‏הצגת רשומות עם תוויות לשכת הרווחה אילת. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות לשכת הרווחה אילת. הצג את כל הרשומות

שופט מני מזוז: הוצאת קטינה מביתה להוסטל מרוחק בעילת "הזנחה" בניגוד לרצונה ורצון הוריה

קטינה בת 14 מאילת הוצאה מביתה בכפייה להוסטל מרוחק במבשרת ציון בניגוד לרצונה ורצון הוריה עקב "הזנחה".
המשפחה מוכרת לרשויות הרווחה משנת 2009. בסוף שנת 2018 החליט השופט מני מזוז בית המשפט חעליון להוציא את הקטינה מהבית להוסטל מרוחק.

השופט מני מזוז הוציא קטינה מביתה להוסטל מרוחק בניגוד לרצונה ורצון הוריה עקב "הזנחה"

שופט מני מזוז - בית המשפט העליון
שופט מני מזוז - בית המשפט העליון
בהחלטתו של מזוז בע"מ 8068/18 מה- 2.11.2018 קבע מזוז כי הקטינה תוצא מביתה ומחזקת הוריה בביתם באילת ותועבר להוסטל ג'נסטיל במבשרת ציון. עילת הוצאת הילדה מבית היא "הזנחה" הגורמת לבעיות בריאותיות ובעיות שיניים.
הקטינה סובלת מלקויות ברגל, חוסר בכליה ומתפקוד שכלי ברמה גבולית. המשפחה מוכרת לאגף לשירותים חברתיים בעיריית אילת משנת 2009. לשכת הרווחה אילת לאחר מספר שנים של מעקב וטיפול סוציאלי קבעו כי יש להוציא את הקטינה מביתה ומהוריה אל הוסטל מרוחק ג'נסטיל במבשרת ציון.

תעשיה של דיווחים ואבחונים 

מזוז מציג בהחלטתו חוות דעת ופרוטוקולים עד אין קץ שליקטו פקידות הסעד מלשכת הרווחה אילת כדי להוציא הילדה מהבית:

דיוני הוועדה לתכנון תכניות וטיפול (ועדת החלטה).
דיווחים מבית הספר של הקטינה, דיווחים ממסגרות חינוכיות אחרות בהן לומדים ילדי המשפחה.
חוות דעת עובדות סוציאליות שטיפלו במשפחה ובקטינה.
דיווחים על ביקורים של גורמי הרווחה בבית המשפחה בה מתגוררת הילדה עם הוריה.

דיווחים על ביקורים של האפוטרופוס לדין בבית המבקשים.
אבחונים פסיכולוגיים וקוגניטיביים שנערכו לקטינה.
דיוני מעקב רבים שהתקיימו בעניין ילדי המבקשים בפני בית המשפט לנוער.
פרוטוקולי דיונים שהתקיימו בפני בתי המשפט השונים.


מה יכול כבר השופט מני מזוז לעשות מול כל כך הרבה דיווחים ואבחונים?

מני מזוז החליט כי הקטינה תוצא מביתה להוסטל המרוחק וקיבל חוות דעת שאין לקטינה בעיה רפואית המונעת ממנה לנסוע לביתה לביקורים מעת לעת. מזוז לא התייחס בהחלטתו לסיכון שבו נמצאת הקטינה עקב היותה "ילדה בסיכון" במוסד מרוחק שבו אינה מוגנת על ידי בני משפחתה, וכפופה למרותם של מנהלי המוסד ופקידת הסעד. ילדים במקומות אלו חשופים להתעללות והזנחה ואין מושיע.

הוצאת הקטינה מבית גרמה למצב משברי במשפחה, האב התעלף ביום בו באו לקחת את הקטינה להוסטל, והמשפחה התאסלמה על מנת לשמור על שלמותה.

