19.12.2018 - הסנגוריה הציבורית הנה גוף במשרד המשפטים המייצג נאשמים המימון המדינה. בשל כך נוצרות מספר נקודות העלולות להוות בעיה בייצוג נאות:
1. המימון שהמדינה מקצה לייצוג הנו נמוך בהרבה מהמקובל בשוק ולכן קיים חשש כי ייפגע הייצוג.
2. הסנגור הציבורי כפוף לנהלי הסנגוריה הציבורית ולהנחיות ה"צוות הפנימי" בסנגוריה המחליטה גם בענייני ההליך השיפוטי הנוגעים למיוצג כגון קו ההגנה.
לצפייה / הורדה החלטת כב' השופט גרוסקופף ע"פ 7211/18 מה- 29.11.2018 הקלק כאן
ב- 29.11.2018 פסק שופט העליון גרוסקופף פסק דין שאפשר לראות בו הלכה על יחסי המיוצג והסנגוריה.
מדובר בערעור של הסנגוריה הציבורית להתפטר מייצוג נאשם מספר 2 בפרשת הבלוגרים (צבי זר). לטענת הסנגוריה הציבורית מר זר פועל באופן עקבי במקביל לסנגוריו תוך שהוא מנהל למעשה באופן עצמאי לחלוטין קו הגנה שונה, בניגוד להמלצותיהם. הדבר בא לידי ביטוי, כך נטען, בכך שהוא מגיש באופן עצמאי בקשות לבית המשפט, מחזיק בדעה שאם לא יידונו כל טענותיו כפי שהן, לא תהיה הגנתו ראויה, ולמעשה מבקש להחזיק בהגה המשפטי כשתפקיד הסנגורים הוא להיענות לכל דרישותיו או גחמותיו. בעקבות כל אלה הגישה הסנגוריה הציבורית בקשה להשתחרר מייצוגו של מר זר. כב' השופט גרוסקופף דחה הערעור.
חשיבות ייצוג נאשם
על חשיבותו של הייצוג המשפטי להבטחת זכויות הנאשם להליך פלילי הוגן ציטט כב' השופט גרוסקופף את דבריו של השופט חיים כהן ז"ל, אשר ציין כך באחד ממאמריו:
"שורש הרע הוא שהנאשם אינו מיוצג: הבה נאחוז את השור בקרנו ונעמוד על ייצוגו. בעולם משפטי כשלנו, שכל ההליכים בו מתנהלים לפי סדרי דין נוקשים ובשפת המסתורין של החוק והפרוצדורה, זכותו היסודית והראשונית של כל נאשם היא, או צריכה להיות, שיהא מיוצג ע"י מי שיודע רזי התורה ומדבר לשון הסתר"
49 , (חיים כהן "על זכויות הנאשם" הפרקליט כו 42 .((1970)
בנוסף הוסיף גרוסקופף:
"גם אם הייתה לנאשם התמחות מקצועית מתאימה, אין זה תרחיש רצוי שאדם ייצג את עצמו בהליך פלילי, בוודאי כשמדובר בכתב אישום מורכב, הנושא אפשרות לעונש מאסר לריצוי בפועל. זאת ועוד, לנאשם בהליך פלילי ישנה מעורבות אישית רגשית גדולה בהליכים בעניינו, ולכן נוכחות סנגור, ה"מנותק רגשית" ומסוגל להביט על הדברים באופן מקצועי ואובייקטיבי, היא משמעותית ביותר".
מתי יכולה הסנגוריה להתפטר מייצוג נאשם?
כב' השופט גרוסקופף כתב ארבעה סיבות מהסנגוריה יכולה להתפטר מייצוג נאשם ופרט דוגמאות. גרוסקופף ציטט סעיף 16 לחוק הסנגוריה הציבורית הקובע כי הפסקת ייצוג תבוצע ברשות בית המשפט.
להלן ארבעת הסיבות היכולות לאפשר הפסקת ייצוג הסנגוריה:
1. חדלה להתקיים הזכאות לייצוג.
2. המינוי הושג שלא כדין.
3. סירוב לשתף פעולה עם הסנגור הציבורי - חלופה זו הנזכרת גם בסעיף 17 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי, ובית המשפט העליון מפרש אותה בצורה צרה, כמתייחסת למקרים חריגים בלבד. כך למשל, כאשר הנאשם הבהיר באופן חד משמעי כי איננו מעוניין בייצוג, על אף שהוסברה לו מלוא משמעות הדבר על ידי בית המשפט. שיתוף פעולה של נאשם עם סנגורו אין משמעו כי על הנאשם לקבל כל עצה של הסנגור, ולומר אמן אחר כל המלצותיו. עמדת הסנגור כבודה במקומה מונח, ולרוב טוב יעשה נאשם אם ישמע לה. ואולם, בסופו של דבר, הסנגור מנהל את הגנת הנאשם, ולא את הגנתו שלו. מכאן שלנאשם הזכות לומר את דברו, ובעניינים מסוימים אף מסורה לו זכות המילה האחרונה. כך, למשל, גם אם הסנגור סבור כי על הנאשם להודות בעניין זה או אחר, לא ניתן לכפות על הנאשם לקבל את עצת הסנגור, ואם הוא מסרב לעשות כן, אין לראות בכך משום סירוב לשתף פעולה עם הסנגוריה הציבורית.
4. חילוקי דעות הפוגעים באפשרות לתת ייצוג נאות - שימוש בחלופה זו עלול ליצור התנגשות בין שתי זכויות העומדות לנאשם, ולהטיל עליו חובה לבחור ביניהן: מחד גיסא, זכות הנאשם לייצוג, ומאידך גיסא, זכותו לבחור את קו הגנתו. בשל הקשיים הללו ניתן לטעון שאין להכיר בכלל בקיומה של חלופה זו (אלא כשהיא עולה לכדי סירוב מוחלט לשתף פעולה עם הסנגוריה הציבורית, אז למעשה יכנס המקרה בגדר החלופה של הפסקת ייצוג מחמת סירוב לשתף פעולה), ומכל מקום אף אם נראה אותה כעומדת בפני עצמה, יש לפרשה בצמצום רב.
סוף דבר
השופט גרוסקופף דחה בקשת הסנגוריה לאי ייצוג של נאשם 3 הואיל והנאשם לא ביקש הפסקת ייצוגה של הסנגוריה וזכותו של נאשם 3 לבחור את קו הגנתו גם אם אינה עולה בקנה אחד עם קו ההגנה של הסנגוריה.
1. המימון שהמדינה מקצה לייצוג הנו נמוך בהרבה מהמקובל בשוק ולכן קיים חשש כי ייפגע הייצוג.
2. הסנגור הציבורי כפוף לנהלי הסנגוריה הציבורית ולהנחיות ה"צוות הפנימי" בסנגוריה המחליטה גם בענייני ההליך השיפוטי הנוגעים למיוצג כגון קו ההגנה.
לצפייה / הורדה החלטת כב' השופט גרוסקופף ע"פ 7211/18 מה- 29.11.2018 הקלק כאן
ב- 29.11.2018 פסק שופט העליון גרוסקופף פסק דין שאפשר לראות בו הלכה על יחסי המיוצג והסנגוריה.
מדובר בערעור של הסנגוריה הציבורית להתפטר מייצוג נאשם מספר 2 בפרשת הבלוגרים (צבי זר). לטענת הסנגוריה הציבורית מר זר פועל באופן עקבי במקביל לסנגוריו תוך שהוא מנהל למעשה באופן עצמאי לחלוטין קו הגנה שונה, בניגוד להמלצותיהם. הדבר בא לידי ביטוי, כך נטען, בכך שהוא מגיש באופן עצמאי בקשות לבית המשפט, מחזיק בדעה שאם לא יידונו כל טענותיו כפי שהן, לא תהיה הגנתו ראויה, ולמעשה מבקש להחזיק בהגה המשפטי כשתפקיד הסנגורים הוא להיענות לכל דרישותיו או גחמותיו. בעקבות כל אלה הגישה הסנגוריה הציבורית בקשה להשתחרר מייצוגו של מר זר. כב' השופט גרוסקופף דחה הערעור.
חשיבות ייצוג נאשם
על חשיבותו של הייצוג המשפטי להבטחת זכויות הנאשם להליך פלילי הוגן ציטט כב' השופט גרוסקופף את דבריו של השופט חיים כהן ז"ל, אשר ציין כך באחד ממאמריו:
"שורש הרע הוא שהנאשם אינו מיוצג: הבה נאחוז את השור בקרנו ונעמוד על ייצוגו. בעולם משפטי כשלנו, שכל ההליכים בו מתנהלים לפי סדרי דין נוקשים ובשפת המסתורין של החוק והפרוצדורה, זכותו היסודית והראשונית של כל נאשם היא, או צריכה להיות, שיהא מיוצג ע"י מי שיודע רזי התורה ומדבר לשון הסתר"
49 , (חיים כהן "על זכויות הנאשם" הפרקליט כו 42 .((1970)
בנוסף הוסיף גרוסקופף:
"גם אם הייתה לנאשם התמחות מקצועית מתאימה, אין זה תרחיש רצוי שאדם ייצג את עצמו בהליך פלילי, בוודאי כשמדובר בכתב אישום מורכב, הנושא אפשרות לעונש מאסר לריצוי בפועל. זאת ועוד, לנאשם בהליך פלילי ישנה מעורבות אישית רגשית גדולה בהליכים בעניינו, ולכן נוכחות סנגור, ה"מנותק רגשית" ומסוגל להביט על הדברים באופן מקצועי ואובייקטיבי, היא משמעותית ביותר".
מתי יכולה הסנגוריה להתפטר מייצוג נאשם?
כב' השופט גרוסקופף כתב ארבעה סיבות מהסנגוריה יכולה להתפטר מייצוג נאשם ופרט דוגמאות. גרוסקופף ציטט סעיף 16 לחוק הסנגוריה הציבורית הקובע כי הפסקת ייצוג תבוצע ברשות בית המשפט.
להלן ארבעת הסיבות היכולות לאפשר הפסקת ייצוג הסנגוריה:
1. חדלה להתקיים הזכאות לייצוג.
2. המינוי הושג שלא כדין.
3. סירוב לשתף פעולה עם הסנגור הציבורי - חלופה זו הנזכרת גם בסעיף 17 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי, ובית המשפט העליון מפרש אותה בצורה צרה, כמתייחסת למקרים חריגים בלבד. כך למשל, כאשר הנאשם הבהיר באופן חד משמעי כי איננו מעוניין בייצוג, על אף שהוסברה לו מלוא משמעות הדבר על ידי בית המשפט. שיתוף פעולה של נאשם עם סנגורו אין משמעו כי על הנאשם לקבל כל עצה של הסנגור, ולומר אמן אחר כל המלצותיו. עמדת הסנגור כבודה במקומה מונח, ולרוב טוב יעשה נאשם אם ישמע לה. ואולם, בסופו של דבר, הסנגור מנהל את הגנת הנאשם, ולא את הגנתו שלו. מכאן שלנאשם הזכות לומר את דברו, ובעניינים מסוימים אף מסורה לו זכות המילה האחרונה. כך, למשל, גם אם הסנגור סבור כי על הנאשם להודות בעניין זה או אחר, לא ניתן לכפות על הנאשם לקבל את עצת הסנגור, ואם הוא מסרב לעשות כן, אין לראות בכך משום סירוב לשתף פעולה עם הסנגוריה הציבורית.
4. חילוקי דעות הפוגעים באפשרות לתת ייצוג נאות - שימוש בחלופה זו עלול ליצור התנגשות בין שתי זכויות העומדות לנאשם, ולהטיל עליו חובה לבחור ביניהן: מחד גיסא, זכות הנאשם לייצוג, ומאידך גיסא, זכותו לבחור את קו הגנתו. בשל הקשיים הללו ניתן לטעון שאין להכיר בכלל בקיומה של חלופה זו (אלא כשהיא עולה לכדי סירוב מוחלט לשתף פעולה עם הסנגוריה הציבורית, אז למעשה יכנס המקרה בגדר החלופה של הפסקת ייצוג מחמת סירוב לשתף פעולה), ומכל מקום אף אם נראה אותה כעומדת בפני עצמה, יש לפרשה בצמצום רב.
סוף דבר
השופט גרוסקופף דחה בקשת הסנגוריה לאי ייצוג של נאשם 3 הואיל והנאשם לא ביקש הפסקת ייצוגה של הסנגוריה וזכותו של נאשם 3 לבחור את קו הגנתו גם אם אינה עולה בקנה אחד עם קו ההגנה של הסנגוריה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה