש.
בתחילת הסרטון פקיד הרווחה מוטי וינטר צועק נוכח דברי ביקורת על חטיפת ילדים ע"י רשויות ההרווחה "בשם טובת הילד". וינטר אחראי על שירותי הרווחה ברשויות המקומיות.
.

.
קישורים:
אין תגובות:
תוויות: , , , , , ,

שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג - הצד האפל של משרד הרווחה - brain damage - פינק פלויד

על מה חושבים שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג, פקידי ומנהלי משרד הרוווחה ורשויות הרווחה בערים?
מהי מדיניות משרד הרווחה? פקידי הרווחה טוענים השכם וערב כי הם חרדים לגורל הילדים, והם "מסדרים" ו"מטפלים" בילדים. הם טוענים כי לבם דואב בכל פעם שהם קורעים ילד מביתו.

הלכה למעשה הם מוציאים ילדים מביתם ומשפחתם בכפייה למסגרות שונות ומשונות עם חדרי צינוק, אחיזות חניקה (הולדינג) , סמים פסיכיאטריים, ועוד. פקידי הרווחה מאבחנים ומתייגים ילדים פוגעים בנפשם ותדמיתם לשנים רבות. הילדים יוצאים מציפורניהם פגועים וחבולים.

מה הולך בראשם של פקידים ומנהלים ברשויות הרווחה?


קישורים:
אין תגובות:
תוויות: , , , , , ,

השדולה של מרינה סולודקין נגד פשעי הרווחה - עבודה חקיקתית; פניות לערכאות הגבוהות ביותר, כגון מבקר המדינה, נשיאת בית המשפט העליון ויועץ משפטי לממשלה

ב-15 ליוני 2010 התקיימה בכנסת הישיבה הרביעית של הלובי הפרלמנטרי "המאבק כנגד הוצאת ילדים ממשפחות ומהורים נורמטיביים". הועלו שאלות קשות באשר למדיניות הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה בצווי בית משפט לנוער, וצווי חירום של פקידי סעד.
נציג משרד הרווחה מוטי וינטר לא ענה לשאלות לגופן וטען כי "כל המקרים אנחנו לא מכירים אותם, לא מכירים את הנתונים...".
.

.
הישיבה הרביעית של הלובי הפרלמנטרי: "המאבק כנגד הוצאת ילדים ממשפחות ומהורים נורמטיביים על ידי שירותי הרווחה" , 21.06.2010

[ח"כ מרינה סולודקין]
הישיבה הרביעית של הלובי הפרלמנטרי: "המאבק כנגד הוצאת ילדים ממשפחות ומהורים נורמטיביים על ידי שירותי הרווחה" (יו"ר ח"כ ד"ר מרינה סולודקין)

ב-15 ליוני 2010 התקיימה בכנסת הישיבה הרביעית של הלובי הפרלמנטרי "המאבק כנגד הוצאת ילדים ממשפחות ומהורים נורמטיביים" שבראשו עומדת ח"כ ד"ר מרינה סולודקין. בין יוזמי הלובי: פרופסור אסתר הרצוג, מרצה ממכללת "בית ברל" ופעילת "ליכוד" גב' איילה שטגמן.
בישיבה השתתפו: ח"כ יריב לוין (ליכוד) – יו"ר וועדת הכנסת; הורים שילדיהם הוצאו מהבית על ידי שירותי הרווחה באופן לא מוצדק; נציגים של ארגונים חברתיים; פעילים ממפלגות "ליכוד" ו"קדימה". סך הכול השתתפו בישיבה כ-70 איש.

ח"כ סולודקין הציגה תשובתו של שר הרווחה ושירותים חברתיים יצחק הרצוג לשאילתה שלה בנושא: "תגמולים לעובדי הרווחה על גיוס משפחות אומנה". היא גם הודיעה שב-9 ליוני 2010 מליאת הכנסת דחתה בהצבעה בקריאה טרומית את הצעת החוק שלה – הצעת חוק שירותי סעד (תיקון – שינוי הרכב וועדת ערר), התשס"ט - 2009. מטרת הצעת החוק: לשנות את הרכב וועדת הערר שליד שירותי הרווחה כך שבראש הוועדה יעמוד משפטן הכשיר להתמנות לשופט בבית משפט השלום וחבריה יהיו נציג ציבור ומי שעבד כעובד סוציאלי בשירותי המדינה או ברשות המקומית או מי שהיה פקיד סעד, ובלבד שהוא אינו ממלא עוד תפקיד כאמור.

פרופסור אסתר הרצוג וגב' איילה שטייגמן הודיעו שלשר הרווחה יש אחריות מקצועית על ההפרות המתמשכות של הזכויות החוקיות של ההורים והילדים על ידי שירותי הרווחה. לפני משתתפי הישיבה העידו נציגים של 3 משפחות שמהן שירותי הרווחה הוציאו או ניסו להוציא ילדים: משפחה אחת הצליחה להחזיר את ילדיה הביתה בעזרתה של ח"כ סולודקין, שתי אחרות ממשיכות במאבקן להחזרת הילדים. מתחילת עבודתו של הלובי העידו 12 משפחות. עו"ד טלי תמרין הציגה למשתתפי הישיבה ניתוח מסכם של כלל העדויות.

ראש ישיבת "דבר ירושלים" הרב יואל שוורץ טען שפעילות העובדים הסוציאליים במתכונתם הנוכחית מנוגדת לרוח המסורת היהודית; חייבים להסביר לעובדים הסוציאליים שהם צריכים לקחת בחשבון לא רק הצדדים הטכניים, אלא גם את הצד המוסרי של עבודתם.

ח"כ יריב לוין הכריז שפעילי ליכוד מוכנים לקחת חלק פעיל באיתור הפתרונות לבעיות שהועלו במהלך הישיבה.

הישיבה הייתה סוערת מאוד, כיוון שנציגי משרד הרווחה שנוכחו בה לא רצו לתת תשובות אמתיות הן למקרים הקונקרטיים של הוצאת ילדים מהבית והן לביקורת הנוקבת של פעילות שירותי הרווחה ודרישות לערוך רפורמה מקיפה בעבודתם.

בסוף הישיבה החליטו המשתתפים לעבור ממתכונת של עדויות המשפחות למתכונת של קבוצות עבודה בהשתתפות חברי הכנסת, משפטנים ונציגי השלטון המקומי. בעתיד תתרכז הפעילות בשתי כיוונים עיקריים:
1) עבודה חקיקתית.
2) פניות לערכאות הגבוהות ביותר, כגון מבקר המדינה, נשיאת בית המשפט העליון ויועץ משפטי לממשלה. במקביל מתוכננת שורת הפגנות מחאה ליד משרד הרווחה והשירותים החברתיים וליד שירותי הרווחה בערים השונות.

לפרטים: ד"ר רעיסה חיריק – ע"פ של ח"כ ד"ר מרינה סולודקין

קישורים:
אין תגובות:
תוויות: , , , , , ,

מוטי וינטר ממייסדי מערך הרווחה המופקר לא השיב לטענות הקשות שהועלו בדיון שדולה בכנסת על הוצאת ילדים בכפייה מביתם

פקיד הרווחה מוטי וינטרבתאריך 15.06.2010 התקיים באולם נגב כנסת דיון בנושא הוצאת ילדים בכפייה מביתם ע"י שדולת חברת הכנסת מרינה סולודקין.

ברקע פרשת ההתעללות בנערות חוסות במעון מסילה של רשות חסות הנוער במשרד הרווחה, כמו כן ידועים אינספור פרשיות התעללויות קשות בילדים במסגרות הרווחה פנימיות, אומנה: בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה ... ועוד.



לדברי נוכחים בישיבה פקיד הרווחה מוטי וינטר דיבר בקולניות תוך הנפת תנועות ידיים לעבר נוכחים בישיבה, כינה את שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג "השר שלי", והטיח באזרחים באולם ש"אינם משתפים פעולה".



בישיבה סיפר רופא על פקידת סעד מלשכת הרווחה ת"א שבאה בליווי שוטרים חמושים באישון לילה לקחת את בנה בן השש של אחותו למרכז חירום. הילד ספג מכות בפניו מצוות מרכז החירום:



"אני מתרגש מאוד מהמעמד. אני ורעייתי רופאים. גם הוריי רופאים. אני מגיע ממשפחה מכובדת מאוד מתחום הרפואה. אחותי מ' שעבדה במסירות במשך 20 שנה כאחות בכירה בבית חולים בתל אביב, הרתה והחליטה לתת את כל עולמה למען בנה. הבן שלה בהיותו בן 6 שנים, התחיל לקלל בגן הילדים.



בשעת לילה מאוחרת לפתע דפיקות בדלת ביתה. אחותי ובעלה נבהלו מאוד. לא הבינו מי דופק על דלת ביתם בשעת ליל. פתחו את הדלת, כשפקידת הסעד מלשכת הסעד תל-אביב בליווי שוטרים העירו את בנה, ואמרו לאחותי: "הילד שלך נלקח למרכז חרום".



אחותי ובעלה נותרו המומים. תסלחו לי שאני בוכה. עד היום אני לא מאמין על הקלות בה נלקח בנה של אחותי ממנה. נמצאת כאן איתנו אמא שלי. הבן של אחותי נשלח למרכז חרום, שם ספק אלימות קשה ממדריכים. כשאחותי שאלה למה פניו של בנה מנופחים, אמרו לה כי הם מנופחים בגלל בעיות בשיניים... שקר מוחלט.



הסבתא דיברה בהתרגשות גדולה ובכאב רב על הוצאת נכדה מביתה. הקלות הבלתי נסבלת בה הואשמה בתה בהזנחת בנה, שקר מתועב מעין כמוהו וסיפרה על דין השדה שעשו בבתה". - סוף ציטוט



.



.

קישורים:

אין תגובות:
תוויות: , , , , ,

עושק בחסות המדינה - חשד: עו"ד ידוע, אפוטרופוס הונה קשישה וזייף מסמכים

מוטי וינטר - ראש אגף שירותים חברתיים במשרד הרווחהה'פירצה קוראת לגנב', ואכן תהליך מינוי אפוטרופוס לחסויים פרוץ ומאפשר עושק קשישים וחוסים לאור יום ללא הפרעה.

השחקנים המרכזיים מטעם המדינה המאפשרים את העושק והשפלת החוסה הם:
שופט בית משפט לענייני משפחה - מתנהג בהליכים אלו בקהות חושים וברשלנות ומאשר את המלצות פקידי הסעד ורשויות הרווחה למיניהם, ללא בדיקות או תהיות.
מחלקות לשירותים חברתיים - פועלים ברשלנות בהמלצתם למינוי אפוטרופוס ללא בדיקת עובדות, אימותן או ניסיון להפרכתן, אינם מתעניינים אודות מצבו של החוסה שמינו לו אפוטרופוס ומפקירים אותו לחסדיו.
האפוטרופוס הכללי - אינו מודע כלל למצבו של החוסה, אינו בודק את דיווחיו של האפוטרופוס.

שחקנים נוספים הם הפסיכיאטרים הבודקים את הקשישים ורושמים עליהם חוות דעת קטלניות מלוות במתן סמים פסיכיאטריים חזקים כגון ריספרדל, קלונקס, והמלצה לסגור אותם במוסדות סיעודיים, פסיכיאטריים לשארית חייהם.

הכתבה חשד: עו"ד ידוע הונה קשישה וזייף מסמכים | איילה חננאל | וואלה | 25.04.2010

לפי החשד, עורך הדין ששמו אסור לפרסום מונה לכהן כאפוטרופוס של חוסה בבית אבות והעביר לרשות בתו אחת מדירותיה. הוא חשוד בקבלת דבר במרמה, שימוש במסמך מזויף, זיוף ועושק. שמו של החשוד נקשר בפרשה מתוקשרת אחרת, שאיננה קשורה

עורך דין ידוע נעצר היום (ראשון) על ידי חוקרי מפלג ההונאה של מחוז תל אביב. הוא חשוד בעבירות של קבלת דבר במרמה, שימוש במסמך מזויף, זיוף ועושק.

לפי החשד, עורך הדין ואדם נוסף העבירו לרשותם, באמצעות זיוף מסמכים, רכוש הכולל שתי דירות יקרות, וזאת תוך כדי ביצוע העבירות המיוחסות להם. הערב הובא עורך הדין להארכת מעצר בבית משפט השלום בתל אביב. הוא שוחרר בהתאם לבקשת המשטרה למעצר בית לאחר הפקדת ערבויות וקביעת תנאי השחרור.

עורך הדין הוא תושב תל אביב בן 75, ששמו עלה לכותרות בחודשים האחרונים בהקשר של פרשה אחרתו. לפי החשד, הוא קשר יחד עם חשוד נוסף קשר להעברת נכסים של חוסה בבית אבות שלנכסיה מונה אפוטרופוס. באמצעות זיוף מסמכים וייפוי כוח העביר עורך הדין שתי דירות יוקרה שהיו בבעלותה של חוסה בבית אבות: דירה אחת הועברה לרשות אביו של החשוד הנוסף, ודירת יוקרה נוספת הועברה על שם בתו של עורך הדין. על הדירה שהעביר לאביו של החשוד הנוסף רשם הערת שיעבוד ואזהרה.

קישורים:
אין תגובות:
תוויות: , , , , , ,

משרד הרווחה - הפקרת משפחות שמושלכות לרחוב

מוטי וינטר - כשל באיתור וסיוע למשפחות שמושלכות לרחובאפריל 2010 - מדובר באם חד הורית לשני נערים אחד הסובל מפיגור, מתגוררת מזה 20 שנה בית בשכונת התקוה בתל אביב. האישה פלשה לבית לפני 20 שנה כשהיה נטוש, ונרקומנים הסתובבו בו. האישה מוכרת לרשויות הרווחה של עיריית ת"א. ביום הפינוי של האישה ושני ילדיה מהבית ע"י כוחות משטרה מתוגברים לא נכח במקום אף עובד רווחה של מינהל הרווחה ת"א.

מדיניות משרד הרווחה המערכתית הנה כושלת ומפקירה את אזרחי המדינה במקום לסייע להם. נערים אתיופים מסתובבים בגטאות בקהילה ללא הכוונה והדרכה, פקידי סעד לחוק הנוער רודפות אחרי הורים לקחת את ילדיהם מחזקתם בדרך משפילה מרוששת ומבזה, שיקולים זרים בוועדות החלטה ברשויות מקומיות, ביזוי דרי רחוב בתל אביב, אונס קבוצתי של נערה מטופלת שנים ברווחה בת"א, רדיפת קשישה ע"י פקידות סעד ברווחה ת"א .. ועוד, ועתה הפקרת משפחה שמושלכת לרחוב.
.

.
קישורים:
אין תגובות:
תוויות: , , , ,

מדיניות הסעד הכושלת והמופקרת של פקידי הרווחה חנה סלוצקי ומוטי וינטר - אמא רצתה למכור כליתה כדי שרשויות הרווחה באשקלון ישיבו לה את בנה

פקידת סעד חנה סלוצקי - מדיניות רווחה כושלתערוץ 2 - אפריל 2010 - אל תתוודעו לרשויות הרווחה. הם ישפילו אתכם, ירוששו אתכם, וייקחו את ילדכם למסגרות חוץ ביתיות שם יהיו ללא פיקוח ובקרה.
מדיניות משרד ה"רווחה" הכושלת פוגעת בפרט במשפחה בחברה ובמדינה.
אמא במשפחה כמעט ומכרה כלייתה כדי לגייס כסף שתוכל להשיב את בנה מציפורני רשויות הרווחה. פרשה זאת מראה את הקריעה האכזרית של ילד ממשפחתו ע"י עובדות סוציאליות על סמך תסקירים וחוות דעת מטופשים שאין להם אחיזה במציאות. כי מי יוכל לדאוג לילד יותר מאימו המוכנה לתרום כלייתה כדי שיחזירו אותו אליה. מדיניות הסעד הכושלת והמופקרת של פקידי הרווחה חנה סלוצקי ומוטי וינטר קובעת כי עדיף לקרוע ילד ממשפחתו ולפרק את המשפחה מאשר לסייע למשפחה.
מוטי וינטר - ראש אגף שירותים חברתיים במשרד הרווחה
האם העובדים הסוציאלים ערבים לכך שהם יכולים למצוא לו מקום אחר שבו יהיה הילד יותר מאושר?

התנהגותם האכזרית של העובדות הסוציאליות ברשויות הרווחה גורמות לשבר במשפחה, ופירוקה.
זוהי לא הפעם הראשונה בה מדיניות הרווחה מעורבת בפרשיות שחיתות ופשע. פרשת עושק הקשישים שבה חשודה עו"ד האפוטרופוסית ירדנה נילמן שמונתה לאפוטרופוס ע"י פקידות סעד, היא דוגמא נוספת, וגם פרשת האונס הקבוצתי של נערה המטופלת שנים ע"י עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה בתל אביב.
.

.
קישורים:
אין תגובות:
תוויות: , , , , ,

ילדים בגטאות בקהילה - האם המדינה אשמה במותו הטרגי של הנער ששאף את גז המזגנים?

מוטי וינטר - ראש אגף שירותים חברתיים במשרד הרווחה
מוטי וינטר - משרד הרווחה - התנהגות מזוהמת נגד מוחלשים
"עם הפנים לקהילה" של מוטי וינטר - אחיזת עיניים - פרוייקט לבטלה

מידי פעם טוענים פקידי רווחה שונים כי נעשים מאמצים לטפל בנוער בסיכון, במסגרת הקהילה. מוטי וינטר, מנהל אגף שירותים חברתיים במשרד הרווחה ניהל את פרוייקט "עם הפנים לקהילה" של משרד הרווחה.
עתה ברור כי הפרוייקט כשל לחלוטין או שמעולם לא היה כזה. הנתונים המוצגים הם בעיקר "טיוב נתונים" ותוצאת שינויי הגדרות וקריטריונים.
בפועל המצב בשטח שונה לגמרי. מספר הקטינים המוצאים מביתם ומשפחתם עולה, ואלו שנשארים בקהילה מופקרים, משוטטים ברחובות, משתכרים, מהמרים, ומבזבזים את זמנם.

הכתבה האם המדינה אשמה במותו הטרגי של הנער ששאף את גז המזגנים? סמדר פלד | אולפן שישי, חדשות 2 | 12/03/10
.

.
בני הנוער יוצאי אתיופיה מתוסכלים ומרגישים מוזנחים. את רוב זמנם הם מבלים על הברזלים בשכונה – מנותקים מהמורים, בזים להורים, ובעיקר מרגישים שדחינו אותם. השבוע יצאנו למסע בעקבות סיפורו של אשטו סיסאי ז"ל בן ה-16 מנתניה, שהעביר את הזמן יחד עם חבריו המתוסכלים על-ידי טיפוס על גג ביה"ס - שם נפל אל מותו

כתב אישום נגד החברה הישראלית: הנער ממוצא אתיופי שנפל השבוע מגג בית הספר לאחר ששאף גז מזגנים, עשה זאת מתוך שעמום ותסכול. הוא לא היחיד, בני הנוער של הקהילה האתיופית מרגישים מקופחים ומוזנחים - ובעיקר חלשים מול הגזענות הישראלית. התוצאה: כבר בגיל מאוד צעיר הם פונים לזרועות "המנחמות" של האלכוהול ועולם הפשע.

גודו סיסאיי נשאר לבד. הבן שלו, יחיד, יתום מאמא, אשטו, הופל השבוע מגג בית ספר אל המוות. על הגג מצאו בקבוקים של ליטר וחצי ונייר כסף - כלים לשאיפת גז מזגנים. חבר של אשטו, גם הוא יוצא אתיופיה, הודה: "דחפתי אותו".

את אשטו קברו ליד פרדס חנה, רק שם מצאו חלקה לחסרי דת. האבא מנסה להתגייר, שומר מצוות אדוק, אבל העברית קשה והוא נכשל שוב ושוב במבחני הגיור. אשטו קבור בחולות, מחוץ לגדר.

"אני חשבתי שאני חלק מהמדינה", אומר האב האבל, "אני מזדהה עם המדינה, חשבתי שהמדינה איתי, אבל כשקרה לי את המקרה הטראגי הזה, אני מרגיש שאני בודד - מצאתי את עצמי לבד".

הסיפור הזה, אם תרצו, הוא למעשה סיפור של עדה שלמה, עדה מחוץ לגדר. הניסיונות הישראליים לקלוט את העדה הם בעיקר דרך עיניים צרות, מתנשאות. הרי אנחנו יודעים טוב יותר ממנה מה היא צריכה.

בינתיים, מרגישים בני הנוער יוצאי אתיופיה מתוסכלים וממורמרים. וכך, יוצאים כל החבר'ה לרחוב, יושבים על הברזלים - מחפשים את התשובה כשהם מיואשים מלחפש את התקווה.

שותים וודקה והולכים לבית הספר

לילה אחרי לילה השבוע בשכונות של גדרה, נתניה, רחובות, ליד מרכזים מסחריים, בתוך חורשות, מצאנו אותם, מעבירים את זמנם בשעמום ובשתיית וודקה. יש ביניהם נערים בני 18, וגם ילדים בני 10, חלקם שתויים - וכל זה שעות אחדות לפני שצריך לקום לבית הספר.

אז כמובן מגיעה גם האלימות. "שותים קצת כולם, טאק - אחד זורק מילה לא במקום, אחד בא מתקרב, כולם מכות", מספר אחד הנערים. "יא שחור, מה אתה עושה פה? זה לא המקום שלך", אנחנו שומעים לעיני המצלמה והניצים עולים.

אז מי אשם במצבו העגום ובתחושותיהם המוצדקות של הנוער האתיופי? המדינה שלא מנתבת את התקציבים הנכונים אליהם או החברה הישראלית שמתייחסת אליהם בגזענות. הם מצידם מרגישים שהבורות היא ששופטת אותם. הבורות שלנו - צבע העור שלהם.

------------ סוף כתבה ערוץ 2

עיריית בת ים - ילדים מהמרים בחצר בית הספר - דצמבר 2009
קטינים מהמרים בחצר בית ספר בבת ים
ילדים מהמרים בחצר בית ספר בבת ים
דוגמא נוספת של העדר שירותים בקהילה לקטינים, ראינו בבת ים. אין לילדים פעילות אחרת אחר הצהריים, ולכן הם נאספים בחצר בית ספר בבת ים ומהמרים. מדובר בילדים בני 13, והם מוצאים את עצמם בחברתם של מבוגרים בני שלושים. הוסיפו לכך גם צריכה של סמים ואלכוהול בסביבה, ותתחילו להבין את גודל הצרה. המשטרה: העניין ידוע ואנו נלחמים בו.
.
קישורים:
אין תגובות:
תוויות: , , , , ,

"ועדת החלטה" ופקיד הסעד - שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית

בעיות ניגוד העניינים והשיקולים הזרים של פקידי הרווחה ו"ועדת ההחלטה" ברשות המקומית מביאה להחלטות שגויות אשר פוגעות באופן קשה ביותר הקטין/חסוי ובני משפחתו. על מנת להתמודד עם תקלות קשות אלו נדרשת המשפחה להשקיע משאבים אדירים להציל את יקירם. בית משפט לענייני משפחה המקיים את הדיונים בדלתיים סגורות משמש כחותמת גומי של מערכת הרווחה הקלוקלת.
הרווחה בישראל היא הנכשלת בעולם המערבי במספר גורמים:
  • השיעור העצום (5% מכלל הילדים היהודים בארץ) המוערך כגבוה פי חמשה עד עשרה של הילדים החיים מחוץ למשפחתם. מדובר בהערכה של כשבעים וחמשה אלף ילדים אשר מרביתם חיים במסגרות של פנימיה - לקוח מהספר "ילדים רחוקים" של יעקב אליה.

  • חלוקת תקציב - 70% מתקציב שרות לנוער, כלומר רובו, מיועד להחזקת ילדים בפנימיות ובמשפחות אומנה. שאר הכסף מיועד לשירותים בקהילה בעבור ילדים בסיכון. לדברי מר מוטי וינטר, ראש השירות לילד ולנוער במשרד הרווחה, חלוקה זו של התקציב יוצרת עיוות מתמשך, אידיאולוגי וכלכלי, במדיניות הטיפול בילדים בסיכון. לעומת מדינות אחרות, המקצות את רוב התקציב לילדים בסיכון לשירותים קהילתיים, ורק את מיעוטו לפנימיות, בישראל קיים "לחץ תמידי להגדיל את מספר המכסות לפנימיות – מרשויות מקומיות, מפוליטיקאים, מגורמים שונים – ואף פעם אין כסף לשירותי תמיכה בקהילה, כך שאין לנו ברירה אלא לשלוח ילדים לפנימיות כדי להרחיק אותם מסכנה". מתוך מסמך רקע בנושא:מסגרות להשמת ילדים בסיכון של מרכז מחקר הכנסת.





  • התעללות בילדים בפנימיות, בתי אמנה, נקמנות של פקידי סעד ועוד ...

    .
    פקיד הסעד ו/או העובד הסוציאלי המטפלים בילד בסיכון מגישים לוועדת החלטה דו"ח סוציאלי לפיו ועדת ההחלטה מתכננת מחליטה את גורלו של הילד בסיכון, לאן יופנה לטיפול במסגרת קהילתית, או לטיפול במסגרת חוץ-ביתית. החלטתם מוגשת לבית משפט לענייני משפחה בתסקיר סעד, והשופט ברב המכריע של המקרים מאשר את החלטת ועדות מקצועיות אלו ב"דלתיים סגורות". מתברר כי פקיד הסעד ו/או העובד הסוציאלי, וועדות החלטה אלו אינם נקיים מניגוד עניינים ושיקולים זרים בבואם להחליט על גורלו של הילד בסיכון:
    • ניגוד עניינים של הרשות המקומית - ועדת ההחלטה ופקיד הסעד מורכבת בעיקר מאנשים המקבלים משכורתם מהרשות המקומית. החלטה לטיפול במסגרת הקהילתית תעמיס על תקציב העיריה, לעירייה אינטרס ל'זרוק' את האחריות התקציבית על משרד הרווחה, לכן יש לחצים על הועדה להוציא את ה'בעיה' מחוץ לקהילה כלומר לפנימיה של משרד הרווחה. ראה לעיל דברי מר מוטי וינטר: בישראל קיים "לחץ תמידי להגדיל את מספר המכסות לפנימיות – מרשויות מקומיות, מפוליטיקאים, מגורמים שונים – ואף פעם אין כסף לשירותי תמיכה בקהילה, כך שאין לנו ברירה אלא לשלוח ילדים לפנימיות כדי להרחיק אותם מסכנה"

    • ניגוד עניינים של חברי ועדת ההחלטה כעובדי הרשות המקומית - אם יחליטו חברי הועדה כי הקטין ישאר בקהילה הרי הם או חלקם יצטרכו לפקח ו/או לטפל בו, לעומת זאת אם ישלח לפנימיה הפיקוח ו/או טיפול הנדרש מהם יהיה פחות בהרבה וכך יהיה להם פחות עומס בעבודה.

    • ניגוד עניינים של פקיד הסעד ו/או העובד הסוציאלי כעובדי הרשות המקומית - פקיד הסעד ו/או העובד הסוציאלי המופיע בועדת ההחלטה, ולפי ממצאיו מקבלת הועדה החלטות הוא עובד בלשכת הרווחה של הרשות המקומית שבה גר הקטין/חסוי. פקיד הסעד ו/או העו"ס יעדיפו את חלופה של הוצאת הקטין מהבית, פתרון אשר ידרוש מהם בעתיד מינימום פיקוח/טיפול ובכך יוקטן העומס בעבודתם. לפיכך ימליצו על פנימיה, אימוץ סגור, אומנה וכו'.

    • ניגוד עניינים של פקיד הסעד ו/או העובד הסוציאלי ו"ועדת ההחלטה" כעובדי משרד הרווחה - משרד הרווחה הוא המנחה המקצועי של ועדת ההחלטה, פקיד הסעד, והעו"ס. משרד הרווחה הוא גם הממונה על הפנימיות בשירות לילד ולנוער והוא מקבל תקציב עבור כל ילד המגיע לפנימיה.
    • ניגוד עניינים של פקיד הסעד ו/או העובד הסוציאלי ו"ועדת ההחלטה" כחברי וועד עובדים של ההסתדרות - פקידי הסעד, עובדים סוציאליים, רכז ועדת החלטה ורב החברים בה, הם עובדים סוציאליים חברי איגוד העובדים הסוציאליים המצייתים להוראת יו"ר האיגוד. ידוע על פקידת סעד שהפרה צו בית משפט בגין אי התייצבות לדיון עקב שביתה גם כאשר מדובר בדיני נפשות. השופט פאול שטרק: "פקידת הסעד במכתבה ציינה שפנתה לאיגוד העו"סים לשם קבלת אישור לטפל בעניין נוכח חלוף הזמן הארוך מאז שהאב ראה את הקטין. תשובת האיגוד הייתה שלילית בנימוק שלא מדובר בסכנת חיים. תמוהה תגובת האיגוד אפילו אם מדובר בהנהגת המאבק. הרי קשר בין אב לבין קטין הנו דיני נפשות, "סכנת החיים" משתמעת מכך שתסכול הורה שנמנע ממנו לראות את בנו יכול לגלוש לאפיקים אחרים." ידועה גם פרשת מעון "גיל עם" שבה ועד העובדים וההנהלה במשרד הרווחה פעלו לפי שיקולים זרים על גבם של הנערים החסויים במעון".
    • שימוש בהוצאת ילדים מהבית כדי 'להעניש' הורה או ילד בגין חוסר שיתוף פעולה עם הרשויות או 'לכפות' שיתוף פעולה - בחודש יולי 2004 ביטל בית-המשפט העליון, בהרכב של חמישה שופטים, החלטה של פקידי סעד להעביר שני ילדים, בני 8 ו-10, מחזקת אמם למוסד המיועד לילדים בסיכון גבוה, במסגרת אמצעי חירום הכלולים בחוק הנוער.
      השופט אהרן ברק קבע בפסק-הדין שפקידת הסעד טעתה בפירוש כוחה וסמכויותיה. לדבריו, מטרת סמכות החירום בהוצאת ילד מביתו היא "לעולם שמירה על שלום הקטין. אין לעשות שימוש בהליך כדי להסתייע בו בקבלת החלטות שיפוטיות. לשימוש זה אין עיגון לא בלשון החוק ולא בתכליתו. ודאי שאין לנקוט הליך כדי 'להעניש' הורה או ילד בגין חוסר שיתוף פעולה עם הרשויות או 'לכפות' שיתוף פעולה כאמור".
      השופט ברק אמר עוד: "כדי להצדיק הוצאתו של קטין מרשות הוריו הטבעיים צריכה להתקיים עילה מיוחדת ויוצאת דופן. הילד יוצא מרשות הוריו, ללא הסכמתם, רק כאשר הדבר מחויב המציאות ובלתי נמנע. טובת הילד משמשת נדבך מרכזי בגדר בחינתן של דרכי הטיפול השונות, ובהן טיפול הכרוך בניתוק הילד מהוריו. טובתם של ילדים דורשת, לרוב, כי יימצאו ברשות הוריהם, במסגרת התא המשפחתי הטבעי".
    קישורים
    • אין תגובות:
    תוויות: , , , , , , , ,

    משרד הרווחה - ועדת החלטה בלשכת הרווחה העירונית

    ועדת החלטה היא מסגרת בין-מקצועית המתכנסת בלשכת הרווחה. הנורמה המקובלת היא שלוועדת ההחלטה סמכויות סטטוטוריות בקביעת גורלו של קטין לרבות הוצאתו מביתו ממשמורת הוריו והעברתו למסגרת חות ביתית כגון: פנימיה, משפחת אומנה, השירות למען הילד (להליך אימוץ) ועוד. ועדת ההחלטה אינה כפופה לסדר דין או דיני ראיות ובתי משפט לנוער וערכאות מעליהם רואים המלצותיה כסוף פסוק. 
    נוכחות ההורים אינה מחוייבת ע"פ הנוהל בתע"ס 8.9, וכל עובד בקהילה הקשור בילד וסבור שהוא בסיכון יכול לזמן ועדת החלטה: פקיד סעד, עובדים סוציאליים בקהילה או במסגרות חוץ ביתיות, אחיות מורות, יועצות וכו'.
    משתתפים בה הגורמים המטפלים ישירות בילד ובמשפחתו, וכן אנשי מקצוע מתחומים שונים, כגון - חינוך ובריאות. הוועדה משמשת מסגרת לדיון מקצועי, לאבחון ולקבלת החלטה בעניינם של ילדים. הוועדה רשאית להחליט על המשך טיפול מעמיק בילד בחיק המשפחה במסגרת הקהילה, או על הוצאתו מהבית. תפקידה ודרכי עבודתה של ועדת החלטה מפורטים בתע"ס 8.9.
    אוכלוסיית היעד של הוועדה הם ילדים ובני נוער (גילאי 0-18) אשר:
    א. על אף העזרה הכלכלית והטיפולית הסבירה, אינם יכולים לגדול בבית הוריהם.
    ב. נמצאים בטיפול בקהילה ולא חלה התקדמות בהשגת היעדים שנקבעו להם בתכנית הטיפול.
    ג. מוצאם ממשפחות שיש בהן הפניות חוזרות למסגרות תומכות בקהילה ולא חל שיפור בתפקוד המשפחה.
    ד. נזקקים לטיפול על-פי חוק הנוער.
    ה. משפחתם מבקשת להשימם בפנימייה (לילדים עד גיל 12).
    ו. נמצאים במסגרת חוץ- ביתיות ואחת לשנה דנים באפשרות חזרתם הביתה.
    ז. נמצאים במצבי חירום.
    .
    פלייליסט על ועדות החלטה

    .
    ועדת ההחלטה מורכבת מנציגי השירותים המקומים: רכז הוועדה (עובד סוציאלי שמונה על ידי מנהל המחלקה לשירותיים חברתיים), העובד הסוציאלי ו/או פקיד הסעד שמטפל בילד ובמשפחה וכן ראש הצוות של העובד, נציג שירותי החינוך המקומיים, נציג שירותים טיפוליים בקהילה, נציגי השירותים הרלוונטים לדיון בעניינו של הילד (מורה, יועץ חינוכי וקצין ביקור סדיר)' נציגי השירותים הטיפוליים בקהילה (אחות התחנה לטיפול בילד, נציג התחנה לבריאות הנפש, נציג השירות הפסיכולוגי וכו'), נציגי שירותים רלוונטיים לדיון בעניינו של הילד (נציג השירות למען הילד, רופא מומחה וכו'). לעתים מוזמן גם הורה ביולוגי להשתתף בדיוני הוועדה, כדי להגביר את מעורבותו בהחלטות הקשורות לילד או כדי לברר סוגיות הקשורות במצבו של הילד. כמו כן, המפקח המחוזי לוקח חלק בוועדה בשלבי ההרצה ומצטרף בהמשך בהתאם לצורך. לעיתים מוזמן ההורה לקחת חלק בדיוני הוועדה.
    .
    תפקיד הוועדה: לאבחן את מצב הילד ואת מערכת היחסים שלו עם המשפחה ועם הסביבה, לבדוק דרכי טיפול, להחליט על דרך הטיפול המועדפת ולקבוע תוכנית טיפול מפורטת, לעקוב אחר יישום התוכנית ולרכז מידע שהצטבר בדיוני הוועדה בעניין צורכי הילדים.

    הדיון בוועדה: על העובד הסוציאלי להכין דוח מפורט על מצבו של הילד לקראת הדיון בוועדת ההחלטה. לעתים נדרשת גם חוות דעת מקצועית של רופא, של פסיכולוג או של גורם מקצועי אחר. דוחות אלו הם הבסיס לדיוני הוועדה.

    בהחלטת הוועדה מפורטים יעדי התוכנית הטיפולית, המסגרות המתאימות להשגת יעדים אלו (בקהילה או מחוץ לה) והטיפולים הנחוצים, ומצוין העובד האחראי ליישום התוכנית. מרכז הוועדה אחראי ליישום החלטות הוועדה.
    הוצאת ילד מהבית: אם ההחלטה שהתקבלה בוועדת ההחלטה מחייבת את הוצאת הילד מהבית לטיפול במסגרת חוץ-ביתית (פנימייה או משפחת אומנה), חומר ועדת ההחלטה מועבר למפקח על ההשמה לשם מציאת מסגרת מתאימה לילד.
    מעקב אחר מצב הילד: במקרה שמתקבלת החלטה להוציא ילד מהבית, לטווח קצר או לטווח ארוך, העובד הסוציאלי נדרש לעקוב אחר מצבו של הילד ואחר התפתחותו במסגרת החדשה ולטפל במשפחתו – לסייע להורים להתמודד עם הניתוק מהילד, לטפל בגורמים שהביאו להרחקת הילד מהבית ולסייע בפיתוח דפוסי התנהגות חדשים אשר יאפשרו את החזרת הילד לביתו בלי לסכן אותו.
    הנחיות משרד הרווחה מחייבות את שירותי הרווחה לנסות לשקם את המשפחה הטבעית כדי שהילד יוכל להישאר בבית.

    כשלים בועדת החלטה בלשכת הרווחה העירונית:
    1. ניגוד עניינים של הרשות המקומית- ועדת ההחלטה ופקיד הסעד מורכבת בעיקר מאנשים המקבלים משכורתם מהרשות המקומית. החלטה לטיפול במסגרת הקהילתית תעמיס על תקציב העיריה, לעיריה אינטרס ל'זרוק' את האחריות התקציבית על משרד הרווחה, לכן יש לחצים על הועדה להוציא את ה'בעיה' מחוץ לקהילה כלומר לפנימיה של משרד הרווחה. במסמך: מסגרות להשמת ילדים בסיכון של מרכז למחקר בכנסת נכתב: 'לדברי מר מוטי וינטר, ראש השירות לילד ולנוער במשרד הרווחה, חלוקה זו של התקציב (רב התקציב מוקצה לפנימיות במקום לטיפול בקהילה) יוצרת עיוות מתמשך, אידיאולוגי וכלכלי, במדיניות הטיפול בילדים בסיכון. לעומת מדינות אחרות, המקצות את רוב התקציב לילדים בסיכון לשירותים קהילתיים, ורק את מיעוטו לפנימיות, בישראל קיים "לחץ תמידי להגדיל את מספר המכסות לפנימיות – מרשויות מקומיות, מפוליטיקאים, מגורמים שונים – ואף פעם אין כסף לשירותי תמיכה בקהילה, כך שאין לנו ברירה אלא לשלוח ילדים לפנימיות כדי להרחיק אותם מסכנה".'

    2. ניגוד עניינים של חברי ועדת ההחלטה - אם יחליטו חברי הועדה כי הקטין ישאר בקהילה הרי הם או חלקם יצטרכו לפקח על הטיפול בו, לעומת זאת אם ישלח לפנימיה הפיקוח הנדרש מהם יהיה פחות בהרבה וכך יהיה להם פחות עומס בעבודה.
    3. ניגוד עניינים של פקיד הסעד ו/או העובד הסוציאלי - פקיד הסעד ו/או העובד הסוציאלי המופיע בועדת ההחלטה, ולפי ממצאיו מקבלת הועדה החלטות הוא מלשכת הרווחה של הרשות המקומית שבה גר הקטין/חסוי. פקיד הסעד ו/או העו"ס יעדיפו לכוון לטיפול אשר ידרוש מהם בעתיד מינימום פיקוח. לפיכך ימליצו על פנימיה, אימוץ סגור, אומנה וכו'.
    4. תיעוד החלטות הוועדות, העדר שקיפות - בדוח מבקר המדינה נבחנו ועדות החלטה בארבע לשכות רווחה. נמצא כי ל-14 ילדים (מתוך 39) לא נמצא בתיק תיעוד על החלטת ועדת ההחלטה לשים את הילד באומנה.

    5. נטיה להוצאת קטין/חסוי מהבית - במחקר של מכון ברוקדייל נמצא כי ועדות החלטה מסויימות נוטות להתמקד בנושא ההוצאה מהבית, במקום בתכנון טיפול במקרים בהם לא נדרשת בהכרח הוצאה מהבית. נמצא כי יותר ממחצית הילדים מובאים לוועדות ההחלטה לצורך דיון בהוצאתם מהבית ורק אחוז קטן יחסית מובאים לצורך התייעצות או לשם דיון חוזר.

    6. מעקב אחר ביצוע ההחלטות ותוצאותיהן - בדוח מבקר המדינה נמצא כי בארבע לשכות הרווחה שנבדקו - ברוב תיקי הילדים לא נמצא תיעוד של קיום ועדות הערכה תקופתיות בתדירות שהתקנון לעבודה סוציאלית ("להלן: התע"ס") קבע, אף על-פי שהילדים שהו באומנה שנים אחדות.

    7. תפקידי הרכזים והכשרתם – במחקר של מכון ברוקדייל נמצא כי הרכזים ממלאים בפועל רק חלק מהתפקידים הנתפסים כניהול הדיון המקצועי. לכן הומלץ להגדיר ולהבהיר את תפקיד הרכזים כאחראים על תפקוד הוועדות. כמו כן, לאחר שנמצא כי לא כל הרכזים עברו קורס מרכזי ועדות (כפי שמורה התע"ס) הומלץ על מתן הכשרה בסיסית לרכזי הוועדות.

    8. קיום פער בין אוכלוסיית היעד המוצהרת של ועדות ההחלטה לבין הילדים והמשפחות המובאים בפועל לדיוני הוועדות – ממחקר מכון ברוקדייל עולה, כי רוב הילדים שעניינם נדון, נמצאים במצבי סיכון חמורים בעוד ילדים אחרים השייכים לאוכלוסיית היעד אינם מובאים לוועדות. לכן, הומלץ להגדיר באופן ברור מצבים המחייבים הפניה לוועדות. הומלץ לשקול מי הם הילדים שעבורם דיון רב מקצועי חשוב על-מנת לתכנן תוכנית התערבות מועילה, תוך לקיחה בחשבון את המגבלות הנובעות מהיקף ועדות ההחלטה והמשאבים העומדים לרשותם.

    9. קשיים בנוגע להשתתפותם של ההורים בוועדות החלטה - במחקר של מכון ברוקדייל, נמצאו קשיים, הן בנוגע להשתתפותם של ההורים בוועדות והן בהשתתפותם של הילדים. לכן, הומלץ על גיבוש תפיסה מקצועית בנוגע לשיתופם, תוך הצגת מידע אודות הילד ומשפחתו וכן מתן הכשרה לחברי הוועדה לשם הקניית המיומנויות הנדרשות לניהול הדיון עם הורים וילדים.

    10. שיתוף ההורים בדיונים הנערכים בבתי המשפט - בדוח שנתי 48 של מבקר המדינה נכתב כי אמנם פקידי הסעד רואים את טובת הקטין לנגד עיניהם, אולם, בדרך כלל האחראי לקטין (כרגיל - ההורה) אינו מיוצג על ידי עורך דין ואינו מקבל את התסקיר לפני הדיון. אין לו גם זכות ערעור כאשר התסקיר אינו ערוך לפי הוראות חוק סדרי דין. לדעת מבקר המדינה, קשה להפריד בין טובת ההורה (שאינו הקריטריון הקובע), מזה, לבין טובת הקטין, מזה. כרגיל טובת הילד היא לשהות בבית הוריו, אך אם הורה אינו מיוצג ואינו מקבל את התסקיר, יתכן שלא ידע להעלות טענות שהיו משנות את החלטת בית-המשפט, כך שבסופו של דבר לא ניתנת ההחלטה הנבונה ביותר לטובת הקטין.
      ד"ר אסתר הרצוג טוענת כי בית המשפט נותן אמון רב בעובדים הסוציאליים, ומניח שהם חסרי משוא פנים, אשר לנגד עיניהם עומדת רק טובת הקטין. מצב זה מאפשר להקל על מי שנושא בנטל האחריות במקרה של החלטה שגויה. לדבריה, הבעיה נובעת מכך שהעובדים הסוציאליים פועלים בשיתוף עם עמיתיהם במערכת ובעיקר עם הממונים עליהם בתוך המחלקות וברמות המחוז והמדינה. כמו כן, מערכת הרווחה פועלת בתיאום עם מערכות שלטון נוספות כמו בתי המשפט, המשטרה, השירות הפסיכולוגי ועוד. קשרי גומלין אלה ויחסי החליפין בין מערכות השלטון מצמיחים חזית רחבה וחזקה של עובדי מדינה בתחומים שונים של טיפול באוכלוסייה, פיקוח עלייה וניהול אורחות חייה. כאשר פונה מקבל טיפול בלתי הוגן הוא מגלה שהמערכת מגייסת מולו גם את יוקרתה המקצועית וגם את כוחה הבירוקרטי.
    11. הקטין ומשפחתו זכאים לנציג מטעמם - לועדת החלטה אין שום עיגון חוקי כלשהו ואין היא מחויבת לשתף את ההורה ו/או נציג מטעמו בדיוניה למרות שמדובר בהחלטות גורליות עבור המשפחה.
    12. בית המשפט חותמת גומי - בפועל בתי המשפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער מוגבלים לחלוטין מול ועדות מקצועיות אלו וכמעט בכל המקרים מאשרים את החלטותיהם. ניתן לומר כי ההחלטה הגורלית על חיי המשפחה נתקבלה ע"י גוף (ועדת החלטה) ללא שום סדר דין חוקי כלשהו.

    13. קיום ניגוד אינטרסים הנובעים מסמיכות ארגונית של הגוף האחראי על הוצאת ילדים מהבית והגוף האחראי על העברת ילדים לאימוץ. טענה נוספת של ד"ר הרצוג היא כי העובדים הסוציאליים כפופים לרשות שלטונית אחת שבידה הסמכות להוציא ילדים "בסיכון" מחזקת הוריהם, מחד גיסא, ולהעביר ילדים לאימוץ, מאידך גיסא. הסמיכות הארגונית של שתי הפעולות מהוות ניגוד אינטרסים.
    סיכום
    מבקר המדינה קובע בסיכום הדוח (מסמך רקע לדיון בנושא ועדות החלטה) כי ועדות ההחלטה וועדות ההערכה התקופתיות אמורות להיות מפגש מקצועי של כל הגורמים המטפלים בילד ובמשפחתו, על-סמך החלפת מידע בין המשתתפים, אבחון מעמיק, הערכת מצב הילד, משפחתו וסביבתו והגדרת הבעיה, עליהם להחליט על דרך הטיפול המועדפת ולקבוע תוכנית טיפולית מפורטת. מכאן, שסיכומי ועדות ההחלטה וועדות ההערכה – מלבד היותם מסמך מינהלי המאשר השמה, או המשך השמה חוץ-ביתית - אמורים לתת בידי המטפלים גם הנחיות טיפוליות שיקומיות, כולל הערכות זמן לביצוע. העדר דיונים רצופים של ועדות הערכה ואי מתן הנחיות למטפלים בהתאם, מונעים טיפול מיטבי בילד ובמשפחתו, ועלולים לפגום באיכות הטיפול בילד.

    קישורים:
    תגובה 1:
    תוויות: , , , , , , , ,
    הירשם ל- רשומות (Atom)