לצפייה / הורדת החלטת השופט מזוז בע"מ 8068/18 מה- 2.11.2018 הקלק על הקישור:
 https://drive.google.com/file/d/1LA_tpu5thUJsf2ursitA60937QmcYBJ1/view

מצורפת החלטת מזוז בע"מ 8068/18 מה- 2.11.2018 - הוצאת ילדה בת 14 מביתה ומשפחתה בניגוד לרצונה ורצון הוריה להוסטל מרוחק:
החלטת מזוז בע"מ 8068/18 מה- 2.11.2018 - הוצאת ילדה בת 14 מביתה ומשפחתה בניגוד לרצונה ורצון הוריה להוסטל מרוחק
החלטת מזוז בע"מ 8068/18 מה- 2.11.2018 - הוצאת ילדה בת 14 מביתה ומשפחתה בניגוד לרצונה ורצון הוריה להוסטל מרוחק

החלטת מזוז בע"מ 8068/18 מה- 2.11.2018 - הוצאת ילדה בת 14 מביתה ומשפחתה בניגוד לרצונה ורצון הוריה להוסטל מרוחק









השופט מני מזוז החליט להוציא הילדה מהבית - המשפחה התאסלמה

פברואר 2019 - מה שהניע את המשפחה להתאסלם הוא החלטת השופט מני מזוז להוציא את בתם בת ה- 15 מהבית. זהו צעד התחלתי של לשכת הרווחה אילת. בהמשך התכוונו לפזר את כל הילדים של המשפחה במוסדות הרווחה. העילה להוצאת הנערה מהבית על פי טענת העובדת הסוציאלית לחוק הנוער מאילת היא: "הזנחה".
השופט מזוז דחה בקשת המשפחה לעיכוב מסירת הנערה להוסטל ג'נסטיל בשל התעלפות האב ביום בו היתה אמורה הילדה להימסר להוסטל. (מצורפת החלטת השופט מזוז בע"מ 8068/18 מה- 03.12.2018).

לצפייה בהחלטת השופט מזזז על הוצאת הילדה להוסטל מיום 25.11.2018 בש"פ 8068-18 הקלק כאן

ההתעמרות במשפחה נמשכה גם לאחר שהוצאה הנערה מביתה. בית המשפט החליט כי לא תוכל לבקר בביתה במשך כחודש ימים. להלן קטע מהידיעה מאת: אהובה מאמוס ● 22/2/2019

בית המשפט מעניש את הילדה על שברחה

בעקבות בקשה לבחינה מחודשת שהגיש עו"ד בדש על רקע איומי הילדה כי תפגע בעצמה, קבע בית משפט השלום באילת דיון נוסף, "בדיון החליט השופט כי על רקע ניסיון הבריחה של הילדה, היא תישאר בהוסטל ולא תצא לביקור בביתה במשך חודש ימים", אמר עו"ד בדש.

בעקבות החלטת בית המשפט, כאמור החליטו בני המשפחה בצעד קיצוני להתאסלם ולעבור להתגורר בשטחים.
השבוע סיפר אב המשפחה ל'ערב ערב' כי כרגע הוא נמצא באילת אך האם והבנות (מלבד בת ה-15 שכרגע נמצאת בהוסטל) עברו להתגורר בשטחים תחת חסותם של "האחים המוסלמים". בפוסט שהעלה לפייסבוק סיפר האב על ההחלטה: "אני ובני משפחתי עשינו צעד מאד מאד קיצוני. אני ובני משפחתי התאסלמנו בגלל הרדיפה של הרווחה ובתי המשפט באילת. ההתאסלמות שלנו באה מרצון. אני יודע שהצעד שעשינו ממש ממש קיצוני". הפוסט זכה לתמיכה מצד אנשים שהבינו את המצב הנפשי בו נתונים בני המשפחה, "עם היכולת של הרווחה להרוס משפחות ולגרום לשבירה נפשית של ההורים והילדים ללא אפשרות תיקון – אז הצעד שלכם נשמע מאד הגיוני. מי שמשפחתו לא מאוימת על ידי הרווחה לא יבין זאת", כתבה הגולשת ר,ב,א,כ. הגולשת מ.ט.מ כתבה: "הורים רבים מתאבדים ...אבל יש כאלה שמוצאים דרך אחרת...התאסלמות והעתקת מקום המגורים לרשות הפלסטינאית...בזמן שחרדים נלחמים נגד התבוללות...מדינת ישראל דוחפת משפחות שלמות להתבולל. לחסל את הנאציזם הסוציאלי בישראל". הפוסט זכה גם לתגובות מבקרות אך מבינות: "עצוב לי שברחתם שהאויב יציל אתכם, במקום שפקידות "הסעד" שאמורות לתת סעד מזור למשפחות קצת חלשות ... עשו את ההפך המוחלט... הלב צועק הצילו", כתבה הגולשת ל'.

מצורפים:
החלטת השופט מזוז להוציא הילדה מביתה ללא דיחוי למרות שאב המשפחה התעלף כשבאו לקחת הילדה, בע"מ 8068/18 מה- 03.12.2018.
כותרת הידיעה מאת: אהובה מאמוס ● צילום: מערכת ערב ערב ● 22/2/2019
- מסמך מבית הדין השרעי המעיד על התאסלמות בני המשפחה


 כותרת הידיעה מאת: אהובה מאמוס ● צילום: מערכת ערב ערב ● 22/2/2019

מסמך מבית הדין השרעי המעיד על התאסלמות בני המשפחה


החלטת השופט מזוז להוציא הילדה מביתה ללא דיחוי למרות שאב המשפחה התעלף כשבאו לקחת הילדה, בע"מ 8068/18 מה- 03.12.2018
החלטת השופט מזוז להוציא הילדה מביתה ללא דיחוי למרות שאב המשפחה התעלף כשבאו לקחת הילדה, בע"מ 8068/18 מה- 03.12.2018

החלטת השופט מזוז להוציא הילדה מביתה ללא דיחוי למרות שאב המשפחה התעלף כשבאו לקחת הילדה, בע"מ 8068/18 מה- 03.12.2018
החלטת השופט מזוז להוציא הילדה מביתה ללא דיחוי למרות שאב המשפחה התעלף כשבאו לקחת הילדה, בע"מ 8068/18 מה- 03.12.2018

לשכת הרווחה אילת - חטפו מפליטה את בנה, ולא סיפרו לה היכן הוא

מאיר הלוי - ראש העיר אילת - חטיפת ילד מאמא מוחלשת
תאוות הבצע של העובדים הסוציאליים מלשכת ה"רווחה" אילת נגד מוחלשים

הכתבה לקחו מפליטה את בנה, ולא סיפרו לה היכן הוא , mynet , טוני ליס , דצמבר 2012

ביהמ"ש הורה להחזיר לפליטה שמתגוררת באילת את בנה הפעוט, שנלקח ממנה לפני כחודש על ידי אנשי האגף לשירותים חברתיים. האם: "שכבתי בבית החולים פצועה. הגיעו נציגי האגף לשירותים חברתיים ולקחו לי את הילד. הובטח לי שהילד יילקח לדודי, אולם הוא נלקח למקום בלתי ידוע"

טרגדיה אנושית עם סוף טוב. בנה של מליטיי אדונם (35), תושבת אריתריאה שמתגוררת באילת, נלקח למשמורת האגף לשירותים חברתיים בעיריה לאחר שאמו אושפזה לפני כחודש בבית החולים לאחר שנזרקה מדירתה השכורה על ידי בעל הבית וכל חפציה הושלכו לרחוב.

ביום רביעי שעבר, לאחר שעברה הערכה פסיכיאטרית שמצאה כי היא כשירה לקבל את בנה הפעוט בן העשרה חודשים, לידיה, קיבלה מליטיי אדונם (35) את בנה מיכאל בחזרה. זאת לאחר שהיה באחריות האגף כחודש.

"שכבתי בבית החולים פצועה לאחר שבעל הבית היכה אותי", היא סיפרה. "הגיעו נציגי האגף לשירותים חברתיים ולקחו לי את הילד. הובטח לי שהילד יילקח לדוד שלי, שמתגורר אף הוא באילת, אולם הוא נלקח למקום בלתי ידוע. לאחר שהשתחררתי ניסיתי להשיב אליי את בני אבל אמרו לי שאני לא יכולה לקבל אותו".

שבועות ארוכים הסתובבה אדונם מבוהלת וחרדה, ללא כל מושג היכן בנה. הפליטה שברחה מאריתריאה על רקע רדיפות של מוסלמים את בני הדת הנוצרית, מצאה עצמה בארץ זרה שאת שפתה אינה דוברת, ללא בן זוג תומך וללא ידיעה למי לפנות כדי להשיב אליה את בנה הקטן.

מי שסייעה לה לבסוף לקבל את הילד בחזרה לחזקתה היתה ד"ר דניאלה אורטנר־שולנברג, שהלכה עמה לאגף לשירותים חברתיים, ואף ייצגה אותה

בדיון שנערך בבית המשפט, שם ביקשו עובדי האגף להשאיר את מיכאל הפעוט במשפחת אומנה.

"לא יעלה על הדעת שאם פצועה ללא מקום לגור תעבור גיהינום בצורת לקיחת בנה מזרועותיה", אמרה ד"ר אורטנר־שולנברג. "אדונם היא אדם בריא וכשירה לגדל את הילד שלה. היא זקוקה לסיוע, לחמלה ולהבנה. היא פליטה שנעקרה מביתה ושסבלה מאלימות גופנית עליה פחדה להתלונן. אני לא מבינה מדוע לקחו ממנה את הבן שלה במקום לנסות ולסייע לה לגדל אותו".

בית המשפט האריך את צו המשמורת של התינוק ביום שלישי שעבר עד לצהרי רביעי. בבוקר אדונם נבדקה על ידי פסיכיאטר, שאישר לה לקבל חזרה את הילד.

"אני שמחה שבנה שב לזרועותיה", אמר ד"ר אורטנר־שולנברג. "היא חיה עכשיו בקהילה תומכת, שתסייע לה לעבור את הימים הקשים ולטפל במיכאל הקטן. מתנדבי 'מרק לוינסקי' בסניף אילת תומכים בה ומסייעים בהוצאות הראשוניות של הטיפול בתינוק, כיוון שהיא נותרה חסרת כל. אני מלווה את המשפחה הקטנה ומאחלת להם רק טוב. אני בטוחה שיהיו עוד אילתים טובי לב שיתרמו למשפחה הקטנה ככל שיוכלו".

קישורים:

רשויות הרווחה מפקירות משפחות בפריפריה - הורים לילדים אוטיסטים באילת: "אנחנו מתמוטטים"

התחקיר הורים לילדים אוטיסטים: "אנחנו מתמוטטים" ,   ראובן זלץ למערכת ערב ערב באילת גיליון: 2560, 26/07/2012

אסתר מונרוש, אם לבת אוטיסטית, עייפה, תשושה, היא הגיעה למערכת העיתון וביקשה: "אנא עזור לי להעלות את הנושא לדיון ציבורי, לסדר היום". גידול ילד אוטיסט בגיל ההתבגרות הוא על גבול הבלתי אפשרי. אסתר: "אין לנו את הכלים לגדל אותם בבית, והם צריכים להיות בחברת ילדים כמוהם ועם תמיכה מקצועית". אסתר מתחננת כי הממסד יאפשר להקים באילת מעון לילדים אוטיסטים, למרות הקריטריונים של משרד הרווחה. "אנא עזרו לנו", פונים ההורים לעיריית אילת, "עייפנו"

גידול ילדים הוא עניין לא קל, יש האומרים קשה ומאתגר, אך כשמדובר בהורים המגדלים ילד אוטיסט, המצב הופך לקשה הרבה יותר. על פי הערכה, יש באילת כעשרה ילדים אוטיסטים ברמות שונות ובגילאים שונים. אסתר מונרוש היא אם לנערה מתבגרת, אוטיסטית ועם פיגור. האוטיסט סובל מאי שקט, קשה מאוד להתמודד ברמה יום יומית עם מצבי הרוח והטיפול הסיזיפי בו. כבר לפני כשנה וחצי, נפגשו אסתר והורים נוספים עם ד"ר גניאל, בעניין הקמת הוסטל לילדים האוטיסטים באילת. לדבריהם, הבטיח ד"ר גניאל טיפול, אך עד היום לא נעשה דבר. גילוי נאות, עיקר התקציב והטיפול אמור להגיע ממשרד הרווחה, לטענת ההורים, הכספים קיימים, הטיפול - לא. אסתר כבר מיואשת כשהיא אומרת לנו השבוע: "שמע, כל אחד מעביר את הכדור לאחר ומתנער, כי פשוט לאף אחד מקברניטי העיר ובמשרד הרווחה, אין ילד אוטיסט, אחרת כבר מזמן היה כאן דיור. אני מלאת כעס על הטיפול והבירוקרטיה, לא מספיק הקושי בגידול וטיפול בילדים שלנו, הרי שהממסד לא עוזר לנו. אנשים צריכים להבין כי לגדל ילד אוטיסט זו עבודה מסביב לשעון שאיננה מסתיימת אף פעם, בפרט כשהם באי שקט ובתקופות קשות. רק בחודש האחרון, ביליתי עם הבת שלי, חמש פעמים בחדר המיון בגלל אי השקט שלה. אני לא מבקשת רחמים, רק עזרה שלדעתי מגיעה לנו ולילדים, חוקית. אני מדברת בשמם של הורים נוספים מהכיתה של הבת שלי שפשוט כבר אין להם כוח להילחם בממסד, כי הם אנשים עובדים ואין להם זמן. וזה שאף אחד לא מדבר, לא אומר שאין בעיה באילת".

אך מבחינת החוק, הטיפול אמור להיות מתקציב משרד הרווחה, אז מה את רוצה מעיריית אילת?
"נכון, ברמת העיקרון אתה צודק, אך אחד תלוי בשני, ראש העירייה יודע להזיז דברים אם הוא רוצה, אני מודעת לזה שאנחנו מעטים ולא יכולים לעשות הרבה רעש, אך הקושי שלנו עצום ויום יומי".

ספרי לי על ההתמודדות בגידול בת אוטיסטית.
"שמע, אתה אף פעם לא יודע לאיזה יום אתה קם, אתה כל הזמן בהיכון לגרוע מכל. אני צריכה להיות דרוכה שלא תזיק לעצמה או לבית, כשהיא באי שקט, צריך להסתובב איתה בחוץ, לטפל כל הזמן, אם זה במקלחת, באוכל וככל שהיא גדלה, הדבר הופך לקשה יותר, כי היא מתבגרת וכך גם ההורמונים הנשיים. מאבק קשה ביותר".

מה היית רוצה שיקרה?
"שיהיה באילת מעון, דיור או הוסטל, לא משנה לי המילה ושהבת שלי תגיע לשם אחרי בית הספר ותהיה עם ילדים כמותה ותזכה לטיפול מקצועי ואוהב. כי לנו ההורים, אין את הכלים לטפל בזה. והכי חשוב, צריך ליצור להם חברה, כי הורה לא יכול להיות חברה לילד שלו, לצערי הרב. אבל את זה כבר כולם יודעים, את אותם דברים אני אומרת שנים, הם יקראו את הכתבה וישימו את העיתון בצד".

