אפריל 2014 - "הפרעות" פסיכיאטריות אינן מחלות רפואיות: ברפואה קיימים קריטריונים נוקשים שלפיהם נקבע מצב פיזיולוגי מסוים כמחלה: רשימת הסימפטומים וגורמיהם מוכרת וידועה מראש, כמו גם הבנת הפיזיולוגיה של המחלה, החייבת להיות בדוקה ומבוססת. רעידות וחום הם סימפטומים. מלריה וטיפוס המעיים הן מחלות. ניתן להוכיח את קיומן של מחלות באמצעות עדות אובייקטיבית ובאמצעות בדיקות פיזיות. אבל, אף לא "מחלה" נפשית אחת הוכיחה את קיומה באופן רפואי.
פסיכיאטרים מתעסקים באופן בלעדי עם "הפרעות" נפשיות ולא עם מחלות בדוקות. בעוד מדע הרפואה מטפל במחלות, יכולה הפסיכיאטריה להתעסק עם "הפרעות" בלבד. בהעדר גורם או פיזיולוגיה ידועים, קבוצת סימפטומים המתגלה אצל חולים רבים, תיקרא סינדרום או הפרעה. ג'וזף גלנמולן, פסיכיאטר באוניברסיטת הרווארד, טוען שבפסיכיאטריה "כל הדיאגנוזות הן סינדרומים בלבד (או הפרעות). קבוצת סימפטומים, הקשורים ביניהם על בסיס של הנחה בלבד אינה מחלה." כפי שמעיר פרופסור אמריטוס לפסיכיאטריה, ד"ר תומס סזאס, "אין בדיקות ביולוגיות או בדיקות דם היכולות לאמת את נוכחותה או את העדרה של מחלת נפש, כפי שיש ברוב המחלות הפיזיות".
"מדע" שקר לכוח ושררה - פרופ. ג'פרי שיילר מדבר על פסיכיאטריה
הנה ניסוי שמוכיח את ההנחה שפסיכיאטריה אינה מדע.
אחת המתיחות הגדולות בהיסטוריה שהתקיימה ב-1973 בארה"ב,, החוקר דיוויד רוזנהאן, שעל שמו נקרא הניסוי, זימן שמונה מתנדבים בריאים בנפשם לבתי חולים פסיכיאטריים שונים, וכולם התלוננו על הזיות. רוב המתלוננים אושפזו מיד בחשד לסכיזופרניה, ומרגע אשפוזם עשו כמצוות רוזנהאן והתנהגו בצורה רגילה לחלוטין. הצוותים הרפואיים כתבו אומנם כי ה"חולים" לא הפגינו תסמינים של סכיזופרניה, אולם איש מהם לא התגלה כמתחזה או שוחרר לביתו לפני הזמן. כולם שוחררו לאחר הזמן שנקבע, תחת אזהרת "סכיזופרניה בנסיגה". כדי להשלים את המחקר, ערך רוזנהאן ניסוי נוסף, בו פנה לצוות של בית חולים שידע על הניסוי הראשון ויידע אותו כי בכוונתו לשלוח אליהם מספר מתחזים. כאשר הגיעה קבוצת החולים למקום חשד הצוות ב-10% מהם כמתחזים, אולם בפועל היו כולם חולים אמיתיים שאובחנו כסכיזופרנים.
למאמר שבו סיכם את הניסוי קרא רוזנהאן "להיות שפוי במקומות בלתי שפויים", וטען כי "ברור שבבתי החולים הפסיכיאטריים לא ניתן להבחין בין השפויים לבין המטורפים". הניסוי, שמזכיר מאד את עלילת הספר "קן הקוקיה" שכתב קן קיזי ב-1962, נחשב עד היום לביקורת חשובה ביותר על תקפותם של האבחונים הפסיכיאטריים
יהודה קורן
3350928 052 .
פסיכיאטרים מתעסקים באופן בלעדי עם "הפרעות" נפשיות ולא עם מחלות בדוקות. בעוד מדע הרפואה מטפל במחלות, יכולה הפסיכיאטריה להתעסק עם "הפרעות" בלבד. בהעדר גורם או פיזיולוגיה ידועים, קבוצת סימפטומים המתגלה אצל חולים רבים, תיקרא סינדרום או הפרעה. ג'וזף גלנמולן, פסיכיאטר באוניברסיטת הרווארד, טוען שבפסיכיאטריה "כל הדיאגנוזות הן סינדרומים בלבד (או הפרעות). קבוצת סימפטומים, הקשורים ביניהם על בסיס של הנחה בלבד אינה מחלה." כפי שמעיר פרופסור אמריטוס לפסיכיאטריה, ד"ר תומס סזאס, "אין בדיקות ביולוגיות או בדיקות דם היכולות לאמת את נוכחותה או את העדרה של מחלת נפש, כפי שיש ברוב המחלות הפיזיות".
"מדע" שקר לכוח ושררה - פרופ. ג'פרי שיילר מדבר על פסיכיאטריה
הנה ניסוי שמוכיח את ההנחה שפסיכיאטריה אינה מדע.
אחת המתיחות הגדולות בהיסטוריה שהתקיימה ב-1973 בארה"ב,, החוקר דיוויד רוזנהאן, שעל שמו נקרא הניסוי, זימן שמונה מתנדבים בריאים בנפשם לבתי חולים פסיכיאטריים שונים, וכולם התלוננו על הזיות. רוב המתלוננים אושפזו מיד בחשד לסכיזופרניה, ומרגע אשפוזם עשו כמצוות רוזנהאן והתנהגו בצורה רגילה לחלוטין. הצוותים הרפואיים כתבו אומנם כי ה"חולים" לא הפגינו תסמינים של סכיזופרניה, אולם איש מהם לא התגלה כמתחזה או שוחרר לביתו לפני הזמן. כולם שוחררו לאחר הזמן שנקבע, תחת אזהרת "סכיזופרניה בנסיגה". כדי להשלים את המחקר, ערך רוזנהאן ניסוי נוסף, בו פנה לצוות של בית חולים שידע על הניסוי הראשון ויידע אותו כי בכוונתו לשלוח אליהם מספר מתחזים. כאשר הגיעה קבוצת החולים למקום חשד הצוות ב-10% מהם כמתחזים, אולם בפועל היו כולם חולים אמיתיים שאובחנו כסכיזופרנים.
למאמר שבו סיכם את הניסוי קרא רוזנהאן "להיות שפוי במקומות בלתי שפויים", וטען כי "ברור שבבתי החולים הפסיכיאטריים לא ניתן להבחין בין השפויים לבין המטורפים". הניסוי, שמזכיר מאד את עלילת הספר "קן הקוקיה" שכתב קן קיזי ב-1962, נחשב עד היום לביקורת חשובה ביותר על תקפותם של האבחונים הפסיכיאטריים
יהודה קורן
3350928 052 .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה