‏הצגת רשומות עם תוויות העלבת עובד ציבור. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות העלבת עובד ציבור. הצג את כל הרשומות

עומד לדין בפני בשלשה שופטים בגלל שכינה פקידת סעד בכירה "טיפשה"

דיון ערעור על זיכויו של לייבל התקיים בבית משפט מחוזי ירושלים ב- 16.12.2019. פרקליטות המדינה ערערה על זיכויו של מוטי לייבל שכינה פקידת סעד בכירה לטענתם במהלך מחאה "טיפשה". הפרקליטות טענה כי שימוש בתמונתה בשילוט הוא פגיעה בפרטיות.



טענות הפרקליטות מצביעות על אכיפה בררנית ומוסר כפול בכל הנוגע לאכיפת החוק לשון הרע, פגיעה בפרטיות כשמדובר בעובדי ציבור בכירים. שהרי ברור שאם אדם מהשורה יתלונן במשטרה על שכינו אותו "טיפש" לא תיפתח חקירה. יתרה מכן, כינויים כאלו וגרועים מאלו נפוצים באמצעי התקשורת השכם וערב על ידי אמצעי תקשורת בעיתונות הכתובה והמשודרת ופרקליטות המדינה לא מעזה לאכוף.
בנוסף שיטות האכיפה בהן השתמשה הפרקליטות נגד לייבל ושם טוב בפרשת הבלוגרים כוללות הסתה ופגיעה בפרטיות גבוהות עשרות מונים מאלו בהם מואשם לייבל.

לדוגמא בתאריך 02.08.2018 הופיע פרקליט המדינה שי ניצן במעמד הפרידה מכב' השופט אורי שהם בפני שופטי העליון, שרת המשפטים ועוד נכבדי מערכת המשפט (נאומו גם הופיע ברשת האינטרנט) ואמר על לורי שם טוב שהייתה באותה עת עצורה מזה כשנה וחמשה חודשים: " ...פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפרסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר...".
מדובר בהליך שיפוטי תלוי ועומד מול השופטים אליהם דיבר שי ניצן. אני באותה עת שם טוב הייתה עצורה ולא יכלה להגן על עצמי נגד דברי הסלף של ניצן מול השופטים הבכירים הדנים בענייניה.
פרקליט המדינה שי ניצן הטעה בנאומו את שופטי בית המשפט העליון באוגוסט 2018 שטען כי לתפיסתו פרסומיה הלכאוריים של שם טוב הנם כאלימות פיסית. פרסומייה הלכאוריים של שם טוב לא כללו איומים ברצח או הודעה על רצח כגון אלו שתלונה בגינן הפרקליטות שגרה עקב חוסר עניין לציבור, אלא פרסומים לכאוריים שבסיסם העלבת עובדי ציבור, ובכל זאת שם טוב הייתה במעצר מאחורי סורג ובריח כשנתיים וחודשיים. ואילו תלונה על ריבוי פרסומים של איומים ברצח, הסתה לרצח, והודעה על כוונה לרצוח נסגרים כלאחר יד על ידי פרקליט המדינה בהודעה טלפונית לקונית "חוסר עניין לציבור".

ערר על החלטה לסגירת תלונה איומים ברצח

07.08.2019 - המוסר הכפול של מערכת המשפט. כאשר מדובר בהעלבת עובדי ציבור החשוד נעצר עד תום ההליכים ועובר עינויים במשך שנים עוד בטרם החל משפטו. כאשר עיתונאית מאוימת ברצח התלונה נסגרת עקב חוסר עניין לציבור.

לורי שם טוב הגישה ערר לפרקליטות המדינה על סגירת תלונה ע"י ידי משטרת ישראל בעילה של חוסר עניין לציבור.
מדובר בתלונה שהוגשה בינואר 2019 על לשון הרע, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, הסתה לרצח, איומים ברצח, והודעה על כוונה לרצוח.
משטרת ישראל הודיעה ביולי 2019 כי התלונה מסגרה עקב חוסר עניין לציבור. בבדיקת במערכת התקשורת שבוצעה בימים אלו עולה כי הפרסומים הבוטים והמאיימים נמשכים וגם ישנם פרסומים חדשים.


התלונה הנה על מאות פרסומים בוטים בטוקבקים שפורסמו במערכת תקשורת אינטרנטית. להלן מקצת הפרסומים:
- "הייתי מרביץ לה גם עד שהייתה נכה. מכות רצח היא צריכה לקבל.. באמת שאם רואה אותה עושה את זה הופך אותה לנכה".
- "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש בו על לורי שם טוב",
- "היא תירצח בקרוב מילה שלי",
- "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת",
- "להוריד לה אלה של בייסבול על הראש עד שיתפצח",
- "לשלוח אותה לעבודות שירות בכלא רמלה בתור כוס וחור תחת",
- "אישה שטן.. שתירקב בכלא",
- "פרצוף דוחה של חולת נפש יימח שמה וזכרה כך שיבעטו בה עד שתצא נשמתה השחורה והטמאה... חלאה מקוללת שחורה שתישרף בגיהנום
"
... ועוד.

שם טוב טענה בערר כי סגירת התיק הנה בניגוד לרוח מערכת המשפט. מערכת המשפט עמדה בהחלטותיה השונות על חומרת פרסומים פחותים בחומרתם מאלו וגם עצרה חשודים עד תום ההליכים על פרסומים פחות
חמורים מאלו שאינם כוללים הודעה על כוונה לרצוח. כן לדוגמא בבש"פ 2525/18 מה- 17.04.2018 כתב  השופט אורי שהם: "פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור ומתלוננים אחרים הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף חומרה גבוה ביותר, ואין להמעיט בחומרת המעשים רק משום שאין מדובר באלימות פיזית".
השופט אורי שהם האריך מעצר החשודה ב- 90 יום בפעם השניה מעבר למעצר של 270 ימים שבהם הייתה עצורה על פרסומים מכפישים במרשתת פחות חמורים בהרבה בתיק פל"א 43940/2019 .

דוגמא נוספת היא בש"פ 1999/17 מיום ה- 03.03.2017 . השופט נעם סולברג כתב בהחלטתו על הכפשות פחות בהרבה מאלו בתיק פל"א 43490/2019 : "כִּי נֹפֶת תִּ טפְנָה שִּפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִּשֶמֶן חִּכָהּ. וְאַחֲרִּיתָהּ מָרָה כַלַעֲנָה, חַדָה כְחֶרֶב פִּיּוֹת" )משלי ה, ד(. לא למותר לזכור ולהזכיר כי פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם. סולברג האריך מעצר חשודה על פרסומים במרשתת פחות מכפישים בהרבה בתיק פל"א 43940/2019.
עוד טענה שם טוב כי תיק פלא 43940/2019 הנו בעל עניין ציבורי רב מאוד, כך עולה מהחלטות בית המשפט העליון. סגירת תיק פל"א 43940/2019 הינה התעלמות מהחלטות ערכאת השיפוט הגבוהה ביותר במדינת ישראל, בית המשפט העליון. סגירת התיק מסכנת את העוררת ופוגעת ביכולת ההרתעה של המשטרה. מבוקש לקבל הערר ולהמשיך בהליך החקירה.

מצורף קטעים מהערר ואישור נתקבל.

ערר על החלטה לסגירת תלונה איומים ברצח

ערר על החלטה לסגירת תלונה איומים ברצח












"פרשת הבלוגרים": מוטי לייבל זוכה ממרבית העבירות שיוחסו לו

"פרשת הבלוגרים": מוטי לייבל זוכה ממרבית העבירות שיוחסו לו , עו"ד לילך דניאל, תקדין, 28.03.2019

בית משפט השלום זיכה השבוע את מרדכי (מוטי) לייבל ממרבית העבירות בהן הואשם במסגרת "פרשת הבלוגרים", שנגעה לפרסומים בוטים וקשים נגד פקידות סעד. השופט אף מתח ביקורת על הפרקליטות: "הדברים מעוררים חשש מפני ניצול ההליך הפלילי למטרות שלא לשמן הוא נועד, לא ניתן לשלול את הטענה שכתב האישום הוגש כנגד לייבל בשל כך שהוא נוטל חלק נכבד במחאה האמורה"

מכה קשה לפרקליטות – בית המשפט זיכה השבוע (א') את מוטי לייבל מכל העבירות שיוחסו לו, למעט עבירה אחת של הפרת הוראה חוקית. נגד לייבל נטען כי פרסם שורת פרסומים חמורים וחריפים נגד פקידות סעד, בהקשר למחאה שבה נטל חלק יחד עם אחרים. בית המשפט קבע כי מעשיו של לייבל אינם מהווים עבירה של העלבת עובד ציבור או פגיעה בפרטיות ואף מתח ביקורת על הפרקליטות וקבע כי לא ניתן לשלול את הטענה שכתב האישום הוגש כנגד לייבל בשל כך שהוא נוטל חלק נכבד במחאה האמורה.

הנאשם, מרדכי (מוטי) לייבל, הועמד לדין במה שזכה לכינוי "פרשת הבלוגרים". אין מחלוקת, כי לייבל הוא פעיל מרכזי במחאה נגד פעולותיהם של גופי הרווחה העוסקים לא אחת בשאלת הוצאת ילדים ממשמורת הוריהם. דרכי מחאתו הם אלו העומדות בבסיס העבירות המיוחסות לו, והשאלה הבסיסית נוגעת בקו הגבול שבין מעשיו במסגרת מחאה זו לעבירה של העלבת עובד ציבור. מלבד עבירה זו, יוחסו ללייבל עבירות של פגיעה בפרטיות והפרת הוראה חוקית.
כתב האישום נגד לייבל כלל 6 אישומים: לפי המתואר באישום הראשון, סייע לייבל לאישה מסוימת לנסח מספר רב של כרזות שבמרכזן הודבקה תמונתה של מי ששימשה כעובדת סוציאלית ראשית לחוק אימוץ במשרד הרווחה בתוך סמל של גולגולת ועצמות, ובסמוך לתמונה נכתב, בין היתר, כי המתלוננת היא "בעלת התמחות בניתוק ילדים מהוריהם". בהמשך פירטה הכותבת כי ילדתה נותקה ממנה בשל "פשעיה" של המתלוננת וכי היא לא בזרועותיה בגלל "סחר בילדים", רשעות, אטימות, ורוע לב של משרד הרווחה בכלל ושל המתלוננת בפרט.

בהמשך הציעה הכותבת לקוראים "לברוח מהמתלוננת כמו מאש" והוסיפה כי כשהמתלוננת תחטוף להם את הילדים - "אתם לא תקבלו אותם לעולם מכיוון שבתי משפט לנוער ומשפחה מכסים על פשעיהם של פקידי אימוץ ופקידי סעד". עוד נטען בגדר אישום זה כי לייבל תלה את הכרזות בסמוך לביתה של המתלוננת במקומות גלויים ובולטים, כגון שמשות מכוניות, קירות, גדרות ועמודים.

על פי האישום השני, בעקבות עניין הכרזות מהאישום הקודם נחקר לייבל באזהרה במשטרה והוצא צו זמני שאסר עליו, בין היתר, להתקרב או להימצא במרחק של 500 מטר מבית מגוריה של המתלוננת. למרות הצו האמור, לפי הנטען, הגיע לייבל ליישוב בו התגוררה המתלוננת ברכב שעליו תלה כרזות רבות עם תמונתה ועליהן נכתב כי המתלוננת היא "פקידת אימוץ ראשית", "די לאימוץ כפוי", "די לאימוץ סגור" ו"אני רוצה לאמא, אני רוצה לאבא, אני רוצה למשפחה, אני רוצה הביתה". לייבל, כך נטען, נסע ברחובות היישוב תוך שהוא כורז במגפון, בין היתר, כי יש להיזהר מן המתלוננת מכיוון שהיא גונבת ילדים. כל זאת, תוך הפרת הצו האמור.

