פרקליטות המדינה הוא גוף פוליטי הפועל על פי אינטרסים של מקורבים. מה קורה כאשר האזרח פונה למשטרה ועורר לפרקליטות בתלונה שעניינה סכנת חיים?. להלן בירור תלונה על מחלקת עררים של פרקליטות המדינה.
נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות - 3 בנובמבר, 2019 , מספר תלונה: 242/19.
שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות
בתלונה שהתקבלה בנציבות, הלינה סנגורית על התנהלות לא תקינה מצד הפרקליטות, במסגרת טיפולה בתלונות שהגישה מתלוננת נגד בן זוגה, אחיו של איש ציבור מכובד ומוכר באזור ירושלים.
בין היתר, נטען בתלונה, כי פרקליטות המחוז הרלוונטית לא העבירה למחלקת עררים, במשך חודשים ארוכים, את הערר שהגישה המתלוננת על החלטת הפרקליטות לסגור את התיק,
ובכך מנעה מנפגעת העבירה את מימוש זכותה להליך ערר ראוי והוגן.
עוד נטען בתלונה, כי החלטת פרקליטות המחוז לסגור תיק חקירה נוסף שנפתח בעקבות תלונה נוספת של המתלוננת נגד בן זוגה, נתקבלה מבלי שהפרקליטות בחנה הקלטות ותמלילים המתעדים לכאורה, במשך שנתיים, תקיפות והתעללות פיזית ונפשית שביצע בן הזוג במתלוננת ובילדיהם. זאת, למרות פניות חוזרות של הסנגורית לפרקליטות, בהן צוין קיומן של הקלטות כאמור.
פרקליטות המחוז השיבה, כי אכן חל עיכוב רב בטיפול בערר, בין היתר, עקב עומס עבודה, והצרה על כך. עוד ציינה פרקליטות המחוז, בין היתר, כי כאמור בתלונה, ההקלטות והתמלילים לא צורפו לתיק החקירה הנוסף וכי ההחלטה לסגור את התיק התקבלה עוד קודם לפנייתה הראשונה של הסנגורית, שאזכרה קיומן של קלטות.
הנציב מצא את התלונה מוצדקת בשני עניינים אלו, וקבע כדלקמן:
פרקליטות המחוז העבירה את הערר למחלקת העררים בחלוף כ- 16 חודשים מיום שהערר התקבל אצלה. מדובר בשיהוי מרחיק לכת שאינו מתקבל על הדעת, ואף נראה כי רק פנייתה של הסנגורית לנציבות הייתה זו שקידמה, בסופו של יום, את העברת הערר למחלקת עררים.
זכות הערר נתונה למתלונן עלי חוק ויש בהשתהות בהעברת חומר חקירה כדי למסמס ולפוגג זכות הערר על סד המועדים הקבועים בחוק למתן ההחלטה בערר. כמו כן, יש בהשתהות זו כדי להשליך ולהשפיע על ההליך המשפטי עליו יוחלט בערר.
נוכח האמור, המליץ הנציב לפרקליט המדינה, מכח סמכותו על פי חוק, לעגן בהנחיות פרקליט המדינה בניית מנגנון בקרה ומינוי גורם שיהיה אחראי על המעקב אחר הטיפול בעררים בכל יחידה המטפלת בעררים.
לעניין אי בחינת מכלול הראיות בטרם ההחלטה על סגירת תיק החקירה הנוסף קבע הנציב, - כי אין מחלוקת שהיחידה החוקרת העבירה את התיק לבחינת הפרקליטות, מבלי שצורפו לו ההקלטות והתמלילים, ובשל כך, אלה לא עמדו בפני הפרקליטות עת החליטה לסגור את התיק מחוסר ראיות.
המדובר בכשל חמור ביותר שנפל בידי היחידה החוקרת, ובהמשך, של הפרקליטות, שקיבלה החלטה מהותית קרי, סגירת תיק חקירה מחוסר ראיות מבלי שעיינה במכלול הראיות הקיים בתיק החקירה.
כמו כן, קבע הנציב, כי לא ניתן להתעלם מהעובדה, שהסנגורית התריעה בפני פרקליטות המחוז, מספר שבועות לאחר סגירת התיק, כי קיים בלבה חשש, שהפרקליטות לא בחנה, ואולי אף לא קיבלה מהיחידה החוקרת, את ההקלטות והתמלילים שהוגשו על ידי המתלוננת. ואולם, הפרקליטות התעלמה כליל ממידע זה, עד למועד בו נדרשה להכין תסקיר ערר, זמן רב ביותר לאחר מכן.
הנציב קבע, כי לא ניתן לקבל התנהלות זו. משהסנגורית הציפה, מספר שבועות לאחר סגירת התיק, את העובדה כי קיימות בתיק "הקלטות מצמררות" שאולי לא עמדו בפני הפרקליטות עת קיבלה החלטתה לסגור את התיק מחוסר ראיות, היה על הפרקליטות כבר במועד זה לוודא קיומן של הקלטות כאמור בתיק, וככל שהן נעדרו ממנו, היה עליה לפעול בשקידה
ראויה להשגתן מהיחידה החוקרת.
נוכח האמור, המליץ הנציב לפרקליט המחוז הרלוונטי, להביא לקחי מקרה זה לידיעת כל הנושאים במלאכה, למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד.
מצורפים:
- בירור נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בעניין - שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות -- 3 בנובמבר, 2019 , מספר תלונה: 242/19. לצפיה / הורדת בירור הנציב בקלק כאן.
- מאמר איתמר לוי בעניין הכשלים החמורים של פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל , 10.11.2019 - news1.
נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות - 3 בנובמבר, 2019 , מספר תלונה: 242/19.
שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות
בתלונה שהתקבלה בנציבות, הלינה סנגורית על התנהלות לא תקינה מצד הפרקליטות, במסגרת טיפולה בתלונות שהגישה מתלוננת נגד בן זוגה, אחיו של איש ציבור מכובד ומוכר באזור ירושלים.
בין היתר, נטען בתלונה, כי פרקליטות המחוז הרלוונטית לא העבירה למחלקת עררים, במשך חודשים ארוכים, את הערר שהגישה המתלוננת על החלטת הפרקליטות לסגור את התיק,
ובכך מנעה מנפגעת העבירה את מימוש זכותה להליך ערר ראוי והוגן.
עוד נטען בתלונה, כי החלטת פרקליטות המחוז לסגור תיק חקירה נוסף שנפתח בעקבות תלונה נוספת של המתלוננת נגד בן זוגה, נתקבלה מבלי שהפרקליטות בחנה הקלטות ותמלילים המתעדים לכאורה, במשך שנתיים, תקיפות והתעללות פיזית ונפשית שביצע בן הזוג במתלוננת ובילדיהם. זאת, למרות פניות חוזרות של הסנגורית לפרקליטות, בהן צוין קיומן של הקלטות כאמור.
פרקליטות המחוז השיבה, כי אכן חל עיכוב רב בטיפול בערר, בין היתר, עקב עומס עבודה, והצרה על כך. עוד ציינה פרקליטות המחוז, בין היתר, כי כאמור בתלונה, ההקלטות והתמלילים לא צורפו לתיק החקירה הנוסף וכי ההחלטה לסגור את התיק התקבלה עוד קודם לפנייתה הראשונה של הסנגורית, שאזכרה קיומן של קלטות.
הנציב מצא את התלונה מוצדקת בשני עניינים אלו, וקבע כדלקמן:
פרקליטות המחוז העבירה את הערר למחלקת העררים בחלוף כ- 16 חודשים מיום שהערר התקבל אצלה. מדובר בשיהוי מרחיק לכת שאינו מתקבל על הדעת, ואף נראה כי רק פנייתה של הסנגורית לנציבות הייתה זו שקידמה, בסופו של יום, את העברת הערר למחלקת עררים.
זכות הערר נתונה למתלונן עלי חוק ויש בהשתהות בהעברת חומר חקירה כדי למסמס ולפוגג זכות הערר על סד המועדים הקבועים בחוק למתן ההחלטה בערר. כמו כן, יש בהשתהות זו כדי להשליך ולהשפיע על ההליך המשפטי עליו יוחלט בערר.
נוכח האמור, המליץ הנציב לפרקליט המדינה, מכח סמכותו על פי חוק, לעגן בהנחיות פרקליט המדינה בניית מנגנון בקרה ומינוי גורם שיהיה אחראי על המעקב אחר הטיפול בעררים בכל יחידה המטפלת בעררים.
לעניין אי בחינת מכלול הראיות בטרם ההחלטה על סגירת תיק החקירה הנוסף קבע הנציב, - כי אין מחלוקת שהיחידה החוקרת העבירה את התיק לבחינת הפרקליטות, מבלי שצורפו לו ההקלטות והתמלילים, ובשל כך, אלה לא עמדו בפני הפרקליטות עת החליטה לסגור את התיק מחוסר ראיות.
המדובר בכשל חמור ביותר שנפל בידי היחידה החוקרת, ובהמשך, של הפרקליטות, שקיבלה החלטה מהותית קרי, סגירת תיק חקירה מחוסר ראיות מבלי שעיינה במכלול הראיות הקיים בתיק החקירה.
כמו כן, קבע הנציב, כי לא ניתן להתעלם מהעובדה, שהסנגורית התריעה בפני פרקליטות המחוז, מספר שבועות לאחר סגירת התיק, כי קיים בלבה חשש, שהפרקליטות לא בחנה, ואולי אף לא קיבלה מהיחידה החוקרת, את ההקלטות והתמלילים שהוגשו על ידי המתלוננת. ואולם, הפרקליטות התעלמה כליל ממידע זה, עד למועד בו נדרשה להכין תסקיר ערר, זמן רב ביותר לאחר מכן.
הנציב קבע, כי לא ניתן לקבל התנהלות זו. משהסנגורית הציפה, מספר שבועות לאחר סגירת התיק, את העובדה כי קיימות בתיק "הקלטות מצמררות" שאולי לא עמדו בפני הפרקליטות עת קיבלה החלטתה לסגור את התיק מחוסר ראיות, היה על הפרקליטות כבר במועד זה לוודא קיומן של הקלטות כאמור בתיק, וככל שהן נעדרו ממנו, היה עליה לפעול בשקידה
ראויה להשגתן מהיחידה החוקרת.
נוכח האמור, המליץ הנציב לפרקליט המחוז הרלוונטי, להביא לקחי מקרה זה לידיעת כל הנושאים במלאכה, למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד.
מצורפים:
- בירור נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בעניין - שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות -- 3 בנובמבר, 2019 , מספר תלונה: 242/19. לצפיה / הורדת בירור הנציב בקלק כאן.
- מאמר איתמר לוי בעניין הכשלים החמורים של פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל , 10.11.2019 - news1.
 |
| בירור נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בעניין - שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות -- 3 בנובמבר, 2019 , מספר תלונה: 242/1. |
 |
| כשלים חמורים של פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל , איתמר לוין , 10.11.2019 - news1. |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה