‏הצגת רשומות עם תוויות הסכמה לראיות לכאורה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הסכמה לראיות לכאורה. הצג את כל הרשומות

פרשת הבלוגרים: דיון עיון מחדש בראיות לכאורה ב 20 09 2018 במחוזי תל אביב

14.09.2018 - לורי שם טוב הגישה בקשה לעיון מחדש בראיות לכאורה, מסוכנות, והתנהלות לא תקינה של תיק פרשת הבלוגרים.




אי הסכמה לראיות לכאורה
כל צווי החיפוש, חיפושים בדברי מחשב, חיפושים במסמכים, צווי המצאת מסמכים, וצווי קבלת נתוני תקשורת בתיק פרשת הבלוגרים לקויים, ובוצעו שלא כדין. הצווים חסרים חלק מפרטים מהותיים החל ממספר תיק בית משפט, שם החוקר שהופיע בפני השופט והוזהר כדין, ציון מהות החשד והעילה למתן הצו, מילוי פרטים מלאים של המחזיק, הנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים, ולפעמים גם שם השופט. באף אחד מהצווים לא צוין כי המבקשת הנה עיתונאית. לפעמים חסר הצו רק פרט אחד ולפעמים יותר.
אין מדובר בליקוי אחד או ליקויים בודדים אלא המדובר בכל עשרות הצווים שהוצאו על ידי בתי המשפט במהלך החקירה. המעשים הפסולים האלו בוצעו כחלק ממדיניות, מפרקטיקה רחבה ושיטתית של פגיעה חמורה בכבוד המבקשת, חירותה, צנעתה, קניינה, ופרטיותה תוך הסכמה מלאה של כל הרשויות הנוגעות בדבר. המבקשת אינה הקורבן היחידי של הפרקטיקה הזוועתית הזו אלא גם נאשמים וחשודים אחרים בתיק ובני משפחותיהם. מדובר בהתנהלות שערורייתית שיש להוקיע החל מהרגע הראשון שבו היא מתגלית.

הצווים הנוגעים לתיק פרשת הבלוגרים פגעו כולם בזכויות יסוד של המבקשת. כך, למשל, צווי החיפוש בבית החשודים. בית המשפט לא נתן דעתו לכך שחיפוש בביתו של חשוד ובמחשבים שלו פוגע בזכותו כאדם לפרטיות ולצנעה, זכות שנקבעה כזכות יסוד בסעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך גם באשר לצווים אחרים שאפשרו כניסה של המשטרה למקום מגורים או פעולה אחרת שפגעה בזכויות יסוד של החשוד שחלקן בעלות מעמד חוקתי, כגון חירותו של החשוד או זכותו לכבוד ולקניין. זאת ועוד. מילוי הצווים בצורה לקויה פגעה בזכות החשוד לקבל את יומו בבית המשפט. החלטות שופטי המעצרים ניתנו כלאחר יד, ללא שיקול דעת וללא ביקורת שיפוטית של היושב על כס המשפט. שיקול הדעת השיפוטי שהוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה לא נעשה, ולכן התפקיד השיפוטי לא יצא לפועל. בנוסף, המילוי הלקוי של הצווים פגע בכבודה של המערכת השיפוטית ובמעמדה בעיני הציבור, ויש בו כדי להפר את חובת ההנמקה המוטלת על השופט".
הפרקטיקה הרחבה והשיטתית של הרשויות לפגיעה חמורה בכבודם, חירותם, צנעתם, קניינם ופרטיות של החשודים לא הוגבלה להוצאת הצווים בלבד, אלא לכל דבר ועניין שבו התנהלה החקירה. למשל:
כל החיפושים בדברי המחשב בוצעו ללא עדים בהנמקות פתטיות וסתמיות כגון: "חוקר מיומן" שממילא מחייב חיפוש בדברי מחשב שיבוצע על ידי חוקר מיומן. או נימוק כגון: "חיפוש בדברי מחשב ללא עדים".
כל המסמכים שנתפסו הוכנסו לתוך בערמות לתוך שקיות מבלי שניתן למחזיק לראות אלו מסמכים נתפסו.
החיפוש בוצע באישון לילה מה שהיקשה להבאת עדים. החוקרים ניצלו נוכחות המחזיק לבדו בדירה, ולכן כאשר היו חוקרים עימו בחיפוש בחדר השינה, חוקר נוסף שהיה לבדו בסלון תפס חפצים ללא נוכחות המחזיק. בתום החיפוש החוקרים לא אפשרו למחזיק לבדוק החפצים שנתפסו מול הרשימה שביקשו ממנו לחתום עליה. מדובר בהתנהגות שאינה רק נבזית ומשפילה אלא גם פגעה בחקירה.
יש גם דיונים והחלטות שיפוטיות באופן שיטתי לפגיעה חמורה בכבודם, קניינם, צנעתם, ופרטיותם של החשודים. לדוגמא דיון כב' השופטת כוחן ב- 05.03.2017 תיק 11628-03-17. הדיון התקיים כשבוע לאחר המעצר ותפיסת החפצים ללא נוכחות וללא ידיעתם ובו הוחלט על הארכת החזקת התפוס עד תום ההליכים .
המדיניות שבה נקטו מערכת המשפט, הפרקליטות והיחידה החוקרת לפגיעה שיטתית בכבודם, פרטיותם, צנעתה של החשודים נמשכו גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם. וכך בתוך חומר הראיות שנחשף לעיניהם של כל הנאשמים ובאי כוחם נמצאו מסמכים אישיים ביותר של החשודים ומשפחותיהם שאינם קשורים לחקירה כגון תסקירי סעד, מסמכי בית משפט לענייני משפחה, תעודת גירושין ועוד. מדובר בריבוי פגיעה בפרטיותם של החשודים ומשפחתם בדרגת החומרה הגבוהה ביותר.
כל הראיות לכאורה בתיק פרשת הבלוגרים הושגו תוך פגיעה חוקתית חמורה ושיטתית של הרשויות בכבודם של החשודים, חירותם, קניינם, צנעתם ופרטיותם העולות עשרות מונים על כתב האישום כולו.

התנהגות מחפירה של הפרקליטות

הפרקליטות בערמה ורמיה עיכבה במשך כ- 6 חודשים הגשת חומר הראיות בעוד הנאשמים במעצר וחוסר ודאות מהו חומר הראיות ומתי יוגש. בתום כ- 6 חודשים הגישה הפרקליטות את עיקר חומר הראיות לטענתה. החומר הוגש בערבוביה עם מסמכים אישיים, תמונות אישיות וסרטונים של חשודים בתיק שאינם קשורים לתיק. נוצר מצב של דחק ולחץ של הנאשמים מה שגרם בין היתר להסכמת שם טוב לראיות לכאורה מבלי שראתה אף ראיה.
מדוע הפרקליטות לא צירפה את הראיות לכאורה שהיא מבקשת שבית המשפט יבחן לבקשה למעצר עד תום ההליכים שהגישו ב 6/4/2017?
לדוגמא במשפטים אזרחיים, כשמישהו מגיש בקשה הוא מצרף את כל המוצגים שלו לבקשה עצמה. אז איך זה שבדיני נפשות, משפט פלילי התביעה מגישה בקשה ולא מצרפת אליה שום דבר? איך ניתן להשיב לבקשה שלא מצרפים אליה אף מוצג?

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט - השפעה על נאשמת להסכים לראיות לכאורה נגדה טרם קראה חומר הראיות, מה שפעל לרעתה

אוגוסט 2018 - במהלך דיון שהתקיים בספטמבר 2017 בפני השופט נרשם בפרוטוקול (מצורף צילום הקטע הרלוונטי) שהנאשמת אומרת: "עד היום לא קיבלתי מסמך אחד מנתוני החקירה... וממה שראיתי שהשופט אומר שממילא אין מה להתייחס למה שאומרים עוה"ד כי הכל זה נתון לשיקולי התיק העיקרי" . והמשך הפסקה נכתב בפרוטוקול: "בית המשפט מסביר למשיבה 1, והמשיבה עונה, כי זה נכון מה שנכון מה שבית המשפט מסביר לי שאני לא בקיאה בעולם המשפט". לאחר הפסקה מצהיר בא כוחה של הנאשמת שהיא מסכימה לקיומן של ראיות לכאורה בכתב האישום.
בתלונה נטען כי על פי האמור בפרוטוקול עולה כי השופט התערב בדברי חלקות שדיבר אל הנאשמת להסכים בחופזה ותחת לחץ לקיומן של ראיות לכאורה בכתב האישום בטרם ראתה חומר ראיות כלשהו.
עוד נטען בתלונה כי מעורבות זו חמורה שבעתיים בהיותו השופט בעל סמכות מול הנאשמת במעצר תחת לחץ שלא ראתה אף חומר ראיות בתיק האישום נגדה. בפועל התברר כי ההסכמה לראיות לכאורה במעורבותו של השופט הימן פעלה לרעתה של הנאשמת, שכן ההסכמה גרמה להסקת מסקנות חמורות ביותר נגדה ועקב כך גם לממצאים חמורים ביותר נגדה, מה שחסם בפניה את הדרך לשחרור מהמעצר.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.
מצורף קטע פרוטוקול בו נראת מעורבות השופט להסכמה חפוזה של הנאשמת בראיות לכאורה נגדה.

תגים:  , , , , ,

קטע פרוטוקול בו נראת מעורבות השופט להסכמה חפוזה של הנאשמת בראיות לכאורה נגדה
קטע פרוטוקול בו נראת מעורבות השופט להסכמה חפוזה של הנאשמת בראיות לכאורה נגדה