באישום השלישי נטען כי לייבל פרסם בפייסבוק פוסטים רבים בגנותה של המתלוננת, בהם כינה אותה בין היתר חברה ב"כת חוטפות הילדים" ו"טיפשה שחוטפת ילדים". האישום הרביעי ייחס ללייבל פרסומים בפייסבוק בגנותה של עובדת סוציאלית לפי חוק הנוער, בעקבות צו שיפוטי שניתן בהמלצתה להוצאת תינוקת מחזקת אמה. בין היתר, כתב לייבל בפרסומים אלו כי המתלוננת חטפה את התינוקת מאמה רק מאחר שלא היה לאם כסף לשלם חשמל, וכי היא "חוטפת תינוקות". עוד נטען כי לייבל הגיע אל מול הבניין בו מתגוררת המתלוננת כשהוא מצוין במגפון וקרא "תושבי השכונה, לתשומת לבכם, השכנה שלכם (בציון שמה) פקידת סעד חטפה ילדה תינוקת בגלל חשבון חשמל".

על פי האישום החמישי, בעקבות המתואר באישום הקודם הוצא צו הגנה שאסר על לייבל להתקרב למרחק 100 מטרים מהמתלוננת ונאסר עליו להטרידה במישרין או בעקיפין. חרף זאת, פרסם לייבל בדף הפייסבוק שלו פוסטים נוספים בגנותה, בהם שב וכינה אותה "חוטפת תינוקות" וקרא לשלול לה את רישיון העבודה וגם "את החמצן שהיא נושמת".

לפי הנטען באישום האחרון, שיתף לייבל בדף הנקרא "עושים שכונה לפקידות הסעד", פוסט שפורסם בדף הפייסבוק של האם שבתה הוצאה מחזקתה, שם נכתב בין היתר כי העו"ס היא "השטן בהתגלמותו", "בת השטן", כי היא חטפה לה את הילדה בגלל חוב חשמל של 500 שקל, "חוטפת תינוקות למטרות רווח" ועוד. כן צוינו בפרסום גם מספרי הטלפון של העו"ס בבית ובמשרד.

השאלה אינה טיבם של הדברים אלא האם נחצו גבולות חופש הביטוי
השופט אילן סלע מבית משפט השלום בירושלים זיכה את לייבל מכל העבירות שיוחסו לו למעט עבירה אחת של הפרת הוראה חוקית. תחילה עסק השופט באישומים השלישי, הרביעי, החמישי והשישי שעסקו בעבירה של העלבת עובד ציבור וציין כי מדובר בביטויים קשים, מכוערים, בלתי ראויים, פוגעניים, בתוכנם ובסגנונם, וחלקם הוא למעשה גידופים מבזים ומשפילים שברי כי לא היו ראויים להיאמר. עוד הוסיף השופט כי ההסתייגות מהדברים וסגנונם מתעצמת בפרט נוכח עבודת הקודש המבוצעת על ידי פקידות הסעד שצריכות לקבל החלטות קשות ביותר הנוגעות לפיקוח נפש של ילדים קטנים ותינוקות.

בעניין זה, ציין השופט כי התרשם מאד מעדויותיהן של המתלוננות כי הדבר פגע בהן וניכר היה כי הדבר גרם להן ולבני משפחותיהן תחושות פחד ועלבון, פגע באופן משמעותי בשגרת יומן, ואין ולא הייתה כל הצדקה שמאן דהוא יעשה מעשה שיגרום לתחושות קשות אלו.

יחד עם זאת, הבהיר השופט, השאלה אינה טיבם של הדברים אלא האם סגנון ביטוי זה ותוכן הדברים בנסיבות המקרה באים בגדרי העבירה הפלילית של העלבת עובד ציבור. צוין, כי אל מול חומרת הביטויים עומדת הזכות, ויש שיאמרו החובה, לבקר את מעשיה של הרשות, ולמחות כנגד מה שנראה בעיני המוחה כמעשה בלתי צודק, בלתי מוסרי ובלתי נכון. זכות זו, לדברי השופט, מחייבת לכבד את חופש הביטוי ולאפשר ביקורת, גם ביקורת בוטה, ולעיתים אף מקוממת כלפי עובדי ציבור. לפיכך, יש לבחון האם במקרה זה נחצה הקו התוחם את גבולות חופש הביטוי הלגיטימי כאשר יש לזכור שלצדו שוכנים ערכים חשובים נוספים ככבוד האדם, חייו, שמו הטוב, פרטיותו והאינטרס הציבורי שעובדי הציבור ימלאו את תפקידם באופן תקין.

בפן המשפטי ציין השופט כי לפי ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון, על מנת שתקום אחריות פלילית בגין העלבת עובד ציבור צריכים להתקיים שני מבחנים מחמירים מצטברים: האחד, הוא מבחן תוכני, במסגרתו נדרש ביטוי שלילי הפוגע בליבת כבוד האדם וכרוך בפגיעה מהותית וקשה בגרעין המוסרי-ערכי שממנו שואב עובד ציבור את מקור כוחו וסמכותו. השני, הוא מבחן הסתברותי לפיו העבירה תחול רק מקום בו קיימת ודאות קרובה שדברי העלבון יביאו לפגיעה קשה בעובד הציבור במילוי תפקידו ובהתאם, גם בשירות הציבורי. בהמשך הצר העליון עוד יותר את גבולות העבירה וקבע כי ביקורת ציבורית על 'נושאי משרה ציבוריים' מקיימת בבירור את הרציונאלים שבבסיס חופש הביטוי וראויה להגנה רחבה, ועל כן ככל שמדובר ב"ביטוי פוליטי" הרף הפלילי ילך ויגבה ותצומצם תחולת העבירה.

הודגש, כי לא כל עובד ציבור הוא "דמות ציבורית" בעלת השפעה על ענייני הציבור, אולם במקרה זה מדובר בעובדי ציבור בעלי תפקיד רב השפעה, וודאי של המתלוננת הראשונה המשמשת כעובדת סוציאלית ראשית לחוק אימוץ ילדים, אך גם של המתלוננת השנייה אשר משמשת כעובדת סוציאלית ופקידת סעד במשך שנים רבות, ופעולותיה בעלות השפעה מכרעת על משפחות רבות. לדברי השופט, החלטותיהן וסמכויותיהן של השתיים אולי אינן נוגעות למספר רב של אנשים, אך הן דרמטיות ומשמעותיות מאין כמותן. בהקשר זה, סבר השופט, לא ניתן לקבל את הטענה כי ניתן למחות רק כנגד היועץ המשפטי לממשלה, וודאי לא את הטענה כי ניתן למחות רק כנגד שר הרווחה ומשרד הרווחה באופן כללי, ולא כנגד אנשי המקצוע, כשברי כי החלטותיהם של פקידי הסעד מתקבלות על בסיס מקצועי והן אינן מושפעות, מטבעם של דברים, מהחלטת הגורמים הפוליטיים הממונים עליהם.

"ככלל, מצופה מעובדי ציבור, בוודאי כאלו שהחלטותיהם הרות גורל עבור אזרחים רבים, כאלו שאין קשות מהם, לגלות איפוק ולספוג ביקורת, גם נוקבת ובוטה מצד הציבור", ציטט השופט מפסיקתו של בית המשפט העליון, "ההנחה היא כי עם כניסתו לתפקיד נטל על עצמו עובד הציבור הבכיר את הסיכון כי יהפוך מטרה לביקורת, ואף ביקורת נוקבת, בין אם הדבר מוצדק ובין אם לאו. בנסיבות אלה, ניתן לצפות ממנו לסיבולת גבוהה במיוחד כלפי עלבונות".

חשש מניצול ההליך הפלילי שלא למטרות לשמן הוא נועד
על יסוד האמור, סבר השופט כי למעט הביטויים שבאישום השישי מדובר בביטויים שיש לסווגם כ"ביטויים פוליטיים" ומכאן המסקנה כי אין מקום להרשיע את לייבל בעבירה של העלבת עובד ציבור בשל אמירתם. באשר לביטויים שבאישום השישי, סבר השופט כי דובר בביטויים שכשלעצמם מהווים "העלבת עובד ציבור", אך לא הוכח היסוד הנפשי הנדרש לשם הרשעה בעבירה, נוכח העובדה שהדברים לא נכתבו ע"י לייבל אלא ע"י אם שלטענתה בתה הוצאה מחזקתה, והוא רק שיתף פרסום זה. לדעת השופט, יהיה זה מרחיק לכת לקבוע כי שיתוף רשומה מבלי לקרוא את תוכנה, כשאין בכותרתה או בנסיבה אחרת כדי להצביע על כך שתוכנה מהווה עבירה פלילית, באה בגדרי "עצימת עיניים" לצורך היסוד הנפשי. זאת ועוד, קשה לקבל מצב בו המפרסם עצמו, שידוע מי הוא, אינו עומד לדין על הפרסום, והמשתף עומד לדין בגין השיתוף. אשר על כן, זיכה בית המשפט את לייבל מארבע העבירות של העלבת עובד ציבור שיוחסו לו בכתב האישום.

לצד האמור, סבר השופט כי יש להתייחס גם לדרך שהובילה להגשת כתב האישום נגד לייבל, וקבע כי הדברים אכן מעוררים חשש מפני ניצול ההליך הפלילי למטרות שלא לשמן הוא נועד. לדעת השופט, הפגם במקרה זה אינו מתמצה בכך שהחלטה בערר ניתנה על ידי קצין אח"מ (אגף חקירות ומודיעין) בניגוד להוראות החוק, אלא בעיקר בכך שהמציאות לפיה עובדת ציבור בכירה משוחחת טלפונית עם קצין אח"מ נוכח החלטה על סגירת תיק ומסבירה לו את הצורך בהמשך החקירה ומשכנעת אותו "לקחת את המקרה ולבחון אותו כמקרה מבחן", מעוררת, למצער, חוסר נוחות של ממש, שכן היא מלמדת שהייתה מעורבות של הרשות בהנעת ההליך הפלילי, בדרך שאזרח מן השורה אינו יכול ללכת בה. זאת, שהרי אזרח מן השורה שתלונתו נדחתה אינו יכול להתקשר לקצין אח"מ ולנסות להסביר לו מדוע חשוב לקחת את המקרה שלו כמקרה מבחן, והוא בוודאי אינו יכול לשכנע אותו בעל פה מבלי שהדבר יקבל תיעוד בכתב.

לכך הוסיף השופט את הטענות הנוגעות להעמדתו לדין של לייבל בלבד, והתעלמות מכך שלא הועמדו לדין גם אחרים המצוינים בכתב האישום ושמעשיהם חמורים יותר משלו, כגון האישה שיזמה וכתבה את המודעות באישום הראשון ואחרים שפרסמו פוסטים נוספים וחמורים יותר, על אף שזהויותיהם של אלו ידועות למאשימה. לדעת השופט, לא ניתן לשלול את הטענה של לייבל כי כתב האישום הוגש כנגדו בשל כך שהוא נוטל חלק נכבד במחאה.

בהמשך, זיכה השופט את לייבל גם מעבירת הפגיעה בפרטיות שיוחסה לו בשל הדבקת המודעות באישום הראשון. לדעת השופט, הגעה חד-פעמית סמוך לביתו של אדם על מנת למחות כלפיו אינה מעקב הבאה בגדרי "בילוש או התחקות" לפי חוק הגנת הפרטיות, וכי גם אם נכון לאמץ גישה כי אין להתיר חדירה לרשות היחיד של איש הממלא תפקיד ציבורי ולהטריד אותו ואת בני ביתו בחייהם הפרטיים כדי להשפיע על פעילותו הציבורית, עדיין אין מדובר באיסור גורף, ויש לתת את הדעת על כמות המשתתפים, תדירות המחאה והאפשרויות לביטוי המחאה במקום אחר.

לפיכך, קבע השופט כי כאשר מדובר באירוע חד פעמי של הדבקת מודעות מחאה מחוץ לביתו של עובד הציבור, הגם שברחוב מגוריו, הרי שמאחר שמדובר ב"ביטוי פוליטי" קיים קושי בהעמדה לדין פלילי בהעדר גבולות ברורים ומפורשים לתחולת העבירה במקרה שכזה. לדעת השופט, כל עוד שקיים שיקול דעת למשטרה להתיר במקרים מסוימים ביטוי מחאה ליד ביתו הפרטי של עובד ציבור, קיים קושי – נוכח עקרון החוקיות – להעמיד לדין מי שביצע מחאה זו, למעט מקרים קיצוניים וחריגים שמקרה זה אינו נמנה עמם.

עוד הוסיף השופט כי הפרסום לא נעשה בנסיבות של פגיעה חמורה בפרטיות, כחדירה לתוך ביתו של הנפגע, אלא מדובר במודעות שנתלו בסמיכות לביתה של המתלוננת בשעות הערב והן הוסרו בחלוף זמן לא רב. גם הדברים שצוינו במודעה, אף שסגנונם בוטה ואינו ראוי, נעשה לדברי השופט כחלק מהבעת דעה על פעולותיה של המתלוננת במסגרת תפקידה הציבורי. לפיכך, באיזון בין חירות המחאה וחופש הביטוי לבין מניעת הפגיעה בפרטיות, נקבע כי הפגיעה לא חרגה מתחום הסביר באותן נסיבות.

לבסוף, קבע השופט כי יש לזכות את לייבל מהעבירות של הפרת הוראה חוקית שיוחסו לו, למעט בכל הנוגע לאישום השני בגדרו הפר את הצו למניעת הטרדה מאיימת שניתן כנגדו על ידי בית המשפט, נוכח התקרבותו למרחק של 256 מטרים מביתה של המתלוננת. ביחס ליתר האישומים, קבע השופט כי ככל שמדובר בטענה לפרסום בפייסבוק, הרי שקביעת בית המשפט שהוציא את הצו לפיה לא שוכנע שהפרסומים מהווים הטרדה מאיימת, יש בה למצער כדי להוות הגנה לנאשם כי הסתמך על קביעה זו או למצער כדי ללמד על העדר יסוד נפשי לביצוע העבירה.

סיכומם של דברים – לייבל זוכה מכל העבירות שיוחסו לו למעט עבירה של הפרת הוראה חוקית שיוחסה לו באישום השני. לייבל יוצג בהליך ע"י עו"ד עדן פוליטקין. המדינה יוצגה ע"י עו"ד תמר איבלמן.


ת"פ 49243-11-16

לצפיה / הורדת הכרעת הדין ת"פ 49243-11-16 מה- 24.03.2019 , מדינת ישראל נגד לייבל מה- 24.03.2019 בפני כב' השופט אילן סלע הקלק על הקישור: 
https://drive.google.com/…/15IP1WdD4mvbsXzN-HEPs4BQAF…/view…

שי ניצן - התנהלות חרדתית ואלימה נגד מוחה פוליטי

דצמבר 2015 - בושה לפרקליטות: זוכה 'תוקף' שי ניצן - התיק שהחל בקול רעש גדול ועם בקשה למעצר עד תום ההליכים - הסתיים בזיכוי כמעט מוחלט
אלי שלזינגר יום רביעי ד' טבת תשע"ו 16/12/2015

להורדת הכרעת הדין הקלק כאן

ביהמ"ש זיכה ממרבית העבירות שיוחסו לו, את תושב יצהר שמחה בפני פרקליט המדינה בביתו על הוצאת צווים מנהליים.



תיק הדגל של הפרקליטות מסתיים בקול ענות חלושה: שופטת בית משפט השלום בתל אביב הדסה נאור, זיכתה הבוקר (ד') את אלחנן גרונר, תושב יצהר, מרוב העבירות שיוחסו לו בעקבות הגעתו לביתו של פרקליט המדינה שי ניצן, והרשיעה אותו בעבירה של השגת גבול בלבד.

האירוע בגינו הוגש כתב האישום התרחש לפני למעלה משש שנים. גרונר הגיע לביתו של ניצן, אז המשנה לפרקליט המדינה וראש צוות אכיפת החוק באיו"ש, ומחה בפניו על הוצאת צווי הרחקה מנהליים ללא משפט וללא ראיות, כנגד אחיו ושני חברים נוספים.

לפי כתב האישום גרונר אמר לניצן כי עליו להתבייש בכך שהוא מרחיק יהודים מארץ ישראל, וכשהתבקש לעזוב את המקום אמר "אין שלום לרשעים" והלך.

יממה לאחר מכן נעצר גרונר בביתו בידי עשרות שוטרים והוגש נגדו כתב אישום חמור בגין עבירות איומים והסגת גבול. בצעד נדיר התביעה ביקשה לעצור אותו עד לתום ההליכים נגדו על אף שמדובר במקרה שאינו חמור.

ביהמ"ש שחרר אותו ומאז מתנהל המשפט, במהלכו העיד שי ניצן אשר נחקר ממושכות בידי עו"ד איתמר בן גביר - סנגורו של גרונר.

התביעה תיקנה את כתב האישום מספר פעמים והוסיפה עבירה של העלבת עובד ציבור. לאחר עדותו של ניצן וכחמש שנים לאחר האירוע, ביקשה התביעה להרשיע את גרונר גם בעבירה של פגיעה בפרטיות.

כאמור, היום ניתנה הכרעת הדין בתיק והשופטת זיכתה את גרונר ממרבית העבירות.

לעניין עבירת איומים קבעה השופטת כי האמירות שיוחסו לגרונר בכתב האישום אינן מהוות איום, גם אם היה בהן בכדי להפריע את שלוות נפשו של ניצן.

לעניין עבירת העלבת עובד ציבור קיבלה השופטת את עמדתו של בן גביר וקבעה כי האמירות לא היו עשויות לפגוע בעבודתו של ניצן ובתפקודו כעובד ציבור ולפיכך אין בהן כדי להגיע לכדי עבירה פלילית.

בנוגע לעבירת הפגיעה בפרטיות שביקשה התביעה להוסיף לכתב האישום עם סיום ניהול ההוכחות, קבעה השופטת כי היא מסרבת לקבל את הבקשה אשר צורת הגשתה "מעוררת שאלות מטרידות", כלשון הכרעת הדין.

השופטת ציינה כי בעובדות כתב האישום לא חל יסוד נפשי לעבירה של פגיעה בפרטיות וכי מדובר בתיקון מפתיע שמעורר "שתי שאלות מטרידות". האחת האם ידעה באת כח המאשימה מראש את תוכן תשובתו של ניצן לשאלתה במשפט אך למרות זאת נמנעה מלהעביר את תוכן הדברים להגנה על מנת שתיערך, ושנית, אם שמעה באת כח המאשימה לראשונה את התחושות הרי שמדוע חיכתה שמונה חודשים עד להודעה על בקשתה להרשיע גם בפגיעה בפרטיות.

מתנחל זוכה מאימים על שי ניצן , איתמר לוין , news1 , 17.12.2015
מתנחל זוכה מאימים על שי ניצן , איתמר לוין , news1 , 17.12.2015

תלונה נגד השופט יצחק יצחק בגין פגיעה בפומביות ההליך השיפוטי, ושיבושו תוך משוא פנים להפללת פעיל חברתי

אפריל 2013 - מדובר בפעיל חברתי י' אשר רשויות הרווחה ושופט לענייני משפחה נתן נחמני מנעו ממנו להיפגש עם בתו ללא ראיות ובדלתיים סגורות. הפעיל ועוד קבוצת נפגעים קיימו משמרת מחאה מול בית השופט נחמני, ומשום כך מואשם בהעלבת עובד ציבור ופגיעה בפרטיות בהליך המנוהל ע"י השופט יצחק יצחק.

מזה 8 שנים השופט יצחק יצחק פעל בדרכים שונות להפללת הפעיל ללא עדי תביעה, תוך שהוא כופה על הפעיל סנגור ציבורי, שולח אותו לבדיקת פסיכיאטר מחוזי חרף העובדה שהפעיל צלול לחלוטין, עובד, וגם הגיש בקשת פסילה לעליון לפסול את יצחק יצחק.

בדיון האחרון התנכל יצחק יצחק לפעיל תוך פגיעה בפומביות הדיון, פגיעה בכבוד הפעיל ועדים מטעמו, תוך שיבוש ההליך השיפוטי ומשוא פנים להפללת הפעיל. הפעיל הגיש תלונה נגד יצחק יצחק (להלן) המזכירה תביעת רשלנות קיצונית נגד יצחק יצחק אשר נידונה בעבר בבית משפט.

 להלן התלונה שהגיש הפעיל י' נגד השופט יצחק יצחק בגין פגיעה בפומביות ההליך השיפוטי, ושיבושו תוך משוא פנים להפללת פעיל חברתי ועוד...

                                                                                                                          תאריך: 22/04/2013

לכבוד
נציבת תלונות הציבור על שופטים                                    
בפקס  - 02-6595516                                                                                
                                                                                                                 מ.ל.ב.
מאת
xxxxxx
ת.ז xxxxxxx/x
xxx xxxxxxx xxxxxxxx
נייד – xxx-xxxxxxx 

                   
 א,ג,נ.                                      
הנדון:תלונה כנגד השופט יצחק יצחק

הנני פונה בתלונה כנגד  השופט יצחק יצחק מביהמ''ש השלום בת''א.

תלונתי עוסקת במספר נושאים המעלים חשש לרשלנות רבתי, משוא פנים, שיבוש הליכי משפט, וכן פעולות העולות כדי קשירת קשר ע''י השופט הנילון, והכול כפי שיתואר להלן.

הרקע והתלונות:

הח''מ זומן באמצעות מזכירות ביהמ''ש ליתן עדות ביום 18/04/13 בשעה 10:00 ב- ת.פ -06, מ.י. מדור תביעות פלילי ת''א נ'  י'.

מצ''ב הזמנת עד/ צו להבאת מסמכים הכולל גם את דף מס' 2 ודף מס' 3 האמורים לשמש את ביהמ''ש לצורך קביעת ההוצאות. מצורף ומסומן נספח א'.

הח''מ פעל כפי שהורה ביהמ''ש והקפיד להגיע מבעוד מועד לדיון עוד לפני השעה היעודה, וזאת מתוך הקפדה בכבודו של ביהמ''ש ושלא לאחר לדיון.

ואולם, למרות שהח''מ זומן לשעה 10:00 וכך גם עדים נוספים, השופט יצחק יצחק לא התחיל בדיון שנקבע ואף ניהל דיונים שנקבעו לשעה מאוחרת יותר קודם לדיון שנקבע. (על הסיבות שהביאו את השופט לנהל את הדיונים המאוחרים יותר קודם לדיון שנקבע לשעה 10:00 אפרט בהמשך תלונתי זו).

עד לשעה 11:00 לא עודכנו העדים ו/או הנאשם מתי יתחיל הדיון, ובשעה 11:00 יצא השופט להפסקה. לדברי הקלדנית ההפסקה אמורה הייתה להיות בת 1/4 שעה אך בפועל לקחה למעלה מ- 3/4 שעה, וכל זאת מבלי שהעדים ו/או הנאשם עודכנו על דחייה נוספת בתחילת הדיון, יציאת השופט להפסקה, ו/או על התארכות ההפסקה.

ואולם, גם לאחר ששב מהפסקתו הארוכה שלאחריה היה אמור להתחיל בדיון שנקבע לשעה 10:00 לו זומן הח''מ, השופט בחר לשוב ולהתחיל בדיונים אחרים ולא ניגש להתחיל בדיון האמור. גם לא הועילו תחנוני הנאשם להתחיל בדיון מכיוון שבאותו השלב העדים כבר נואשו מהשופט וביקשו לעזוב את המקום אך נשארו רק בשל תחנוניו של הנאשם.

בסופו של תהליך ורק לאחר שחלפה עברה לה גם השעה 12:00 החל הדיון שהיה קבוע לשעה 10:00. ואולם, גם אז, משנכנס הח''מ לאולם וכך גם העדים הנוספים הקהל שהמתין לנאשם, כמו גם הנאשם, זימן השופט מאבטחים (בלשון רבים) לאולם מבלי שהייתה כל סיבה נראית לעיין לזימון מאבטחים.

בדיעבד וכפי שאפרט בהמשך, הייתה זו חלק ממזימה בזויה ומתוכננת היטב אשר רקם השופט מבעוד מועד!

משנכנסו המאבטחים בזה אחר זה לעולם (4 במספר, ועוד 4 מאבטחים מחוץ לאולם וסה''כ 8) ניגש אחד המאבטחים לשופט והאחרון ניהל איתו שיחה קצרה תוך שהינו נועץ מבטים בנאשם.

מיד לאחר התדרוך הקצר שערכו המאבטח והשופט ולאחר שהמאבטח שוחח עם יתר המאבטחים, החלו המאבטחים להטריד את העדים וכן את הנאשם, תוך כדי שהמאבטחים מורים לעדים ולנאשם תשב פה ועל תשב שם ושוב שם ולא פה, וכן הלאה אמירות שפר של המאבטחים לעדים ולנאשם.

כבר בשלב הזה היה האולם מלא בלפחות 4 מאבטחים ועוד 2 אנשי מג''ב/שב''ס שזומנו גם הם מבעוד מועד + מאבטח בלבוש אזרחי. כמו''כ ובנוסף, מחוץ לאולם  המתינו עוד מאבטחים רבים נוספים. מיותר לציין כי את כל הקרקס האמור שנועד למטרות זרות מממן האזרח הקטן, שזו ממש בושה וחרפה משל עצמה.

גם כאשר התפנה השופט מהתיקים האחרים ופינה לעצמו את הזירה ללא אזרחים אחרים ששהו באולם ויהיו עדים להתנהלותו, הורה השופט לכולם האזרחים לצאת מהעולם בכדי שלא יהיו עדים להתנהלותו הקלוקלת, וזאת בניגוד חמור לעיקרון פומביות הדיון לו מחויב השופט !

כלל לא היה ברור מדוע מתעקש השופט לגרש את כל הקהל (כולל אלו שאינם עדים) מהאולם, מה גם שבאותו השלב גם לא היה ברור מדוע גורשו באותו השלב גם העדים מהאולם, עוד בטרם החל שלב חקירת העדים, ובמיוחד נוכח העובדה כי באותו השלב ביקש הנאשם לטעון טענות מקדמיות ולכן לא היה טעם להוציא באותו השלב את העדים מהעולם.

ניכר היה לכל דרדק וזב חוטם כי השופט נחוש בדעתו להשאיר את הנאשם לבדו באולם רק עם התביעה ועם המאבטחים, ומבלי שבאולם יהיה קהל אשר יהיה עד להתנהלותו השערורייתית של השופט אשר ככול הנראה רקם מזימה להתנכל לנאשם והתנכל לעדים מטעמו של הנאשם.

ניכר כי השופט שם עצמו כחייל בשורות התביעה אשר מתקשה לנהל את התיק ההזוי אשר התביעה מנסה במשך שנים לתפור לנאשם. עוד עולה מהפרוטוקול בדיעבד כי השופט יצחק יצחק מסרב לקבל החלטות בבקשות אשר הוגשו ע''י הנאשם, כמו גם מתעלם מכך שהתביעה אינה טורחת להשיב לבקשות לגיטימיות שבהם כבר ניתנו החלטות לתגובתם, וגם בכך מאשים השופט את הנאשם. הייתכן ?.

והנה, מתברר לכאורה כי בהמשך למזימה שנרקמה בין השופט לבין המאבטחים והתביעה, נודע לפתע לעדים כי הנאשם נעצר בגין ''בזיון ביהמ''ש''  וכי הדיון לא יתקיים כמתוכנן. מיותר לציין כי השופט לא הודיע לעדים הממתינים על החלטתו שלא לקיים את דיון ההוכחות, וזאת למרות שהעדים ממתינים שעות בחוץ וזאת לא אחרת אלה בגלל רשלנותו של השופט בעצמו.

עיון בפרוטוקול דיון הערכת המעצר שנערך לנאשם ביום 19/4/13 בפני השופט יובל גזית מגלה כי התביעה מודה כי תיאמה את המהלך מראש עם השופט, מודה כי התביעה מבצעת לנאשם ''סיכול ממוקד'', וכי סיבת מעצרו האמיתית של הנאשם בפני השופט יצחק יצחק היא כלל לא בגין טענה של ''ביזיון ביהמ''ש'' כפי שנטען למראית עיין ע''י השופט יצחק יצחק בפרוטוקול.

מהמקובץ עולה כי השופט יצחק יצחק שיבש את הליכי המשפט שנערכו בפניו, והכול מתוך בחירתו לשמש כמשת''פ מטעם התביעה במסע ההתנכלות וההתעמרות שלהם כנגד הנאשם !

נקודה נוספת הראויה לציון היא העובדה כי עדי ההגנה אשר זימן הנאשם מטעם המשטרה, כלל לא זומנו ע''י ביהמ''ש וזאת מכיוון שהשופט ידע מראש שכלל אין הוא מתכוון לערוך דיון, כי הדיון הלכאורי הוא קרקס והצגה, וכי השופט הוא פיתיון במלכודת בו  משמש ביהמ''ש מטעם המשטרה ! עדים אחרים מטעם הנאשם כן זומנו בצו ע''י ביהמ''ש וכול זאת כאמור שהיה ידוע מראש שלא ייערך דיון, שהעדים מטורטרים וממתינים לחינם, וזאת שהזימון לדיון הוא לא יותר משימוש פסול ונלוז שאפשר השופט למשטרה לעשות בהליכי המשפט.

למותר לציין כי על אף שהשופט פעל כמו בבית דין שדה במדינת עולם שלישי בכך שטרח ''לנקות'' את כל האזרחים מהעולם ולהותיר את הנאשם לבדו בזירה עוינת מאחורי דלתות נעולות במחשכי ביהמ''ש עם מאבטחים מתודרכים, תביעה הרוצה ברעתו, ושופט אשר לקח לעצמו צד לצידה של התביעה, הריי שמהפרוטוקול שכבר נרשם, לא עולה כל עילה למעצר הנאשם בגין ביזיון ביהמ''ש, ורק בגלל שטען טענות לגיטימיות ובשפה נקייה תוך שהינה מעלה טענות צודקות כלפי המותב היושב בדין אשר לטעמו קשר כנגדו קשר יחד עם התביעה. (ראה בפרוטוקול הדיון).

לציין כי יחד עם קביעתו למעצר הנאשם, השופט ברח מהאולם תוך שהוא נמנע להגיב לעדים בבקשתם שלפחות יחתום על האישור למזכירות  בכדי שיקבלו את שכרם כפי שהתחייב ביהמ''ש בזימון שנשלח מטעמו לעדים. לציין כי לזימון צורף אישור המעיד כי ביהמ''ש יקבע שכרם בגין ההוצאות אשר נגרמו לעדים בשל כך שביהמ''ש זימן אותם ליתן את עדותם.

הח''מ נחסם מלהיכנס לאולם ולכן פנה לשופט באמצעות מזכירתו ולאחר שזו ניגשה ללשכתו היא חזרה לכשאומת שבאה, החזירה לח''מ את הזימון לחקירה וסגרה את הדלת על עצמה מבלי להוציא מילה. נראה כי התנהלותו הקלוקלת של השופט פועלת לאורך ולרוחב והוא מרשה לעצמו לנפנף את האזרח הקטן ולא לשלם לו את זמנו אשר בוזבז, רק בגלל רשלנותו של המותב בעצמו ונוכח התנהלותו.

לא זאת בלבד, המותב פותר עצמו מלתת הסברים על התנהלותו ואף נמנע להסביר לעדים ו/או לקבוע בהחלטה, האם ומדוע לא ישולם לעדים שכרם למרות שזומנו כדין בצו ע''י ביהמ''ש בעצמו.

לא יעלה על הדעת כי השופט ישלח מעליו את העדים שזימן להתמודדות עם הנאשם, לגבות ממנו את שכרם !

כפי העולה מהזמנת העד (המצורפת ומסומנת נספח א'), הזימון בוצע ע''י ביהמ''ש בעצמו ולא ע''י הנאשם !! משכך ביהמ''ש הוא האחראי הבלעדי לקביעת שכרם של העדים ולא ייתכן כי המותב יישלח את העדים למרדף אחרי הרוח, לגבות כספים מהנאשם אשר כלל אינו מחויב לעדים, בעוד הוא השופט הוא זה שזימן את העדים הללו ולא הנאשם.

יתרה מזאת, אין צורך להרבות במילים מה היה קורה אילו היה הח''מ מוזמן לעדות ע''י ביהמ''ש ולא היה מגיע כפי שנקבע ע''י ביהמ''ש. מיותר לציין כי לא מן הנמנע כי ביהמ''ש היה מוציא צו הבאה כנגד העד. אם כך, העד מחויב כלפי ביהמ''ש להגיע לעדות ומאידך ביהמ''ש אינו רואה עצמו מחויב לעד ואף דורס ברגל גסה זכויות עדים, ובין היתר זכויות עדים לקבל את שכרם.

גם בקשה שהוגשה לביהמ''ש בעניין ההוצאות נותרה ללא מענה לגופו של וללא התייחסות לטענות אשר פורטו כדבעי בבקשה.

לאור האמור אבקשכם לבדוק ולפעול כנגד השופט הנילון בגין הטענות הקשות והרבות במגוון הנושאים אשר שפורטו כדבעי בתלונתי זו.



                                                                                              בכבוד רב,
                                                                                                                          xxxxxxxxx     


                                                                                     
העתקים:
סמוי
  
'' ידע כל מנהיג, שופט ושוטר שהשררה היא פיקדון בלבד, בבת עין למשמרת, לא מתנת אל ולאנצח !''

קישורים:

פצצות מתקתקות עם גלימות - שופטים שסובלים מ"תחושת שחיקה קשה והתמרמרות" - הכתבה הנשיא גרוניס: "פצצה מתקתקת במערכת המשפט" , פברואר 2013 , הפורום המשפטי למען ארץ ישראל - בפרוטוקול מדיון הוועדה לבחירת שופטים שהועלה היום באתר הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, מובא דיון בסוגיית השופטים שסובלים מ - "תחושת שחיקה קשה והתמרמרות"...

תלונה נגד נשיא בימ"ש עליון אשר גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים לענייני משפחה - תלונה נגד נשיא בימ"ש עליון אשר גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים - ביום רביעי 03.10.12 הגישה אמא ל' תלונה נגד נשיא אשר דן גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים לעניני משפחה - להלן התלונה...

פגישת נשיא בית משפט העליון אשר גרוניס עם צמרת הפרקליטות והמשטרה - אוקטובר 2012 - השבוע פורסם כי לאחרונה נפגשו צמרת מערכת המשפט, הנשיא אשר גרוניס, מנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר עם צמרת הפרקליטות והמשטרה, היועץ המשפטי יהודה וינשטיין, הפרקליט הראשי משה לדור, המפכ"ל יוחנן דנינו וראש אגף החקירות במשטרה יואב סגלוביץ'...