לא אופטימית בכלל?
"לצערי הרב ממש לא, אני כבר מיואשת. מה צריך לקרות שמישהו יתעורר, האם הורה צריך להתאבד, לשרוף את עצמו כמו המסכן מחיפה. אנשים מגיעים למצבי לחץ ממש ללא מוצא, אני צועקת כאן הצילו, אף אחד לא לוקח אחריות, הרי מה הבעיה באמת לפתוח הוסטל ולהפעיל מקום כזה באילת, זה גם לא תקציבי עתק, רק עניין של אכפתיות ורצון טוב".

תגובת משרד הרווחה: "פיתוח השירותים עבור אוכלוסיית האנשים על רצף אוטיזם נמצא בקדמת סדרי העדיפויות של השירות לטיפול באדם עם אוטיזם. בהיותה של העיר אילת מרוחקת מאד ממרכזים קהילתיים, הקושי בפיתוח השירותים הנדרשים בה, הוא מורכב יותר. כך בנושא הקמת הוסטל: מסגרת חוץ ביתית צריכה להתאים עצמה לדיירים על פי נתונים של גיל, רמת תפקוד ואופי ההתנהגות על מנת שתוכל להעניק להם מסגרת הולמת ובטוחה. מכאן, לכל רמה שציינתי, צריכה להיות מסגרת נפרדת, ובה מספר סף של דיירים (שמונה ) עם מאפיינים דומים. המודל המקובל בארץ הוא של הוסטל בן 24 דיירים, המחולק לבתים על פי המאפיינים. מזה תקופה ארוכה שאנו ערים לצורך במענה לאוכלוסייה הזקוקה לסידור חוץ ביתי בעיר אילת ומנסים לסייע. מכיוון שלא נמצאו מספיק משפחות מבקשות לסידור חוץ ביתי לילדיהם (לפחות שמונה דיירים הנמצאים באותה רמת מאפיינים), נעשה ניסיון להצטרף למערך דיור של השירות לאדם המפגר הפועל באמצעות עמותת 'אקים' באילת. במכתב שהפנינו אל ראש עיריית אילת, מר יצחק הלוי, בתאריך 18/7/2011, נאמר כי משרדנו הביע הסכמה כחריג לאשר את שילובם של אנשים עם אוטיזם בדירות 'אקים'' מתוך הבנה לצרכיהם הייחודיים ולפתוח בית עם חמישה דיירים בלבד! לצערנו, נסוגה בה העמותה מהסכמתה לצרף אליהם את אוכלוסיית האנשים עם אוטיזם, אך לאחרונה, בעקבות מפגש נוסף שהתקיים עימם, הביעו נכונות לבדוק שוב את הנושא. אנו ממשיכים לעקוב אחר הבקשות לסידור חוץ ביתי של תושבי העיר אילת ולאתר פתרון אפשרי אחר במצב הקיים. במקביל לניסיונות לפיתוח מענה חוץ ביתי בעיר אילת, נעשתה פעילות של משרדנו ביחד עם הלשכה לשירותים חברתיים ועמותת אלו''ט לפתוח מסגרת מועדונית שתתן מענה לשעות אחר הצהריים. מסגרת זו אמורה להיפתח בקרוב. יש לציין, שגם מסגרת זו קיבלה אישור חריג להפעלה של שלושה ימים בשבוע מתוך הבנה לצרכים המיוחדים העולים ממיקום העיר אילת. פתיחת מסגרת המועדונית מתעכבת על רקע הקושי במציאת מבנה מתאים. המבנה שהוקצה על ידי העירייה למטרה זו, הוסב לייעוד אחר. הנושא מטופל על ידי עיריית אילת. בנוסף, משרדנו מתקצב שירות של ''מטפח אישי', לפיו מגיע חונך למספר שעות בשבוע לבית המטופל לצורך חיזוק המיומנויות החברתיות וכן להקלה על המשפחה.

תגובת עיריית אילת: "בהמשך להתייחסות משרד הרווחה להלן התייחסותנו: האגף לשירותים חברתיים פועל בהתאם למדיניות היחידה לטיפול באדם עם אוטיזם של משרד הרווחה. אין ספק, כי ריחוקה של העיר אילת והמספרים הקטנים יחסית של האנשים המאובחנים על הרצף של הפרעות אוטיסטיות, מקשים על פיתוח שירותים, הופכים את המשימה מורכבת יותר ודורשים גמישות מצד המשרד, גמישות שלשמחתנו הצלחנו להשיג מהמשרד והנה בבחינת מקדם משמעותי בפיתוח השירותים. באגף מטופלים 60 אוטיסטים שעברו הכרה של היחידה לטיפול באוטיסטים של משרד הרווחה (56 עד גיל 21 ו-4 מבוגרים) וזכאים למגוון שירותים ותוכניות המאפשרים לאנשים עם אוטיזם למצות את יכולותיהם, ולמשפחותיהם - להישאר במעגל העבודה ולנהל אורח תקין ככל האפשר. בשנים האחרונות, חל גידול במספר המאובחנים וכבר בגיל שנה וחצי ניתן לאבחן ילדים הנמצאים על הרצף של הפרעות אוטיסטיות. האגף פועל לפיתוח מערך שירותים בקהילה כמו מעון יום שיקומי הפועל בשיתוף המכון להתפתחות הילד ומיועד לילדים עד גיל שלוש, במעון פועלת כיתה ובה כיום חמישה ילדים עם הפרעות המאובחנות על הרצף. אנו מפעילים זו הפעם השלישית באמצעות אלו"ט, קייטנה לאוטיסטים עם תפקוד נמוך (במהלך חופשת הקיץ ובפסח), הקייטנה פועלת במשך ארבעה ימים כל פעם. במרכז התעסוקה הרב נכותי מועסקים שלושה בוגרים עם אספרגר באמצעות תעסוקה נתמכת (תעסוקה בשוק החופשי עם ליווי של עובד השמה). בחודשים האחרונים, קיבלנו אישור משרד הרווחה להפעלת מועדונית שיקומית. מדובר במסגרת חינוכית טיפולית משלימה הפועלת בקהילה לאחר שעות הלימודים. בשלב ראשון המועדונית תפעל שלושה ימים בשבוע ובה יבקרו אוטיסטים בעלי תפקוד נמוך. בימים אלה, אנו פועלים להכשרת מבנה שנמצא מתאים לפעילות זו. הצורך להפעלה של מועדונית לאוטיסטים עם התפקוד הגבוה נמצא בדיון מול אלו"ט ומשרד הרווחה. לאגף גם תקציב למטפח אישי לאוטיסטים – הכוונה לעובד סמך מקצועי המסייע לאוטיסט השוהה בביתו להתמודד בחיי היום יום ומאפשר לבני המשפחה האחרים זמן פנוי לעצמם. המטפחים מועסקים על ידי חברות כוח אדם המאושרות על ידי משרד הרווחה (באילת מדובר במט"ב ותגבור), אנו מאשרים מתן השירות, אך מתקשים מאד במציאת חונכים מתאימים. האפשרות של תשלום ישיר למשפחה שהיא תקנה את השירות, לצערנו אינה אפשרית על פי מדיניות משרד הרווחה. לגבי דיור בקהילה – נעשים מאמצים רבים, על מנת לקדם דיור באילת ונעשו ניסיונות רבים ומיוחדים שלצערנו עדיין לא צלחו.
סיכומו של דבר, האגף לשירותים חברתיים הפועל תחת מינהל שח"ק בעירייה בשיתוף משרד הרווחה היחידה לטיפול באוטיזם, רואה חובה לפתח שירותים לאוכלוסיית היעד וימשיך לפעול ללא ליאות על מנת שאוכלוסייה זו תקבל את מגוון השירותים לו היא ראויה".


קישורים: