פברואר 2015 - לונדון קירשנבאום - צפרא דוויק מנכ"ל איגוד העובדות הסוציאליות: העובדות הסוציאליות מוציאות כל שנה כ- 7,000 ילדים מבתיהם למסגרות מופרטות ללא בקרה ופיקוח.
קולם של ההורים לא נשמע. יש רק צד אחד. הצד של הממסד הדורסני והתוקפני של חוטפי הילדים.
חוטפת הילדים כותבות תסקירים שקריים ולא צריכים להביא ראיות לשקרים שלהם. הן אוהבות להשוויץ שההחלטות הן של בית המשפט, בעוד שבית המשפט מסתמך על השקרים שלהן ואין לו שום דרך לבדוק את הדברים. בית המשפט משמש חותמת גומי של הטפילות הסוציאליות.
כידוע העבודה הסוציאלית הוא "מקצוע" לפרזיטיות. הדס אביטל עברה חינוך מחדש, שהחברה זקוקה לה לעשות "עבודת קודש" בשם מקצוע העבודה הסוציאלית, ושהיא יודעת יותר טוב מהאימא מה הצרכים שלה.
בשם עבודת הקודש הזו היא ניתקה את הילד מאמו, משקרת בכל הזדמנות, טופלת עלילות על נשים חלשות ולוקחת מהן את הילדים לאומנה ופנימיות ועוד מקבלות בונוס אישי על כך.
מקצוע עבודה סוציאלית פרזיטי ואינו תורם גרוש למדינה.
להיפך מדובר בבזבוז עצום של משאבים על טיפולים, הדרכות, אבחונים והזנת תעשייה שלמה של פרזיטים שמתפרנסים מיצירת מצוקות בציבור, כדי להצדיק את קיומן.
מי שמגיע לעובדת סוציאלית בבקשת עזרה לא יודע שתפקידן לחסל אותו עד דק, כדי להצדיק המשך טיפולים למשך שנים, והמדובר בטיפולים שלא שווים שום דבר. מנציחים את העוני והנזקקות.
מקצוע העבודה הסוציאלית דורש אישיות של בהמה, ניבזיות, נרקיסיסטיות. מדובר בכלבות שטניות שמתאים להן לשמש כסוהרות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה